יום שישי, 17 במאי 2019

עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר שהוגש בפניו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בית המשפט העליון דן בימים אלו בערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' ברק נבו) מיום 12.11.2018.

העורר הוא אזרח ישראלי שמתגורר בהונגריה. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, במהלך שנת 2015, בהיותו בישראל, יצר העורר קשר עם אדם המכונה "גרייגוס". נספר לקורא כי אותו גרייגוס פעל באותו זמן כסוכן מטעם רשויות האכיפה של ארה"ב, ופעילותו בארץ נעשתה בשיתוף פעולה עם הרשויות בישראל. גרייגוס העביר לעורר פרטים של חשבונות בנק פיקטיביים ברחבי אירופה, וחשבונות אלו שימשו לביצוע פעולות הונאה של חברות אירופאיות. ההונאה בוצעה על ידי קבוצת אנשים שזהותם אינה ידועה, אשר הציגו מצג שווא בפני החברות וגרמו להן להעביר כספים לחשבונות הבנק הפיקטיביים. כך, בחודש מאי 2015 פנו מבצעי ההונאה לחברה הצרפתית 2CJL באמצעות כתובת דוא"ל פיקטיבית, וגרמו לה להעביר 238,000 יורו לחשבון בנק של חברה פיקטיבית,  שסופק לעורר על-ידי גרייגוס מבעוד מועד. בחודש יוני 2015 פנו מבצעי ההונאה לחברה גרמנית בשם MOUSER ELECTRONICS וגרמו לה להעביר 480,000 יורו לחשבון בנק של חברה פיקטיבית, שגם את פרטיו גרייגוס סיפק לעורר מראש. בשני המקרים, רשויות החקירה בארה"ב התערבו ומנעו את העברת הכספים למבצעי ההונאה. בגין מעורבותו של העורר במעשי ההונאה יוחסו לו עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון.

כאמור, פעילותו של גרייגוס בישראל ומגעיו עם העורר נעשו בהיותו סוכן של רשויות האכיפה בארה"ב. לאחר הגשת כתב האישום נגד העורר, חתם גרייגוס על הסכם וזכה למעמד של עד מדינה בישראל, כדי למנוע את העמדתו לדין בארץ.

גרייגוס שוהה כיום בארה"ב, וצפוי להעיד במשפטו של העורר בסוף החודש הנוכחי. מלכתחילה הוא היה אמור להגיע לישראל, אך בהמשך נעתר בית המשפט לבקשת המדינה והורה כי עדותו תישמע באמצעות video conference, משום שרשויות החוק בהונגריה הוציאו נגדו צו מעצר בינלאומי. בשלב זה ביקש העורר לקבל לעיונו את צו המעצר הבינלאומי וחומרי חקירה נלווים. הבקשה נדונה, באופן חריג, בפני המותב בפניו מתנהל התיק העיקרי, שדחה את הבקשה וקבע כי "בידי המדינה אין חומרים נוספים [...] איני רואה לנכון לשלוח את המאשימה לחפש חומרים נוספים שההגנה סבורה שנמצאים בהונגריה. ידוע, גם בתיק זה, כי עד המדינה הוא בעל עבר פלילי".

בערר נטען כי גרייגוס הוא העד היחיד (מלבד אנשי רשויות החוק) שקושר את העורר לביצוע העבירות, וכי לעברו הפלילי בארה"ב ובהונגריה יש חשיבות לצורך הערכת מהימנותו ובירור האינטרס שלו במסירת העדות. בין היתר נטען כי עבירות שביצע גרייגוס בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI, וכי בהונגריה הוא נחשד בביצוע עבירות הונאה בהיקף עצום של מיליארדי יורו. על פי הטענה, גרייגוס הוא ארכי-פושע, נוכל מקצועי, ולחשיפת הרקע האישי שלו יש חשיבות להליך המתנהל נגד העורר. במהלך הדיון בעליון הציג בא-כוחו של העורר כתבות מתורגמות באופן לא מקצועי מהעיתונות ההונגרית, המדווחות לכאורה על חשדות נגד גרייגוס לביצוע עבירות בהיקף כספי עצום.
          
המדינה התנגדה לבקשה מהטעמים להלן, וכן הבהירה כי ממשלת הונגריה פרסמה בקשה למעצרו של גרייגוס ("הודעה אדומה"), להבדיל מצו מעצר בינלאומי.

בית המשפט העליון קבע שדין הבקשה להידחות.

"[...] גם חומר שאינו נמצא פיזית בתיק החקירה, אך נמצא בשליטתן ובהישג ידן של רשויות אכיפת החוק, או שצריך להימצא בידי התביעה או הרשות החוקרת יכול וייחשב כ'חומר חקירה' [...] אי-הימצאות החומר בידי רשויות התביעה והחקירה, מהווה אינדיקציה לכך שעל פני הדברים אין מדובר ב'חומר חקירה'" (ההדגשה במקור).

יישום ההלכות המקובלות בנסיבות המקרה דנא – מוביל לדחיית הערר. עסקינן במידע שלא זו בלבד שאינו נמצא בידי רשויות החקירה, אלא לא נמצא בתחום שליטתן ואף לא במדינת ישראל. העורר מבקש להמציא לידיו חומר חקירה ממדינה זרה, שאינו מתייחס למידע הנוגע לביצוע העבירות המיוחסות לעורר, אלא למידע אודות הליך פלילי נגד עד המדינה. הלכה למעשה, העורר אינו מבקש להיחשף למידע קונקרטי שעשוי להיות בעל ערך לבירור עובדות כתב האישום, אלא להליכים נפרדים המתנהלים בהונגריה, אם בכלל, נגד עד המדינה גרייגוס, באופן שלשיטתו עשוי לכאורה להשליך על הערכת מהימנותו ועל המניעים למסירת עדותו. אמנם פרטי ההסכם שנחתם עם עד מדינה, ובמקרים מסויימים גם נתונים על עברו הפלילי, עשויים להיחשב "חומר חקירה", אך אין להרחיב את ההגדרה יתר על המידה. כפי שנאמר בבש"פ 3099/08 אברהמי נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 (23.2.2009): "חומר הנוגע לתקיפת מהימנותו של עד מרכזי עשוי להיות חלק מחומר החקירה, אולם לא תמיד כך. ככל שהחומר המבוקש מרוחק מן העניין המתברר בפני בית המשפט, כך קטנה הרלבנטיות שלו, לעיתים עד כדי הוצאתו ממסגרת המושג: 'חומר חקירה'" (ראו גם: בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124, 130-129 (1985) (להלן: עניין אל הוזייל); בש"פ 2602/96 זינגר נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3) 231, 232 (1996); בש"פ 5425/01אל חאק נ' מדינת ישראל‏, פ"ד נה(5) 426, 430 (2001)).

ודוק: נכון להניח, כי מידע על עברו הפלילי של עד מדינה ועל מעלליו, הוא רלוונטי, כאחד הפרמטרים המובאים בפני בית המשפט לצורך הערכת מהימנותו. אלא שבמקרה הנוכחי, העובדות המרכזיות בעניין הרקע לפעילותו של גרייגוס כבר ידועות: גרייגוס אינו עד מזדמן אלא עבריין שהופעל כסוכן בידי רשויות האכיפה בארה"ב ובישראל, והסכם עד המדינה כבר נחשף לעיני ההגנה. "ביחס לעד מדינה מודע בית המשפט מראש לעובדה, שמעיד לפניו עבריין, בו בזמן שאין לו בדרך כלל חשד כזה, כאשר המדובר בעד רגיל" (עניין אל הוזייל, בעמ' 130); וגם בענייננו בית משפט קמא כבר עמד על כך שעד המדינה אינו טלית שכולה תכלת. על רקע זה, השאלה אם גרייגוס ביצע עבירות הונאה נוספות בהונגריה, ואפילו בהיקף נרחב, אינה רלוונטית בעוצמה כזו, שיש להורות לרשויות התביעה בישראל לפנות לממשלת הונגריה בבקשה לקבל מידע. כמו כן, נזכיר כי שוררת עמימות סביב פרטי החקירה בהונגריה. ראשית, לא הוצג מקור מוסמך שמסביר מהם החשדות נגד גרייגוס. שנית, לא ברור באיזה שלב נמצא ההליך (האם בשלבי חקירה גרידא?  האם הועמד לדין? האם הורשע?). ככל שמדובר בחקירה שטרם הסתיימה, פוחתת הנטייה לחשוף את החומר לעיני העורר (בש"פ 4681/18 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 3 והאסמכתאות שם (21.6.2018)). על כל פנים, אם בא-כוח העורר סבור כי יש רלוונטיות לעבירות שבוצעו בהונגריה, הרי שבמסגרת החקירה הנגדית הוא יכול לעמת את גרייגוס עם המידע על קיומם של הליכים נגדו גם בהונגריה.

ודוק: בית המשפט לא שלל אפריורית כי ייתכנו מקרים שבהם תוכר זכותו של הנאשם לקבל לעיונו חומר המצוי בידי רשויות חקירה במדינה אחרת, אך בקשתו של העורר במקרה הנוכחי אינה קרובה לכך (השוו לבש"פ 716/17 מלול נ' מדינת ישראל (20.2.2017), שם נזקק הנאשם לחומרי חקירה מארה"ב לצורך הוכחת טענתו כי הוא כבר הועמד לדין בגין אותן עבירות בהן הוא נאשם בישראל).

נוכח האמור, בית המשפט לא הורה למדינה להשיג חומר נוסף שיועבר לעיון ההגנה, ולפיכך הערר נדחה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שבת, 20 באפריל 2019

גמלת הביטוח הופסקה ונגד העותר החלו הליכי גבייה

גמלת הביטוח הופסקה ונגד העותר החלו הליכי גבייה
עניינה של עתירה זו בבקשת העותר, עו"ד רמי מרמלשטיין (להלן: העותרלהורות למוסד לביטוח לאומי (להלן: ביטוח לאומי), להמשיך ולשלם את גמלת הנכות ששולמה לו עד יום 22.12.2017. עוד מבקש העותר, כי המשיב 1, בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי)והמשיב 2, בית הדין האזורי לעבודה (להלן: בית הדין האזורי) ינמקו מדוע לא ימשיך העותר לקבל את גמלת הנכות מהביטוח הלאומי.  

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

אלה, בקצרה, העובדות הצריכות לענייננו: החל מיום 1.5.2016, היה העותר זכאי לקבלת גמלת נכות מהביטוח הלאומי, בשל תאונת עבודה. בשלב מסוים התעוררו בביטוח הלאומי חשדות באשר לנסיבות קרות התאונה, והעותר זומן לחקירה. ביום 28.12.2017 נשלחה הודעה למענו של העותר, ובמסגרתה צוין כי גמלת הנכות – תופסק, וכי הוא נדרש להשיב את הכספים ששולמו לו עד כה. בעקבות האמור, הגיש העותר ביום 7.1.2018 נגד המוסד לביטוח לאומי תביעה בבית הדין האזורי, בגדרה ביקש להורות לביטוח הלאומי להכיר בתאונה שארעה לו כתאונת עבודה, ולהחזיר את גמלתו. במקביל הגיש העותר ביום 10.1.2018 בקשה למתן סעד זמני, במסגרתה ביקש כי הביטוח הלאומי יחדל מהליכי הגבייה שנפתחו נגדו לצורך השבת כספי הגמלה ששולמו לו. בהחלטה מיום 8.2.2018, דחה בית הדין האזורי את הבקשה: "לא הובא בפניי טעם שיצדיק מתן החלטה על עכוב הליכי גבייה, ודאי לא הוכחה יכולת פרעון עתידית של התובע 'העדיפה' על זו של הנתבע".


החלטת בית הדין האזורי לא הניחה את דעתו של העותר, וביום 8.3.2018 הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי. דיון בבקשה התקיים ביום 24.5.2018, ובמהלכו הסכימו ביניהם הצדדים, כי בשלב זה הביטוח לאומי לא יגבה מהעותר תשלומים נוספים מעבר לאלו שכבר נגבו.

בדיון שהתקיים ביום 14.10.2018 לפני בית הדין האזורי, הוחלט כי התיק יועבר למותב אחר לצורך שמיעת הראיות. עוד נקבע, כי מנהל הלשכה המשפטית של הביטוח לאומי בתל אביב, יזמן את ב"כ העותר לפגישה במטרה לנסות ולהגיע לפתרון שיאפשר את מיצוי זכויות העותר עד להכרעה בתובענה גופה. הצדדים לא הצליחו לתאם ביניהם פגישה, וביום 24.10.2018 פנה ב"כ העותר לבית הדין האזורי בבקשה שיתערב בתיאום הפגישה, כשלדבריו, "הנושא העיקרי אשר עמד על הפרק [..] היה השבת קצבת הנכות עד להכרעה בעניינו". בהחלטת בית הדין האזורי לעבודה מיום 29.10.2018 נקבע כדלקמן: "משבאה הבקשה התשובה והתגובה בפניי- כמדומה, אין לי אלא להצר כי נמצא לפרקליטים הנכבדים 'להתקוטט' על גבי פנייה לביה"ד- תחת פתרון פשוט ראוי ובסיסי – באופן ישיר!! כך או כך- יודיע עו"ד אמון לעו"ד אפרים- בכתב- 3 מועדים לפגישה עם שובו- וזו תבחר מועד נוח לה- ויקיימו הפגישה. מעבר לכך- איני מוצאת עוד להדרש להליך!!".

על החלטה זו הגיש העותר ביום 4.11.2018 בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, במסגרתה ביקש כי הביטוח הלאומי יחזור לשלם לו את גמלת הנכות עד להכרעה בתובענה שהגיש. בית הדין הארצי דחה את הבקשה, שכן "הבקשה הנוכחית מקדימה את זמנה. עיון בהחלטה מיום 29.10.18 ובהשתלשלות העניינים בתיק בית הדין האזורי, מעלה כי ההליך לא בא אל סיומו וכי תביעת המבקש טרם הוכרעה, שכן דיון הוכחות נקבע ליום 7.5.19 ויתר ההוראות שניתנו בהחלטת בית הדין מיום 14.10.18, בתום קדם המשפט, עומדות בעינן" (ההדגשות במקור, נ' ס').    

מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה טען העותר, כי מטעמי צדק ראוי היה לבתי הדין לעבודה להורות על שמירת המצב הקיים, ועל המשך תשלום גמלת הנכות עד להכרעה בתובענה שהגיש.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בעתירה ובנספחיה ושקל את נימוקיה, בא ההרכב שדן בעתירה לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. העותר הגיש את בקשתו לסעד זמני, וזו נבחנה ונדחתה – הן על-ידי הערכאה הדיונית, הן על-ידי ערכאת הערעור. משנדחו בקשותיו, הגיש את העתירה שלפנינו. כידוע, "בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט בערכאות דיוניות  למעט במקרים חריגים" (בג"ץ 3486/15 נטליה זברוב נ' המשרד לקליטת עליה, פסקה 2 (22.11.2015)). הנדון דידן אינו בא בגדרם של חריגים אלו, ואין עילה אפוא להתערב בהחלטת בית הדין הארצי.

אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף; וכך הורה בית המשפט העליון.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום רביעי, 17 באפריל 2019

הנכה שירש נכס ישלם את מלוא חוב הארנונה


הנכה שירש נכס ישלם את מלוא חוב הארנונה
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' כהן) מיום 8.4.2018 בע"א 1433-02-17 ובע"א 46772-04-17, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ש' גלר) מיום 15.12.2016 בת"א 15191-02-11.
המשיבה, עיריית תל אביב הגישה תביעה לבית משפט השלום לתשלום חוב ארנונה וחיובים עירוניים נוספים בעניין נכס שברחוב בן יהודה בתל אביב (להלן: הנכס), נגד הנתבעים שלהלן: הנתבעת 1 - חברה פרטית שדווחה כמחזיקה בנכס למשך תקופה מסוימת (להלן: החברה); הנתבע 2 - אביו המנוח של המבקש, אשר נפטר במהלך ניהול ההליך, הרשום ברשם החברות כבעלים של 100% ממניות החברה (להלן: המנוח); הנתבע 3 – המבקש, אשר היה רשום כמחזיק בנכס למשך תקופה מסוימת.
עו"ד נועם קוריס ושות' משרד עורכי דין
בפסק דין מפורט ומנומק מיום 15.12.2016 קיבל בית משפט השלום את תביעת המשיבה נגד החברה ונגד המבקש. נגד המנוח (עזבונו) לא ניתן פסק דין, הואיל ונקבע כי משהוא נפטר והמשיבה לא ביקשה לתקן את התביעה, אין מקום ליתן פסק דין המכריע בעניינו. לגבי המבקש, נקבע בין היתר כי יש להטיל עליו אחריות אישית מכוח היותו מחזיק ישיר בנכס בתקופה מסוימת, וכי יש לדחות את טענותיו כי הוא זכאי להנחה בתשלום דמי הארנונה בשל היותו מוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי בדרגת נכות של אי כושר עבודה מקסימלי, הואיל והוא לא הגיש תחשיב נגדי לחישובי המשיבה, אלא הציג טיעון כללי בלבד לגבי ההנחה לה הוא לכאורה זכאי.
על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בכל הנוגע לחיובו האישי (ע"א 1443-02-17). המשיבה הגישה ערעור שכנגד בכל הנוגע לאי חיוב המנוח בתשלום דמי ארנונה במהלך תקופה מסוימת (ע"א 46772-04-17). בהחלטה מיום 3.4.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי אין מדובר בערעור שכנגד, ולכן ערעור המשיבה יידון כערעור רגיל, כאשר המועד להגשתו הוארך עד להגשתו בפועל.
בפסק דין מיום 8.4.2018 דחה בית המשפט המחוזי את שני הערעורים האמורים. לגבי ערעורו של המבקש, נקבע בין היתר כי פסק דינו של בית משפט השלום מתבסס על ממצאים עובדתיים, ועל התרשמות ישירה מעדים, ולכן, הואיל והמקרה דנן אינו נופל לאותם המקרים החריגים, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאים אלו.
על פסק דין זה הגיש המבקש את הבקשה לרשות ערעור שלפנינו, בה בין היתר טוען המבקש נגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. כן הודגש כי שגה בית משפט קמא בעת שדחה את טענות המבקש בעניין ההנחה בתשלום דמי הארנונה, הואיל ולשיטתו, הוא ציין בהליך בבית משפט קמא כי מגיעה לו את אותה ההנחה לה זכאי היה המנוח, כאשר גובה ההנחה היחידה לנכסים שאינם משמשים למגורים היא 2/3.
לאחר העיון בבקשה הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הבקשה אינה מגלה עילה המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" - רשות אשר לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינה של הבקשה נטוע כולו בנסיבות העובדתיות הקונקרטיות הקשורות לסכסוך בין המבקש למשיבה, והיא אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות כללית, חרף ניסיון המבקש לטעון לכך. פסק דינו של בית משפט השלום מפורט, מנומק ומבסס היטב את קביעותיו כי המבקש החזיק בנכס באופן ישיר בתקופה הנטענת, וכי אין לקבל את טענות המבקש לגבי ההנחה בתשלום דמי הארנונה, לאור זאת שהמבקש לא טרח להוכיח את זכאותו להנחה, אלא הסתפק בטיעון כללי. הואיל וכלל טענות המבקש, לרבות טענותיו בעניין זכאותו הלכאורית להנחה בתשלום דמי הארנונה, הינן טענות המופנות נגד ממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום, צדק בית המשפט המחוזי בעת שקבע בפסק דינו כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים אלו. על כן, טענת המבקש כי בתי משפט קמא התעלמו מהחובה לדון בהנחה המגיעה לו, הינה טענת סרק.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שלישי, 16 באפריל 2019

השופט פסל את עצמו אך ידון בתיק בכל זאת


השופט פסל את עצמו אך ידון בתיק בכל זאת
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ח' קיציס) מיום 25.12.2018 בע"א 23926-10-17 לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.


המערערת ערערה לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום בתביעה כספית שהגישו נגדה המשיבים 2-1. ביום 13.11.2018 פסל עצמו סגן הנשיא, השופט י' שינמן, מלדון בהליך בקובעו כי "לצערי כשנכנס המשיב לאולם הסתבר לי שאני מכיר אותו", וביום 25.12.2018 התקיים דיון בערעור בפני השופטת ח' קיציס, שבמהלכו הציע בית המשפט כי הוא יפסוק דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). משההצעה נדחתה, נקבע כי פסק הדין יישלח לצדדים. הצדדים הסכימו שקביעת בית משפט השלום כי התביעה נגד המשיב 3 מסולקת – תבוטל. בהמשך אותו היום, ולבקשת בית המשפט, המציא בא כוח המערערת תצהיר מסירה על ההחלטה האמורה למשיב 3 (להלן: התצהיר). עם קבלת התצהיר החליט גם מותב זה על פסילתו בקובעו –"נוכח זהות מאשר התצהיר-אין לי מנוס אלא לפסול את עצמי מלדון בתיק. צר לי על התמשכות ההליך, והעיכוב שנגרם לצדדים. התיק יובא לכב' השופט שפסר לקביעת אופן [כך במקור] המשך הדיון בתיק".

מכאן הערעור שלפנינו. בתמצית, נטען כי בית המשפט שגה עת פסל את עצמו מלהוסיף ולדון בהליך שכן אין בזהות מאמת התצהיר, שאין לו כל קשר או עניין בהליך, כדי להקים עילת פסלות. למצער, נטען כי היה על בית המשפט לשמוע את עמדת בעלי הדין טרם שיחליט בעניין.

המשיבים 2-1 סבורים כי דין הערעור להידחות, שכן לדבריהם מדובר בניסיון של המערערת לסרבל את ההליך ולהאריך את הטיפול בו. לגופם של דברים הם סבורים שיש מקום לכבד את החלטת השופטת לפסול עצמה. ביום 17.1.2019 הודיעו המשיבים כי מאמת התצהיר הודיע לבית המשפט קמא שהחתימה על התצהיר מטעמו זויפה לכאורה. המשיבים ציינו כי אין בכך כדי לשנות מעמדתם כאמור מעלה.
בתגובתה לערעור ציינה המערערת כי העובדה שמאמת התצהיר הודיע לבית המשפט קמא שחתימתו זויפה, לכאורה, אך מחזקת את טענותיה בערעור דנן.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בערעור על נספחיו ובתשובה לו, בא בית המשפט לידי מסקנה כי יש לקבלו ולהורות כי הדיון בהליך יוסיף להתקיים בפני השופטת ח' קיציס. סעיף 77(א)(א1)(1) לחוק בתי המשפט קובע כי שופט לא ישב בדין אם מצא כי "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת". אך לאחרונה ציינתי בעניין אחר כי "אין די בעצם ההיכרות או הקרבה של השופט לאחד הצדדים להליך כדי להביא לפסילת המותב, ויש להצביע על 'קרבה ממשית' המבססת חשש ממשי למשוא פנים". הוטעם כי קרבה ממשית, כאמור, תיבחן בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המקרה, בשים לב לאופי ההיכרות וטיב היחסים, משכם ומידת הקרבה לנושא הסכסוך הנדון בפני המותב (ע"א 3168/18 שפורר נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פסקה 4 (11.6.2018)). באותו עניין נקבע כי אמנם, מקום שבו מדובר ב"פסילה עצמית" מצד בית המשפט, נקודת המוצא היא כי יש ליתן משקל רב לתחושתו הסובייקטיבית של השופט, וכי לא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטתו שלא להוסיף ולדון בעניין מסוים. עם זאת, צוין כי "עניין של מה בכך אינו יכול להקים עילת פסלות בהינתן העקרון הבסיסי שעליו אנו אמונים כשופטים ולפיו הזכות לשבת בדין משמיעה לנו גם את החובה לעשות כן" (שם, בפסקה 5).
האיזון הראוי בין השיקולים השונים הצריכים לעניין מוביל במקרה דנן אל המסקנה כי אין כל מניעה שההליך יוסיף להתנהל בפני השופטת ח' קיציס. כמפורט בערעור ובתשובה לו, למאמת התצהיר אין כל זיקה שהיא להליך, והוא אינו צד לו. זאת ועוד – מהחלטת בית המשפט קמא לא עולה כי מדובר ב"קרבה ממשית" למותב אשר יש בה כדי להקים נסיבות אובייקטיביות המצדיקות את פסילתו בהתאם למבחנים שנקבעו לכך בפסיקה, וכבר נפסק שקשר "עקיף" הוא לבדו אין די בו כדי להקים עילת פסלות (ע"א 5197/10 שירותי בריאות כללית נ' ריקמן, פסקה 6 (16.8.2010)). דברים אלה יפים מקל וחומר בענייננו שבו כלל לא פורט בהחלטה מהו הקשר של המותב למאמת התצהיר. ההודעה שנמסרה לבית המשפט ולפיה חתימת האימות על התצהיר זויפה, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו.

אשר על כן, הערעור מתקבל והתיק יוסיף להישמע בפני השופטת ח' קיציס. המשיבים ישאו בהוצאות המערערת ובשכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ש"ח.   

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום ראשון, 14 באפריל 2019

נועם קוריס עורכי דין מאחלים חג פסח שמח

נועם קוריס עורכי דין
עו"ד נועם קוריס מאחל פסח שמח וכשר


עו"ד נועם קוריס עו"ד נועם קוריס בפייסבוק עו"ד נועם קוריס בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות' בבלוגר, עו"ד נועם קוריס כותב בכל הזמן, עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב עו"ד נועם קוריס בטוויטר עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com  עו"ד נועם קוריס בלינקדין


חג הפסח מתחיל בלילה מיוחד המכונה "ליל הסדר". נהגו בקהילות ישראל להזמין לסדר בני משפחה קרובים כרחוקים, עניים ואף אנשים זרים, "כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח" (=מארמית, כל הרעב יבוא ויאכל, כל הצריך יבוא ויעשה את הפסח) כדי שכל אדם יוכל לאכול את סעודת החג, שלא להשאיר שום אדם מחוץ לקהילה בודד לנפשו. מצווה לספר בליל הסדר לילדים (ואם אין ילדים לספר להם, מספרים זה לזה) את אירועי יציאת מצרים על פי קובץ מדרשים ואמרות חז"ל, שהיום נקרא "הגדה של פסח", כדי לקיים את מצוות סיפור יציאת מצרים. המטרה היא להעביר את המורשת ואת הזיכרון לדור הבא, כחלק  ממצוות "והגדת לבנך", המכוונת ללילה זה, ולכן הסדר מכוון לילדים.
— ויקיפדיה



עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite

יום חמישי, 11 באפריל 2019

פושט הרגל יוכל להמשיך לנהל את בית העסק שלו

פושט הרגל יוכל להמשיך לנהל את בית העסק שלו
בית המשפט העליון הכריע בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ע' מאור) בפש"ר 37933-02-18 מיום 5.10.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש (להלן: החייב) לאפשר לו להמשיך לנהל את עסקו (להלן: ההחלטה).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com 

ביום 18.2.2018 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס לנכסיו, ובחלוף כשלושה חודשים ניתן צו כינוס כאמור. ביום 4.10.2018 הגיש המשיב 1 (להלן: המנהל המיוחד) המלצה, לבקשת החייב, לאפשר לו לנהל תיק 'עוסק מורשה' ברשויות המס, כדי שיוכל להמשיך ולנהל את עסקו. המנהל המיוחד ציין כי החייב החל לפעול בעסק האמור עוד בטרם להגשת הבקשה "וכי יש להצר על התנהגות זו", אך חרף זאת המליץ על קבלת הבקשה משום ששוכנע שהפעלת העסק חיונית להעשרת קופת הכינוס, ותסייע לשיקומו הכלכלי של החייב.

ביום 5.10.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב, מכיוון שהחל לפעול כעוסק בלא אישור לשם כך מבית המשפט. בית המשפט המחוזי הוסיף כי התנהלות זו של החייב מצביעה על כך שהוא "טרם הפנים את היותו בהליך" כינוס נכסים, ובשל כך יש לבחון את התנהלותו במשך 6 חודשים, לאחריהם תיבחן הבקשה מחדש. עוד באותו יום הגיש החייב בקשה לעיון מחדש בהחלטה, וביום 7.10.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה משום שהטענות בה ערעוריות במהותן, ומשום שלא הוצבע על שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטה.

מכאן הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון, בגדרה שב החייב ומבקש לאפשר לו להמשיך ולנהל את עסקו. לטענתו, ההחלטה אינה מנומקת כראוי, ואינה כוללת הסבר לפשרה של תקופת ההמתנה בת ששת החודשים שהושתה עליו בטרם תידון בקשתו בשנית. לגופם של דברים, טוען החייב כי הוא עובד כ'עוסק מורשה' במשך למעלה מ-22 שנים והוא נעדר כל השכלה פורמלית ולפיכך, יכולת השתכרותו במסגרת העסק גבוהה משמעותית מיכולת השתכרותו כשכיר. החייב מציין בהקשר זה, כי הוא הציע מיוזמתו להגדיל את התשלום החודשי שלו לקופת פשיטת הרגל, וכי הפעלת העסק תאפשר לו להגדיל בעתיד את התשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל באופן משמעותי. החייב מוסיף כי אין יסוד לקביעות בית המשפט ביחס ל'היעדר ההפנמה' מצדו להיותו חלק מהליך פשיטת הרגל, שכן הוא משתף פעולה עם ההליך באופן מלא, משלם את מלוא התשלום החודשי שהושת עליו ומגיש את דוחותיו הכספיים בעתם.

ביום 25.11.2018 ביקש העליון את תגובת המשיבים לבקשה. בתגובתו ציין המנהל המיוחד, כי הוא סבור שהחייב פעל שלא כדין ולכן המסר שהעביר לו בית המשפט המחוזי בהחלטתו היה נכון וצודק. יחד עם זאת, משחלפו חודשיים מעת מתן ההחלטה ניתן להניח שהמסר הופנם על-ידי החייב ולפיכך יש לשקול את קיצור פרק הזמן לבחינה מחודשת של הבקשה. המנהל המיוחד ציין גם, כי הפעלת העסק צפויה להשיא רווחים לקופת הכינוס, וכי הוא נקט בצעדים כדי לצמצם את הסיכון שעשוי להיווצר כלפי צדדים שלישיים כתוצאה מהפעילות העסקית האמורה. לאור האמור, השאיר המנהל המיוחד את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. ב"כ המשיב 2 (להלן: ב"כ הכנ"ר) בתגובתה, הדגישה כי בית המשפט המחוזי לא סתם את הגולל על האפשרות של החייב לפתוח תיק 'עוסק מורשה', אלא קבע כי הבקשה בנושא תיבחן בעוד ששה חודשים, בהתאם להתנהגותו של החייב בפרק הזמן הזה. לשיטת ב"כ הכנ"ר, בנסיבות אלה החלטת בית המשפט המחוזי סבירה, ואין הצדקה להתערב בה.

לאחר שבית המשפט העליון שקל את טענות הצדדים מזה ומזה, בבקשה ובתגובות, הוחלט לעשות שימוש בסמכות שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. החלטתי להעתר לערעור.

סעיף 42א(ג) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: פקודת הפש"ר) קובע כי "חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או המנהל המיוחד". סעיף 18ב לפקודת הפש"ר מסמיך את בית המשפט המחוזי להחיל את המגבלות האמורות בסעיף 42א על חייב שטרם הוכרז פושט רגל "לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו". בענייננו, החייב יזם את הליך כינוס הנכסים ונתן את הסכמתו להחלת סעיף 42א עליו. הסכמה זו קיבלה תוקף בצו הכינוס שהוצא על-ידי בית המשפט המחוזי, וברי כי החייב פעל שלא כדין בכך שהפעיל את עסקו לאחר מתן צו הכינוס.

כעקרון, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין לאפשר לחייב שהפעיל את עסקו תוך הפרה של הוראות צו הכינוס, 'להכשיר' את ההפרה בדיעבד באמצעות בקשה לבית המשפט. יחד עם זאת, נראה כי זולת החריגה האמורה התנהלותו של החייב במסגרת ההליך תקינה, וכי הפעלת העסק עשויה להצמיח תועלת ממשית לקופת הכינוס ולחייב. בנסיבות אלה, דומני, כי ניתן לקצר את משך התקופה לבחינה מחדש של הבקשה להפעלת העסק, ולהעמידה על שלושה חודשים.

הערעור התקבל אפוא במובן זה שהחייב יוכל להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לניהול תיק 'עוסק מורשה' ביום 6.1.2018; בית המשפט המחוזי ידרש לפרטי ההסדר המוצע ולטענות הצדדים, ידון ויחליט כחוכמתו.



עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.