יום ראשון, 10 ביולי 2016

בג"צ all for peace - עו"ד נועם קוריס

1.       בג"צ 8938/11- all for peace נגד שר התקשורת- 

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס ב wordpress
עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק
   
    העותרת היא חברה הרשומה בישראל, המוחזקת בבעלות פרטית של חברה ישראלית וחברה פלסטינית, מפעילה את "רדיו כל השלום" (להלן: הרדיו). תכני השידורים נערכים באולפן בירושלים ומשם מופצים השידורים באמצעות רשת האינטרנט לציבור ולמשדר הממוקם בשטחי הרשות הפלסטינית. עד סמוך למועד הגשת העתירה הופצו השידורים גם באמצעות המשדר האמור, בתדר 107.2 מגה הרץ FM, וניתן היה לקלוט אותם עד לקו החוף של מדינת ישראל. לטענת העותרת, התדר הנ"ל הוקצה לה לטובת שידורי הרדיו האמורים על ידי הרשות הפלסטינית ברישיון שהוענק לה כדין. הדיון נסב אודות השאלה האם דרישת המשיב מהעותרת להפסיק את שידורי הרדיו (להבדיל מתכני השידורים המועברים באתר האינטרנט שמפעילה העותרת) מעל גלי האתר הינה דרישה חוקית, העומדת בכללי המשפט המנהלי.
בג"ץ (מפי השופט מלצר ובהסכמת המשנה לנשיאה רובינשטיין והשופט זילברטל) דחה את העתירה ופסק כי:
לפי החקיקה הרלבנטית, אדם, לרבות תאגיד, המקים, מקיים, או מפעיל, בישראל, תחנה לשידור רדיו, ו/או המקיים בישראל שידורי רדיו המיועדים וניתנים לציבור בישראל, שלא בהתאם לאחת מהמסגרות החוקיות, ושלא לפי הקצאה ו/או זכון, או רישיון, שקיבל לכך מהגורם המוסמך – פועל, לכאורה, באופן בלתי חוקי. גורמי הפיקוח במשרד התקשורת והשר חייבים לפעול כנגד מי שמקיים בישראל שידורי רדיו באופן בלתי חוקי ללא היתר כדין.

שידורי הרדיו של העותרת בישראל, באמצעות משדר המצוי בשטחי הרשות הפלסטינית לא נעשו, לכאורה, כדין, והמשיב היה מוסמך לדרוש את הפסקתם. העותרת היא תאגיד הרשום בישראל. פעילות העותרת במסגרת שידורי הרדיו עולה, לכאורה, כדי "קיום שידורים" בישראל, שלא לפי זיכיון ממועצת הרשות השנייה. שידורי העותרת מקיימים זיקה משמעותית הדוקה לישראל: השידורים נעשו גם בשפה העברית; השידורים כוונו לציבור בישראל, נועדו להיקלט ואף נקלטו בפועל בשטח נרחב של מדינת ישראל. בכך קיימה העותרת בישראל, לכאורה, שידורים הניתנים לציבור, במשמעות סעיף 32(א) לחוק הרשות השנייה, מבלי שקיבלה זיכיון או רישיון לכך כחוק. יתרה מכך השידורים נערכו בירושלים, כאשר החוק הישראלי הוחל גם על שטחי "מזרח ירושלים". המתקן בירושלים שמפעילה העותרת, איננו רק בגדר "מקום שבו מופקות התכניות המיועדות לשידור", אלא תחנה המשמשת את העותרת גם לצורך הפצת שידורי הרדיו לציבור (משם, הועברו תכניות השמע, הקולות והמידע על גבי רשת האינטרנט, בין היתר, אל המשדר המצוי ברמאללה). משכך, המתקן שמפעילה העותרת בירושלים לא יצא מגדרי "תחנת שידור", שסעיף 32(א) הנ"ל חל עליה.


העותרת עשתה שימוש בתדר רדיו הנקלט בישראל, לכאורה מתוך כוונה שכך יקרה ולא מחמת "זליגה" של השידורים לישראל, שלא לפי הקצאה שהתקבלה מהגוף המוסמך. גם אם נניח כי מדובר בתדר שהועבר בשלב כלשהו לרשות הפלסטינית ולא בתדר "ישראלי", עדיין, השימוש בו כפוף להוראות המחייבות את מי שמבקש לספק שירותים בישראל לקבל אישורים מהגורם המוסמך בישראל. אישור כזה לא ניתן לעותרת. יתרה מכך, התדר שבו עשתה העותרת שימוש לא הוקצה לה כדין עד היום. העותרת עשתה, לכאורה, באופן מכוון, שימוש בתדר "שהוקצה" לה, לכאורה על-ידי הרשות הפלסטינית, בהספק שידור החורג מתחומי גבולותיה הגיאוגרפיים של הרשות הפלסטינית וכפועל יוצא מדובר אף בשידור החורג מ"גבולות ההקצאה" שהיה בכוח הרשות הפלסטינית להעניק לעותרת לצורך שידורי רדיו הנעשים בתחומה. משכך, השימוש בתדר שנקלט בשטח נרחב של מדינת ישראל עולה, לכאורה, כדי שימוש בתדר בניגוד לסעיף 5ד(א) לפקודת הטלגרף האלחוטי, וזאת גם אם השידור במובן של התהוות הגל האלקטרומגנטי נעשה מחוץ לטריטוריה של מדינת ישראל. בנוסף, פעילות העותרת הסיגה, לכאורה, את גבולות שידורי תחנות הרדיו האזוריות הפועלות בישראל כדין, ופגעה בהכנסותיהן מפרסומות שהן משדרות כדין; פעולות המשיב שפנה לעותרת בדרישה להפסיק את שידורי הרדיו, והגשת תלונה במשטרה עומדות במבחני הסבירות והמידתיות; טענות העותרת בדבר שינוי מדיניות האכיפה, קבלת החלטה משיקולים זרים, פגיעה בזכות הטיעון וזכותה לחופש ביטוי, נדחו.

פורסם על ידי ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)