קבוצת נועם קוריס מציעה לרכוש את בול מסחר מידי הנושים

קבוצת נועם קוריס מציעה לרכוש את בול מסחר מידי הנושים

הקבוצה מציעה לבעלי האג"ח של חברת ניכיון הצ'קים לרכוש את החברה לפי שווי של 43 מיליון שקל; לפי ההצעה, 90% ממניות בול מסחר יעברו לקבוצת קוריס ו-10% מהמניות יוקצו למחזיקי האג"ח; בול מסחר היא חברת ניכיון הצ'קים הציבורית השלישית שקורסת תוך שנתיים

אלמוג עזר

10:59, 16.10.23

תגיות:

בול מסחר והשקעות

בול מסחר

אשראי חוץ בנקאי

ניכיון צ'קים

קוריס

רוכשת לחברת בול מסחר: קבוצת קוריס הציעה לבעלי האג"ח של חברת ניכיון הצ'קים בול מסחר והשקעות לרכוש מידם את החברה לפי שווי של 43 מיליון שקל.

ההצעה מגיעה חודש לאחר שבעלי האג"ח החליטו לקחת את החברה לידיהם מפני שהחברה לא עמדה במועדי תשלום האג"ח לנושים.

על פי ההצעה שהגישה קבוצת קוריס, יוקצו לה 90% ממניות החברה ויתרת המניות יוקצו למחזיקי האג"ח. תמורת הנפקת המניות המציעים יעמידו שירותים ומזומן בשווי 39 מיליון שקל. עוד מוסיפה הקבוצה כי ישאפו "להגדיל באמצעות הפלטפורמה הציבורית את תיק האשראי הפרטי שבניהולם לשווי של לפחות פי 10 מהשווי הנוכחי, ולחצות את רף שווי המיליארד שקל בתוך מספר שנים ולאחר סיום תקופת המיתון". נכון להיום תיק האשראי של בול הוא 240 מיליון שקל.

קבוצת קוריס בנויה מטריבוס קפיטל, נפק פלא השקעות והמשקיעים יובל גנות ונועם קוריס. גנות וקוריס מציעים לכהן בחברה כמנכ"לים משותפים ללא שכר וכך לחסוך 7 מיליון שקל בשנה. בנוסף יעניקו שירותים משפטיים לחברה ללא עלות בניסיון לגבות חובות מלקוחות החברה.

בול מסחר קרסה בחודש יוני לאחר שלא הצליחה להחזיר את החוב אותו גבתה בשוק ההון על ידי הנפקת אג"ח. בספטמבר החליטו נציגי בעלי האג"ח כי המו"מ עם רונן בכור, בעל השליטה והיו"ר של בול מסחר, לא נושאים פרי.

החברה הנפיקה שתי סדרות, סדרה א' בהיקף של 90.6 מיליון שקל וסדרה ב' בהיקף 45.4 מיליון שקל. תמורת קבלת החברה, מציעה הקבוצה כי החוב יעמוד על 142 מיליון שקל. סכומים שבקופת החברה יועברו לידי מחזיקי האג"ח על חשבון יתרת החוב. מעבר לכך,60% מהחוב בפריסה לשלוש שנים ללא ריבית כשהתשלום יעשה מידי חודש בחודשו. שאר החוב (40%), ישולם 8 שנים ממועד ההסדר.

בול מסחר עוסקת בעיקר בתחום ניכיון הצ'קים – והיא החברה הציבורית השלישית בתחום זה שקורסת, לאחר נפילתן של גיבוי אחזקות ויונט קרדיט אשתקד, שגם הן עברו לשליטת הנושים. בול מסחר הנפיקה שתי סדרות אג"ח בהיקף כולל של 135 מיליון שקל. סדרה א', בהיקף של 90.6 מיליון שקל, וסדרה ב', בהיקף של 45.4 מיליון שקל.

כתבי אישום נגד 21 מתושבי הדרום בגין עבירות של סמים ונשק

 פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה הבוקר לבית המשפט השלום בבאר שבע תשע כתבי אישום נגד שישה עשר תושבי הדרום בגין עבירות סמים. במקביל הוגשו ארבעה כתבי אישום נוספים, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נגד חמישה מתושבי הדרום בגין עבירות של נשק וסמים.

על פי כתבי האישום שהגישו עו"ד ערן צברי, עידן איבגי ומזל מנשה קסהון, במהלך החודשים יוני 2022 ועד מרץ 2023, הפעילה משטרת ישראל שני סוכנים חשאים, במסגרת פעילותם הצליחו השניים לרכוש את אמונם של הנאשמים ולבצע עשרות עסקאות של רכישת סמים בהיקף של עשרות קילוגרמים של סמים מסוג ביניהם קוקאין, חשיש דוסה (שילוב של קטמין וMDMA) ועוד.

בנוסף, אחד הנאשמים פנה אל אחד הסוכנים והציע לו לרכוש ממנו אקדח ותחמושת, בין היתר הציע לו "גלוק טורקי" ותחמושת תמורת 27,000 ₪ או אקדח קרלו תמורת 25,000 ₪ ואף הציע לו לרכוש לבנת חבלה. בסופו של דבר הגיע הסוכן לביתו של הנאשם ומסר לו 27,000 ₪ מספר דקות לאחר מכן הנאשם, הביא שקיות אוכל שהשניים ישימו על ידיהם, וביקש מהסוכן לבוא עמו לחדר אחר ללא הטלפון הנייד. אז הוציא הנאשם מתיקו אקדח הזנקה אשר הוסב ומסוגל לירות ותחמושת. הנאשם הסביר לסוכן כיצד הנשק עובד ואסף את השקיות עמן נגעו בנשק.

במקרה אחר, במהלך אחת מעסקאות הסמים שביצע אחד הסוכנים, הציע לו אחד הנאשמים לרכוש בנוסף לסמים גם רימון אימונים. לאחר דין ודברים קנה הסוכן מהנאשם רימון אימונים בסכום של 800 ₪.

כנגד כלל הנאשמים הוגשו במקביל בקשות להארכת מעצרים בין היתר צוין בבקשות כי: "... המשיבים פעלו יחד אחרים, בנמרצות, לסחור בסמים מסוכנים ובכל להפיץ את נגע הסמים, והם מהווה חוליה משמעותית בשרשרת הפצת הסם."

ביחס לנאשם שיוחסו לו עבירות נשק צוין כי: "לאור העובדה כי הנאשם סחר בכלי נשק ואף הציע לסוכן כלי נשק נוספים שונים בכדי שיוכל לפגוע במאן דהוא. ברי כי מדובר בנשק שהשימוש בו הוא לביצוע עבירות וגלום בו פוטנציאל לסיכון ולפגיעה בחיי אדם."

לבית המשפט השלום בבאר שבע הוגשו כתבי אישום נגד חסין אל סאנע (22), סלאמה אלסאנע (34) מתארבין א – צאנע, גיהאד אבו רקייק (26), עומר אבו סולב (31), עיד אלעסאם (20), חלאד אלעסאם (24) מתל שבע, מוניר אלסאנע (39), עדאל אל סאנע (36), איוב אל סאנע (38), אמין אלסאנע (28) מתארבין אל צאנע וריפאת גליואת (45) מרהט בגין סחר בסם מסוכן. בנוסף, לחמשת הנאשמים האחרונים יוחסה גם עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ולאמין אלסאנע יוחסה גם עבירה של עסקה אחרת בסם. כמו כן הוגשו כתבי אישום גם נגד יזן גרדאת (19), רון בביץ' (24), סער ארץ קדושיה (23) מבאר שבע, אמיר אלעמורי (27) מלוד בגין ייצוא ייבוא וסחר והפקה של סם וכנגד אושרי זריהן (25) מערד בגין תיווך לעסקת סמים.

לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוגשו כתבי אישום נגד פייסל אבו רקיק (30) מתל שבע בגין סחר בנשק וייצוא ייבוא סחר והספקה, נגד אושרי אסרף (36) מבאר שבע בגין סחר בנשק והחזקת נשק, ונגד אדיר כהן (22), רון דוידוב (22) ויוחאי ביטון (24) מבאר שבע בגין ייצוא, ייבוא וסחר והפקה.

 

החקירה נוהלה על ידי היחידה המרכזית של מרחב נגב במחוז דרום במשטרת ישראל.

מצ"ב כתבי האישום בגין עבירות הנשק וכן חלק מכתבי האישום שהוגשו בגין עבירות הסמים.

כתב אישום בגין מרמה נגד מנכ"ל עיריית ראש העין

כתב אישום נגד יגאל ינאי (69), לשעבר מנכ"ל עיריית ראש העין, בגין מרמה והפרת אמונים. כתב האישום הוגש במסגרת פרשת שחיתות במספר רשויות מקומיות במסגרתה הוגש לאחרונה כתב אישום נגד גבי מגנזי, איש עסקים וקבלן

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·  עיצום כספי על חברת דואר ישראל בע"מ בגין הפרת הוראת...

·  תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·  President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·  מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·  שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד יגאל ינאי (69), לשעבר מנכ"ל עיריית ראש העין, בגין מרמה והפרת אמונים. כתב האישום הוגש במסגרת פרשת שחיתות במספר רשויות מקומיות במסגרתה הוגש לאחרונה כתב אישום נגד גבי מגנזי, איש עסקים וקבלן, בגין ביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כתב האישום נגד ינאי הוגש במסגרת הסדר טיעון, הכפוף לאישור בית המשפט, על פיו ינאי יודה ויורשע בקבלת עשרות אלפי שקלים מגבי מגנזי במהלך תקופת כהונתו.

 

על פי כתב האישום שהוגש, באמצעות עורכי הדין רבקה אלקובי ונתי בן חמו, במהלך השנים 2012 - 2015 היו לגבי מגנזי אינטרסים כלכליים משמעותיים בעיריית ראש העין בשל התמודדותו במכרזים שונים בשווי עשרות מיליוני שקלים בתחום הבינוי הפיתוח והתשתיות. במהלך תקופה זו מגנזי נתן ליגאל ינאי כ-27,000 ₪ במזומן. זאת במהלך התקופה בה ינאי כיהן כמנכ"ל עיריית ראש העין, וחבר דירקטוריון תאגיד המים עין אפק. חלק מהכספים הועברו לינאי בתוך ארגז וויסקי, ובמקרה אחר, מגנזי שילם על טיסה משותפת שלו ושל ינאי ובנות זוגם ליוון, במהלכה אירח מגנזי את ינאי ובת זוגו ביאכטה שהייתה בבעלותו. 

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

שלילת כשרות ו – 8,000 ₪ הוצאות

   בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הכריע היום (7.12.21) בעתירה שעניינה בבקשת העותרים כי בג"צ יורה לרבנות לבטל את שלילת הכשרות מאחוזת הנוקדים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·       העליון אישר ריבית גבוהה מחוק אשראי הוגן

·       תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·       President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·       תביעה ייצוגית ואכיפה אזרחית

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

בהתאם להחלטה, הרי שבעתירה שלפנינו ביקשה העותרת – חברה העוסקת, על פי עדותה, "ביבוא צאן מחו"ל, גידול צאן ובעלי חיים בארץ, לרבות כבשים, שחיטה ושיווק בשר בארץ – לבטל את ההוראה שהעבירו המשיבים, ביום 16.3.2021, לחברת מלאכת בשר י.א.א. בע"מ, לפיה "אין לאשר שחיטות כשרות" עבור העותרת. מנגד, המשיבים ביקשו לדחות את העתירה על הסף, ולחייב את העותרת בהוצאות על הצד הגבוה – נוכח חוסר ניקיון כפיה. לדבריהם, הם מחזיקים בראיות "כבדות משקל", המעידות כי העותרת משווקת בשר טרפה כבשר כשר "תוך הכשלת הציבור ואף בניגוד לחוק איסור הונאה בכשרות" – ובנסיבות אלה, "ברי כי המשיבים לא יאפשרו לעותרת להשתמש בשירותי שחיטה כשרה". המשיבים ציינו כי הם שוקלים לעשות שימוש בראיות אלה בהליכים נוספים, לרבות בהקשר הפלילי, והציעו להציג אותן לבית המשפט במעמד צד אחד. מזווית אחרת, המשיבים ציינו כי ביום 15.3.2021 ניתנו לעותרת יומיים לצורך מימוש זכות הטיעון – אם כי, משהתברר להם כי בכוונתה לבצע בערב יום 16.3.2021 "שחיטה נוספת בבית מטבחיים, באופן שעלול כאמור להכשיל את הציבור", היא נדרשה להשיב עד צוהריי אותו יום – וההחלטה התקבלה, בסופו של דבר, בטרם הוגשה תגובתה.

במהלך הדיון בעתירה – שהתקיים ביום 9.11.2021 – הלין ב"כ העותרת על כך שההחלטה ניתנה "בטרם שימוע ללא כל תשתית ראייתית", טען שגם בחודשים שחלפו "התיק לא נחקר", והכחיש כל מעורבות של העותרת בביצוע עבירות. מנגד, ב"כ המשיבים עמדה על קיום "ראיות כבדות משקל" הקושרות את העותרת לעבירות הכשרות, ומצדיקות נקיטת פעולה מינהלית מהירה כדי למנוע את הכשלת הציבור. בד בבד, היא ציינה כי "יש חקירה שלא הסתיימה. החקירה עדיין תלויה ועומדת". על רקע סימני השאלה לגבי התמשכות החקירה, והעובדה שמאז נפתחה – בחודש מרץ 2021 – העותרת לא נחקרה, הסכים ב"כ העותרת כי בג"צ יעיין בחומר החסוי במעמד צד אחד.

לאחר העיון הגיע בג"צ למסקנה כי "בהינתן טיב החומר, אין מקום לעשות פרפראזה או לגלות אותו" – וחשוב מכך, כי "יש חומר שקושר את העותרת ברמה הנדרשת כדי להצדיק את הפעולה ולא נתערב". בנסיבות אלה, הובהר לב"כ העותרת כי אין מנוס מפסיקת הוצאות נגדה, אם כי "ייתכן שההוצאות יהיו מופחתות אם לא תעמוד על העתירה" (פרוטוקול הדיון מיום 9.11.2021, עמודים 5-6). לאחר שהתייעץ עם מרשתו, קיבלה העותרת את המלצת בג"צ למשוך את העתירה. ברם, עוד בטרם ניתן פסק הדין בעתירה, הגישו המשיבים "הודעה דחופה", בה ציינו כי "רק בעקבות הדיון" התקבל אצלם "תיעוד משטרתי לפיו תיק החקירה נגנז בחודש יולי 2021". לדבריהם, בירור שנערך העלה כי תחנת המשטרה הרלוונטית סברה שהתיק "מתאים לטיפולו של מחלק הונאה במחוז הצפון בשל היקף הראיות חומרת העבירות, אך מחמת שגגה התיק לא הועבר למחלק ההונאה ונגנז במערכת". בעקבות בירור זה, נפתח התיק מחדש, וכעת הוא עודנו מצוי בבירור. בתגובה, מתחה העותרת ביקורת חריפה על התנהלות המשיבים והמשטרה, וטענה כי גניזת התיק מעידה שגורמי החקירה סברו שאין ראיות מספיקות כלפיה. לדבריה, מדובר ב"שינוי נסיבות דרסטי ומהותי אשר משליך על כל התמונה" שהוצגה בדיון – בין היתר, משום שלא היה מקום למנוע ממנה לעיין בחומר החקירה של תיק גנוז – ומשום כך, הודיעה כי היא חוזרת בה מהסכמתה וביקשה לקיים דיון משלים בעתירה בטרם מתן פסק דין.

בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות בהעדר עילת התערבות בהחלטת המשיבים למנוע מן העותרת לבצע שחיטה כשרה. כפי שהובהר בתום הדיון בעתירה, החומר – שבו עיינו שופטי בג"צ במעמד צד אחד בהסכמת העותרת – "קושר את העותרת ברמה הנדרשת כדי להצדיק את הפעולה", ואין בטעות שהובילה לעיכוב החקירה הפלילית כדי לשנות תמונה זו.

אשר למישור הדיוני, ציין בג"צ, כי על אף שההחלטה מיום 16.3.2021 התקבלה, בשל האילוצים שתוארו לעיל, עובר לקבלת עמדת העותרת – הרי שכבר למחרת היום, הציגה העותרת, בכתב, את טענותיה לפני המשיבים. טענות אלה נבחנו לגופן, אך נדחו לאור הראיות שהוצגו, "והתשובה למעשה היא בגוף תגובת המדינה", כפי שציינה ב"כ המשיבים (פרוטוקול הדיון מיום 9.11.2021, עמוד 4, שורות 7-9). אכן, "דעת לנבון נקל, כי כיון שהשימוע, במהותו, נועד להשפיע על החלטה – דרך המלך היא עריכת שימוע מוקדם, בטרם ההחלטה", אך כבר נקבע כי בנסיבות שבהן צעד כזה "עלול לסכל את התפקוד התקין של הרשות המנהלית, או שיש בו כדי לפגוע באופן ממשי באינטרס חשוב אחר", די בקיום שימוע מאוחר (עע"ם 1038/08 מדינת ישראל נ' געאביץ, פסקה כו לחוות דעת המשנה לנשיאה א' רובינשטיין (11.8.2009)). שעה שהמשיבים למדו על כוונת העותרת לבצע שחיטה כבר בערבו של אותו יום, הרי שהאינטרס הציבורי אִפשר להם – שלא לומר, חייב אותם – לנקוט פעולה מהירה, גם במחיר דחיית מימוש זכות הטיעון.

אשר להתפתחויות שמאז הגשת העתירה – ובמילים אחרות, העיכוב שחל בחקירת המשטרה, גם על רקע הטעות שנחשפה בעקבות הדיון – יש לזכור כי קיימת זיקה מוגבלת בין החקירה הפלילית להחלטות המשיבים במישור המינהלי, לאור "השוני בין רף ההוכחה ודיני הראיות במשפט הפלילי לבין התשתית הראייתית הנדרשת לשם קביעת עובדות לצורך החלטה מינהלית. כידוע, רשות מינהלית איננה כפופה לדיני הראיות הרגילים ולפיכך, להבדיל מבית המשפט, רשאית רשות מינהלית לקבל כל ראיה 'אשר כל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה'" (עע"ם 9993/03 חמדאן נ' ממשלת ישראל, פסקה 10 לחוות דעת הנשיאה ד' ביניש (9.2.2005)). אף שיש, כמובן, קשרי גומלין בין ההליכים, ההחלטה המנהלתי עומדת על רגליה שלה, ועל כן – ובשים לב לכך שמשטרת ישראל לא צורפה כמשיבה להליך, והעתירה לא העלתה טענות לגבי החקירה הפלילית – אין להידרש במסגרת זו למישור הפלילי.

סוף דבר – העתירה נדחית בהעדר עילת התערבות בהחלטת המשיבים. שעה שהעותרת חזרה בה מהסכמתה למשוך את העתירה, אך בהתחשב גם בהודאת הרשויות לגבי הכשל שנפל בבירור הטענות נגדה במישור הפלילי, תישא העותרת בהוצאות המשיבים בסך 8,000 ₪.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

האימא השאירה הדירה בצוואה רק לשתי בנותיה וערעורו של האח נדחה

האימא השאירה הדירה בצוואה רק לשתי בנותיה וערעורו של האח נדחה

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור שהוגש בפניו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בקשת רשות ערעור נסובה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.8.2018 (רמ"ש 66153-07-18, השופט ח' שרעבי). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 25.6.2018, מיום 11.7.2018 ומיום 26.7.2018 בשלושה תיקים שאוחדו (תמ"ש 58676-02-17, השופטת ר' באום).

רקע והליכים קודמים

מקורה של הבקשה בסכסוך ירושה בין אחים. אבי המשפחה המנוח בנה עוד בחייו בית על חלקה בכפר מזרעה (להלן: המבנה ו-הכפר), שבהמשך שופץ וחולק לחמש יחידות דיור. יחידת הדיור שבה גר המבקש, בנו של המנוח, מתפרסת על שתי קומות של המבנה, וכוללת גם סלון ומטבח שהיו בשימושם של ההורים המנוחים (להלן: החלל המשותף). האב נפטר עוד בשנת 2006, מבלי שהותיר אחריו צוואה, ואילו האם (להלן: המנוחה) נפטרה בשנת 2016, והותירה צוואה מאותה שנה שבה ציוותה את יחידת הדיור שבה התגוררה – ובכלל זאת את החלל המשותף – למשיבות, בנותיה (להלן: הדירה).

למען שלמות התמונה, יצוין כי בני משפחתם של הצדדים מחזיקים בכפר במבנים שהקימו לאורך השנים, אך הבעלות על הקרקעות שעליהן המבנים ממוקמים אינה רשומה במסודר. לפיכך, הם מנהלים כיום בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה להסדרת הבעלות האמורה כך שכל אחד מבני המשפחה יהיה בעליו של המקרקעין בו תפס חזקה, בכפוף להוראות בדבר תשלומי איזון (ת"א 54183-03-15).

ביום 27.2.2017 הגישו המשיבות לבית המשפט לענייני משפחה תביעה למתן צו שימנע מהמבקש להיכנס לדירה, הכוללת כאמור את החלל המשותף. בהמשך לכך, הגישה המשיבה 3 לרשם לענייני ירושה בקשה לקיים את צוואת המנוחה. המבקש הגיש מצדו התנגדות לקיום הצוואה, כך שהתיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה והדיון בשלושת התיקים שפורטו לעיל אוחד לבקשתו.  

בהמשך לאמור, נתן בית המשפט לענייני משפחה שלוש החלטות אשר בהן עוסקת הבקשה דנן:

בהחלטתו הראשונה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי תחילה יש להכריע בשאלת תקפותה של הצוואה ורק לאחר מכן בבקשה לצו מניעה. ביום 10.7.2018 המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, שכוונה גם למתן הוראה לפיה תיראה התביעה למתן צו מניעה "כעתירה להצהרה לפיה המנוחה הייתה בעלת הזכויות בנכס נשוא (כך במקור – ד' ב' א') הצוואה". בכך כיוון המבקש לבסס טענתו שהמנוחה ציוותה להוריש דירה שאינה רשומה בבעלותה.

בהחלטתו השנייה דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה לעיון חוזר, בקבעו כי סדר הדיון שנקבע יתרום להבהרת המצב. בית המשפט לענייני משפחה אף ציין כי אין בכוונתו להיעתר לבקשתו השנייה של המבקש. בהקשר זה, צוין כי המבקש שותף לתביעה שנסבה על הסדרת הזכויות בדירה על שם בני המשפחה, ומטעם זה הוצע לו לשקול "האם הוא מבקש להוסיף ולטעון במסגרת ההליך טענות סותרות אשר עלולות לפגום בטענות המועלות בפני בית המשפט המחוזי".     

בהחלטתו השלישית הורה בית המשפט לענייני משפחה למבקש להגיש תצהיר מתוקן עד ליום 6.9.2018, בציינו כי המבקש פעל בניגוד להחלטותיו הקודמות והגיש תצהיר הכולל התייחסויות לצו המניעה. במהלך פרק זמן זה, נתן בית המשפט לענייני משפחה למבקש הזדמנות נוספת להגיש בקשה למינוי מומחה לבחינת טענתו להעדר כשירותה של המנוחה כמצווה בהתאם להוראת סעיף 26 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בעניינן של שלוש ההחלטות, ובה טען בין השאר כי בית המשפט לענייני משפחה התעלם מהקשר בין שלושת התיקים המתנהלים בינו לבין המשיבות, וחסם אותו מפני העלאת טענות הרלוונטיות לשאלת תוקף הצוואה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וקבע כי לא שוכנע שייגרם נזק למבקש או שייפגעו זכויותיו אם טענותיו יידונו במסגרת הערעור על פסק הדין שיינתן. בית המשפט המחוזי ציין כי יש היגיון בדיון בתוקף הצוואה לפני הדיון בהיקף העיזבון, בשל השלכת הדברים על ההצדקה להוצאת צו מניעה. כמו כן, נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה לא חסם בפני המבקש האפשרות להעלות את טענותיו השונות, ואף ניתנה לו הזדמנות חוזרת להגיש בקשה למינוי מומחה לבחינת כשרות המנוחה.

בקשת רשות הערעור

הבקשה האחרונה מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. לשיטת המבקש, טרם נדונה בבית משפט זה השאלה אם ניתן לטעון כבר בהליך התנגדות לקיום צוואה כי המצווה ציווה רכוש לא לו, וכן טענות שעניינן אי-חוקיות, אי-מוסריות או העדר אפשרות לבצע את הצוואה. בנוסף, מדגיש המבקש כי הדירה אינה רשומה כעת על שמו או על שם המשיבות. על כן, כך נטען, דחיית הדיון בעניינה עלולה להעמידו במצב שבו כבר הועברו הזכויות בה לצדדים שלישיים.

לאחר שבית המשפט בחן את טענותיו של המבקש הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, ברגיל אין להיעתר לבקשות רשות ערעור על החלטות של הערכאה הדיונית הנוגעות לסדרי דין ולדרך ניהול ההליך. התערבות בהחלטות מעין אלו שמורה למקרים חריגים (רע"א 4764/07 נשיא נ' נשיא, פסקה 9 (20.1.2008); בע"ם 7683/11 פלונית נ' פלונית, פסקה 4 (17.7.2012)). המקרה שהוצג אינו נמנה על מקרים אלו. בית המשפט העליון לא השתכנע כי ייגרם למבקש עיוות דין, או כי תיפגע זכותו להעלות את טענותיו – במועדים ובהליכים שהתווה לכך בית המשפט לענייני משפחה (ראו והשוו: בע"ם 2596/17 ‏פלונית נ' פלונית, פסקה 10 (5.4.2017)). למותר לציין כי המבקש אף יוכל לערער על ההכרעות הסופיות בהליכים המתנהלים בעניינו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

עשה שימוש ברובה תת-ימי כשאין בידיו רישיון דיג אישי

עשה שימוש ברובה תת-ימי כשאין בידיו רישיון דיג אישי

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא א' אברהם) בע"ח 25654-06-19 מיום 17.6.2019, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטות בית משפט השלום בבית שאן (הנשיא ד' פורת) בת"פ 25697-02-19 מיום 9.6.2019 ומיום 22.5.2019

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

נגד המבקש הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בבית שאן המייחס לו עבירה של דיג באמצעות רובה תת ימי ללא רישיון דיג, לפי סעיפים 3(4) ו-10(1) לפקודת הדיג, ועבירה של דייג והחזקה של דגים בגודל קטן מהמותר, לפי סעיפים 6(א) ו-9(א)(7) לתקנות הדיג, 1937 (להלן: התקנות).

על פי עובדות כתב האישום, ביום 6.8.2018 בשעות הצהריים דג המבקש דגים מסוג "דקר" יחד עם אדם נוסף מול חוף אכזיב. המבקש דג את הדגים באמצעות רובה דיג תת ימי כשאין בידיו רישיון דיג אישי, והחזיקם ברשותו אף שגודלם קטן מהמותר לפי התקנות.

ביום 22.5.2019 דחה נשיא בית משפט השלום את בקשת המבקש להעביר את מקום הדיון בעניינו מבית משפט השלום בבית שאן לבית משפט השלום בצפת, וזאת "משיקולים כלל מערכתיים ובכדי לקדם את הטיפול בתיק לטובת המתדיינים באופן מיטבי".

בקשת המבקש לעיון מחדש בהחלטה נדחתה ביום 9.6.2019, תוך שצוין כי בית משפט השלום בבית שאן מוסמך לדון בעניינו של המבקש לנוכח מקום מגוריו במחוז צפון בעיר צפת.

עוד נקבע כי בשים לב למכלול טענותיו של המבקש, לרבות מקום מגוריו, מגורי העדים ומקום ביצוע העבירה, ובהתחשב בשיקולים מערכתיים של ייעול וזירוז ההליכים לטובת כלל המתדיינים בתיק לא נמצאה הצדקה לשינוי ההחלטה מיום .22.5.2019

ערעוריו של המבקש על החלטות אלו נדחו בפסק דינו של בית משפט המחוזי מיום 17.6.2019

נקבע כי אף שמהחלטות בית משפט השלום לא עולה באופן מפורש מה הם אותם "שיקולים כלל מערכתיים" אשר נלקחו בחשבון לצורך הכרעה בבקשה, נראה כי הכוונה לנוהג הקיים לפיו המשיבה מרכזת את כלל כתבי האישום המוגשים על ידי משרד החקלאות במחוז צפון לפני בית משפט השלום בבית שאן.

עוד צוין כי בבקשה להעברת מקום דיון על בית המשפט לאזן בין שיקולים מערכתיים ונסיבותיו האישיות של המבקש – אולם אין בנסיבות המקרה דנן כדי להצדיק את העברת מקום הדיון.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה שב וטוען המבקש כי יש להעביר את מקום הדיון בעניינו לבית משפט השלום בצפת. לטענתו, שגו הערכאות הקודמות משלא העניקו משקל מספק בהכרעותיהם לנסיבות המקרה ובכלל זאת למקום מגוריו ולמקום מגוריהם של עדי התביעה.

לשיטת המבקש, עניינו מצדיק מתן רשות ערעור שכן הוא מעורר סוגיה עקרונית באשר לשיקולים בהם התביעה רשאית להתחשב לצורך בחירת מקום הדיון. לגישתו החלטות הערכאות הקודמות עלולות לגרום לו לעיוות דין לנוכח המרחק הרב בין מקום מגוריו לבית משפט השלום בבית שאן אשר עלול להקשות עליו להגיע לדיונים.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי דינהּ להידחות.

הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במשורה ובמקרים נדירים בלבד בהם מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית רחבת היקף, או במקרים בהם עולה חשש מפני עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני שנגרם למבקש.

עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו.

חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, אני סבור כי היא אינה חורגת מדל"ת אמותיו של עניינו הפרטי (ראו והשוו: רע"פ 6314/04 שוורץ נ' מדינת ישראל .((8.7.2014)

בית משפט זה פסק זה מכבר כי בהעברת מקום דיון לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 יש לאזן בין שיקולי יעילות של בתי המשפט ובין נוחיותם של הבאים בשעריו (רע"א 7549/11 מדינת ישראל נ' חאמד .((23.2.2012)טענות המבקש בבקשה ממוקדות כולן בסוגיה כיצד ראוי ליישם את אמות המידה שהותוו בפסיקה על עניינו הפרטי – והן אינן מעלות כל סוגיה עקרונית רחבת היקף.

זאת ועוד, אין סבור בית המשפט כי עניינו של המבקש מעלה חשש כלשהו לעיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. אין חולק כי ההחלטה להותיר את מקום הדיון בבית משפט השלום בבית שאן עלולה להסב למבקש חוסר נוחות מסוים לנוכח המרחק ממקום מגוריו. אולם, בנסיבות העניין אין בכך כדי לפגוע בזכותו של המבקש להליך הוגן – וממילא אין כל חשש לעיוות דינו.

                                                                           

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס – על בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, פייק ניוז, שיימיניג, ועל טרור ברשת

עו"ד נועם קוריס –  על בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, פייק ניוז, שיימיניג, ועל טרור ברשת

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס, נועם קוריס בקפה דה מרקר.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, סימן עם היכנסו לתפקידו את האויב המשותף לו ולעוד מנהיגים רבים ברחבי הגלובוס, הפייק ניוז.

המיתוג של תופעה מוכרת אל צמד המילים 'פייק ניוז' והבאתה היישר אל כותרות החדשות, מפיו של הנשיא, הביאו לראש סדר היום הציבורי במקומות רבים תופעה שמסתבר שסומנה עוד מאז ומעולם.

ראש הממשלה של ישראל, בנימין נתניהו עסק גם הוא לא מעט ב'חדשות המזוייפות' או בשמות והכותרות שהתגלגלו מהלך התקופות בשינוים ובשנים, 'תקשורת-תשקורת', 'תקשורת עוינת', 'תקשורת מגויסת', 'שיימינג', ובימים האחרונים גם 'התקשורת המדכדכת'  ובל נשכח שאת הכותרות בתקשורת שנחרטו בזיכרוננו- נתנה ונותנת- התקשורת.

נראה גם, שאין כמעט ישראלי שלא חש שהימנעותה של התקשורת הבינלאומית או רשתות מסויימות בה, משימוש במילה 'טרור' כדי לאפיין את פיגועי ההתאבדות כנגד אזרחים בישראל, הנה תקשורת מוטה ובלתי הוגנת.

יש מי שיאמר שאין חדש תחת השמש, עולם כמנהגו נוהג ועוד בספר ויקרא צווינו "לא תלך רכיל בעמך", אבל היום, כשהנשיא טראמפ פתאום שולח הפצצות בטילי טומהוק לאדמת סוריה, ובישראל מוגש כתב אישום על הטרדת עובדי ציבור באינטרנט בתיק "טרור ברשת", רשתות חברתיות, גוגל ופייסבוק מודיעות שיפתחו כלים חדשים להתמודדות עם ה"פייק ניוז".

אז אני יכול רק להזדהות, ולספר סיפור קטן משלי אחרי שבזמן האחרון ראיתי שאיזה פלוני שמתנהג בצורה מוזרה-דומה, העתיק ממני פוסט מצחיק שכתבתי, רק שהפעם הפלוני, המשיך גם אחרי שניתנו נגדו צווים מבית המשפט, והעתיק הפעם אפילו את הפוסט שכתבתי אז מזמן, ועוד 'הלביש' אותו על עשרות בלוגים ואתרים שכתב בהתחזות ובזהות בדויה, על שמי (עו"ד נועם קוריס), ועוד הוסיף אין סוף פרסומים מכפישים, כוזבים, חצאי אמיתות ובדתות שלמות, ואחרי שכבר עבר התירוץ שבגללו 'נדבק' אלי אותו פלוני, לא נשאר לי אלא לומר, שזה ממש נראה לי אותו דבר...

זה לא מפריע לאותו פלוני (החדש), להזכיר בצורה דומה ושונה שוב את שמי, בכל מיני דרכים מפותלות כמו, "ההוא עם אותו צבע בד של החולצה לשעבר, כמו עו"ד נועם קוריס", או "זה מאותה העיר של עו"ד נועם קוריס"., והפעם שוב בתוספת הכפשות כוזבות, פשוט מוסיפים את שמי יחד עם נושאים ועניינים, שאינם מענייני.

זה קצת מצחיק ויוצא שעדיין די מעודכן, רק שבזמנו סיפרתי, שאותו אחד (האחר), ניסה לשכנע אותי שאין מקדם אתרים יותר טוב ממנו בכל ישראל ושבכלל הוא כל כך תותח בתחום שאפילו גוגל רוצים לשכור את שירותיו לקדם לעצמם את האתר.

אז, בזמנו סיפרתי, על מצב בו מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו של מקדם האתרים, ומבין שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.

בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.

אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.

באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:

"נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על  ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס  נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים..."

בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים גם את שמי עם טעויות וכל מיני עוויתות, למשל:

"נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."

המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.

האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה...

בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו...

ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.

אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:

"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא XXXX  אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."

עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.

הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים.

לא שאלתי אותם עדיין (את עורכי הדין)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה שאותם עורכי דין יעזרו בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.

אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...

אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.

ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר ,nfc.co.il אקדמיקס, ב pc.co.il, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, NRG  הארץ, או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס.

אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים.

והנה עוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לכל מקדמי האתרים, הטובים והטובים יותר.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, טרור, שיימינג, פייק ניוז