יום ראשון, 14 בפברואר 2016

דין פלילי במשפט העברי - הרמבם...

   רמב"םהלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ב
(אכל ההורג חבירו בידו כגון שהכהו בסייף או באבן הממיתהאו שחנקו עד שמתאו שרפו באשהואיל והרגו מכל מקום הוא בעצמו הרי זה נהרג בבית דין.
(באבל השוכר הורג להרוג את חבירואו ששלח עבדיו והרגוהואו שכפת חבירו והניחו לפני הארי וכיוצא בו והרגתו החיהוכן ההורג את עצמוכל אחד מאלו שופך דמים הוא ועון הריגה בידו וחייב מיתה לשמים ואין בהן מיתת בית דין.
(גומנין שכן הוא הדיןשהרי הוא אומר (בראשית ט): "שופך דם האדם – באדם דמו ישפך", זה ההורג בעצמו שלא על ידי שליח; "את דמכם לנפשותיכם אדרוש", זה ההורג עצמו, "מיד כל חיה אדרשנוזה המוסר חבירו לפני חיה לטרפו, "מיד האדם מיד איש אחיו אדרוש את נפש האדםזה השוכר אחרים להרוג את חבירוובפירוש נאמר בשלשתן לשון דרישההרי דינם מסור לשמים.
(דוכל אלו הרצחנים וכיוצא בהן שאינן מחוייבים מיתת בית דין אם רצה מלך ישראל להרגם בדין המלכות ותקנת העולם הרשות בידווכן אם ראו בית דין להרוג אותן בהוראת שעה אם היתה השעה צריכה לכך הרי יש להם רשות כפי מה שיראו.
(ההרי שלא הרגם המלך ולא היתה השעה צריכה לחזק הדבר הרי בית דין חייבין מכל מקום להכותם מכה רבה הקרובה למיתה ולאסור אותן במצור ובמצוק שנים רבות ולצערן בכל מיני צער כדי להפחיד ולאיים על שאר הרשעים שלא יהיה להם הדבר לפוקה ולמכשול לבב ויאמר הריני מסבב להרוג אויבי כדרך שעשה פלוני ואפטר.

-     כאשר כפתתי אחר בפני אריה> גז״ד המוות ינתן ע״י ה׳ אך הכינוי שלי יהיה ״רוצחת״שכן יש לדעת באיזה בי״ד יש לדון (שלום או מחוזי), וכן העונש החברתי הוא רב.
-     מתאבד הוא רוצחשופך דמי עצמו. מכיוון שהוא כבר מת אי אפשר להביא אותו בפני בי״ד.
-     המלך יכול לקבל החלטה ולהטיל על ה״רוצח״ עונש חברתי> נידויכלאמוות.
-     עם זאתלא חייבים להגיע עד עונש המוות אלא ניתן להעניש עונשים כבדים מאודמאסר עולםתוך הטלת עונש הרתעתי, הקש״ס הסיבתי בין המעשה לעונש הוא חשוב ולכן מאסר עולם הוא ארוך קשה יותר לנשוא מאשר עונש מוות שהוא קצר וחד פעמי.

6א׳ ואמר רבא: זרק צרור [=אבןבכותל וחזרה לאחוריה והרגה חייבותנא תונא [=וכך גם שנינו בברייתא:] כגון אלו המשחקין בכדור שהרגו – במזיד נהרגין [=נהרגיםחייבים גזר דין מוותבשוגג גולין [=גולים לאחד מערי המקלט].
6א׳1 ’בשוגג גוליןפשיטא! [=הדבר מובן מאליושהרי ההבדל בין גזרת דן מוות לעונש גלות תלוי רק במצב הנפשיזדון או שגגהומדוע הברייתא טורחת כאן לומר זאת לנו?] במזיד נהרגין איצטריך ליה מהו דתימא התראת ספק היא מי יימר דהדרה קא משמע לן [=דין זה שבמזיד הרוצח נענש במיתה נדרש ('נצרך') כאןשמא תאמר שהתראה במקרה זה היא התראה מסופקת ואינה (עומדת בדרישות של התראה – באה הברייתא ללמדנו שאכן התראה תקיפה היא].
6א׳2 תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרבי אבהו [=שנה (למדרב תחליפא הארצישראלי לפני רבי אבהו (היו מומחים שידעו את המאטריה התנאית בעל פהוהיו משננים אותה בפני הרב שהיה מסביר ומנתח אותו בפני התלמידיםכזה היה רב תחליפא הנ"ל)]: 'כגון אלו המשחקין בכדור שהרגו תוך ארבע אמות פטור חוץ לארבע אמות חייב'. אמר ליה רבינא לרב אשי היכי דמי [=אמר לו רבינא לרב אשי (שני עורכי התלמוד הבבלי) – במה מדובר כאן?] אי דקא ניחא ליה אפילו פורתא נמי [=אם נוח לולזורקבכך (שהכדור ינוח בטווח קצר מארבע אמות (אמה היא מידת אורךכזרוע עד המרפק) – הרי שאז יתחייב ברצח גם בפחות מארבע אמות!] אי דלא ניחא ליה אפילו טובא נמי לא [=ואם הכדור לא הלך לאן שרצה לזרוק אותואזי גם במרחק גדול יותר מארבע אמות לא יתחייב!] אמר ליה סתם משחקין בכדור כמה דאזלי מיניה מינח ניחא ליה [=השיב לובמקרה סתמי (ז"א 'בדרך כלל') משחקים בכדור מעוניינים שהכדור יגיע כמה שיותר רחוקרש"י מתאר את המשחק האמור כךרגילין תינוקות להכות הכדור בכותל בכח כדי שתחזור לאחוריה הרבהולאחר שזורק הוא רץ וחבירו אוחז את הכדור ומכה אותו בה אם יכול לכוון ההוא שזרק בכותל].

12.             רמב"םהלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ג
(יבהזורק צרור בכותל וחזרה האבן לאחוריה והרגה חייב מיתת בית דיןשמכחו היא באה, וכן אלו שמשחקין בכדור שהתרו בהן והרגו בתוך ארבע אמות פטורין חוץ לארבע אמות אפילו לסוף מאה אמה חייביןוהוא שיש בה כדי להמית כמו שביארנו.

כדור יכול לסמל כדור בייסבול שנזרק בצורה אנכית עלול להיתקל בקיר ולחזור בריבאונד באותה זווית בה נזרקולכן עלול להרוגגם במקרה כזההמוות שנגרם הוא בידי הזורק הראשון- האנרגיה בזריקת הריבאונד נשמרת ולכן מדובר באותה פעולהועל כן הזורק אשם.

עם זאת יש לבחון גם את היסוד הנפשי>
-     במזיד= חייב.
-     בשוגגהגליה.

8ואמר רב פפא זרק צרור למעלה והלכה לצדדין והרגה חייבאמר ליה מר בר רב אשי לרב פפא מאי טעמא משום דכחו הוא [=מה הנימוקמשום שזהו 'כוחו' (פעולה ישירה ולא גרימה עקיפה)?] אי כחו תיזיל לעיל <סנהדרין עחע"אואי לאו כחו הוא תיזיל לתחת [=אם זהו כוחושימשיך כלפי מעלהואם לא כוחו אזי שירד ישירות למטה!] אלא כח כחוש הוא.
רב פפאכח ראשוןכח שניכח כחוש.

כאשר הכדור נזרק למעלה ולאחר מכן הוא נפל למטההרי שהאנרגיה של הנפילה מטה נגרמה בעקבות הזריקה למעלהאותה פעולה ראשוניתולכן כאשר הכדור פגע והרגהרי שהזורק אשם.
כאשר הכדור נזרק למעלה אך מהנפילה זז לצדדים, הכדור לא חזר בדיוק לאותה נקודההרי שעדין אשם.
הרב פאפא- זריקת חפץ חזקה כלפי מעלהיכולה לגרום לחפץ להמשיך מעלה עד אינסוףאך כאשר החפץ התעייף הוא נפל לארץ בחזרהולכן הכוח הוא ״כחוש״ (המקור נכתב לפני פרסום כוח הכבידה של ניוטון).
לפי הרב פאפא:
-     כוח ראשוני חזק> גורם לריבאונד ולפגיעהחייב.
-     כוח משני חלש״כחוש״> לאחר זריקה נפל מטהזז לצדדים ופגעחייב.

צריך לבחון את הביטוי המוחשי של הכוח שהזורק השקיע בזריקהמכיוון שכאשר חפץ נפל משמיים לא רואים את השקעת הזורק בזריקתו מעלהאך גם זריקת חפץ מבניין גבוה עלולה לגרום לאותה תוצאה.

גם הרמב״ם מסביר זאת:
12.             רמב"םהלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ג
(יגזרק אבן למעלה והלכה לצדדין והרגה חייבהכופת את חבירו והניחו במקום שאינו יכול לברוח והציף עליו מים ומת הרי זה נהרג עליווהוא שימות מכח ראשון הבא ממעשיו.

סיכום:
כוח הכבידהנפילת החפץ היא הפעולה המנתקת אשר הובילה לתוצאת גרימת המוות ולכן הזורק פטור מגזר דין מוותהפעולה הישירה הראשונה היא פעולה הזריקה מעלה ולכן השינוי בכיוון הוא פעולה חדשה מנתקתלכן יש להבחין בין זריקה אנכית לאפקית:
-     זריקה אפקית- היא פעולה ישירה וכיוון הזריקה הוא אותו כיווןולפי רבא הזורק חייב בגזר דין מוות.
-     זריקה אנכית כלפי מעלה- יש פעולה מנתקת ולפי הרב פאפא הזורק אשם אך לא חייב בגזר דין מוות.


7. אמר רב פפא האי מאן דכפתיה לחבריה ואשקיל עליה בידקא דמיא גירי דידיה הוא ומיחייב [=מי שכפת את חבירוופתח עליו סכר של מים – אלו הם (ז"א כאילו הרג אותו ב-)חציו וחייב], הני מילי [=אבל זאת דווקאבכח ראשון אבל בכח שני גרמא בעלמא הוא [=גרימה בלבדפעולה עקיפה].

# גרמא בעלמא- מונח טכניגרימה עקיפה.
כאשר אדם כפת את חברו ליד סכר והוא פתח את הסכר> חייב.
הרב פפא מסייג את הכוחות לכוח ראשון ושניגרימה עקיפה וגרימה ישירה>
-     הנחשול הראשון של המיים הקרובים ביותר לסכר הם היחידים שבגינם יהיה חייב בגזר דין מוותשכן מדובר בגרימה ישירה.

-     הנחשול השני הוא גרימת מוות בעקיפין ולכן פטור מגזר דין מוות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה