יום שישי, 6 בינואר 2017

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק ח' ט' / עו"ד נועם קוריס

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק ח' ט' / עו"ד נועם קוריס



חלק ח': אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון 287 .בחלק זה - הגדרות "דירקטור" - חבר בדירקטוריון של חברה או מי שממלא תפקיד דומה בשותפות; חלק ח': אחריות נושאי משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון כללי חדלות פירעון של תאגיד היא במקרים רבים סופה של תקופה ארוכה שבמהלכה מתדרדר התאגיד מבחינה כלכלית עד שהוא נהיה חדל פירעון. תקופה זו מכונה בספרות המקצועית "אזור חדלות הפירעון" )Zone Insolvency.) אזור חדלות הפירעון מחדד את המתח שבין התאגיד וחברי התאגיד ובין הנושים. חברי התאגיד יעדיפו במקרים רבים לקחת סיכונים כדי לחלץ את התאגיד מהמשבר הכלכלי שאליו נקלע, וזאת גם אם הסיכויים להצלחתם נמוכים. לעומתם, עשויים הנושים להעדיף לצמצם סיכונים בתקופה זו כדי להקטין את הפסדיהם. בנוסף קיים חשש ממעשי מרמה והברחת נכסים שיעשו התאגיד ובעלי העניין בו בתקופה זו. חששות אלה דורשים הסדרה שתבטיח את עניינם של הנושים באזור חדלות הפירעון. הסדרת התנהלותם של נושאי משרה בתאגיד באזור חדלות הפירעון נועדה גם לשם הכוונת פעילותו של התאגיד בתקופה זו. זאת כדי לשפר את הסיכויים לשיקומו הכלכלי של התאגיד או, למצער, להקטין את נזקם של הנושים. החוק המוצע מבקש להתמודד עם נושאים אלה בשני מישורים. המישור האחד הוא האפשרות לבטל עסקאות שנעשו בתקופה זו בידי התאגיד. בנושא זה עוסק סימן ב' לפרק ב' לחלק ד' להצעת החוק, שעניינו בביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה. המישור השני הוא קביעת חובות בקשר להתנהלותם של נושאי משרה בתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים וקביעת סנקציות בשל הפרתן. בנושאים אלה עוסק חלק זה. החוק המוצע אינו קובע חובת אמון ישירה של הדירקטורים כלפי הנושים כל זמן שהתאגיד אינו בהליכי חדלות פירעון. עניין זה נמצא בלב הדיון האקדמי והמשפטי בנושא אזור חדלות הפירעון. אכן, יש טעם רב בקביעה שהחל מהרגע שבו התאגיד נמצא בחדלות פירעון, תחול חובת אמון של הדירקטורים גם כלפי הנושים. זאת משום שאין לתאגיד ערך שיורי חיובי ועל כן עליו להתנהל לטובת נושי התאגיד. למרות זאת, מוצע שלא לקבוע חובת אמון ישירה של הנושים כלפי הדירקטורים כל זמן שהתאגיד אינו נמצא בהליכי חדלות פירעון, וזאת מכמה טעמים כמפורט להלן. ראשית, הטלת חובת אמון בשלב זה עלולה לפגוע בסיכויי השיקום של התאגיד ולגרום לדירקטורים להתנהל בצורה מתגוננת שתמנע מהתאגיד נטילת סיכונים ראויים שעשויים להביא לשיקומו. שנית, הנושים אינם מקשה אחת. הם בעלי אינטרסים שונים ולעתים אף מנוגדים. שונות זו תקשה מאוד על יכולתם של הדירקטורים לפעול בהתאם לאינטרסים שונים אלה. שלישית, החובה לדאוג לטובת הנושים היא חובה כללית ומעורפלת, ואף אם תוטל על הדירקטורים, יקשה עליהם ליישמה. בנוסף, בחינת עמידתם של הדירקטורים בחובותיהם אלה נעשית, במקרים רבים, רק לאחר שהחברה כבר הפכה חדלת פירעון, ולא בזמן אמת. בחינה בדיעבד של התנהלות הדירקטורים, מעצם טיבה, עלולה להיות מוטה. רביעית, הוספת חובה כלפי נושים נוסף על החובה החלה עליו כלפי בעלי המניות, עלולה להציב את הדירקטור בפני קונפליקט במקרה שחובות אלה עומדות בסתירה זו לזו. במקום זאת, מוצע להטיל על הדירקטורים חובת זהירות שתחייב אותם לנקוט באמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון. חובה זו תחול על דירקטור משנודע לו, או משהיה עליו לדעת, שהתאגיד בחדלות פירעון. החוק המוצע מצמצם את התקופה שבמהלכה חלה חובה זו למועד שבו התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא לתקופה שבה קיים חשש או סבירות לחדלות פירעון של התאגיד )ראו סעיף 288 להצעת החוק(. אכן, צמצום החובה לתקופה זו בלבד אינו מטיל חובה, לפי סעיף זה, על דירקטור שלא פעל למניעת חדלות הפירעון של התאגיד. למרות זאת מוצע שלא להרחיב את חובתו של הדירקטור לתקופה הקודמת למועד שבו היה התאגיד לחדל פירעון. זאת כדי לצמצם את ניגודי האינטרסים שבפניהם יעמוד הדירקטור ולהקל עליו למלא את חובותיו. בנוסף, מוצע לעגן בסעיפים 289 ו–290 להצעת החוק, הוראות שעניינן הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד וניהול מרמה של נושא משרה, הקבועות היום בסעיפים 373 ו–374 לפקודת החברות, בשינויים מסוימים, כפי שיפורט להלן. סעיפים בסעיף 288 להצעת החוק מוצע להטיל על 287 ו–288 דירקטור שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד אחריות לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו. זאת מהטעמים שפורטו בחלק הכללי של דברי ההסבר לחלק זה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 742 "ניהול מרמה" - ניהול התאגיד מתוך כוונה לרמות את נושיו. אחריות דירקטור שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון 288( .א( ידע דירקטור או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, רשאי בית המשפט לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות כי דירקטור יישא באחריות לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו. )ב( לעניין סעיף זה, חזקה כי דירקטור נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד האמצעים כמפורט להלן: )1 )קבלת שירותים מקצועיים מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים; )2 )ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב; )3 )פתיחה בהליכי חדלות פירעון. )ג( החליט תאגיד על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי סעיף 338 ,לא יישאו הדירקטורים של התאגיד באחריות לנזקים כאמור בסעיף קטן )א(. הפרת חובה בידי 289( .א( מצא בית המשפט כי בעל תפקיד בתאגיד הפר חובה כלפי התאגיד אשר מקימה בעל תפקיד בתאגיד עילה לחיובו בפיצוי, תשלום או השבת נכס לתאגיד, רשאי הוא, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות לאותו אדם לפצות, לשלם או להשיב את נהכס לתאגיד. )ב( לעניין סעיף זה, "בעל תפקיד", בתאגיד - חבר התאגיד, נושא משרה בתאגיד, הנאמן או מי שפעל מטעמו וכן כונס נכסים. החובה לפעול לצמצום היקף חדלות הפירעון מוטלת רק על דירקטור בחברה ועל מי שממלא תפקיד דומה בשותפות, ולא על כל נושאי המשרה בתאגיד )ראו ההגדרה המוצעת ל"דירקטור" בסעיף 287 להצעת החוק(. זאת משום שהדירקטורים הם בעלי היכולת לכוון את פעילות התאגיד ולפעול לצמצום היקף חדלות הפירעון. מהות החובה החלה על הדירקטור היא לנקוט אמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון. חובה זו אינה מוגדרת באופן ברור ועלולה להקשות על הדירקטורים לדעת כיצד בדיוק עליהם לנהוג. כדי לצמצם קושי זה, מוצע למנות בסעיף 288(ב()1 )להצעת החוק שורה של פעולות שביצוען, יחד עם נקיטת אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד, יקימו חזקה שהדירקטור נקט אמצעים סבירים לצמצום חדלות הפירעון. ואלו הפעולות: א. קבלת שירותים מקצועיים מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים. ב. ניהול משא ומתן עם הנושים לשם הגעה להסדר חוב. ג. פתיחה בהליכי חדלות פירעון. בנוסף מוצע לקבוע בסעיף 288(ג( להצעת החוק חזקה חלוטה שלפיה הדירקטורים ייחשבו למי שעמדו בחובתם לפי סעיף זה, אם התאגיד החליט על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי פרק ד' לחלק י' לחוק המוצע. הטעם לכך הוא שאחד התנאים לפתיחה במשא ומתן מוגן היא יכולתו של התאגיד לפרוע את חובותיו שנה קדימה. לכן, אם התאגיד החל במשא ומתן מוגן, קמה חזקה חלוטה לכך שהדירקטורים נקטו את הפעולות הנדרשות למניעה או צמצום חדלות הפירעון במועד מתאים. החובה לפעול לצמצום היקף חדלות הפירעון חלה מהמועד שבו ידע הדירקטור או שהיה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון. קיים קושי לקבוע בצורה אובייקטיבית ומדויקת את נקודת הזמן שבה עובר תאגיד ממצב של סולבנטיות למצב של חדלות פירעון. לכן מוצע כי נקודת הזמן שממנה תחול החובה תיקבע בהתאם ליכולותיו הסובייקטיביות של הדירקטור, שהוא בעל היכולת המיטבית לדעת את מצבו של התאגיד לאשורו. יהיה ניתן לתבוע דירקטור שהפר את חובתו לפי סעיף זה רק לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד )ראו סעיף 288(א( להצעת החוק(. זאת במטרה למנוע מהנושים לנסות ולהשפיע על פעילות התאגיד לפני שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, באמצעות הגשת תביעה נגד הדירקטורים. סעיף 289 מוצע לקבוע כי במקרה שבו מצא בית המשפט כי בעל תפקיד בתאגיד הפר חובה כלפי התאגיד, המקימה עילה לחייב את בעל התפקיד לפצות, לשלם או להשיב נכס לתאגיד, רשאי בית המשפט במסגרת הליכי חדלות הפירעון להורות לו לעשות כן. תכליתו העיקרית של ההסדר המוצע היא לקבוע מסגרת דיונית מהירה ויעילה לתביעת בעלי עניין בתאגיד שהפרו את חובתם כלפי התאגיד. משום כך מוצע להגדיר לעניין זה את המונח "בעל תפקיד" דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 743 ניהול מרמה של נושא משרה 290 .מצא בית המשפט כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד, היה שותף לניהול מרמה של התאגיד בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא להורות לגביו אחד או יותר מאלה: )1 )לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לחובות התאגיד שנוצרו כתוצאה מניהול המרמה; )2 )לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים. בירור בדבר ניהול מרמה של נושאי משרה 291 .התעורר במהלך ניהול הליכי חדלות הפירעון חשד בדבר ניהול מרמה של התאגיד בידי נושאי המשרה בו בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות לממונה או לנאמן לברר את הדבר ולהגיש את ממצאיו לבית המשפט. תחולה על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור להוראות סעיף 106 לחוק החברות.292 .הוראות חלק זה יחולו גם על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור לרבות בניגוד חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין לאומיים פרק א': הגדרות ותחולה הגדרות 293 .בחלק זה - 290 .מצא בית המשפט כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד, היה שותף לניהול מרמה של התאגיד בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא להורות לגביו אחד או יותר מאלה: ניהול מרמה של נושא משרה )1 )לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לחובות התאגיד שנוצרו כתוצאה מניהול המרמה; )2 )לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים. 291 .התעורר במהלך ניהול הליכי חדלות הפירעון חשד בדבר ניהול מרמה של התאגיד בידי נושאי המשרה בו בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות לממונה או לנאמן לברר את הדבר ולהגיש את ממצאיו לבית המשפט. בירור בדבר ניהול מרמה של נושאי משרה להוראות סעיף 106 לחוק החברות.292 .הוראות חלק זה יחולו גם על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור לרבות בניגוד תחולה על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין לאומיים פרק א': הגדרות ותחולה 293 .בחלק זה - הגדרות באופן רחב ולכלול בו חבר בתאגיד, נושא משרה בתאגיד, נאמן ומי שפעל מטעמו וכן כונס נכסים. סעיף זה מבוסס בעיקרו על סעיף 374 לפקודת החברות. סעיף 290 סעיף זה עוסק בניהול מרמה של נושאי המשרה של התאגיד. מוצע לעגן בסעיף זה את האפשרות להטיל אחריות על נושא משרה שהיה שותף לניהול מרמה של התאגיד בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת הליכים. הוראות הסעיף חלות על כל נושאי המשרה בתאגיד. זאת, בניגוד להוראות סעיף 288 להצעת החוק הקובע הוראות לעניין דירקטורים בלבד. הטעם לכך הוא שסעיף זה עוסק במקרה של ניהול מרמה אשר כל נושא משרה בתאגיד יכול להיות שותף לו. אם מצא בית המשפט כי נושא משרה היה שותף לניהול מרמה של התאגיד, בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא להטיל על נושא משרה אחריות לחובות התאגיד שנוצרו כתוצאה מניהול המרמה. יצוין כי לפי הדין הקיים ניתן להטיל אחריות על נושא המשרה לכל חבויותיו של התאגיד. אחריות זו התפרשה בפסיקה כאחריות בעלת אופי עונשי )ראו ע"א 89/125 חברת קופל טורס נ' עיזבון המנוחה רוזנברג פ"ד מו)4 )441 )1992 .))החוק המוצע מבקש לבטל את ההיבט העונשי ולקבוע את האחריות המוטלת על נושא המשרה כאחריות אזרחית בלבד. בהתאם, מוצע להגביל את היקף האחריות לנזקים שנוצרו כתוצאה מניהול המרמה. סעד אחר שמוצע להסמיך את בית המשפט לתת בהקשר זה הוא להורות על פסילת נושא המשרה מלשמש נושא משרה בתאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים. הוראה זו תכליתה להטיל סנקציה על נושא המשרה וכן להגן על הציבור מפני נושא משרה שפעל במרמה. סעיף זה מבוסס בעיקרו על הוראת סעיף 373 לפקודת החברות. סעיף 291 מוצע לקבוע כי אם מתעורר, במסגרת הליכי חדלות הפירעון, חשד לניהול מרמה של התאגיד בידי נושאי המשרה, לגבי התקופה שקדמה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות לממונה או לנאמן לבצע בירור בנושא ולהגיש לבית המשפט את ממצאיו. יובהר כי סמכות זו היא סמכות רשות ואינה תנאי לפתיחה בהליכים לגבי נושאי משרה שניהלו במרמה את התאגיד. הוראה זו מבוססת בעיקרה על הוראת סעיפים 298 ו–299 לפקודת החברות. סעיף 292 מוצע לקבוע כי הוראות חלק זה יחולו גם על "דירקטור צללים", דהיינו על מי שממלא בפועל תפקיד של דירקטור. חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים כללי ההסדר שמוצע לקבוע בחלק ט' לחוק המוצע נועד לאפשר התמודדות יעילה יותר עם הליכי חדלות פירעון שיש להם היבטים בין–לאומיים. החקיקה הישראלית כמעט שאינה מסדירה היבטים בין– לאומיים של דיני חדלות הפירעון, ובתי המשפט השלימו את החסר בפסיקה. הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים הם הליכים שבהם לחייב חדל הפירעון יש נכסים בכמה מדינות, או שחלק מהנושים אינם אזרחי המדינה שבה מתנהל הליך חדלות הפירעון. חלק זה מבוסס על עבודה דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 744 "בית המשפט" - כהגדרתו בסעיף 4 ,ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים באותה הגדרה - בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום, בירושלים, לפי העניין; "בעל תפקיד זר" - מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה; שנעשתה בוועדת ארגון האומות המאוחדות למשפט מסחרי בין–לאומי )UNCITRAL ,)אשר ישראל חברה בה ושבמסגרתה פותח חוק לדוגמה להסדרת הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים, on Law Model UNCITRAL /org.uncitral.www://http (Insolvency Border-Cross -Insol-Law-Model-1997/insolven/texts/english/pdf pdf.e-Enactment-Guide-2013( )להלן - חוק המודל(. הצורך בהסדרת הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים בחוק הלך וגדל עם השנים, ככל שהכלכלה הישראלית הפכה לחלק מהכלכלה העולמית. העדר הסדרה של הליכי חדלות פירעון בעלי היבטים בין–לאומיים עלול להביא לקושי בשיקום עסקים בין–לאומיים אשר נקלעים לקשיים כלכליים. זאת בשל העדר כלים המאפשרים חלוקה יעילה והוגנת של נכסי החייב בין הנושים, וכן בשל פגיעה ביכולת להשיא את ערכם של אותם נכסים. בנוסף, אי–הוודאות לגבי תוצאות הליכי חדלות פירעון בין– לאומיים מהווה תמריץ שלילי להשקעות בין–לאומיות. בעיה נוספת שהולכת ונעשית נפוצה בהקשר זה היא הסתרת נכסים בידי חייבים או העברתם למדינות זרות במטרה להונות נושים. העולם המודרני מקל על ביצוע פעולות כאלה, ומגדיל את הפיתוי לבצען. מנגנון שיתוף הפעולה הבין–לאומי שמוצע לקבוע בחלק זה, נועד להתמודד גם עם תופעה זו. חלק זה מטרתו לקבוע מנגנון יעיל לטיפול בהליכי חדלות פירעון בין–לאומיים, וכן לקדם את המטרות האלה: שיתוף פעולה בין הרשויות המוסמכות במדינת ישראל לבין הרשויות המוסמכות במדינות זרות המנהלות הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים; שיפור הוודאות המשפטית בנוגע לתחומי מסחר והשקעות; הגנה על האינטרסים של כלל הנושים ובעלי העניין בהליך ובכללם החייב; הגנה על נכסי החייב והשאת ערכם; וכן סיוע בשיקום עסקים השרויים במצוקה כלכלית, ובדרך זו - הגנה על השקעות ושימור תעסוקה. חוק המודל מסדיר, בין השאר, סוגיות בדיני ראיות, אשר עשויות להתעורר בממשק שבין בעל תפקיד זר או רשות מוסמכת זרה במדינה שבה נפתח הליך חדלות הפירעון לבין רשות מוסמכת במדינה אחרת שבה נדרש לבצע פעולות במסגרת ההליך. ככלל, סוגיות מסוג זה לא הוסדרו בחלק זה, מאחר שהן מוסדרות כיום בתקנות לביצוע אמנת האג )ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים(, התשל"ז-1977( ק"ת התשל"ז, עמ' 1940( )להלן - תקנות לביצוע אמנת האג(. תקנות אלה חלות גם על חלק זה, ובמקרים שבהם תתעורר שאלה משפטית בנוגע לדיני הראיות בהליכי חדלות פירעון בין–לאומיים, יחולו התקנות לביצוע אמנת האג. חוק המודל אומץ במדינות רבות והוא מהווה היום סטנדרט בין–לאומי מוכר. לכן מוצע לקבוע הסדרים הנצמדים ככל האפשר להסדרים שנקבעו באותו חוק. הסדרים אלה יוצרים ודאות בעבור גורמים בין–לאומיים בהליכי חדלות הפירעון. פרק א': הגדרות ותחולה סעיף 293 ותוספת שלישית כללי מוצע להגדיר את המונחים הרלבנטיים להליכי חדלות פירעון בין לאומיים. ההגדרות המוצעות למונחים "הליך זר" ו"בעל תפקיד זר" קובעות את היקף התחולה של החלק. כדי שהליך זר יוכר בישראל, או כדי שיתאפשר שיתוף פעולה בין–לאומי בהתאם להוראות חלק זה, וכן כדי שלבעל תפקיד זר תוקנה גישה לרשות מוסמכת בישראל, נדרש כי ההליך הזר ובעל התפקיד הזר יקיימו את המאפיינים כמפורט בהגדרות. ההגדרות המוצעות למונחים הנזכרים מנוסחות בצורה כללית וזאת במטרה להימנע משימוש בביטויים שעשויות להיות להם משמעויות טכניות שונות במדינות שונות. הדבר נועד למנוע צמצום בלתי מכוון של קשת ההליכים הזרים שעשויים לזכות להכרה בישראל, כמו גם סיבוכים מיותרים בהמרת המונחים המקצועיים המשמשים בחוקים של מדינות זרות למונחים בחוק זה. כך למשל, למונח "הליך" בהקשר של חדלות פירעון עשויות להיות משמעויות שונות בדיניהן של מדינות שונות, אך מוצע להגדירו בצורה רחבה כך שיכלול כל הליך שמעורב בו חייב במצוקה כלכלית חמורה. ההגדרות המוצעות בסעיף זה מבוססות על ההגדרות שבסעיף 2 לחוק המודל. להגדרה "בית משפט" - על פי המוצע, "בית משפט" לצורך חלק זה זהה לבית המשפט כהגדרתו בסעיף 4 להצעת החוק. ואולם מאחר שבהליכים לפי חלק זה ייתכנו מקרים שבהם הסמכות המקומית אינה ברורה, מוצע לקבוע סמכות שיורית. מוצע לקבוע כי לבית המשפט המחוזי בירושלים תהיה סמכות מקומית בהליכים לגבי תאגידים, ולבית משפט השלום בירושלים תהיה סמכות מקומית בהליכים לגבי יחידים. להגדרה "בעל תפקיד זר" - מוצע לקבוע כי בעל תפקיד זר יהיה מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי הפירוק או השיקום של החייב, גם אם מונה לכך באופן זמני. הכוונה היא לגורם הממלא תפקיד הדומה לתפקיד הנאמן לפי החוק המוצע, אף אם תפקידו או הסמכויות שניתנו לו לפי הדין הזר אינן זהות לאלה של הנאמן. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 745 "הכרה", בהליך זר - הכרה בהליך הזר בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג'; "הליך זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו; "הליך זר משני" - הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית; "הליך זר עיקרי" - הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד, או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד, כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת; "מדינה זרה" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי בתוספת השלישית; "רשות מוסמכת בישראל" - בית המשפט או הממונה, ולעניין הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך - גם רשם ההוצאה לפועל; "רשות מוסמכת זרה" - רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך זר או אחראית לניהולו. תחולה 294 .הוראות חלק זה יחולו בכל אחד מאלה: )1 )רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות המוסמכת בישראל או מנאמן, בקשר להליך זר; "הכרה", בהליך זר - הכרה בהליך הזר בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג'; "הליך זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו; "הליך זר משני" - הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית; "הליך זר עיקרי" - הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד, או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד, כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת; "מדינה זרה" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי בתוספת השלישית; "רשות מוסמכת בישראל" - בית המשפט או הממונה, ולעניין הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך - גם רשם ההוצאה לפועל; "רשות מוסמכת זרה" - רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך זר או אחראית לניהולו. 294 .הוראות חלק זה יחולו בכל אחד מאלה: תחולה )1 )רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות המוסמכת בישראל או מנאמן, בקשר להליך זר; במטרה לאפשר גמישות, מוצע לקבוע שגם מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה ייחשב לבעל תפקיד זר. להגדרה "הכרה" בהליך זר - מוצע לקבוע כי הכרה בהליך זר תיעשה בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג'. להגדרה "הליך זר" - מוצע לקבוע כי הליך זר הוא הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון. במסגרת הליך זה מוסדרים יחסיו של החייב עם נושיו באופן קולקטיבי - במאוחד - ונכסיו וענייניו נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה. זאת, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו. ההגדרה נועדה לכלול הליכים הדומים באופיים להליכי חדלות פירעון לפי החוק המוצע אף אם אינם זהים להם. הליך ייחשב ל"הליך זר" בין אם נפתח ונוהל בידי בית המשפט ובין אם בידי גוף מינהלי. זאת משום שההגדרה ל"רשות מוסמכת זרה" מתייחסת הן לרשות שיפוטית והן לרשות מינהלית. להגדרות "הליך זר משני" ו"הליך זר עיקרי" - הגדרות אלה עניינן סמכות בין–לאומית. מטרתן לקבוע מהן הזיקות בין חייב למדינה, המצדיקות הכרה בהליך המתקיים במדינה זו כהליך עיקרי או כהליך משני. מוצע לקבוע כי הליך זר עיקרי הוא הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב. לעניין זה מוצע לקבוע חזקה הניתנת לסתירה שלפיה רואים את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד, או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד, כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו. הליך זר משני הוא הליך זר שאינו הליך עיקרי, המתנהל במדינה זרה, שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית. להגדרה "מדינה זרה" - מוצע להגדיר מדינה זרה גם כשטח הנמצא מחוץ לישראל ואינו מדינה זרה, אם הוא מנוי בתוספת השלישית לחוק המוצע. בתוספת זו מוצע למנות את טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג )Region Administrative Special Kong Hong.) להגדרה "רשות מוסמכת בישראל" - מוצע לקבוע שבית המשפט או הממונה הם הרשות המוסמכת בישראל. בנוסף, מוצע שבהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל היקף חובות נמוך - ייחשב גם רשם ההוצאה לפועל לרשות מוסמכת. יובהר כי הכללתו של רשם ההוצאה לפועל בהגדרה זו נוגעת להליכי חדלות פירעון המתנהלים לפניו בלבד ולא להליכי הוצאה לפועל. סעיף 294 סעיף 294 המוצע מונה את סוגי המקרים שחלק זה חל בעניינם. השימוש במילה "סיוע" בסעיף זה מתייחס למגוון רחב של מצבים, שבהם מגישה רשות מוסמכת זרה בקשה לרשות מוסמכת בישראל לביצוע פעולות לפי חלק זה. הסעיף מונה הן מקרים שבהם גורמים זרים מבקשים סיוע מגורמים בישראל בקשר דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 746 )2 )הרשות המוסמכת בישראל או נאמן מבקשים סיוע מרשות מוסמכת זרה או מבעל תפקיד זר, בקשר להליכי חדלות פירעון; )3 )הליכים זרים והליכי חדלות פירעון מתנהלים במקביל לגבי אותו חייב או שמתנהלים לגביו במקביל כמה הליכים זרים; )4 )לנושים או לבעלי עניין אחרים במדינה זרה או לבעל תפקיד זר יש עניין לפתוח בהליכי חדלות פירעון או להשתתף בהליכים כאמור. פרק ב': גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים לרשות המוסמכת בישראל פניית בעל תפקיד זר לרשות המוסמכת בישראל 295 .בעל תפקיד זר רשאי לפנות ישירות לרשות המוסמכת בישראל. סמכות שיפוט 296 .פנייה של בעל תפקיד זר לפי חלק זה לבית המשפט אין בה כשלעצמה כדי להקנות מוגבלת לבית המשפט סמכות שיפוט לגבי בעל התפקיד הזר או לגבי נכסיו או עסקיו של החייב, אלא למטרה שלשמה נעשתה הפנייה. פתיחה בהליכי חדלות פירעון בידי בעל תפקיד זר והשתתפותו בהליכים 297( .א( בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי החייב שמתנהל לגביו ההליך הזר, אם מתקיימים התנאים לפי חוק זה להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בידי נושה. להליך זר, והן מקרים שבהם גורמים בישראל מבקשים סיוע מגורמים זרים בקשר להליך חדלות פירעון המתנהל בישראל. כמו כן, יחול חלק זה גם במקרה שמתנהלים לגבי אותו חייב, במקביל להליכי חדלות פירעון בישראל, גם הליכים זרים, או במקרה שמתנהלים בעניינו כמה הליכים זרים. הסעיף מתייחס גם למקרה שגורמים זרים מעוניינים לפתוח בהליכי חדלות פירעון בישראל או להשתתף בהליכים אלה. ההוראה המוצעת לעניין זה מבוססת על סעיף 1 לחוק המודל. פרק ב': גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים לרשות המוסמכת בישראל סעיף 295 סעיף מוצע זה, המבוסס על סעיף 9 לחוק, המודל מבטא את עיקרון "הגישה הישירה" של בעל תפקיד זר לרשות מוסמכת בישראל. הוראה זו נועדה לשחרר את בעל התפקיד הזר מן הצורך לעמוד בדרישות פורמליות כגון קבלת רישיון או היעזרות בנציגים קונסולריים כדי לפנות לרשות המוסמכת בישראל. סעיף 296 סעיף זה נועד להבטיח כי בית המשפט בישראל לא ייטול סמכות שיפוט על כלל נכסי החייב או עסקיו, אך ורק על סמך העובדה שבעל התפקיד הזר הגיש בקשה להכרה בהליך זר. הסעיף מבהיר כי הגשת בקשה להכרה בהליך זר כשלעצמה אינה מספיקה כדי להקנות לבית המשפט בישראל סמכות שיפוט לגבי בעל התפקיד הזר בעניינים שאינם קשורים לבקשה. ההוראה נועדה לתת מענה לחשש אפשרי מצד בעלי תפקידים זרים ונושים זרים, שאינם בקיאים בדין הישראלי, בנוגע לאפשרות שייחשפו, כתוצאה מהגשת בקשה לפי חלק זה, להפעלת סמכות שיפוט "חובקת כל" מצד בית המשפט בישראל. עם זאת, ההגבלה שמטיל סעיף זה על סמכות השיפוט בנוגע לבעל התפקיד הזר אינה מוחלטת. הגבלה זו נועדה להגן על בעל התפקיד הזר רק במידה הנדרשת כדי לאפשר לו גישה לבית המשפט בישראל. לשם כך, היא מבטיחה כי הופעה לפני בית המשפט בישראל למטרת בקשה להכרה בהליך זר, לא תחשוף את כלל הנכסים שמצויים בשליטתו של בעל התפקיד הזר לסמכות השיפוט של בית המשפט בישראל. ההוראה המוצעת אינה פוגעת באפשרות שלבית המשפט תוקנה סמכות שיפוט בעניינו של בעל התפקיד הזר או בעניין נכסים המצויים בשליטתו לפי עילות אחרות הקיימות בדין הישראלי. מעבר לכך, בעל תפקיד זר שיבקש סעד מרשות מוסמכת בישראל יהיה כפוף לתנאים שתקבע הרשות המוסמכת לגבי הסעד שיינתן )ראו דברי ההסבר לסעיף 305(ב( להצעת החוק(. ההוראה המוצעת לעניין זה מבוססת על סעיף 10 לחוק המודל. סעיף 297 לסעיף קטן )א( מוצע לאפשר לבעל תפקיד זר להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי החייב שמתנהל לגביו ההליך הזר )שבמסגרתו מונה בעל התפקיד(. עם זאת, מוצע להבהיר כי עצם מתן האפשרות להגיש בקשה כאמור אינו משפיע על התנאים המהותיים הנדרשים לפתיחת הליך חדלות פירעון, אלא רק נועד להסיר מדרכו של בעל התפקיד הזר מכשול פרוצדורלי בלבד. הזכות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים עומדת לבעל התפקיד הזר ואינה מותנית בהכרה קודמת בהליך הזר. הסיבה לכך היא שלפתיחה בהליך חדלות פירעון דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 747 )ב( בעל תפקיד זר רשאי להשתתף בהליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר, אם בית המשפט הכיר בהליך הזר. מעמדם של נושים זרים בהליכי חדלות פירעון בהליכי חדלות פירעון והשתתפות בהם, זהים למעמדם ולזכויותיהם של נושים מישראל.298( .א( מעמדם של נושים ממדינה זרה )בחלק זה - נושים זרים( וזכויותיהם לעניין פתיחה )ב( אין בהוראות סעיף קטן )א( כדי להשפיע על דירוג הנושה הזר בסדר הפירעון, ובלבד שחוב של נושה זר לא ידורג בדירוג נמוך מדירוג של חובות כלליים, אלא אם כן היה מדורג בדירוג זה אילו היה נושה מישראל. יידוע נושים זרים על החלטה של רשות מוסמכת בישראל 299( .א( נקבעה לפי חוק זה חובה ליידע את הנושים על החלטה שקיבלה הרשות המוסמכת בישראל במסגרת הליכי חדלות פירעון, לרבות בדרך של פרסום ההחלטה לציבור, תימסר לכל נושה זר הודעה פרטנית על ההחלטה, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת בישראל על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים, המתאימה בנסיבות העניין. )ב( הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים שיש לשלוח לנושים לפי סעיפים 26 ,106 או 117 תכלול לעניין נושה זר גם את אלה: )1 )המועד להגשת תביעת חוב והמען שאליו יש להגישה; )2 )הדרישה מנושה מובטח, לפי חוק זה, להגיש תביעת חוב לגבי חובו המובטח. )ב( בעל תפקיד זר רשאי להשתתף בהליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר, אם בית המשפט הכיר בהליך הזר. בהליכי חדלות פירעון והשתתפות בהם, זהים למעמדם ולזכויותיהם של נושים מישראל.298( .א( מעמדם של נושים ממדינה זרה )בחלק זה - נושים זרים( וזכויותיהם לעניין פתיחה מעמדם של נושים זרים בהליכי חדלות פירעון )ב( אין בהוראות סעיף קטן )א( כדי להשפיע על דירוג הנושה הזר בסדר הפירעון, ובלבד שחוב של נושה זר לא ידורג בדירוג נמוך מדירוג של חובות כלליים, אלא אם כן היה מדורג בדירוג זה אילו היה נושה מישראל. 299( .א( נקבעה לפי חוק זה חובה ליידע את הנושים על החלטה שקיבלה הרשות המוסמכת בישראל במסגרת הליכי חדלות פירעון, לרבות בדרך של פרסום ההחלטה לציבור, תימסר לכל נושה זר הודעה פרטנית על ההחלטה, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת בישראל על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים, המתאימה בנסיבות העניין. יידוע נושים זרים על החלטה של רשות מוסמכת בישראל )ב( הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים שיש לשלוח לנושים לפי סעיפים 26 ,106 או 117 תכלול לעניין נושה זר גם את אלה: )1 )המועד להגשת תביעת חוב והמען שאליו יש להגישה; )2 )הדרישה מנושה מובטח, לפי חוק זה, להגיש תביעת חוב לגבי חובו המובטח. עשויה להיות השפעה מכרעת במקרים שבהם קיים צורך דחוף בשימור נכסי החייב. הוראות סעיף קטן זה מבוססות על הוראות סעיף 11 לחוק המודל. לסעיף קטן )ב( מוצע לקבוע כי אם מתקיים בישראל הליך חדלות פירעון לגבי חייב שמתנהל לגביו הליך זר, רשאי בעל התפקיד הזר להשתתף בהליך. הוא אף רשאי להגיש במסגרתו בקשות בנוגע לסוגיות כגון הגנה על נכסי החייב, מימושם או חלוקתם, או בנוגע לתיאום עם ההליך זר. הוראות סעיף קטן זה מבוססות על הוראות סעיף 12 לחוק המודל. סעיף 298 סעיף קטן )א( המוצע מגלם את העיקרון שלפיו נושים ממדינה זרה )להלן - נושים זרים( לא יופלו לרעה לעומת נושים מישראל בהליכי חדלות פירעון. סעיף קטן )ב( המוצע מבהיר כי עקרון אי–ההפליה שבסעיף קטן )א( אינו מחייב שוויון מלא בדירוג הנושה הזר בסדר הפירעון. כך, אין מניעה כי יהיה לחוב לרשות מס ישראלית דין קדימה ולחוב לרשות מס זרה לא יהיה דין קדימה. עם זאת עקרון השוויון מחייב כי חוב לנושה זר לא ידורג בדירוג נמוך מדירוג של חובות כללים רק משום שזהו חוב לנושה זר. על כן לחובות לנושים זרים יש לתת מעמד כשל חוב כללי אלא אם כן מדובר בחוב שמעמדו היה נמוך יותר לו היה חוב לנושה ישראלי. כך לדוגמה דירוגה של ריבית שנצברה בהליכי חדלות פירעון נמוך משל חובות כלליים )סעיף 231 להצעת החוק( ועל כן גם כאשר מדובר בחוב ריבית לנושה זר דירוגה יהיה נמוך משל החובות הכלליים(. הוראה זו מבוססת על הוראות סעיף 13 לחוק המודל. סעיף 299 מוצע לקבוע חובה ליידע נושים זרים על החלטות שהתקבלו בידי הרשות המוסמכת בישראל, בהודעה פרטנית. בהתאם לעיקרון הקבוע בסעיף 298 שלפיו יש לתת לנושים זרים יחס שווה לזה הניתן לנושים מקומיים, מחייב סעיף 299 המוצע ליידע נושים זרים מקום שבו נדרש יידוע כזה לגבי נושים ישראליים. היות שפרסומים לציבור בישראל נגישים פחות בעבור נושים זרים, מוצע כי לנושים הזרים תימסר הודעה פרטנית. ואולם מוצע להותיר בידי בית המשפט בישראל שיקול דעת להורות על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים. הדבר נועד לאפשר גמישות, למשל במצבים שבהם מסירת הודעה פרטנית כרוכה בעלות מופרזת או תהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין. במטרה לקדם את יעילות ההליך ומהירותו ולספק לנושים הזרים מספיק זמן להיערך, הסעיף לא דורש כי הפנייה תיעשה בדרך פורמלית ספציפית, כגון פנייה באמצעות ערוצים דיפלומטיים, אשר נהוגה לעתים בהקשרים אחרים. סעיף קטן )ב( קובע כי בהודעה על מתן הצו לפתיחת הליכים שיש לשלוח לנושים לפי סעיפים 26 ,106 או 117 לחוק המוצע, ייכללו, נוסף על הפרטים שיש לכלול בהודעה המפורסמת לציבור בישראל, גם הפרטים האלה: המועד להגשת תביעות חוב והמען שאליו יש להגישן וכן העובדה שעל פי החוק המוצע גם נושה מובטח חייב בהגשת תביעת חוב לגבי חובו המובטח. זאת, משום שבחלק מהמדינות נושה מובטח אינו נדרש להגיש תביעת חוב, ונושים זרים אינם מודעים בהכרח להוראה זו בדין הישראלי. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף 14 לחוק המודל. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 748 פרק ג': הכרה בהליך זר הגשת בקשה - בקשת הכרה(.300( .א( בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בהליך הזר )בחלק זה להכרה בהליך זר )ב( לבקשת הכרה יצרף בעל התפקיד הזר מסמכים אלה: )1 )תצהיר שלו שבו מפורטים כל ההליכים הזרים הידועים לו, המתנהלים לגבי החייב; )2 )אחד מאלה: )א( עותק של החלטת הרשות המוסמכת הזרה לפתוח בהליך הזר ולמנות את המבקש לבעל תפקיד זר; )ב( מסמך מטעם הרשות המוסמכת הזרה המאשר את ניהולו של ההליך הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד זר. הכרה בהליך זר 301( .א( הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה בהליך זר, יכיר בית המשפט בהליך זר כהליך זר עיקרי או כהליך זר משני, אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה: )1 )ההליך הוא הליך זר עיקרי או הליך זר משני; )2 )מגיש בקשת ההכרה הוא בעל תפקיד זר. )ב( בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת ההכרה בהקדם. תוצאות ההכרה 302( .א( )1 )הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי יורה על סעדים אלה: בהליך זר עיקרי )א( השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים נגדו; )ב( השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבודו. פרק ג': הכרה בהליך זר סעיף 300 מוצע לאפשר לבעל תפקיד זר להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בהליך זר. ההליך המוצע בפרק זה יוצר הסדר ספציפי ומתאים יותר להיבטים הייחודיים של הכרה בהליכי חדלות פירעון זרים. ההסדר המוצע שואף לתת מענה לקשיים שעלו בפסיקה בישראל בעניין קליטתן של החלטות זרות הניתנות בהליכי חדלות פירעון, תוך התייחסות לסוגיות שונות שנדונו בפסיקה בהקשר זה )ראו למשל: ע"א 04/8946 Bros Warner נ' תבל )פורסם בנבו, 2010.8.1 )וע"א 11/1297 לוין נ' זוהר )פורסם בנבו, 13.12.29 .))סעיף זה אינו גורע מהאפשרות לעשות שימוש בחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 במקרים המתאימים. בסעיף קטן )ב( מוצע לקבוע את דרישות הליבה הפרוצדורליות להגשת בקשה להכרה בהליך זר. הוראה זו נועדה ליצור בהירות וודאות בנוגע למסמכים הנדרשים לשם הגשת בקשה זו. כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר לחלק זה, ככל שיתעוררו שאלות משפטיות הקשורות לדיני הראיות, יש לפנות לתקנות לביצוע אמנת האג. על פי המוצע, על בעל התפקיד הזר לצרף לבקשת ההכרה תצהיר שבו יפרט את כל ההליכים הזרים המתנהלים לגבי החייב, הידועים לו. כמו כן עליו לצרף לבקשת ההכרה עותק של החלטת הרשות המוסמכת לפתוח בהליך הזר ולמנותו לבעל תפקיד זר, או לצרף מסמך מטעם הרשות המוסמכת המאשר את ניהולו של ההליך הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד זר. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף 15 לחוק המודל. סעיף 301 מוצע כי אם הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה בהליך זר, יכיר בית המשפט בהליך הזר כהליך זר עיקרי או כהליך זר משני. זאת אם שוכנע שההליך הזר הוא הליך זר עיקרי או הליך זר משני, ואם שוכנע כי מגיש בקשת ההכרה הוא בעל תפקיד זר. החלטת בית המשפט תינתן על פי המוצע בהקדם. סעיף 302 לסעיף קטן )א( מוצע כי עם ההכרה בהליך כהליך זר עיקרי, יורה בית המשפט על השהיית פירעון חובות החייב והקפאת ההליכים נגדו. כמו כן יורה בית המשפט על השהיית כל העברת זכות של החייב בנכס, או שעבוד הזכות. על פי המוצע יינתנו הסעדים בהיקף ולתקופה שהיו ניתנים לו ניתן בעניינו של החייב צו לפתיחת הליכים. סעדים אלה מתחייבים באופן אוטומטי מההכרה בהליך זר עיקרי. זאת בניגוד לסעדים לפי סעיפים 302(ב( דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 749 )2 )השהיית הפעולות והקפאת ההליכים לפי פסקה )1 )יהיו בהיקף ולתקופה שהיו חלים אילו ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים. )3 )אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי החייב. )ב( נוסף על הוראות סעיף קטן )א(, רשאי בית המשפט, לאחר שהכיר בהליך זר עיקרי, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד הנדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב, ובכלל זה - )1 )להפעיל כל סמכות הנתונה לבית המשפט לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון; )2 )למנות נאמן לניהול נכסי החייב בישראל, ורשאי בית המשפט למנות את בעל התפקיד הזר לנאמן; )3 )להורות על מסירת מידע בעניין נכסי החייב, התנהלותו, עסקיו, התחייבויותיו וחובותיו, בכפוף להגבלות הקבועות בחוק זה; )4 )לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון. )ג( הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים בישראל ולפעול לחלוקתם, ובלבד ששוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים בישראל. תוצאות ההכרה 303 .הכיר בית המשפט בהליך זר משני, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד בהליך זר משני כאמור בסעיף 302(א( עד )ג(, אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך, וכי הסעד נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב. )2 )השהיית הפעולות והקפאת ההליכים לפי פסקה )1 )יהיו בהיקף ולתקופה שהיו חלים אילו ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים. )3 )אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי החייב. )ב( נוסף על הוראות סעיף קטן )א(, רשאי בית המשפט, לאחר שהכיר בהליך זר עיקרי, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד הנדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב, ובכלל זה - )1 )להפעיל כל סמכות הנתונה לבית המשפט לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון; )2 )למנות נאמן לניהול נכסי החייב בישראל, ורשאי בית המשפט למנות את בעל התפקיד הזר לנאמן; )3 )להורות על מסירת מידע בעניין נכסי החייב, התנהלותו, עסקיו, התחייבויותיו וחובותיו, בכפוף להגבלות הקבועות בחוק זה; )4 )לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון. )ג( הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים בישראל ולפעול לחלוקתם, ובלבד ששוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים בישראל. 303 .הכיר בית המשפט בהליך זר משני, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד כאמור בסעיף 302(א( עד )ג(, אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך, וכי הסעד נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב. תוצאות ההכרה בהליך זר משני ו–303 לחוק המוצע שהם סעדי רשות, כלומר, סעדים שבית המשפט רשאי, אך אינו חייב, להורות עליהם. מתן סעדים אלה באופן אוטומטי נועד לאפשר לגורמים הרלוונטיים לנקוט את הצעדים הדרושים לניהול יעיל של הליך חדלות פירעון בין–לאומי. פסקה )3 )של סעיף קטן )א( המוצע נועדה להבהיר כי אין בפסקאות )1 )ו–)2 )של אותו סעיף קטן כדי למנוע פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החייב לפי הדין הישראלי. אם אכן ייפתחו לגבי החייב הליכים כאלה, יחולו הוראות סעיף 313 לחוק המוצע שעניינו בתיאום בין ההליך הזר להליך חדלות הפירעון. לסעיפים קטנים )ב( ו–)ג( בסעיף קטן )ב( מוצע לאפשר לבית המשפט להפעיל שיקול דעת כדי לתת סעדים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן )א(, וכן להפעיל סמכויות נוספות הנתונות לו מכוח החוק המוצע. זאת אם מצא כי הדבר נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירת ערכם של נכסי החייב. במסגרת זאת, רשאי בית המשפט להפעיל כל סמכות הנתונה לו בהליכי חדלות פירעון לפי החוק, למנות נאמן לניהול נכסי החייב בישראל, להורות על מסירת מידע לגבי החייב בכפוף למגבלות החוק המוצע וכן לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון. כמו כן, רשאי בית המשפט להורות, לבקשת בעל התפקיד הזר, על מימוש נכסי החייב וחלוקתם בידי בעל התפקיד הזר או בידי אדם אחר. זאת אם שוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים בישראל. להשלמת התמונה יצוין כי בסעיף 305 להצעת החוק מוצעות כמה הוראות שנועדו להבטיח את ההגנה על בעלי עניין ישראליים לפני העברת הנכסים לידי בעל התפקיד הזר. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיפים 20 ו–21 לחוק המודל. סעיף 303 מוצע כי לאחר שהכיר בית המשפט בהליך זר כהליך זר משני, הוא יהיה רשאי לתת כל אחד מהסעדים האוטומטיים שהיה עליו להורות עליהם )לפי סעיף 302(א( להצעת החוק( לו הכיר בהליך כהליך זר עיקרי. זאת, אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך, וכי הסעד נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב. תוצאות ההכרה בהליך זר עיקרי שונות מתוצאות ההכרה בהליך זר משני, משום שבמסגרת הליך זר עיקרי אמור בעל התפקיד הזר לנהל את כלל נכסי החייב. לעומת זאת במסגרת הליך זר משני האינטרסים של בעל התפקיד מצומצמים יותר. לכן, רצוי שהסעדים הניתנים בהליך זר דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 750 304( .א( הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל התפקיד הזר, סעדים זמניים לפני החלטתו בבקשה, לתת צו זמני המורה על סעד מהסעדים המנויים בסעיף 302(א( עד )ג( או על סעד זמני אחר שניתן לתתו לפי סעיפים 20 או 119 ,לפי העניין )בחלק זה - סעד זמני(. )ב( על מתן סעד זמני לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 20(ב( ו–)ד( ו–21. )ג( בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן סעד זמני לפי סעיף זה, אם יש במתן הסעד כדי לפגוע בניהולו של הליך זר עיקרי. הוראות לעניין סעד זמני או סעד הניתן לפי שיקול דעת בית המשפט 305( .א( בית המשפט לא יקבל החלטה לעניין מתן סעד זמני, לעניין מתן סעד לפי סעיפים 302(ב( או 303( בחלק זה - סעד שבשיקול דעת( או לעניין שינוי של סעד כאמור, אלא לאחר ששוכנע כי החלטתו מספקת הגנה ראויה לעניינם של כלל הנושים, החייב ובעלי עניין אחרים בהליך. )ב( בית המשפט רשאי להתנות בתנאים מתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. )ג( בעל תפקיד זר וכל מי שרואה את עצמו נפגע ממתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לשנותו או לבטלו. השתתפות בעל תפקיד זר בהליך שהחייב צד לו 306 .הכיר בית המשפט בהליך זר לפי פרק זה, רשאי בעל התפקיד הזר להיות צד לכל הליך שהחייב צד לו ושיש בו כדי להשפיע על ההליך הזר, למעט הליך שהקפאת הליכים לא חלה עליו לפי חוק זה. משני לא יפריעו לניהול ההליכים האחרים בעניינו של החייב. הוראות סעיף זה מבוססות גם הן על הוראות סעיף 21 לחוק המודל. עם זאת מוצע לקבוע בסעיף נפרד את תוצאות ההכרה בהליך זר משני. זאת בניגוד לחוק המודל הקובע באותו סעיף את תוצאות ההכרה בכל הליך זר. הפרדה זו נועדה ליצור אכסניה ייחודית לתוצאות ההכרה בהליך זר משני, מתוך רצון להגביר את בהירותו של ההסדר המוצע בחלק זה ולהקל על השימוש בו. סעיף 304 בסעיף קטן )א( מוצע להסמיך את בית המשפט, שהוגשה לו בקשה להכרה בהליך זר, לתת את הסעדים שהוא מוסמך לתת לפי סעיף 302(א( עד )ג( להצעת החוק, גם באופן זמני. כמו כן, מוצע להסמיך את בית המשפט לתת סעדים זמניים המנויים בסעיף 20 לחוק המוצע, וכן סעדים זמניים במסגרת בקשת נושה לפי סעיף 119 לחוק. בסעיף קטן )ג( מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן סעד זמני אם יש במתן הסעד כדי לפגוע בהליך זר עיקרי. הוראה דומה מוצע לקבוע בסעיף 314(1 )להצעת החוק. הטעם לכך הוא שאם יש הליך זר עיקרי תלוי ועומד, כל סעד שיינתן לטובת הליך זר משני חייב לעלות בקנה אחד עם ההליך הזר העיקרי, ולכל הפחות לא לפגוע בניהולו. יצוין כי לטובת התיאום עם הליך עיקרי זר במתן סעד זמני, טרם ההכרה בהליך הזר, נדרש בעל התפקיד הזר )לפי סעיף 300(ב()1 )לחוק המוצע( לצרף תצהיר שבו מפורטים כל ההליכים הזרים הידועים לו, אשר המתנהלים לגבי החייב. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף 19 לחוק המודל. סעיף 305 ההוראה המוצעת בסעיף זה נועדה להתוות את האיזון שנדרש בית המשפט לערוך בין השיקולים למתן סעד שבשיקול דעת, לבקשת בעל תפקיד זר, לבין האינטרסים של בעלי העניין שהסעד עשוי להשפיע עליהם. מוצע כי בית המשפט לא ייתן סעד לפי סעיפים 302(ב(, 303 או 304 לחוק המוצע, שהם סעדים שבשיקול דעת, אלא לאחר ששוכנע כי ניתנת הגנה ראויה לעניינם של כלל הנושים, החייב ובעלי העניין האחרים בהליך. סעיף קטן )ב( המוצע מאפשר לבית המשפט להתנות מתן סעדים אלה בתנאים וזאת כדי לאפשר לו להתאים את הסעדים לנסיבות פרטניות שעשויות לחול. עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן )ג(, כי מי שרואה את עצמו נפגע מסעד שבשיקול דעת, ובכלל זה בעל התפקיד הזר, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לשנותו או לבטלו. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף 22 לחוק המודל. סעיף 306 הוראה זו נועדה לאפשר לבעל התפקיד הזר בהליך זר שקיבל הכרה לפי הוראות חלק זה להיות צד להליכים שהחייב צד להם ושיש בהם כדי להשפיע על ההליך הזר. היא חלה על בעל תפקיד זר של הליך זר עיקרי והליך זר משני כאחד. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 751 עדכון על שינויים 307 .בעל תפקיד זר יודיע לבית המשפט, בהקדם האפשרי, על כל שינוי מהותי שחל בהליך הזר ממועד הגשת בקשת ההכרה, לרבות שינוי הנוגע למינויו, וכן על ניהולו של הליך זר נוסף הנוגע לחייב, שנודע לו עליו. פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר שיתוף פעולה בין הרשות המוסמכת בישראל והנאמן לבין רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר 308( .א( הרשות המוסמכת בישראל תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר, ישירות או באמצעות הנאמן, בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף 294. )ב( הנאמן יפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף 294 ,במסגרת סמכויותיו לפי חוק זה ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל. תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.309( .א( הרשות המוסמכת בישראל רשאית לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל קשר ישיר )ב( הנאמן רשאי, במסגרת סמכויותיו ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל, לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון. דרכים לשיתוף פעולה 310 .לשם קידום שיתוף הפעולה כאמור בסעיפים 308 ו–309 ,רשאית הרשות המוסמכת בישראל, בין השאר - )1 )למנות אדם או גוף שיפעל לקידום שיתוף הפעולה בהתאם להוראותיה; 307 .בעל תפקיד זר יודיע לבית המשפט, בהקדם האפשרי, על כל שינוי מהותי שחל בהליך הזר ממועד הגשת בקשת ההכרה, לרבות שינוי הנוגע למינויו, וכן על ניהולו של הליך זר נוסף הנוגע לחייב, שנודע לו עליו. עדכון על שינויים פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר 308( .א( הרשות המוסמכת בישראל תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר, ישירות או באמצעות הנאמן, בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף 294. שיתוף פעולה בין הרשות המוסמכת בישראל והנאמן לבין רשות מוסמכת זרה ובעל )ב( הנאמן יפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר תפקיד זר בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף 294 ,במסגרת סמכויותיו לפי חוק זה ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל. תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.309( .א( הרשות המוסמכת בישראל רשאית לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל קשר ישיר )ב( הנאמן רשאי, במסגרת סמכויותיו ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל, לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון. 310 .לשם קידום שיתוף הפעולה כאמור בסעיפים 308 ו–309 ,רשאית הרשות המוסמכת בישראל, בין השאר - דרכים לשיתוף פעולה )1 )למנות אדם או גוף שיפעל לקידום שיתוף הפעולה בהתאם להוראותיה; חריג לעיקרון זה הוא כאשר מדובר בהליכים שהקפאת הליכים לא חלה עליו, דוגמת הליכים מינהליים או פליליים. הליכים אלה אינם קשורים להליכי חדלות הפירעון של החייב ועל כן אין מקום לתת לבעל התפקיד הזר להיות צד להם. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף 24 לחוק המודל. סעיף 307 לעתים, לאחר הגשת הבקשה להכרה בהליך זר או לאחר מתן ההכרה בהליך כאמור, יכולים להתרחש שינויים בהליך הזר אשר ישפיעו על ההחלטה להכיר באותו הליך או על סעדים שניתנו על בסיס ההכרה בו. כך לדוגמה, אם ההליך הזר התבטל, או הפך מהליך פירוק להליך שיקום. ייתכן גם שזהות בעל התפקיד הזר תשתנה. לאור זאת, מוצע לחייב את בעל התפקיד הזר להודיע לבית משפט על שינויים שחלו בהליך הזר. עם זאת, ההסדר המוצע מביא בחשבון את העובדה ששינויים טכניים בסטטוס של ההליך הזר או בתנאי המינוי של בעל התפקיד הם דבר שכיח, ושרק חלק מן השינויים האלה הוא כזה שעשוי להשפיע על ההחלטה להעניק סעד או להכיר בהליך. לכן, מוצע לדרוש מבעל התפקיד הזר ליידע את בית המשפט רק על שינויים מהותיים או על הליכים זרים נוספים המתנהלים לגבי החייב, שנודע לבעל התפקיד הזר עליהם. מוצע להרחיב את חובה זו גם לפרק הזמן שלאחר הגשת הבקשה להכרה בהליך הזר. המידע נועד לסייע לבית המשפט לשקול אם יש צורך לשנות סעד שכבר ניתן כדי לתאם בין הליך זר שכבר הוכר על ידי בית המשפט, לבין הליך זר שהוגשה בשלו בקשה להכרה. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף 18 לחוק המודל. פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר סעיפים מוצע לאפשר לרשות המוסמכת בישראל )בית 308 ו–309 המשפט, הממונה או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין( לפנות באופן ישיר, ולבקש מידע וסיוע באופן ישיר, מרשות מוסמכת זרה או מבעל תפקיד זר. הסמכה זו נועדה לייתר שימוש בפרוצדורות שגוזלות זמן רב. הרשות המוסמכת יכולה על פי המוצע לפעול גם באמצעות הנאמן. אפשרות זו נדרשת במקרים שבהם על הרשות המוסמכת בישראל לפעול בדחיפות. כמו כן מוצע לאפשר, מסיבות דומות, גם שיתוף פעולה בין נאמנים ובעלי תפקידים זרים. בנוסף, בסעיף 308 מוצע לקבוע כי על הרשויות המוסמכות בישראל ועל הנאמן לפעול בשיתוף פעולה מרבי בנוגע להליכים המתנהלים לפי פרק זה. הוראות סעיפים אלה מבוססות על הוראות סעיפים 25 ו–26 לחוק המודל. סעיף 310 מוצע לקבוע כמה דרכים אפשריות לקידום שיתוף הפעולה הנזכר בסעיפים 308 ו–309 לחוק המוצע. התיבה "בין השאר" נועדה להבהיר כי מדובר ברשימה פתוחה, שלא נועדה להגביל דרכים אפשריות נוספות לשיתוף פעולה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 752 )2 )לקבוע דרכי התקשרות מתאימות עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר; )3 )לפעול לתיאום הניהול של נכסי החייב ועסקיו והפיקוח עליהם; )4 )לפעול לתיאום בין הליכי חדלות הפירעון והליכים זרים המתנהלים במקביל לגבי אותו חייב, או בין כמה הליכים זרים המתנהלים לגביו במקביל. פרק ה': הליכים מקבילים הגבלת הליכי חדלות פירעון עם הכרה בהליך זר עיקרי 311 .הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, יחולו הגבלות אלה לעניין הליכי חדלות פירעון לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר העיקרי: )1 )לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי החייב אלא אם כן יש לו נכסים בישראל; )2 )הליכי חדלות הפירעון יוגבלו לנכסי החייב הנמצאים בישראל או לנכסים אחרים של החייב כפי שיורה בית המשפט, ככל שהדבר דרוש לצורך שיתוף פעולה ותיאום כאמור בפרק ד'. הכרה בהליך זר עיקרי - חזקת חדלות פירעון בהליכי חדלות פירעון 312 .הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, חזקה היא כי החייב נמצא בחדלות פירעון לעניין התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 9 או 109 ;חזקת חדלות הפירעון כאמור ניתנת לסתירה. סעדים בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל 313( .א( הוגשה בקשת הכרה בהליך זר לאחר שנפתחו הליכי חדלות פירעון, לא יורה בית המשפט על מתן סעד לפי סעיפים 302 עד 304 אם יש בכך כדי לפגוע בניהול הליכי חדלות הפירעון. במסגרת הדרכים האפשרויות לקידום שיתוף הפעולה ניתן למנות אדם או גוף שיפעלו כדי לקדם את שיתוף הפעולה עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר, לקבוע דרכי התקשרות עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר, לפעול לתיאום הניהול של נכסי החייב ועסקיו והפיקוח עליהם וכן לפעול לתיאום בין הליכי חדלות הפירעון בישראל והליכים זרים מקבילים או בין כמה הליכים זרים מקבילים המתנהלים בעניינו של אותו חייב. הוראה זו מבוססת על הוראות סעיף 27 לחוק המודל. פרק ה': הליכים מקבילים סעיף 311 הכרה בהליך זר עיקרי אינה מונעת פתיחה בהליך חדלות פירעון הנוגע לאותו החייב, בשתי מגבלות. המגבלה הראשונה היא כי תנאי לפתיחת ההליכים בישראל היא כי החייב מחזיק בנכסים בישראל. המגבלה השנייה היא כי הליכי חדלות פירעון בישראל יוגבלו לנכסים הנמצאים בישראל או לנכסים אחרים של החייב המצויים מחוץ לישראל כפי שיורה בית המשפט ככל שהדבר דרוש לצורך שיתוף פעולה ותיאום עם ההליכים הזרים. האפשרות להורות כי הליכי חדלות הפירעון יחולו גם לגבי נכסים של החייב שאינם נמצאים בישראל נועדה למקרים מיוחדים. כך לדוגמה, במקרה שלחייב יש עסקים פעילים במדינה אחרת וניתן למכור את נכסי החייב בישראל ובמדינה הזרה יחד, במסגרת מכירת הפעילות העסקית כולה, או במקרה שהחייב הבריח נכסים מישראל למדינה זרה. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות על סעיף 28 לחוק המודל. סעיף 312 כדי לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב, יש להוכיח שהוא נמצא בחדלות פירעון. מוצע לקבוע חזקה, הניתנת לסתירה, כי חייב נמצא בחדלות פירעון, מרגע שניתנה הכרה בהליך זר עיקרי שמתנהל לגביו. על בסיס חזקה זו ניתן לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי החייב בישראל. יודגש כי חזקה זו לא תקום אם ההכרה ניתנה להליך זר משני. הסיבה לכך היא שפתיחת הליכי חדלות פירעון במדינה שאינה המדינה שבה מצוי מרכז ענייניו של החייב, אינה מעידה בהכרח על כך שראוי שהחייב יהיה כפוף לדיני חדלות פירעון במדינות אחרות. הוראה זו נועדה לחסוך זמן להוכחת חדלות הפירעון של החייב במצבים שבהם כבר מתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון במדינה שבה מצוי מרכז ענייניו. עם זאת, בית המשפט אינו כבול להחלטה של הרשות המוסמכת הזרה והוא רשאי לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם נסתרה החזקה. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף 31 לחוק המודל. סעיף 313 סעיף זה מנחה את בית המשפט כיצד עליו לטפל במקרים שבהם מתנהלים לגבי החייב גם הליכים זרים וגם הליכי חדלות פירעון, בעת ובעונה אחת. העיקרון העיקרי שמוצע לעגן בסעיף זה הוא שפתיחה בהליכי חדלות פירעון לא מונעת או מבטלת את ההכרה בהליך זר. עיקרון זה חיוני להשגת מטרות חלק זה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 753 )ב( נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר שהוגשה בקשת הכרה בהליך זר, יבחן בית המשפט את הסעדים שנתן לפי סעיפים 302 עד 304 ויתאימם או יבטלם אם יש בהם כדי לפגוע בהליכי חדלות הפירעון. סעדים בהליכים זרים המתנהלים במקביל 314 .התנהלו הליכים לפי חלק זה, לגבי כמה הליכים זרים הנוגעים לאותו חייב, יחולו הוראות אלה: )1 )הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי - )א( יעיין מחדש בסעד זמני או בסעד שבשיקול דעת שנתן במסגרת הכרה בהליך זר משני, לפני ההכרה בהליך הזר העיקרי, ורשאי הוא לשנותו או לבטלו אם מצא כי הסעד פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי; )ב( לא ייתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת במסגרת הכרה בהליך זר משני, לאחר ההכרה בהליך הזר העיקרי, אם יש בו כדי לפגוע בניהול ההליך הזר העיקרי; )2 )הכיר בית המשפט בהליך זר משני, ולאחר מכן הכיר בהליך זר משני נוסף, רשאי בית המשפט לתת כל סעד שבשיקול דעת הדרוש לצורך תיאום בין ההליכים, ורשאי בית המשפט לשנות או לבטל סעד שנתן, לצורך תיאום כאמור. פירעון חובות בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל 315( .א( נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר, לא יהיה זכאי לקבל תשלום בשל אותו חוב במסגרת חלוקה בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו חייב, כל עוד שיעור החוב שנפרע לנושים אחרים באותה דרגה בסדר הפירעון קטן משיעור החוב שנפרע לאותו נושה במסגרת ההליך הזר. )ב( נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר שהוגשה בקשת הכרה בהליך זר, יבחן בית המשפט את הסעדים שנתן לפי סעיפים 302 עד 304 ויתאימם או יבטלם אם יש בהם כדי לפגוע בהליכי חדלות הפירעון. 314 .התנהלו הליכים לפי חלק זה, לגבי כמה הליכים זרים הנוגעים לאותו חייב, יחולו הוראות אלה: סעדים בהליכים זרים המתנהלים במקביל )1 )הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי - )א( יעיין מחדש בסעד זמני או בסעד שבשיקול דעת שנתן במסגרת הכרה בהליך זר משני, לפני ההכרה בהליך הזר העיקרי, ורשאי הוא לשנותו או לבטלו אם מצא כי הסעד פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי; )ב( לא ייתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת במסגרת הכרה בהליך זר משני, לאחר ההכרה בהליך הזר העיקרי, אם יש בו כדי לפגוע בניהול ההליך הזר העיקרי; )2 )הכיר בית המשפט בהליך זר משני, ולאחר מכן הכיר בהליך זר משני נוסף, רשאי בית המשפט לתת כל סעד שבשיקול דעת הדרוש לצורך תיאום בין ההליכים, ורשאי בית המשפט לשנות או לבטל סעד שנתן, לצורך תיאום כאמור. 315( .א( נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר, לא יהיה זכאי לקבל תשלום בשל אותו חוב במסגרת חלוקה בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו חייב, כל עוד שיעור החוב שנפרע לנושים אחרים באותה דרגה בסדר הפירעון קטן משיעור החוב שנפרע לאותו נושה במסגרת ההליך הזר. פירעון חובות בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל עם זאת, שומר ההסדר המוצע בסעיף זה על העדיפות של הליכי חדלות הפירעון על פני ההליכים הזרים, בלי לקבוע היררכיה מפורשת ביניהם. מתן העדיפות להליכי חדלות הפירעון בא לידי ביטוי בכך שבית המשפט לא יורה, במסגרת ההכרה בהליך זר, על מתן סעדים שיפגעו בהליכי חדלות הפירעון. כמו כן, אם נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר ההכרה בהליך הזר, על בית המשפט לבחון מחדש את הסעדים שניתנו בעקבות ההכרה ולהתאים אותם או לבטלם אם הם פוגעים בהליכי חדלות הפירעון. עם זאת, הסעדים אינם פוקעים מאליהם עם הפתיחה בהליכי חדלות פירעון. זאת כדי שלא לפגוע שלא לצורך ביכולתו של בית המשפט לשתף פעולה וליישם את שיקול הדעת הנתון לו לפי סעיפים 302 עד 304 לחוק המוצע. יובהר בהקשר זה כי לבית המשפט סמכות כללית לעיין מחדש בהחלטותיו מכוח סעיף 279(ד( לחוק המוצע. ההסדר המוצע בסעיף זה לא בא לגרוע מסמכות כללית זו אלא להוסיף נסיבות שבהן תיערך בחינה כזאת. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף 29 לחוק המודל. סעיף 314 במקרה שבו הכיר בית המשפט בהליך זר משני ולאחר מכן הכיר בהליך זר עיקרי לגבי אותו חייב, מוצע כי הוא יעיין מחדש בסעד זמני שנתן או בסעד שבשיקול דעת ויהיה רשאי לשנותו או לבטלו. זאת אם הסעד שניתן פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי. עוד מוצע כי לאחר ההכרה בהליך זר עיקרי, בית המשפט לא ייתן סעד במסגרת הליך זר משני אם הוא פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי. במקרה שבית המשפט הכיר בשני הליכים זרים משניים המתנהלים במקביל, הוא יהיה מוסמך לתת כל סעד שבשיקול דעת לשם תיאום בין ההליכים, או לבטל או לשנות סעד שנתן לצורך התיאום. הוראה זו נועדה לאפשר לבית המשפט להתמודד עם מצבים שבהם מתנהלים לגבי החייב הליכים ביותר ממדינה זרה אחת, בידי יותר מבעל תפקיד זר אחד. סעיף זה חל בין אם מתנהל לגבי החייב הליך חדלות פירעון ובין אם לא מתנהל לגביו הליך כזה. אם נוסף על כך שמתקיימים לגבי החייב יותר משני הליכים זרים, מתנהל לגביו גם הליך חדלות פירעון, יצטרך בית המשפט לנהוג בהתאם להוראות סעיף זה ובהתאם להוראות סעיף 313 המוצע גם יחד. ההוראה המוצעת בסעיף זה דומה במטרתה להוראה שמוצע לקבוע בסעיף 313 להצעת החוק. המטרה המרכזית בשתיהן היא יצירת שיתוף פעולה, תיאום ועקביות בנוגע לסעדים שיינתנו בהליכים השונים. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף 30 לחוק המודל. סעיף 315 סעיף זה נועד להבטיח כי לא ייפרע לנושה מסוים שיעור גבוה יותר מהחוב בהשוואה לשאר הנושים באותה דרגה בסדר הפירעון, בשל כך דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 754 )ב( אין בהוראות סעיף קטן )א( כדי לגרוע מזכויותיו של נושה מובטח או נושה בעל זכות קניינית. פרק ו': שונות 316 .על אף הוראות חלק זה רשאית הרשות המוסמכת בישראל להימנע מהפעלת סמכות סייג תקנת הציבור לפי חלק זה, ובכלל זה הכרה בהליך זר לפי סעיף 301 ומתן סעד לפי סעיפים 302 עד 304 ,אם יש בהפעלת הסמכות כדי לפגוע בתקנת הציבור או הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה: )1 )ההליך הזר התנהל במרמה; )2 )האפשרות שניתנה לחייב לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו בהליך הזר לא היתה סבירה לדעת בית המשפט. לרשות מוסמכת זרה או לבעל תפקיד זר, לפי כל דין.317 .אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכות הרשות המוסמכת בישראל או הנאמן לסייע. 




אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·         עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות
·         עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות
·         עו"ד נועם קוריס - מגשר
·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·         עו"ד נועם קוריס - הערכה
·         עו,ד נועם קוריס - המלצה והערכה
·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה
·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה
·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה
·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - ניופאן
·         עו"ד נועם קוריס - תודה
·         עו"ד נועם קוריס - תודה
·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - תודה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - תודה מאגודת לתת
·         עו"ד נועם קוריס - תודה מלא לאלימות נגד נשים
·         עו"ד נועם קוריס - תודה מכן לזקן
·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה
·         עו"ד נועם קוריס - יורוקום
·         עו"ד נועם קוריס - תודה
·         עו"ד נועם קוריס - תודה מעמותת ילדים בסיכוי
·         עו"ד נועם קוריס - תודה
·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל
·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל
·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצות
·         נ. קוריס ושות' - שירותי גבייה
·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה
·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה
·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה
·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה
·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה
·         נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל
·         עו"ד נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל
·         עו"ד נועם קוריס - דוד צ'פניק ובניו
·         עו"ד נועם קוריס - ג.ג טלקום בע"מ
·         עו"ד נועם קוריס - גולדפרב פתרונות תקשורת ותדמית
·         עו"ד נועם קוריס -מכתב המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - אוניברסיטת בר אילן
·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה
·         עו"ד נועם קוריס - הוצאה לפועל
·         עו"ד נועם קוריס - פיצוי כספי לטייס שפוטר
·         נ. קוריס ושות' - האיגוד הישראלי לשחמט
·         נ. קוריס עורכי דין בחוויה בלתי נשכחת בקידום אתרים
·         עו"ד נועם קוריס - עיריית אשדוד
·         עו"ד נועם קוריס - כתבה
    
עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד יפית לוי
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי
מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק
מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי
מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב
פורסם על ידי ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)