יום שלישי, 7 בדצמבר 2021

שלילת כשרות ו – 8,000 ₪ הוצאות

   בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הכריע היום (7.12.21) בעתירה שעניינה בבקשת העותרים כי בג"צ יורה לרבנות לבטל את שלילת הכשרות מאחוזת הנוקדים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·       העליון אישר ריבית גבוהה מחוק אשראי הוגן

·       תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·       President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·       תביעה ייצוגית ואכיפה אזרחית

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

בהתאם להחלטה, הרי שבעתירה שלפנינו ביקשה העותרת – חברה העוסקת, על פי עדותה, "ביבוא צאן מחו"ל, גידול צאן ובעלי חיים בארץ, לרבות כבשים, שחיטה ושיווק בשר בארץ – לבטל את ההוראה שהעבירו המשיבים, ביום 16.3.2021, לחברת מלאכת בשר י.א.א. בע"מ, לפיה "אין לאשר שחיטות כשרות" עבור העותרת. מנגד, המשיבים ביקשו לדחות את העתירה על הסף, ולחייב את העותרת בהוצאות על הצד הגבוה – נוכח חוסר ניקיון כפיה. לדבריהם, הם מחזיקים בראיות "כבדות משקל", המעידות כי העותרת משווקת בשר טרפה כבשר כשר "תוך הכשלת הציבור ואף בניגוד לחוק איסור הונאה בכשרות" – ובנסיבות אלה, "ברי כי המשיבים לא יאפשרו לעותרת להשתמש בשירותי שחיטה כשרה". המשיבים ציינו כי הם שוקלים לעשות שימוש בראיות אלה בהליכים נוספים, לרבות בהקשר הפלילי, והציעו להציג אותן לבית המשפט במעמד צד אחד. מזווית אחרת, המשיבים ציינו כי ביום 15.3.2021 ניתנו לעותרת יומיים לצורך מימוש זכות הטיעון – אם כי, משהתברר להם כי בכוונתה לבצע בערב יום 16.3.2021 "שחיטה נוספת בבית מטבחיים, באופן שעלול כאמור להכשיל את הציבור", היא נדרשה להשיב עד צוהריי אותו יום – וההחלטה התקבלה, בסופו של דבר, בטרם הוגשה תגובתה.

במהלך הדיון בעתירה – שהתקיים ביום 9.11.2021 – הלין ב"כ העותרת על כך שההחלטה ניתנה "בטרם שימוע ללא כל תשתית ראייתית", טען שגם בחודשים שחלפו "התיק לא נחקר", והכחיש כל מעורבות של העותרת בביצוע עבירות. מנגד, ב"כ המשיבים עמדה על קיום "ראיות כבדות משקל" הקושרות את העותרת לעבירות הכשרות, ומצדיקות נקיטת פעולה מינהלית מהירה כדי למנוע את הכשלת הציבור. בד בבד, היא ציינה כי "יש חקירה שלא הסתיימה. החקירה עדיין תלויה ועומדת". על רקע סימני השאלה לגבי התמשכות החקירה, והעובדה שמאז נפתחה – בחודש מרץ 2021 – העותרת לא נחקרה, הסכים ב"כ העותרת כי בג"צ יעיין בחומר החסוי במעמד צד אחד.

לאחר העיון הגיע בג"צ למסקנה כי "בהינתן טיב החומר, אין מקום לעשות פרפראזה או לגלות אותו" – וחשוב מכך, כי "יש חומר שקושר את העותרת ברמה הנדרשת כדי להצדיק את הפעולה ולא נתערב". בנסיבות אלה, הובהר לב"כ העותרת כי אין מנוס מפסיקת הוצאות נגדה, אם כי "ייתכן שההוצאות יהיו מופחתות אם לא תעמוד על העתירה" (פרוטוקול הדיון מיום 9.11.2021, עמודים 5-6). לאחר שהתייעץ עם מרשתו, קיבלה העותרת את המלצת בג"צ למשוך את העתירה. ברם, עוד בטרם ניתן פסק הדין בעתירה, הגישו המשיבים "הודעה דחופה", בה ציינו כי "רק בעקבות הדיון" התקבל אצלם "תיעוד משטרתי לפיו תיק החקירה נגנז בחודש יולי 2021". לדבריהם, בירור שנערך העלה כי תחנת המשטרה הרלוונטית סברה שהתיק "מתאים לטיפולו של מחלק הונאה במחוז הצפון בשל היקף הראיות חומרת העבירות, אך מחמת שגגה התיק לא הועבר למחלק ההונאה ונגנז במערכת". בעקבות בירור זה, נפתח התיק מחדש, וכעת הוא עודנו מצוי בבירור. בתגובה, מתחה העותרת ביקורת חריפה על התנהלות המשיבים והמשטרה, וטענה כי גניזת התיק מעידה שגורמי החקירה סברו שאין ראיות מספיקות כלפיה. לדבריה, מדובר ב"שינוי נסיבות דרסטי ומהותי אשר משליך על כל התמונה" שהוצגה בדיון – בין היתר, משום שלא היה מקום למנוע ממנה לעיין בחומר החקירה של תיק גנוז – ומשום כך, הודיעה כי היא חוזרת בה מהסכמתה וביקשה לקיים דיון משלים בעתירה בטרם מתן פסק דין.

בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות בהעדר עילת התערבות בהחלטת המשיבים למנוע מן העותרת לבצע שחיטה כשרה. כפי שהובהר בתום הדיון בעתירה, החומר – שבו עיינו שופטי בג"צ במעמד צד אחד בהסכמת העותרת – "קושר את העותרת ברמה הנדרשת כדי להצדיק את הפעולה", ואין בטעות שהובילה לעיכוב החקירה הפלילית כדי לשנות תמונה זו.

אשר למישור הדיוני, ציין בג"צ, כי על אף שההחלטה מיום 16.3.2021 התקבלה, בשל האילוצים שתוארו לעיל, עובר לקבלת עמדת העותרת – הרי שכבר למחרת היום, הציגה העותרת, בכתב, את טענותיה לפני המשיבים. טענות אלה נבחנו לגופן, אך נדחו לאור הראיות שהוצגו, "והתשובה למעשה היא בגוף תגובת המדינה", כפי שציינה ב"כ המשיבים (פרוטוקול הדיון מיום 9.11.2021, עמוד 4, שורות 7-9). אכן, "דעת לנבון נקל, כי כיון שהשימוע, במהותו, נועד להשפיע על החלטה – דרך המלך היא עריכת שימוע מוקדם, בטרם ההחלטה", אך כבר נקבע כי בנסיבות שבהן צעד כזה "עלול לסכל את התפקוד התקין של הרשות המנהלית, או שיש בו כדי לפגוע באופן ממשי באינטרס חשוב אחר", די בקיום שימוע מאוחר (עע"ם 1038/08 מדינת ישראל נ' געאביץ, פסקה כו לחוות דעת המשנה לנשיאה א' רובינשטיין (11.8.2009)). שעה שהמשיבים למדו על כוונת העותרת לבצע שחיטה כבר בערבו של אותו יום, הרי שהאינטרס הציבורי אִפשר להם – שלא לומר, חייב אותם – לנקוט פעולה מהירה, גם במחיר דחיית מימוש זכות הטיעון.

אשר להתפתחויות שמאז הגשת העתירה – ובמילים אחרות, העיכוב שחל בחקירת המשטרה, גם על רקע הטעות שנחשפה בעקבות הדיון – יש לזכור כי קיימת זיקה מוגבלת בין החקירה הפלילית להחלטות המשיבים במישור המינהלי, לאור "השוני בין רף ההוכחה ודיני הראיות במשפט הפלילי לבין התשתית הראייתית הנדרשת לשם קביעת עובדות לצורך החלטה מינהלית. כידוע, רשות מינהלית איננה כפופה לדיני הראיות הרגילים ולפיכך, להבדיל מבית המשפט, רשאית רשות מינהלית לקבל כל ראיה 'אשר כל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה'" (עע"ם 9993/03 חמדאן נ' ממשלת ישראל, פסקה 10 לחוות דעת הנשיאה ד' ביניש (9.2.2005)). אף שיש, כמובן, קשרי גומלין בין ההליכים, ההחלטה המנהלתי עומדת על רגליה שלה, ועל כן – ובשים לב לכך שמשטרת ישראל לא צורפה כמשיבה להליך, והעתירה לא העלתה טענות לגבי החקירה הפלילית – אין להידרש במסגרת זו למישור הפלילי.

סוף דבר – העתירה נדחית בהעדר עילת התערבות בהחלטת המשיבים. שעה שהעותרת חזרה בה מהסכמתה למשוך את העתירה, אך בהתחשב גם בהודאת הרשויות לגבי הכשל שנפל בבירור הטענות נגדה במישור הפלילי, תישא העותרת בהוצאות המשיבים בסך 8,000 ₪.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.