יום שישי, 6 בינואר 2017

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק יא' יג'/ עו"ד נועם קוריס

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק יא' יג'/ עו"ד נועם קוריס



 חלק י"א: עונשין וסמכויות אכיפה פרק א': עונשין עונשין 346( .א( חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ולעניין חייב כאמור שהוא תאגיד - חבר התאגיד או נושא משרה בו, שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים: )1 )הסתיר נכס מנכסיו טרם מתן הצו לפתיחת הליכים, במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הנשייה; )2 )הסתיר נכס מנכסיו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים; )3 )לא מסר מידע או מסר מידע חלקי או כוזב לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון. )ב( יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים והתקשר בעסקה או ביצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, שלא באישור הממונה, ולעניין יחיד שהוא חייב בעל חובות בהיקף נמוך - שלא באישור רשם ההוצאה לפועל, או שלא בשם שלפיו ניתן לו הצו או בלא שציין כי הוא חדל פירעון, בניגוד להוראות סעיפים 123 או 124(ב(, דינו - מאסר שנה. חלק י"א: עונשין וסמכויות אכיפה פרק א': עונשין 346( .א( חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ולעניין חייב כאמור שהוא תאגיד - חבר התאגיד או נושא משרה בו, שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים: עונשין )1 )הסתיר נכס מנכסיו טרם מתן הצו לפתיחת הליכים, במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הנשייה; )2 )הסתיר נכס מנכסיו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים; )3 )לא מסר מידע או מסר מידע חלקי או כוזב לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון. )ב( יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים והתקשר בעסקה או ביצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, שלא באישור הממונה, ולעניין יחיד שהוא חייב בעל חובות בהיקף נמוך - שלא באישור רשם ההוצאה לפועל, או שלא בשם שלפיו ניתן לו הצו או בלא שציין כי הוא חדל פירעון, בניגוד להוראות סעיפים 123 או 124(ב(, דינו - מאסר שנה. חלק י"א: עונשין וסמכויות אכיפה פרק א': עונשין כללי הוראות העונשין הקיימות היום בפקודת פשיטת הרגל מנוסחות בצורה ארכאית ומסורבלת. בנוסף, חלק גדול מהעבירות שבפקודת פשיטת הרגל הן למעשה עבירות של קבלת דבר במרמה המוסדרות היום בחוק העונשין, ועל כן מיותרות. הצעת החוק מבקשת לתקן קשיים אלה - לנסח בצורה עדכנית את העבירות הקיימות כיום וכן לבטל את העבירות החופפות לעבירות הקבועות בחוק העונשין. סעיף 224 לפקודת פשיטת הרגל מעניק לבית משפט סמכות לצוות על העמדת החייב לדין פלילי, אם השתכנע בקיומה של אפשרות סבירה שהחייב יורשע ואם קבע כי לפי הנסיבות רצוי שיועמד לדין. סמכות זו חריגה מאוד בחקיקה בישראל ואינה מתאימה לעיקרון של הפרדת הרשות השופטת מגופי התביעה בישראל )לעניין זה ראו: בש"א 07/6511 הכנ"ר נ' ירון )07.6.3 .)על כן מוצע שלא לעגנה בחוק המוצע. הוראה נוספת הקיימת היום בדין ומוצע להשמיט היא הוראת סעיף 228 לפקודת פשיטת הרגל, הקובעת תקופת התיישנות מקוצרת של שלוש שנים לעבירות במסגרת הליכי פשיטת רגל. אין הצדקה לקביעתה של תקופה מקוצרת כזו, זאת בפרט במקרה שמדובר בעבירות של הסתרת נכסים וכדומה שחשיפתן יכולה להתרחש זמן רב לאחר ביצוע העבירה. לכן מוצע לא לעגן הוראה זו בחוק המוצע, וכך להשוות את תקופת ההתיישנות של עבירות בפשיטת רגל לתקופה הקבועה בדין הכללי. סעיף 346 הליכי חדלות הפירעון נועדו לסייע לשיקומו הכלכלי של החייב. לכן יש חשיבות רבה לכך שהחייב יפעל בתום לב, בגילוי ובפתיחות מול בית המשפט, הממונה והנאמן ויסייע להם במילוי תפקידם. הסנקציה על הסתרת מידע או נכסים בהליכי חדלות פירעון של יחידים היא הארכת תקופת התשלומים. במקרים מסוימים ניתן גם להורות על הפסקת הליכי חדלות הפירעון בעקבות פעולות אלה. אך אין בכך די כדי להרתיע חייבים, ועל כן מוצע לקבוע הוראות עונשיות שיחולו במקרים שבהם החייב או אורגנים שלו מנצלים לרעה את הליכי חדלות הפירעון. מוצע לקבוע כי חייב שהוא יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים וכן נושא משרה או חבר תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים שעשה אחת מהעבירות שלהלן, דינו מאסר שלוש שנים: א. הסתיר נכסים טרם מתן הצו לפתיחת הליכים במטרה שלא ייכללו בנכסי קופת הנשייה. דרישת המטרה נובעת מכך שטרם מתן הצו לפתיחת הליכים יכולות להיות מטרות אחרות להסתרת נכסים שאינן קשורות לנושים או למצבו הכלכלי של החייב. הסתרתם במקרה זה אינה עבירה, ועל כן מוצע לקבוע כי רק הסתרה שמטרתה אי–הכללת הנכסים בנכסי קופת הנשייה היא עבירה לפי סעיף זה. ב. הסתיר נכסים לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. ביצוע עבירה של הסתרת הנכסים לאחר מתן הצו אינו מותנה בכך שמטרת ההסתרה היא שהנכסים לא ייכללו בנכסי קופת הנשייה. זאת משום שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, על החייב להעמיד את נכסיו לרשות הנאמן והנושים בכל מקרה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 766 )ג( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )א()3 ,)מי שנדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות סעיפים 46 ,48 ,133 ,135 ,146 או 147 או להוראות הסעיפים האמורים כפי שהוחלו בסעיף 202 ,ולא עשה כן, או מסר מידע חלקי או כוזב, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, דינו - מאסר שנה. פרק ב': סמכויות אכיפה מינוי חוקרים 347( .א( הממונה רשאי למנות, מבין עובדיו, חוקרים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה. )ב( לא ימונה חוקר לפי סעיף קטן )א( )בפרק זה - חוקר(, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: )1 )משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; )2 )הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים; )3 )הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים. 348( .א( התעורר חשד לביצוע עבירה לפי פרק א', רשאי חוקר - סמכויות אכיפה )1 )לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו–3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית )עדות(, בשינויים המחויבים; ג. לא מסר מידע, או מסר מידע חלקי או כוזב לנאמן או לממונה במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון. סעיף 124(ב( להצעת החוק קובע כי על יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי, לעשות זאת בשם שלפיו ניתן לו הצו, וכן עליו לציין כי הוא חדל פירעון. הוראה זו נועדה להגן על צדדים שלישיים המתקשרים עם החייב ולכן מוצע לקבוע עבירה בשל הפרתה של הוראה זו, שדינה מאסר שנה. לפי סעיף 123 להצעת החוק, נאסר על יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו ועד תום הליכי חדלות הפירעון, שלא באישור הממונה. גם הוראה זו נועדה להגן על צדדים שלישיים המתקשרים עם החייב. לכן מוצע לקבוע גם בשל הפרתה של הוראה זו עבירה שדינה מאסר שנה. עוד מוצע לקבוע כי מי שנדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל ולא מסר את המידע, או מסר מידע חלקי או כוזב או מסמכים כאמור, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, עובר עבירה שדינה מאסר שנה. פרק ב': סמכויות אכיפה החוק המוצע מפשט את הליכי חדלות הפירעון בעבור חייבים, מסיר חסמי כניסה להליכים ותוחם את ההליך בזמן. זאת במטרה לסייע לחייבים תמי לב לנהל את הליכי חדלות הפירעון שלהם באופן יעיל כדי לקבל בסופו של התהליך הפטר ולצאת לדרך חדשה. כמהלך משלים, ובמטרה למנוע את האפשרות לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון, מוצע להעניק לממונה כלי אכיפה ביחס לעבירות פליליות מסוימות הנוגעות לליבת הליכי חדלות הפירעון. זאת, כדי לשפר את האכיפה בתחום ולהרתיע חייבים שיבקשו לנצל לרעה את ההליכים. מדובר בסמכויות אכיפה בסיסיות - סמכויות חקירה, תפיסה וביצוע צווי חיפוש, שיינתנו על פי המוצע לחוקרים שימונו מבין עובדיו של הממונה. החוקרים יקבלו את אישור המשטרה למינוי, יעברו הכשרה מתאימה ויעמדו בתנאי כשירות שייקבעו. העבירות שלגביהן מוצע להעניק לחוקרי הממונה סמכויות חקירה הן העבירות המנויות בפרק העונשין. עבירות אלה נמצאות בליבת הליכי חדלות הפירעון ויש חשיבות רבה לאכיפתן. חריג לעיקרון זה מוצע לעניין עבירה של הסתרת נכס שנעשתה בנסיבות המנויות בסעיף דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 767 )2 )לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[, התשכ"ט-1969( בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש(, בשינויים המחויבים; )3 )לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א()1 ,)26 עד 28 ו–45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים. )ב( על אף האמור בסעיף קטן )א(, הסמכויות המנויות באותו סעיף קטן לא יהיו נתונות לחוקר לעניין עבירה של הסתרת נכס לפי סעיף 346(א()1 )או )2 )שנעברה באחת או יותר מאלה: )1 )באמצעות ניהול עסק בידי אחר והסתרת זהותו של החייב; )2 )באמצעות ביצוע עבירה נוספת; )3 )אם הנכס המוסתר הוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף 3(א( לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-342000 - בדרך של פעולה ברכוש, כהגדרתה באותו חוק, שהוא רכוש אסור. חלק י"ב: שונות ערעור על החלטת בית המשפט 349( .א( פסק דין של בית משפט מחוזי שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי; לעניין זה יראו כפסק דין, בין השאר, החלטות כמפורט להלן: )1 )החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 18 או 116; )2 )החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן לפי סעיפים 55 או 140; )3 )החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב לאישור הנושים וחברי התאגיד, לפי סעיפים 83(ג( או 322(ג(; )2 )לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[, התשכ"ט-1969( בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש(, בשינויים המחויבים; )3 )לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א()1 ,)26 עד 28 ו–45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים. )ב( על אף האמור בסעיף קטן )א(, הסמכויות המנויות באותו סעיף קטן לא יהיו נתונות לחוקר לעניין עבירה של הסתרת נכס לפי סעיף 346(א()1 )או )2 )שנעברה באחת או יותר מאלה: )1 )באמצעות ניהול עסק בידי אחר והסתרת זהותו של החייב; )2 )באמצעות ביצוע עבירה נוספת; )3 )אם הנכס המוסתר הוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף 3(א( לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-342000 - בדרך של פעולה ברכוש, כהגדרתה באותו חוק, שהוא רכוש אסור. חלק י"ב: שונות 349( .א( פסק דין של בית משפט מחוזי שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי; לעניין זה יראו כפסק דין, בין השאר, החלטות כמפורט להלן: ערעור על החלטת בית המשפט )1 )החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 18 או 116; )2 )החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן לפי סעיפים 55 או 140; )3 )החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב לאישור הנושים וחברי התאגיד, לפי סעיפים 83(ג( או 322(ג(; 348(ב( להצעת החוק. מקרים אלה הם מקרים מורכבים ועל כן מוצע להותיר את סמכויות האכיפה במקרים אלה בידי המשטרה. חלק י"ב: שונות סעיף 349 הוראות הערעור הקבועות היום בפקודת פשיטת הרגל אינן זהות להוראות הנהוגות בהליכים אזרחיים. חוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד-1984 , קובע כי על פסק דין ניתן לערער בזכות ואילו על החלטה אחרת דרושה רשות ערעור. המבחן המקובל להבחנה בין פסק דין ובין החלטה אחרת הוא מבחן טכני - האם ההחלטה מסיימת את הדיון וסוגרת את התיק, אם לאו. סימן ב' לפרק ו' לפקודת פשיטת הרגל מסדיר את הערעור על החלטות בית המשפט לפי הפקודה. לפי סעיף 182(א( לפקודה, "הנפגע על ידי צו בפשיטת רגל רשאי לערער עליו לפי סעיף זה." ואולם הפקודה אינה מגדירה מהו צו בפשיטת רגל, ועל פי הפסיקה, מדובר בצו שניתן על ידי בית המשפט כאשר הוא מפעיל את סמכותו המיוחדת בפשיטת רגל. הצווים העיקריים המוכרים היום כצווים בפשיטת רגל הם צו כינוס, הכרזת פשיטת רגל והפטר. כמו כן, יש צווים נוספים רבים שבהם הכירו בתי המשפט במהלך השנים כ"צו בפשיטת רגל" ועל כן הם מקנים זכות ערעור. בדיני פירוק החברות הוראות הערעור הקיימות היום זהות להוראות הנהוגות בהליכים אזרחיים )ראו סעיף 291 לפקודת החברות שלפיו "ערעור על צו או החלטה במהלך פירוקה של חברה לפי פקודה זו יוגש בדרך ולפי התנאים שמוגש ערעור על כל צו או החלטה שלו בתחום שיפוטו הרגיל, והכל בכפוף לתקנות סדרי דין."(. החוק המוצע מבקש לקבוע לעניין הערעור הסדרים דומים להסדרי הערעור הנהוגים בדין האזרחי. כך, מוצע לקבוע כי על פסק דין של בית המשפט ניתן לערער בזכות. בנוסף, כדי ליצור ודאות לגבי ההחלטות שניתן לערער עליהן בזכות ובשל ייחודיותם של הליכי חדלות הפירעון, מוצע לקבוע רשימת החלטות שיראו אותן לעניין זכות הערעור כפסק דין. רשימה זו אינה יוצרת הסדר שלילי ועל כן ניתן לערער בזכות גם על כל החלטה אחרת, שאינה מנויה ברשימה, אם היא בגדר פסק דין בהתאם לדין האזרחי. 34 ס"ח התש"ס, עמ' 293. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 768 )4 )החלטה לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב, לפי סעיפים 86 עד 88 או 324; )5 )החלטה לעניין הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לפי סעיף 94; )6 )החלטה לעניין הפסקת הליכי הפירוק של תאגיד ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, לפי סעיף 98; )7 )החלטה בבקשה לחיסול תאגיד לפי סעיף 99; )8 )החלטה בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 108 ,183 ו–286; )9 )צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 161; )10 )החלטה לעניין שינוי צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 170; )11 )החלטה לעניין ביטול הפטר לפי סעיף 176; )12 )החלטה בדבר מעצר לפי סעיף 285. )ב( ערעור כאמור בסעיף קטן )א()12 )יידון בדן יחיד. )ג( החלטה אחרת של בית משפט מחוזי שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך; החלטה אחרת של בית משפט שלום שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי קבע לכך. )ד( על אף האמור בסעיף קטן )ג(, לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. ערעור על החלטת הממונה 350( .א( החלטה סופית של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום; לעניין זה יראו כהחלטה סופית, בין השאר, החלטות כמפורט להלן: )1 )החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 105; )2 )החלטה לעניין הסרת הגבלה לפי סעיפים 143 או 169. )ב( החלטה אחרת של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך. עוד מוצע לקבוע כי פסק דין של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור בזכות לפני בית המשפט העליון וכי פסק דין של בית משפט השלום נתון לערעור בזכות לפני בית המשפט המחוזי. החלטות אחרות, שאינן פסק דין ולא רואים אותן כפסק דין לפי חוק זה, נתונות על פי המוצע לערעור ברשות. לבסוף, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו סוגי החלטות שבהן לא תינתן רשות ערעור, ויהיה ניתן לערער עליהן רק במסגרת הערעור על פסק הדין. סעיף 350 הממונה הוא גוף מינהלי, שהחוק המוצע מעניק לו סמכות לקבל החלטות מהותיות בהליך. מוצע לקבוע כי החלטות סופיות של הממונה נתונות לערעור בזכות לפני בית משפט השלום. בית משפט השלום ידון, על פי המוצע בחוק זה, בהליכי חדלות פירעון של יחיד, ולכן הוא הערכאה המתאימה לדון בערעור על החלטת הממונה. לעניין זה מוצע למנות שתי החלטות במטרה להבהיר שרואים אותן כהחלטות סופיות של הממונה: החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים )לפי סעיף 105 להצעת החוק(, והחלטה בעניין הסרת מגבלות )לפי סעיפים 143 או 169 להצעת החוק(. מוצע לציין החלטות אלה במפורש בשל חשיבותן בהליכים. גם כאן אין מדובר בהסדר שלילי - על כל החלטה סופית אחרת של הממונה ניתן גם כן לערער בזכות. יובהר כי על החלטת הממונה לתת צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, אין צורך לקבוע הסדר ערעור, משום שנושה רשאי לבקש מבית משפט השלום לבטל את ההחלטה לפי סעיף 108 להצעת החוק. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 769 )ג( על אף האמור בסעיף קטן )ב(, לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל 351( .א( החלטה סופית של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום; לעניין זה יראו כהחלטה סופית, בין השאר, החלטות כמפורט להלן: )1 )החלטה שלא לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי סעיף 190; )2 )החלטה לעניין אישור הסדר תשלומים לפי סעיף 196; )3 )החלטה בעניינים שרואים אותם כפסק דין או כהחלטה סופית לפי סעיפים 349(א( ו–350(א(. )ב( החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך. )ג( על אף האמור בסעיף קטן )ב(, לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. עדכון סכומים 352( .א( הסכומים הקבועים בחוק זה יעודכנו ב–1 בינואר בכל שנה )בסעיף זה - יום העדכון( בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב–1 בינואר של השנה הקודמת. )ב( השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים. בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט.353( .א( בית משפט השלום שידון בהליכי חדלות פירעון של יחידים בכל מחוז, יהיה בית )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, רשאי להסמיך, בצו, לעניין מחוז מסוים, בית משפט שלום אחר מהאמור באותו סעיף קטן או בתי משפט שלום נוספים, שידונו בהליכי חדלות הפירעון של יחידים באותו מחוז. )ג( על אף האמור בסעיף קטן )ב(, לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. 351( .א( החלטה סופית של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום; לעניין זה יראו כהחלטה סופית, בין השאר, החלטות כמפורט להלן: ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל )1 )החלטה שלא לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי סעיף 190; )2 )החלטה לעניין אישור הסדר תשלומים לפי סעיף 196; )3 )החלטה בעניינים שרואים אותם כפסק דין או כהחלטה סופית לפי סעיפים 349(א( ו–350(א(. )ב( החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך. )ג( על אף האמור בסעיף קטן )ב(, לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. 352( .א( הסכומים הקבועים בחוק זה יעודכנו ב–1 בינואר בכל שנה )בסעיף זה - יום העדכון( בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב–1 בינואר של השנה הקודמת. עדכון סכומים )ב( השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים. משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט.353( .א( בית משפט השלום שידון בהליכי חדלות פירעון של יחידים בכל מחוז, יהיה בית בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכי חדלות )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, פירעון של יחידים רשאי להסמיך, בצו, לעניין מחוז מסוים, בית משפט שלום אחר מהאמור באותו סעיף קטן או בתי משפט שלום נוספים, שידונו בהליכי חדלות הפירעון של יחידים באותו מחוז. סעיף 351 מוצע לקבוע כי החלטות סופיות של רשם ההוצאה לפועל יהיו נתונות לערעור לפני בית משפט השלום. לעניין זה מוצע להבהיר לגבי כמה החלטות כי רואים אותן כהחלטות סופיות של רשם ההוצאה לפועל. זאת בדומה להבהרה המוצעת בסעיף 350 להצעת החוק לגבי החלטות הממונה. שאר ההוראות לעניין ערעור על החלטות הרשם דומה בעיקרו להוראות שמוצע לקבוע בסעיף 349 להצעת החוק לעניין ערעור על החלטות בית המשפט בהליכי חדלות פירעון. סעיף 352 מוצע לקבוע כי הסכומים הקבועים בחוק זה יתעדכנו על בסיס שנתי בהתאם לשינוי המדד, וכן כי שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים. סעיף 353 החוק המוצע קובע כי הליכי חדלות פירעון של יחידים ינוהלו בבתי משפט שלום. כדי לפתח מומחיות של בתי משפט השלום בנושאים אלה וכדי להביא לייעול המערכת, מוצע לקבוע כי ייקבעו בתי משפט שלום מסוימים שיוסמכו לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים. מוצע לקבוע, כברירת מחדל, כי בית משפט השלום שידון בהליכי חדלות פירעון של יחידים יהיה בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט. בנוסף, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לשנות את ברירת המחדל ולקבוע, לגבי מחוז מסוים, בית משפט אחר שידון בהליכי חדלות פירעון של יחידים, וכן להסמיך בתי משפט שלום נוספים לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים. זאת במטרה לאפשר למערכת גמישות בהתאם לצורך. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 770 החלת הוראות החוק על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד 354 .השר רשאי להחיל הוראות חוק זה, כולן או חלקן, בצו, על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד כהגדרתו בסעיף 4 ושלא קבוע לגביו, בחיקוק, הסדר אחר לאותו עניין, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור את ההתאמות והשינויים הדרושים לצורך ההחלה. שינוי התוספות 355 .השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה והתוספת השנייה, ובלבד שלא יוסיף לתוספת השנייה אלא נכסים הדרושים לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו לצורכי מחייתם הבסיסיים או שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם בשלה לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו. 356 .השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו לרבות תקנות ביצוע ותקנות בעניינים אלה: )1 )סדרי דין בהליכים לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות לעניין הגשת בקשות לפי חוק זה, מסמכים שיש לצרף אליהן, מועדי הגשתן, הגשת התנגדויות להן וחובות פרסום; )2 )חובות דיווח שיחולו על החייב, הנאמן, הממונה וכל בעל עניין אחר בהליך חדלות הפירעון, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם; )3 )אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חוק זה. מעבר למערכת מקוונת 357 .השר רשאי לקבוע כי הליכים לפי חוק זה, כולם או חלקם, ובכלל זה דיווחים, פרסומים, הגשת בקשות ומסמכים, מתן זכות עיון או הצבעות יבוצעו באופן מקוון, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין אופן ביצועם. חלק י"ג: תיקונים עקיפים ביטול פקודת פקודת פשיטת הרגל ]נוסח חדש[, התש"ם-351980 358 - .בטלה.פשיטת הרגל סעיף 354 מוצע להסמיך את שר המשפטים להחיל את הוראות החוק המוצע, או חלק מהן, בצו, גם על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד לפי חוק זה, ושלא קבוע לגביו בחיקוק הסדר אחר לאותו עניין. תכליתו של סעיף זה לאפשר שימוש בכלים שבהצעת החוק לטיפול בחדלות פירעון גם לגבי תאגיד שהחוק המוצע אינו חל עליו מלכתחילה. החלת הוראות החוק המוצע על תאגיד אחר מוגבלת לתאגיד ספציפי. זאת מכיוון שהחלת הוראות החוק על סוג של תאגידים מתאימה יותר לחקיקה ראשית. הוראה זו מקבילה להוראה הקיימת היום בסעיף 380(ב( לפקודת החברות. סעיף 355 מוצע לקבוע כי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יהיה רשאי לשנות בצו את התוספת הראשונה וכן, במגבלות מסוימות, גם את התוספת השנייה. התוספת הראשונה קובעת את היקף המידע שניתן לאסוף לגבי חייב שהוא יחיד והתוספת השנייה קובעת מהם הנכסים שאינם חלק מנכסי קופת הנשייה לעניין חייב שהוא יחיד. סעיף 356 הסעיף מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות לביצועו של החוק ובכלל זה בנושאים של סדרי הדין, כינוס אסיפות הנושים, חובות הדיווח שיחולו על בעלי העניין בהליכי חדלות הפירעון, אגרות ועוד. סעיף 357 החוק המוצע מבקש ליצור הסדרים מודרניים ויעילים לניהול הליכי חדלות פירעון. כחלק מתפיסה זו, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות כי הליכים לפי חוק זה, ובכללם דיווח, פרסום, הגשת בקשות ומסמכים, מתן זכות עיון או הצבעות, יבוצעו באופן מקוון. כן מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן ביצועם של ההליכים. חלק י"ג: תיקונים עקיפים כללי החוק המוצע מחליף שני דברי חקיקה מרכזיים: פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות. הצעת החוק מבטלת את פקודת פשיטת הרגל ואת החלקים בפקודת החברות העוסקים בפירוק חברות. חוקים רבים משתמשים במונחים השאולים מן הפקודות האלה, וכן מפנים לפקודות עצמן ולמונחים בהן. תיקונם של חוקים אלה נדרש כדי להתאים את המונחים הקיימים כיום בחקיקה לאלה שבחוק המוצע. חלק זה של הצעת החוק עוסק בתיקונים אלה. הצעת החוק מתקנת בשלב זה רק חלק מהחוקים שיש להתאים את המונחים שבהם לחוק המוצע, בעיקר במקרים שבהם יש להתאמת המונחים חשיבות עקרונית. תיקונם של שאר החוקים יושלם בהמשך הליכי החקיקה, במהלך הכנתה של הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. 35 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 34 ,עמ' 639 ;ס"ח התשע"ד, עמ' 551. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 771 תיקון פקודת בפקודת החברות ]נוסח חדש[, התשמ"ג-361983 359 - .החברות )1 )בסעיף 1 ,ההגדרות "דיבידנד", "חברה לא–מוגבלת", "חברה מוגבלת", "חברה מוגבלת בערבות", "חברה פרטית", "חברה ציבורית", "הכונס הרשמי" ו"משתתף", בחברה שבפירוק - יימחקו; )2 )בסעיף 178(א(, במקום "המפרק" יבוא "הנאמן לפי חלק שמיני א' לחוק החברות, התשנ"ט-371999 ,או לפי פרק ו' לחלק ב' לחוק הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;" )3 )בסעיף 194 ,האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא: ")ב( הורה בית משפט שהוגשה לו בקשת אכיפה כאמור בסעיף קטן )א( על מינוי כונס לשם אכיפת זכויותיהם של בעלי איגרות חוב שהובטחו בשעבוד צף - )1 )יחולו על הכונס, ובכלל זה על דרך מינויו וזהותו, הוראות פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016( בסעיף זה - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי(; בעל איגרת חוב המובטחת בשעבוד צף רשאי להציע מועמד שישמש כונס, בהתאם להוראות הפרק האמור; )2 )יראו את החברה כאילו ניתן לגביה צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי והליכי אכיפת הזכויות בידי הכונס יתנהלו בהתאם להוראות אותו חוק. )ג( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של כונס שמונה לפי סעיף זה."; )4 )סעיפים 195 עד 201 - בטלים; )5 )פרקים י"א עד י"ז - בטלים. בפקודת החברות ]נוסח חדש[, התשמ"ג-1983 תיקון פקודת 36 359- . החברות )1 )בסעיף 1 ,ההגדרות "דיבידנד", "חברה לא–מוגבלת", "חברה מוגבלת", "חברה מוגבלת בערבות", "חברה פרטית", "חברה ציבורית", "הכונס הרשמי" ו"משתתף", בחברה שבפירוק - יימחקו; )2 )בסעיף 178(א(, במקום "המפרק" יבוא "הנאמן לפי חלק שמיני א' לחוק החברות, התשנ"ט-371999 ,או לפי פרק ו' לחלק ב' לחוק הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;" )3 )בסעיף 194 ,האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא: ")ב( הורה בית משפט שהוגשה לו בקשת אכיפה כאמור בסעיף קטן )א( על מינוי כונס לשם אכיפת זכויותיהם של בעלי איגרות חוב שהובטחו בשעבוד צף - )1 )יחולו על הכונס, ובכלל זה על דרך מינויו וזהותו, הוראות פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016( בסעיף זה - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי(; בעל איגרת חוב המובטחת בשעבוד צף רשאי להציע מועמד שישמש כונס, בהתאם להוראות הפרק האמור; )2 )יראו את החברה כאילו ניתן לגביה צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי והליכי אכיפת הזכויות בידי הכונס יתנהלו בהתאם להוראות אותו חוק. )ג( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של כונס שמונה לפי סעיף זה."; )4 )סעיפים 195 עד 201 - בטלים; )5 )פרקים י"א עד י"ז - בטלים. תיקון מרכזי שמוצע לערוך, בסעיף 360 להצעת החוק, הוא תיקון לחוק החברות. תיקון זה נועד להסדיר, במסגרת חוק החברות, את הליכי פירוקה של חברה שלא במסגרת הליכי חדלות פירעון. כיום מוסדרים הליכי פירוק של חברה בפקודת החברות, הן במקרה שמדובר בפירוק הנובע מחדלות פירעון והן בפירוק של חברה סולבנטית. הצעת החוק מבקשת להפריד את הסדרתם של שני נושאים אלה: הליכי חדלות פירעון של חברה חדלת פירעון מוסדרים על פי המוצע בחלק ב' להצעת החוק, ואילו הליכי הפירוק האחרים מוסדרים בחוק החברות כתיקונו המוצע. תיקון חשוב נוסף הכלול בהצעת החוק הוא תיקון חוק ההוצאה לפועל, בסעיף 361 להצעת החוק. תיקון זה מהווה מהלך משלים לביטולו של מוסד החייב המוגבל באמצעים בתיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל. הוא מצטרף להצעה להעביר את הטיפול בחייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, לידי רשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות חלק ג' לחוק המוצע. סעיפים ההסדר שבחוק המוצע נועד להחליף את 358 ו–359 ההסדרים הקיימים היום בפקודת פשיטת הרגל ובפקודת החברות העוסקים בהליכי חדלות פירעון ופירוק חברות. לכן מוצע לבטל את פקודת פשיטת הרגל ואת החלקים בפקודת החברות העוסקים בפירוק חברות. הוראות פקודת פשיטת הרגל וההוראות בפקודת החברות ובחוק החברות שמוצע לבטלן בהצעת חוק זו מובאות בנספח לדברי ההסבר. ההוראות היחידות שיישארו בפקודת החברות לאחר התיקון המוצע הן ההוראות הנוגעות לשעבודים. הוראות אלה עתידות להתבטל לפי הצעת חוק המשכון, התשע"ה-2015( הצ"ח הממשלה התשע"ה, עמ' 902( )ראו סעיף 63 להצעת החוק(, לכשיסתיים הליך חקיקתו של חוק המשכון החדש. בסעיף 359(3 )להצעת החוק, מוצע לתקן את סעיף 194 לפקודה שעניינו אכיפת זכויות של בעלי איגרות חוב המובטחות בשעבוד צף. מוצע לקבוע כי על הליכי כינוס הנכסים של שעבוד צף יחולו הוראות החוק המוצע, הן לעניין דרך מינויו וזהותו של הכונס והן לעניין הדין המהותי שיחול על הכינוס )דוגמת ההגבלות הקבועות על שעבוד צף בסעיף 244 לחוק המוצע(. הטעם לכך הוא שהליכי כינוס דומים במהותם להליכי חדלות פירעון. הליכים אלה, בדומה להליכי 36 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 37 ,עמ' 761 ;ס"ח התשע"ה, עמ' 36. 37 ס"ח התשנ"ט, עמ' 189. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 772 תיקון חוק החברות 360 .בחוק החברות, התשנ"ט-381999 - )1 )בסעיף 1 - )א( אחרי ההגדרה "החזקה" ו"רכישה" יבוא: ""הליכי חדלות פירעון" - כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; )ב( אחרי ההגדרה "חוק העמותות" יבוא: ""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;"; )ג( אחרי ההגדרה "פרמיה" יבוא: ""צו לפתיחת הליכים" - צו לפתיחת הליכים שניתן לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; )2 )בסעיף 39(ב(, אחרי "או בפירוק" יבוא "או שניתן לגביה צו לפתיחת הליכים" ובמקום "מפרק" יבוא "הנאמן"; )3 )בסעיף 140 ,בסופו יבוא: ")10 )מתן צו פירוק לגביה או קבלת החלטה על פירוק מרצון לפי חלק שמיני א'."; )4 )בסעיף 145 ,בסופו יבוא: ")5 )מתן צו פירוק לגביה או קבלת החלטה על פירוק מרצון לפי חלק שמיני א'."; )5 )בסעיף 205 - )א( בכותרת השוליים בסופה יבוא "או בהליכי חדלות פירעון"; )ב( במקום "מפרק לפי פרק י"ב לפקודת החברות" יבוא "נאמן לפי פרק ב' לחלק שמיני א' או לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )6 )בסעיף 227(א(, במקום "מי שהוכרז פושט רגל" יבוא "יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים" ובסופו יבוא "או צו לפתיחת הליכים"; חדלות פירעון, נועדו לכנס את כלל נכסי החברה או חלקם, ולהעבירם לניהולו של בעל תפקיד )כונס הנכסים( לטובת הנושים. ברוב המכריע של המקרים הליכים אלה מתבצעים כאשר החברה בחדלות פירעון. לכן, אין טעם ענייני לקבוע הסדרים שונים לעניין מימוש וכינוס של נכס הכפוף לשעבוד צף לעומת הליכי חדלות פירעון. בנוסף, קביעתם של הסדרים שונים להליכי כינוס נכסים עלולה לתת בידיו של נושה בעל שעבוד צף אפשרות לעקוף את דיני חדלות הפירעון על ידי פנייה להליכי כינוס. סעיף 360 מאחר שהחוק המוצע מחליף את הוראות כללי פקודת החברות וחוק החברות בעניין פירוק והבראת חברות, מוצע לתקן את חוק החברות בשני נושאים עיקריים. האחד, הוספת הסדרים לגבי פירוק חברה שלא בשל חדלות פירעון, אלא בשל עילת פירוק אחרת. כך ילוו הוראות חוק החברות את החברה מיום התאגדותה ועד לחיסולה. השני, תיקון סעיף 350 לחוק החברות כמו גם שאר הוראות הפרק שלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, שעניינו פשרה או הסדר, זאת משום שההיבטים הנוגעים להבראת חברות והסדרי חוב מוסדרים במסגרת החוק המוצע. הוראות סעיף 350 לחוק החברות, לאחר תיקונו המוצע, יעסקו בשינויים מבניים והסדרים אחרים בחברה הכרוכים בפשרה או הסדר. החוק המוצע אינו משנה את הסדרי הפירוק הקבועים לעמותה, חברה לתועלת הציבור ואגודה שיתופית. על פירוק תאגידים אלה ימשיכו לחול הוראות פקודת החברות. זאת בשל היבטים ייחודיים הנוגעים לפירוק תאגידים אלה ומצריכים הסדרה בחקיקה נפרדת )ראו בדברי ההסבר לסעיף 365 ולסעיף 345כג לחוק החברות, בסעיף 360(13 ) להצעת החוק(. לפסקאות )1 )עד )8( ,)10 )עד )12( ,)14 )ו–)18) מוצע לתקן את סעיפים 1 ,39(ב(, 140 ,145 ,205 ,227(א(, 228(א()4 ,)300(א(, 345טו)ב(, 345יט)א(, 345כ)א(, 345כג ו–362 38 ס"ח התשנ"ט, עמ' 189 ;התשע"ה, עמ' 36. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 773 )7 )בסעיף 228(א()4 ,)במקום "הוא הוכרז פושט רגל" יבוא "ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים" ואחרי "אם הוא תאגיד - " יבוא "גם אם"; )8 )בסעיף 300(א(, במקום "מפרק ונאמן בפשיטת רגל" יבוא "ונאמן בהליכי פירוק או בהליכי חדלות פירעון"; )9 )אחרי סעיף 342א יבוא: "חלק שמיני א': פירוק פרק א': הוראות כלליות הגדרות 342ב."החלטה מיוחדת" - החלטה שהתקבלה באסיפה כללית ברוב של שלושה רבעים מקולות בעלי המניות המשתתפים בהצבעה ומתקיימים לגביה שניים אלה: )1 )ההזמנה לאסיפה נמסרה לבעלי המניות 21 ימים לפחות לפני מועד כינוסה, או במועד מאוחר יותר - אם הסכימו לכך כל בעלי המניות; )2 )בסדר יומה של האסיפה הכללית נכללה הצעה בדבר פירוק החברה לפי חלק זה; "חוב" - חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; )7 )בסעיף 228(א()4 ,)במקום "הוא הוכרז פושט רגל" יבוא "ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים" ואחרי "אם הוא תאגיד - " יבוא "גם אם"; )8 )בסעיף 300(א(, במקום "מפרק ונאמן בפשיטת רגל" יבוא "ונאמן בהליכי פירוק או בהליכי חדלות פירעון"; )9 )אחרי סעיף 342א יבוא: "חלק שמיני א': פירוק פרק א': הוראות כלליות הגדרות 342ב."החלטה מיוחדת" - החלטה שהתקבלה באסיפה כללית ברוב של שלושה רבעים מקולות בעלי המניות המשתתפים בהצבעה ומתקיימים לגביה שניים אלה: )1 )ההזמנה לאסיפה נמסרה לבעלי המניות 21 ימים לפחות לפני מועד כינוסה, או במועד מאוחר יותר - אם הסכימו לכך כל בעלי המניות; )2 )בסדר יומה של האסיפה הכללית נכללה הצעה בדבר פירוק החברה לפי חלק זה; "חוב" - חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; לחוק החברות, לשם התאמה של המונחים בחוק החברות למונחים הנכללים בהצעת החוק. ראשית, מוצע להחליף את המונח "מפרק" במונח "נאמן". הקשר הדברים או הנוסח המוצע יוצרים הבחנה בין נאמן כזה לבין נאמן המחזיק מניות בשם נהנה )ראו סעיף 131 לחוק החברות(. כמו כן, מוצע להחליף את המונחים "פושט רגל" ו"פשיטת רגל" במונחים "יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים" ו"הליכי חדלות פירעון", בהתאמה. במקומות שבהם מדובר על חברה בפירוק, מוצע להבהיר אם הכוונה להליכי פירוק לפי חוק החברות )פירוק סולבנטי(, או הליכי חדלות פירעון לפי החוק המוצע. לפסקה )9) לחלק שמיני א' המוצע - כללי החוק המוצע מסדיר הליכי חדלות פירעון של תאגיד, לרבות חברה, אשר עשויים להסתיים בפירוק החברה. מוצע להסדיר פירוק חברה בעילות אחרות, שאינן נובעות מחדלות פירעון, במסגרת חוק החברות. ההסדר המוצע מתייחס לפירוק בידי בית משפט ולפירוק מרצון בידי בעלי המניות, ומבטל את הפירוק בפיקוח בית משפט ואת האפשרות לבצע פירוק מרצון בידי נושים )בלא הצהרת כושר פירעון( המוסדרים היום בפקודת החברות. כמו כן מוצע לעגן בחוק החברות הוראות לגבי חיסול חברה לאחר פירוקה. במקרים שבהם החברה אינה בחדלות פירעון, פירוקה מעורר שאלות מורכבות פחות מהשאלות המתעוררות כאשר החברה במצב של חדלות פירעון ונכסיה אינם מספיקים לפירעון חובותיה. בפרט, האינטרס השיורי בחברה נותר בידי בעלי המניות, ואינו עובר לנושים. עם זאת, קיימים קווים משותפים רבים להליכים לפירוק הסולבנטי והבלתי סולבנטי. לכן כולל התיקון המוצע בחוק החברות החלה עקיפה של הוראות מהחוק המוצע הנוגעות לפירוק תאגיד במסגרת הליכי חדלות פירעון, בשינויים המחויבים. מוצע להשמיט את ההסדר בדבר פירוק בפיקוח בית המשפט, הקיים כיום בפקודת החברות, מאחר שנעשה בו שימוש מועט ביותר, אם בכלל. גם במשפט האנגלי, שממנו שאובות הוראות הפקודה לעניין זה, בוטלה דרך פירוק זו. גם ההסדר לגבי פירוק מרצון בידי נושים לא נכלל בהסדר המוצע, משום שבהעדר הצהרת כושר פירעון, ראוי כי הפירוק ינוהל תחת השגחתו של בית המשפט, בין אם לפי התיקון המוצע לחוק החברות, ובין אם לפי החוק המוצע אם החברה חדלת פירעון. עוד מוצע לקבוע הסדר חדש לגבי פירוק מרצון בהליך מזורז לחברה שאין לה נכסים, חובות או הליכים תלויים ועומדים. בפירוק חברה כזו אין טעם במינוי נאמן ואין צורך בהליכי הפירוק הרגילים. לפרק א' המוצע לסעיף 342ב המוצע מוצע להגדיר "החלטה מיוחדת" בדומה לקבוע בסעיף 115א לפקודת החברות. החלטה זו טעונה, בין השאר, הודעה מוקדמת של 21 ימים לפחות לפני כינוסה של האסיפה הכללית, או פחות מכך אם הסכימו לכך כל בעלי המניות ורוב של %75 מקולות המשתתפים בהצבעה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 774 "חדלות פירעון" - כמשמעותה בסעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. דרכי הפירוק 342ג.פירוק חברה לפי הוראות חלק זה יכול שיהיה באחת מאלה: )1 )פירוק בידי בית משפט; )2 )פירוק מרצון. היחס בין הליכי פירוק להליכי חדלות פירעון 342ד.)א( מתקיימים לגבי חברה הליכי חדלות פירעון, לא יחלו הליכי פירוק לגביה לפי חלק זה. )ב( החל פירוק חברה בידי בית משפט לפי פרק ב', ומצא בית המשפט כי החברה נמצאת בחדלות פירעון, רשאי הוא להורות על הפסקת הליכי הפירוק ועל המשך ההליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, באופן שיורה. )ג( החל פירוק מרצון של חברה לפי פרק ג', ומצא הנאמן כי החברה נמצאת בחדלות פירעון, יודיע על כך לבעלי המניות ולנושים של החברה, ואם מתקיימים התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי - יגיש בשם החברה בקשה לצו לפתיחת הליכים. )ד( אין בהליכי פירוק של חברה לפי חלק זה כדי לגרוע מהאפשרות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגביה; נפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי חברה לאחר פתיחת הליכים לפירוקה לפי חלק זה, יורה בית המשפט על סיום הליכי הפירוק והמשך הליכי חדלות הפירעון, באופן שיורה. פרק ב': פירוק בידי בית המשפט בית המשפט המוסמך 342ה.בית המשפט המוסמך לפרק חברה יהיה בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשומה החברה או שבו מצויים מקום עסקיה העיקרי או נכסיה. לסעיף 342ג המוצע מוצע לקבוע כי פירוק חברה לפי הוראות חלק זה יכול שיהיה בידי בית משפט או בפירוק מרצון. פירוק מרצון יכול שייעשה גם בהליך מזורז. לסעיף 342ד המוצע לניהול הליכי חדלות פירעון לפי החוק המוצע עדיפות על פני פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות כנוסחו המוצע. אם החברה חדלת פירעון ויש חשש שלא ישולם לנושים מלוא חובם, משתנים האיזונים בניהול ההליך, והנושים הופכים להיות בעלי העניין העיקריים בו. לכן, מוצע לקבוע כי אם מתקיימים לגבי חברה הליכי חדלות פירעון, לא ניתן לפתוח בהליכי פירוק לגביה לפי חלק זה. אם החל פירוק בידי בית משפט לפי פרק ב' המוצע, והנאמן ראה כי נכסי החברה אינם מספיקים לתשלום מלוא חובותיה, עליו להודיע על כך לבית המשפט ולפעול לפי הנחייתו. בית המשפט יוכל לבחון את התועלת במעבר להליכי חדלות פירעון. אם החל פירוק מרצון, והנאמן ראה כי נכסי החברה אינם מספיקים לתשלום מלוא חובותיה, עליו להודיע על כך לבעלי המניות ולנושי החברה, ואם מתקיימים התנאים לפתיחת הליך חדלות פירעון בידי חברה - עליו להגיש בשם החברה בקשה לצו לפתיחת הליכים. כמו כן מוצע לקבוע כי גם אם החלו הליכי פירוק לפי חלק זה, רשאי כל נושה ורשאית החברה לבקש צו לפתיחת הליכים. בית המשפט שנתן צו לפתיחת הליכים יסדיר את הפסקת הליכי הפירוק והמשכם כהליכי חדלות הפירעון, כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין. לפרק ב' המוצע לסעיף 342ה המוצע מוצע לקבוע כי בית המשפט המוסמך לפרק חברה יהיה בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשומה החברה דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 775 העילות לפירוק 342ו.פירוק חברה בידי בית משפט לפי פרק זה יכול שיהיה בשל אחת מהעילות המפורטות להלן: )1 )החברה קיבלה החלטה מיוחדת על פירוקה בידי בית המשפט; )2 )החברה לא התחילה בעסקיה בתוך שנה לאחר רישומה, או הפסיקה את עסקיה למשך שנה; )3 )בית המשפט מצא כי מן הצדק והיושר לפרק את החברה. הרשאים לבקש פירוק 342ז.)א( אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו פירוק של חברה לפי פרק זה )בפרק זה - צו פירוק(: )1 )החברה; )2 )בעל מניה. )ב( היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו פירוק אם סבר כי מן הצדק והיושר שהחברה תפורק. בקשה לצו פירוק 342ח.)א( בקשה לצו פירוק תוגש לבית המשפט בדרך שיקבע השר והיא תכלול את הפרטים שיקבע, ובין השאר פרטים לעניין נכסי החברה, חובותיה והליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד להם. העילות לפירוק 342ו.פירוק חברה בידי בית משפט לפי פרק זה יכול שיהיה בשל אחת מהעילות המפורטות להלן: )1 )החברה קיבלה החלטה מיוחדת על פירוקה בידי בית המשפט; )2 )החברה לא התחילה בעסקיה בתוך שנה לאחר רישומה, או הפסיקה את עסקיה למשך שנה; )3 )בית המשפט מצא כי מן הצדק והיושר לפרק את החברה. הרשאים לבקש פירוק 342ז.)א( אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו פירוק של חברה לפי פרק זה )בפרק זה - צו פירוק(: )1 )החברה; )2 )בעל מניה. )ב( היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו פירוק אם סבר כי מן הצדק והיושר שהחברה תפורק. בקשה לצו פירוק 342ח.)א( בקשה לצו פירוק תוגש לבית המשפט בדרך שיקבע השר והיא תכלול את הפרטים שיקבע, ובין השאר פרטים לעניין נכסי החברה, חובותיה והליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד להם. או שבו מצויים מקום עסקיה העיקרי או נכסיה, זאת בדומה לקבוע בהגדרה "בית משפט" בסעיף 4 להצעת החוק. לסעיף 342ו המוצע מוצע לקבוע עילות פירוק דומות לאלה הקבועות היום בסעיף 257 לפקודת החברות, בהשמטת עילת חדלות הפירעון. העילה שבה נעשה עד היום עיקר השימוש היא עילת הפירוק "מן הצדק ומן היושר". זוהי "עילת סל" אשר בית המשפט רשאי לעשות בה שימוש במצבים שונים. המקרים הנפוצים ביותר שבהם נעשה שימוש בעילה זו הם כאשר החברה נקלעת למבוי סתום שאינו מאפשר לה להמשיך ולנהל את עסקיה, או במקרה שקיים סכסוך בין בעלי המניות שאינו ניתן לפתרון בדרך אחרת, לרבות באמצעות עילת הקיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות. בהקשר זה קבעו בתי המשפט לא אחת כי פירוק מטעמי צדק ויושר ייעשה כסעד אחרון אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להסיר את הקיפוח )ראו: רע"א 00/5596 שולמית סתוי נ' שאולי נאחוסי, פ"ד נז)1 ,)149( 2002.)) שימוש אפשרי נוסף בעילת פירוק זו הוא במקרה שהקמת החברה או ניהולה נגועים בחוסר חוקיות. במקרה כזה יכול שבקשת הפירוק תוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 342ז המוצע. בעילות הפירוק האחרות - קבלת החלטה מיוחדת באסיפה הכללית בדבר פירוק החברה בידי בית המשפט, או פירוק של חברה שלא התחילה בעסקיה בתוך שנה לאחר רישומה, או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה - נעשה שימוש דל ביותר. זאת , ככל הנראה נוכח האפשרות לפירוק מרצון, שהוא לרוב הדרך המהירה והיעילה לפירוק חברה במקרים אלה. למרות השימוש הדל בעילות אלה, לא מוצע לבטלן, בין השאר משום שהן נותרו על כנן גם במדינות אחרות ששאבו את הסדרי הפירוק שלהן מן המשפט האנגלי. לדוגמה, פירוק בהחלטה מיוחדת עשוי להיות נחוץ במקרה שפירוק מרצון אינו מתאפשר, או שדרושים סעדים שיפוטיים דוגמת עיכוב הליכים. לסעיף 342ז המוצע מוצע לקבוע, בדומה להוראה הקיימת היום בסעיף 259 לפקודת החברות, כי הרשאים להגיש בקשה למתן צו פירוק הם החברה או בעל מניה, וכן היועץ המשפטי לממשלה לגבי העילה של פירוק "מן הצדק והיושר". מרשימה זו הושמטו הנושים, משום שהאפשרות ליזום הליכי פירוק חברה בידי נושים רלוונטית רק אם החברה חדלת פירעון. לסעיפים 342ח עד 342יג המוצעים עוד מוצע כי בקשת צו פירוק וההתנגדות לה יוגשו בדומה לדרך שבה הדבר נעשה היום. דבר הגשת הבקשה יפורסם בידי מי שהגיש אותה בדרך ובמועד שיקבע השר בתקנות. הפרסום יכלול את מועד הדיון בבקשה ואת המועד האחרון להגשת התנגדויות. במקרה שהבקשה הוגשה שלא בידי החברה, ישלח המבקש העתק ממנה לחברה מיד לאחר הגשתה. זאת כדי למנוע מצב שבו דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 776 )ב( לבקשה לצו פירוק יצרף המבקש תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש לצרף לבקשתו לצורך הוכחת התנאים להגשתה. פרסום הודעה על הגשת בקשה ומשלוח העתק ממנה 342ט.)א( המגיש בקשה לצו פירוק יפרסם הודעה לציבור על הגשת הבקשה, בדרך ובמועד שיקבע השר; פרסום כאמור יכלול מידע לעניין מועד הדיון בבקשה והמועד האחרון להגשת התנגדויות לבקשה. )ב( הוגשה בקשה לצו פירוק שלא בידי החברה, ישלח המבקש עותק ממנה לחברה מיד לאחר הגשתה. )ג( כל אדם העלול להיפגע ממתן צו הפירוק רשאי לקבל מהמבקש העתק מהבקשה לצו פירוק. הגשת התנגדות 342י.)א( אדם העלול להיפגע ממתן צו פירוק רשאי להגיש לבית לבקשה המשפט התנגדות לבקשה לצו פירוק. )ב( השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה. החלטה בבקשה 342יא.מצא בית המשפט כי מתקיימת עילה לפירוק החברה לפי לצו פירוק סעיף 342ו, רשאי הוא לתת צו פירוק לגביה. תוצאות צו הפירוק 342יב.עם מתן צו הפירוק - )1 )ימנה בית המשפט נאמן ליישום הליכי הפירוק בהתאם להוראות סעיף 342יד; )2 )יוקפאו הליכים נגד החברה כאמור בסעיף 29(1 )ו–)3 ) עד )5 )לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לגבי כלל ההליכים או חלקם; לעניין הקפאת הליכים לפי פסקה זו יחולו הוראות פרק ה' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים. הודעה על מתן צו הודעה לציבור פירוק לרשם ופרסום 342יג.)א( מיד עם מתן צו הפירוק, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום על כך הערה. חברה אינה יודעת כי הוגשה בקשה לפירוקה. כל אדם העלול להיפגע ממתן צו הפירוק רשאי על פי המוצע לקבל מהמבקש העתק מבקשת צו פירוק, ולהגיש התנגדות לבית המשפט בדרך שיקבע השר בתקנות. מוצע כי צו פירוק יינתן בידי בית המשפט אם מצא כי מתקיימת עילה לפירוק החברה מהעילות המפורטות בסעיף 342ו המוצע. מאחר שתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ,הוחלו גם על הליכי פירוק, יוכל בית המשפט, בין השאר, לתת סעדים זמניים על פיהן. עם מתן צו הפירוק ימנה בית המשפט נאמן ליישום הליכי הפירוק, ותחול הקפאת הליכים נגד החברה כאמור בסעיף 29(1 ) ו–)3 )עד )5 )להצעת החוק, אלא אם כן יורה בית המשפט אחרת. על הקפאת ההליכים יחולו הוראות פרק ה' לחלק ב' להצעת החוק. הקפאת הליכים היא ברירת המחדל לפי פקודת החברות בפירוק בידי בית המשפט, גם כאשר החברה אינה חדלת פירעון. ואולם לרוב הקפאת ההליכים אינה נדרשת אם החברה סולבנטית, ואף עלולה להביא להגדלת חובותיה של החברה, אף שאין חשש שלא ייפרעו. לכן מוצע לקבוע כי בית המשפט יוכל להורות שלא תחול הקפאת הליכים, לגבי כלל ההליכים או חלקם. כמו כן מוצע לקבוע, בדומה לקבוע היום בסעיף 270 לפקודה, כי מיד עם מתן צו הפירוק ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם החברות, שירשום על כך הערה במרשם. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 777 )ב( הודעה על מתן צו הפירוק תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על המצאת הודעה על מתן הצו לגורמים שיורה ובדרך שיורה. הנאמן - מינויו, תפקידיו וסמכויותיו 342יד.)א( על מינוי הנאמן בידי בית המשפט יחולו הוראות סימן א' לפרק ו' בחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים אלה: )1 )בית המשפט רשאי למנות נאמן שלא מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37 לחוק האמור, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; )2 )החברה ובעל מניה, וכן היועץ המשפטי לממשלה אם הבקשה לצו פירוק הוגשה על ידו, רשאים להציע מועמדים לתפקיד הנאמן; )3 )שכר הנאמן ייקבע בהתאם להוראות לפי סעיף 39 לחוק האמור, בשינויים המחויבים; ואולם רשאי השר לקבוע הוראות מיוחדות לעניין שכר הנאמן שמונה לפי פרק זה. )ב( הנאמן יפעל במהירות האפשרית להשלמת הליכי הפירוק של החברה בהתאם להוראות פרק זה, ובכלל זה - )1 )יכריע בתביעות חוב; )2 )יפעל לכינוס נכסי קופת הפירוק וניהולם; )3 )ישלם את חובות החברה ויפעל לחלוקת היתרה בין בעלי המניות. )ג( מונה נאמן לפי סעיף זה יחולו הוראות סימן ב' לפרק ו' בחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החלות לעניין תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המורה על פירוקו, בשינויים המחויבים. )ד( מצא הנאמן במהלך הליכי הפירוק כי החברה נמצאת בחדלות פירעון, יודיע על כך לבית המשפט ויפעל לפי הנחיותיו, כאמור בסעיף 342ד)ב(. תחולת הוראות לעניין הליכי הפירוק בידי בית המשפט 342טו.על הליכי הפירוק בידי בית המשפט לפי פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כמפורט להלן ובשינויים המחויבים: )ב( הודעה על מתן צו הפירוק תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על המצאת הודעה על מתן הצו לגורמים שיורה ובדרך שיורה. הנאמן - מינויו, תפקידיו וסמכויותיו 342יד.)א( על מינוי הנאמן בידי בית המשפט יחולו הוראות סימן א' לפרק ו' בחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים אלה: )1 )בית המשפט רשאי למנות נאמן שלא מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37 לחוק האמור, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; )2 )החברה ובעל מניה, וכן היועץ המשפטי לממשלה אם הבקשה לצו פירוק הוגשה על ידו, רשאים להציע מועמדים לתפקיד הנאמן; )3 )שכר הנאמן ייקבע בהתאם להוראות לפי סעיף 39 לחוק האמור, בשינויים המחויבים; ואולם רשאי השר לקבוע הוראות מיוחדות לעניין שכר הנאמן שמונה לפי פרק זה. )ב( הנאמן יפעל במהירות האפשרית להשלמת הליכי הפירוק של החברה בהתאם להוראות פרק זה, ובכלל זה - )1 )יכריע בתביעות חוב; )2 )יפעל לכינוס נכסי קופת הפירוק וניהולם; )3 )ישלם את חובות החברה ויפעל לחלוקת היתרה בין בעלי המניות. )ג( מונה נאמן לפי סעיף זה יחולו הוראות סימן ב' לפרק ו' בחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החלות לעניין תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המורה על פירוקו, בשינויים המחויבים. )ד( מצא הנאמן במהלך הליכי הפירוק כי החברה נמצאת בחדלות פירעון, יודיע על כך לבית המשפט ויפעל לפי הנחיותיו, כאמור בסעיף 342ד)ב(. תחולת הוראות לעניין הליכי הפירוק בידי בית המשפט 342טו.על הליכי הפירוק בידי בית המשפט לפי פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כמפורט להלן ובשינויים המחויבים: לסעיפים 342יד עד 342טו המוצעים מוצע להחיל את הוראות החוק המוצע לעניין מינוי הנאמן, בכמה שינויים. האחד, בית המשפט רשאי למנות נאמן שלא מתוך רשימת הנאמנים. השני, מי שרשאים להציע מועמדים לכהונת נאמן הם החברה ובעל מניה, וכן היועץ המשפטי לממשלה אם הבקשה לצו פירוק הוגשה על ידו. רשות זו לא תינתן לנושה, שכאמור גם אינו רשאי להגיש בקשה לצו פירוק, משום שאין מדובר בפירוק בעילה של חדלות פירעון. אם מצא בית המשפט כי קיימות נסיבות המצדיקות מינוי נאמן מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37 להצעת החוק, ימנה בית המשפט נאמן מתוך הרשימה. שינוי נוסף הוא ששכר הנאמן ייקבע לפי ההוראות שנקבעו לעניין זה מכוח החוק המוצע, אך מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות מיוחדות לעניין שכר נאמן בהליכי פירוק לפי חוק החברות. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 778 )1 )על תביעות חוב ואישורן יחולו ההוראות לפי פרק א' לחלק ד' לחוק האמור; )2 )לעניין הכללת נכסים בקופת הפירוק יחולו הוראות סעיפים 216(1 )ו–218 לחוק האמור; )3 )כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי פרק ג' לחלק ד' בחוק האמור; )4 )מימוש נכסי החברה בידי הנאמן ייעשה לפי סעיף 227 לחוק האמור. תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים 342טז.)א( לאחר השלמת כינוס כל נכסי החברה ומימוש הנכסים שלדעת הנאמן יש לממשם, ישלם הנאמן את אלה: )1 )הוצאות שהוצאו בשל פעולות הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי הפירוק, לרבות אגרות ושכר הנאמן; )2 )חובות החברה לנושים שתביעת החוב שהגישו אושרה על ידי הנאמן. )ב( לפני תשלום חובות החברה לנושים, יפרסם הנאמן הודעה על כוונתו לעשות כן בדרך שיקבע השר ויודיע לכל מי שהגישו תביעות חוב שטרם הוכרעו ולא ביססו את תביעותיהם להנחת דעתו, על כוונתו לשלם את חובות החברה, ויקצוב להם זמן לביסוס תביעותיהם. זכות בעלי המניות 342יז.נכסים שנותרו לאחר תשלום הוצאות הליכי הפירוק וחובות ליתרה החברה לנושים כאמור בסעיף 342טז, יחולקו בין בעלי המניות בחברה בהתאם לזכויותיהם בחברה. תשלומי ביניים 342יח.)א( על אף הוראות סעיפים 342טז ו–342יז, רשאי הנאמן, באישור בית המשפט, לשלם כספים שהצטברו בקופת הפירוק לנושים או לבעלי המניות גם בטרם הושלם כינוס כל נכסי החברה ומימוש הנכסים שלדעת הנאמן יש לממשם, אם סבר כי אין בכך כדי לפגוע בניהולם התקין של הליכי הפירוק. מוצע כי תפקיד הנאמן יהיה לפעול במהירות האפשרית להשלמת הליכי הפירוק. לעניין זה יחולו הוראות החוק המוצע לגבי תפקידי הנאמן וסמכויותיו, הרלוונטיות לפירוק תאגיד, במובחן משיקום כלכלי. הנאמן יכריע בתביעות חוב ויפעל לכינוס נכסי קופת הפירוק וניהולם, בהתאם להוראות הרלוונטיות מהחוק המוצע, שמוצע להחילן בשינויים המחויבים. לאחר מכן ישלם הנאמן את חובות החברה ויפעל לחלוקת היתרה בין בעלי המניות בהתאם להוראות שלהלן. לסעיפים 342טז עד 342יח המוצעים במסגרת כינוס נכסי החברה אין הנאמן מחויב לממש את כל הנכסים, אם הדבר אינו נדרש לשם ניהול מועיל של הליך הפירוק. לאחר השלמת כינוס כל נכסי החברה ומימוש הנכסים שלדעת הנאמן יש לממשם, מוצע שהנאמן ישלם את הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים. יובהר כי מאחר שהחברה סולבנטית, חובותיה צריכים להיות משולמים במלואם. לכן הכרעת תביעות החוב תתייחס למלוא החוב, כולל ריביות. לפני התשלום לנושים יפרסם הנאמן הודעה ויקצוב זמן לביסוס תביעות חוב כך שנושים שטרם הגישו תביעות חוב או שלא ביססו להנחת דעתו של הנאמן את תביעותיהם, יוכלו לממש את זכותם. נכסים שייוותרו בקופת הפירוק לאחר תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים, יחולקו על פי המוצע בין בעלי המניות, בהתאם לזכויותיהם בחברה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 779 )ב( על תשלומי ביניים לפי סעיף קטן )א( יחולו הוראות סעיף 239 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים. זכות לפנות לבית המשפט 342יט.בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי הפירוק. סמכויות בית המשפט 342כ.בהליכי פירוק לפי פרק זה יהיו נתונות לבית המשפט כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיפים 279 ,281 עד 285 ו–289 עד 292 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים. צירוף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי להליכי הפירוק 342כא.בית המשפט רשאי להורות על צירוף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, להליכי פירוק לפי פרק זה, אם סבר כי הדבר דרוש לשם שמירה על האינטרס הציבורי ועל תקינותם של ההליכים; הורה בית המשפט כאמור, יהיו נתונות לממונה הסמכויות הנתונות לו לפי חלק ו' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים. ביטול צו פירוק 342כב.)א( בית המשפט רשאי, בכל עת לאחר מתן צו פירוק, לבקשת החברה או בעל מניה, להורות על ביטול צו הפירוק, אם מצא כי אין הצדקה בנסיבות העניין להמשיך בהליכי פירוק החברה. )ב( בית המשפט רשאי להשהות את ביטול צו הפירוק כדי לאפשר הטלה מחדש של עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי סעיף 342יב)2.) )ג( ביטול צו פירוק אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. )ב( על תשלומי ביניים לפי סעיף קטן )א( יחולו הוראות סעיף 239 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים. זכות לפנות לבית המשפט 342יט.בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי הפירוק. סמכויות בית המשפט 342כ.בהליכי פירוק לפי פרק זה יהיו נתונות לבית המשפט כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיפים 279 ,281 עד 285 ו–289 עד 292 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים. צירוף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי להליכי הפירוק 342כא.בית המשפט רשאי להורות על צירוף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, להליכי פירוק לפי פרק זה, אם סבר כי הדבר דרוש לשם שמירה על האינטרס הציבורי ועל תקינותם של ההליכים; הורה בית המשפט כאמור, יהיו נתונות לממונה הסמכויות הנתונות לו לפי חלק ו' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים. ביטול צו פירוק 342כב.)א( בית המשפט רשאי, בכל עת לאחר מתן צו פירוק, לבקשת החברה או בעל מניה, להורות על ביטול צו הפירוק, אם מצא כי אין הצדקה בנסיבות העניין להמשיך בהליכי פירוק החברה. )ב( בית המשפט רשאי להשהות את ביטול צו הפירוק כדי לאפשר הטלה מחדש של עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי סעיף 342יב)2.) )ג( ביטול צו פירוק אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. מוצע להסמיך את הנאמן לשלם לנושים או לבעלי מניות תשלומי ביניים באישור בית המשפט, אם לא יהיה בכך כדי לפגוע בניהולו התקין של הפירוק, ויחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 239 לחוק המוצע לגבי חלוקות ביניים. לסעיפים 342יט עד 342כא המוצעים מוצע לקבוע כי בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת להליכי הפירוק. עוד מוצע כי לבית המשפט יהיו הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיפים 279 ,281 עד 285 ו–289 עד 292 לחוק המוצע, בשינויים המחויבים. הוראות אלה נוגעות לחקירה, צו למסירת נכס, תפיסת נכס או מסמך בידי שוטר, עיכוב יציאה מן הארץ, סמכות מעצר ואחריות נושא משרה ובעל תפקיד בחברה. מוצע עוד כי בית המשפט יוכל להורות על צירופו של הממונה להליך הפירוק. זאת, אם מצא בית המשפט כי הדבר דרוש לשם שמירה על האינטרס הציבורי ותקינותם של ההליכים. מוצע כי אם צורף הממונה להליך, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי פרק ו' לחוק המוצע, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להנחות את הנאמן בביצוע תפקידו, לדרוש ממנו מידע ולחקור את התנהלותו. לסעיף 342כב המוצע מוצע לקבוע הסדר לגבי ביטול צו פירוק. הסדר כזה לא קיים בפקודת החברות. סעיף 271 לפקודה קובע הוראות בדבר עיכוב הליך פירוק "לחלוטין או לזמן קצוב". בפועל נעשה שימוש בהליך זה לשם הפסקת הליכי פירוק של חברה, ואולם מעמדה של החברה לאחר שעוכבו הליכי הפירוק אינו ברור. לפי ההסדר המוצע יוכל בית המשפט, בכל שלב של הליך הפירוק, להורות על ביטול צו הפירוק לפי בקשה של החברה או בעל מניה, אם מצא כי אין הצדקה בנסיבות העניין להמשיך בהליך. כדי למנוע פגיעה בנושים שעיקולים שהטילו ערב הפירוק בוטלו עם מתן צו הפירוק, מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להשהות את ביטול צו הפירוק כדי לאפשר הטלה מחדש של העיקולים. כמו כן מוצע לקבוע כי ביטול צו הפירוק אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. ההחלטה על ביטול צו פירוק תועבר לרשם החברות כדי שימחק את רישום צו הפירוק מהמרשם. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 780 )ד( החליט בית המשפט על ביטול צו הפירוק, ישלח הנאמן לרשם העתק מההחלטה, והרשם ימחק את הרישום על צו הפירוק. סיום הפירוק, חיסול החברה וסיום כהונת הנאמן 342כג.)א( סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט ולבעלי המניות דוח מסכם של פעילותו. )ב( נוכח בית המשפט כי הושלם פירוק החברה, יורה בית המשפט, בצו, על חיסולה; ממועד מתן הצו תהיה החברה מחוסלת. )ג( בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכי החברה המנויים בסעיף 124 ובמסמכי הנאמן, לאחר חיסול החברה, ובלבד שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים. )ד( מיד עם מתן צו החיסול, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום את דבר החיסול. )ה( נוכח בית המשפט כי נרשם החיסול בידי הרשם יורה על סיום כהונתו של הנאמן. פרק ג': פירוק מרצון החלטה על פירוק מרצון 342כד.חברה רשאית לקבל החלטה מיוחדת על פירוקה מרצון בהתאם להוראות פרק זה אם הדירקטורים של החברה נתנו תצהיר כושר פירעון לפי סעיף 342כה. לסעיף 342כג המוצע מוצע כי לאחר השלמת הליכי הפירוק, יגיש הנאמן לבית המשפט ולבעלי מניות דוח מסכם של פעילותו, ואם נוכח בית המשפט כי פירוק החברה הושלם, הוא יוציא צו חיסול. חברה תהיה מחוסלת על פי המוצע ממועד הוצאת הצו, בדומה לקבוע היום בסעיף 315 לפקודת החברות. בית המשפט יורה כיצד לנהוג לאחר החיסול במסמכי החברה האמורים בסעיף 124 לחוק החברות ובמסמכי הנאמן, כך שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות, בדומה להוראה הקיימת היום בסעיף 366 לפקודת החברות. הנאמן ישלח העתק מצו החיסול לרשם החברות. בית המשפט יסיים את כהונתו של הנאמן לאחר שנוכח כי דבר החיסול נרשם. הוראות אלה נועדו להבטיח כי חיסול החברה יירשם, בסמוך ככל הניתן למועד מתן הצו. לפרק ג' המוצע - כללי הליך פירוק מרצון מאפשר לחברה להתפרק בלא צורך במעורבות בית המשפט. פקודת החברות מסדירה, בדומה לדין האנגלי, שני סוגים של פירוק מרצון. הסוג הראשון הוא פירוק מרצון בידי בעלי המניות, שקיומו מותנה בכך שהדירקטורים הצהירו שהחברה יכולה לפרוע את כל חובותיה בתוך שנה )להלן - תצהיר כושר פירעון(. במקרה כזה מתבצע הפירוק בפיקוח האסיפה הכללית, בלא מעורבות בית המשפט ובלא פיקוח הכונס הרשמי על הנאמן. הסוג השני של פירוק מרצון המוסדר בפקודת החברות הוא פירוק מרצון בידי נושים, אם לא ניתן תצהיר כושר פירעון. גם פירוק זה פשוט יותר מאשר הליך חדלות פירעון, ואינו מפוקח בידי הכונס הרשמי. ואולם הוא מורכב יותר מפירוק מרצון בידי בעלי המניות, הן משום שאין ודאות שהחברה סולבנטית, והן משום שאף שיוזמת הפירוק היא בידי האסיפה הכללית, לנושים ניתן מעמד מכריע לגבי החלטות מרכזיות בפירוק, לרבות לגבי זהות הנאמן. ההסדר המוצע להלן אינו כולל פירוק מרצון בידי נושים, משום שבהעדר תצהיר כושר פירעון, ראוי כי הפירוק ינוהל תחת השגחתו של בית המשפט, בין אם לפי התיקון המוצע לחוק החברות, או לפי ההסדר שבפרק ח' לחלק ב' בחוק המוצע, אם החברה חדלת פירעון. ההסדר המוצע בפרק זה מתייחס לפירוק מרצון בידי בעלי המניות, קרי פירוק לאחר קבלת תצהיר כושר פירעון. פירוק כזה הוא ככל הנראה הנפוץ ביותר כיום. בשנים האחרונות מתבצעים אלפי הליכי פירוק כאלה מדי שנה. לרשם החברות תפקיד מרכזי בפירוק מרצון. הוא מפקח, בין השאר, על תקינות קבלת ההחלטות בחברה בדבר הפירוק. נוכח הניסיון שנצבר, מוצעים שינויים קלים בתהליכים הנדרשים, כדי לאפשר לחברות לערוך הליך מהיר ויעיל ככל שניתן לפירוקן מרצון. לסעיפים 342כד עד 342כז ו–342מח המוצעים פירוק מרצון ראשיתו במתן תצהיר כושר פירעון בידי כל הדירקטורים בחברה או רובם, שלפיו בדקו היטב דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 781 מתן תצהיר כושר פירעון 342כה.תצהיר כושר פירעון יינתן בידי כל הדירקטורים בחברה או רובם ולפיו בדקו היטב את מצב עסקי החברה ולדעתם יכולה החברה לשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים מתחילת פירוקה )בפרק זה - תצהיר כושר פירעון(. זימון אסיפה כללית לשם קבלת החלטה על פירוק מרצון 342כו.)א( אסיפה כללית שעל סדר יומה פירוק מרצון של החברה תזומן לאחר שניתן תצהיר כושר פירעון לגבי החברה לפי סעיף 342כה, וכינוסה יהיה לא מאוחר מ–90 ימים לאחר מתן תצהיר כושר הפירעון. )ב( תצהיר כושר הפירעון יצורף להזמנה לאסיפה הכללית. מינוי הנאמן בידי 342כז.אסיפה כללית שקיבלה החלטה על פירוק מרצון של החברה האסיפה הכללית תמנה נאמן ליישום הליכי הפירוק, ורשאית היא לקבוע את שכרו. תחילת הפירוק והפסקת ניהול עסקי החברה 342כח.)א( פירוק מרצון של חברה תחילתו עם קבלת ההחלטה על פירוקה מרצון כאמור בסעיף 342כד. )ב( משהתחיל פירוק מרצון תחדל החברה לנהל את עסקיה, למעט ככל שנדרש לשם פירוקה המועיל. הודעה לנושים על פירוק מרצון 342כט.קיבלה חברה החלטה על פירוק מרצון יודיע על כך הנאמן, בכתב, לנושים הידועים לו, ובכלל זה לנושים שהחוב כלפיהם שנוי במחלוקת, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה. מתן תצהיר כושר פירעון 342כה.תצהיר כושר פירעון יינתן בידי כל הדירקטורים בחברה או רובם ולפיו בדקו היטב את מצב עסקי החברה ולדעתם יכולה החברה לשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים מתחילת פירוקה )בפרק זה - תצהיר כושר פירעון(. זימון אסיפה כללית לשם קבלת החלטה על פירוק מרצון 342כו.)א( אסיפה כללית שעל סדר יומה פירוק מרצון של החברה תזומן לאחר שניתן תצהיר כושר פירעון לגבי החברה לפי סעיף 342כה, וכינוסה יהיה לא מאוחר מ–90 ימים לאחר מתן תצהיר כושר הפירעון. )ב( תצהיר כושר הפירעון יצורף להזמנה לאסיפה הכללית. מינוי הנאמן בידי 342כז.אסיפה כללית שקיבלה החלטה על פירוק מרצון של החברה האסיפה הכללית תמנה נאמן ליישום הליכי הפירוק, ורשאית היא לקבוע את שכרו. תחילת הפירוק והפסקת ניהול עסקי החברה 342כח.)א( פירוק מרצון של חברה תחילתו עם קבלת ההחלטה על פירוקה מרצון כאמור בסעיף 342כד. )ב( משהתחיל פירוק מרצון תחדל החברה לנהל את עסקיה, למעט ככל שנדרש לשם פירוקה המועיל. הודעה לנושים על פירוק מרצון 342כט.קיבלה חברה החלטה על פירוק מרצון יודיע על כך הנאמן, בכתב, לנושים הידועים לו, ובכלל זה לנושים שהחוב כלפיהם שנוי במחלוקת, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה. את מצב עסקי החברה, ולדעתם החברה יכולה לשלם את חובותיה במלואם בתוך שנים עשר חודשים מתחילת פירוקה. אסיפה כללית רשאית לקבל החלטה מיוחדת על פירוק מרצון רק לאחר שניתן תצהיר כושר פירעון, בדומה להוראה העולה מסעיף 322 לפקודת החברות. כאמור, בהתאם להגדרה "החלטה מיוחדת" שבסעיף 342ב המוצע, החלטה זו טעונה הודעה מוקדמת של 21 ימים לפחות, אלא אם כן הסכימו כל בעלי מניות לכך שההודעה תימסר קרוב יותר למועד הכינוס, וכן הסכימו לכך רוב של %75 מקולות בעלי המניות המשתתפים בהצבעה. מוצע לקבוע כי אסיפה כללית שעל סדר יומה פירוק מרצון תזומן רק לאחר שניתן תצהיר כושר פירעון, וכינוסה יהיה לא יאוחר מ–90 ימים לאחר מתן תצהיר כושר הפירעון. זאת, במטרה לוודא שההחלטה תתקבל על בסיס נתונים עדכניים. בדין האנגלי מוגבלת תקופה זו ל–5 שבועות. התקופה של 90 ימים ארוכה יותר ומבוססת על ההסדר הקבוע בסעיף 2(ה( לתקנות החברות )הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית(, התש"ס-2000( ק"ת התש"ס, עמ' 282 .)עוד מוצע לקבוע כי תצהיר כושר הפירעון יצורף להזמנה לאסיפה הכללית. בסעיף 342מח מוצע להבהיר כי בחברה פרטית ניתן לקבל החלטה לפי חלק זה, לרבות על פירוק מרצון, גם בלא הזמנה ובלא התכנסות, אם ההחלטה מתקבלת פה אחד, לפי הוראות סעיף 76 לחוק החברות. בסעיף 342כז מוצע לקבוע כי אסיפה כללית שהחליטה על פירוק מרצון של החברה, תמנה נאמן ליישום הליכי הפירוק, ותהיה רשאית לקבוע את שכרו. בשונה מפירוק בידי בית המשפט, אין הוראות מחייבות לגבי שכר הנאמן, וניתן גם שלא לקבוע לו שכר אם כך הוסכם עמו. יצוין כי פקודת החברות מסדירה גם פירוק מרצון בהחלטה רגילה, המבוססת על עילה שבתקנון החברה )סעיף 319(1 )לפקודה(. מאחר שחוק החברות העמיד את הרוב לתיקון תקנון על רוב רגיל, מוצע להשמיט עילת פירוק זו, כדי למנוע את האפשרות לעקוף את הרוב המיוחד לקבלת החלטה על פירוק לפי פרק זה. רוב זה נראה מתאים נוכח משמעותה של ההחלטה. לסעיפים 342כח עד 342ל המוצעים מוצע לקבוע כי תחילתו של פירוק מרצון תהיה עם קבלת ההחלטה באסיפה הכללית על הפירוק מרצון. עוד מוצע לקבוע כי חברה שהחליטה על פירוקה מרצון תחדל מניהול עסקיה, למעט ככל הנדרש לשם פירוקה המועיל. כן מוצע לקבוע כי בתוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה על פירוק מרצון, יודיע על כך הנאמן בכתב לכל הנושים של החברה הידועים לו. בנוסף, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, ישלח הנאמן לרשם הודעה על קבלת ההחלטה על פירוק מרצון ועל מינויו לנאמן. הנאמן יצרף להודעה את תצהיר כושר הפירעון ומסמכים נוספים שיקבע השר. על פי המוצע, ירשום הרשם את דבר הפירוק אם ראה שהתקיימו התנאים לפי פרק זה לקבלת ההחלטה על דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 782 הודעה לרשם 342ל.)א( הנאמן ישלח לרשם הודעה על החלטת החברה על פירוק מרצון ועל מינויו, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה; להודעה יצורף תצהיר כושר הפירעון; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פרטי ההודעה לרשם ומסמכים נוספים שיש לצרף אליה. )ב( שלח הנאמן הודעה לרשם בהתאם להוראות סעיף קטן )א( ונוכח הרשם כי התקיימו התנאים לפי פרק זה להחלטת החברה על פירוק מרצון, ירשום הערה על פירוק מרצון של החברה. )ג( רשם הרשם הערה על פירוק מרצון של חברה לפי סעיף קטן )ב(, תפורסם הודעה לציבור על כך באופן ובמועד שיקבע השר. הנאמן - תפקידיו וסמכויויו 342לא.)א( הנאמן יפעל במהירות האפשרית להשלמת הליכי הפירוק מרצון של החברה בהתאם להוראות פרק זה, ובכלל זה - )1 )יכריע בתביעות חוב; )2 )יפעל לכינוס נכסי קופת הפירוק וניהולם; )3 )ישלם את חובות החברה ויפעל לחלוקת היתרה בין בעלי המניות. )ב( עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לדירקטוריון ולמנהל הכללי, אלא אם כן החליטה האסיפה הכללית שהסמכויות, כולן או חלקן, ייוותרו בידי הדירקטוריון או המנהל הכללי, ואולם הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן לאחר קבלת אישור האסיפה הכללית בהחלטה מיוחדת: )1 )פירעון חוב לנושים מסוג מסוים; )2 )פשרה עם נושה או חייב של החברה בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הפירוק. הפסקת כהונה 342לב.)א( האסיפה הכללית רשאית להחליט על הפסקת כהונתו של נאמן של הנאמן. פירוק מרצון. במידה שנדרשים תיקון או הבהרה, תוכל החברה להשלימם עד שתניח את דעת הרשם. לאחר רישום ההערה במרשם, תפורסם הודעה לציבור על כך, באופן ובמועד שיקבע השר בתקנות. לסעיפים 342לא עד 342לב המוצעים מוצע לקבוע כי תפקידו של הנאמן הוא לפעול במהירות האפשרית להשלמת הליכי הפירוק. בכלל זה יכריע הנאמן בתביעות חוב, יפעל לכינוס נכסי קופת הפירוק, ישלם את חובות החברה ויפעל לחלוקת היתרה בין בעלי המניות בהתאם לזכויותיהם בחברה לפי מסמכי היסוד של החברה. עוד מוצע כי סמכויות הנאמן לניהול הליך הפירוק ייכנסו לתוקף עם מינויו, במועד ההחלטה באסיפה הכללית בדבר פירוק החברה. לנאמן יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי חוק החברות לדירקטוריון ולמנהל הכללי, אלא אם כן החליטה האסיפה הכללית שהסמכויות, כולן או חלקן, לא יועברו. זאת בדומה להוראה הקבועה היום בסעיף 330(3 ) לפקודה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 783 )ב( התפנתה משרתו של הנאמן, תמנה האסיפה הכללית אחר במקומו; כל בעל מניה רשאי לכנס אסיפה כללית למטרה זו. )ג( נאמן שמונה לפי סעיף קטן )ב(, יודיע לרשם על מינויו בתוך 21 ימים ממועד המינוי. תחולת הוראות לעניין הליכי פירוק מרצון 342לג.על הליכי פירוק מרצון לפי פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כמפורט להלן ובשינויים המחויבים: )1 )על תביעות חוב ואישורן יחולו ההוראות לפי פרק א' לחלק ד' לחוק האמור, ואולם המועד להגשת תביעת חוב כאמור בסעיף 210(א( לחוק האמור יהיה בתוך שישה חודשים ממועד פרסום ההודעה לציבור לפי סעיף 342ל)ג(; )2 )לעניין הכללת נכסים בקופת הפירוק יחולו הוראות סעיפים 216(1 )ו–218 לחוק האמור; )3 )כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי פרק ג' לחלק ד' בחוק האמור; )4 )מימוש נכסי החברה בידי הנאמן ייעשה לפי סעיף 227 לחוק האמור. תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים וזכות בעלי המניות ליתרה 342לד.הוראות סעיפים 342טז עד 342יח לעניין תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים, לעניין זכות בעלי המניות ליתרה ולעניין תשלומי ביניים, יחולו, בשינויים המחויבים, בהליכי פירוק מרצון לפי פרק זה, ואולם האישור לתשלומי ביניים לפי סעיף 342יח יינתן בידי האסיפה הכללית. זכות לפנות לבית המשפט 342לה.הנאמן, בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה הנוגעת להליכי הפירוק. כינוס אסיפות 342לו.)א( הנאמן רשאי, בכל עת, לכנס אסיפה כללית של החברה כלליות ולהביא לאישורה כל עניין שימצא לנכון. )ב( נמשכו הליכי הפירוק למעלה משנה, יכנס הנאמן אסיפה כללית של החברה בתום השנה הראשונה ובתום כל שנה קלנדרית שלאחריה, ויגיש לאסיפה דוח על פעולותיו ועל ניהול הפירוק בשנה שחלפה. )ב( התפנתה משרתו של הנאמן, תמנה האסיפה הכללית אחר במקומו; כל בעל מניה רשאי לכנס אסיפה כללית למטרה זו. )ג( נאמן שמונה לפי סעיף קטן )ב(, יודיע לרשם על מינויו בתוך 21 ימים ממועד המינוי. תחולת הוראות לעניין הליכי פירוק מרצון 342לג.על הליכי פירוק מרצון לפי פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כמפורט להלן ובשינויים המחויבים: )1 )על תביעות חוב ואישורן יחולו ההוראות לפי פרק א' לחלק ד' לחוק האמור, ואולם המועד להגשת תביעת חוב כאמור בסעיף 210(א( לחוק האמור יהיה בתוך שישה חודשים ממועד פרסום ההודעה לציבור לפי סעיף 342ל)ג(; )2 )לעניין הכללת נכסים בקופת הפירוק יחולו הוראות סעיפים 216(1 )ו–218 לחוק האמור; )3 )כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי פרק ג' לחלק ד' בחוק האמור; )4 )מימוש נכסי החברה בידי הנאמן ייעשה לפי סעיף 227 לחוק האמור. תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים וזכות בעלי המניות ליתרה 342לד.הוראות סעיפים 342טז עד 342יח לעניין תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים, לעניין זכות בעלי המניות ליתרה ולעניין תשלומי ביניים, יחולו, בשינויים המחויבים, בהליכי פירוק מרצון לפי פרק זה, ואולם האישור לתשלומי ביניים לפי סעיף 342יח יינתן בידי האסיפה הכללית. זכות לפנות לבית המשפט 342לה.הנאמן, בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה הנוגעת להליכי הפירוק. כינוס אסיפות 342לו.)א( הנאמן רשאי, בכל עת, לכנס אסיפה כללית של החברה כלליות ולהביא לאישורה כל עניין שימצא לנכון. )ב( נמשכו הליכי הפירוק למעלה משנה, יכנס הנאמן אסיפה כללית של החברה בתום השנה הראשונה ובתום כל שנה קלנדרית שלאחריה, ויגיש לאסיפה דוח על פעולותיו ועל ניהול הפירוק בשנה שחלפה. לגבי הפסקת כהונתו של הנאמן מוצע לקבוע כי האסיפה הכללית רשאית להחליט על הפסקת כהונתו. אם התפנתה משרתו של הנאמן, רשאי כל בעל מניה לזמן אסיפה כדי שתמנה נאמן אחר במקומו. הוראה זו מרחיבה את הזכות של בעל מניה לדרוש כינוס אסיפה, בהשוואה לסעיף 63 לחוק החברות. בעניינים אחרים הנוגעים לכינוס האסיפה לעניין זה וניהולה יחולו הוראות חוק החברות ותקנון החברה. כמו כן מוצע לקבוע כי נאמן שמונה תחת נאמן שהפסיק לכהן, יודיע לרשם על מינויו בתוך 21 ימים. לסעיפים 342לג עד 342לו המוצעים בסעיף 342לג המוצע, מוצע להחיל על פירוק לפי פרק זה את הוראות החוק המוצע בעניינים המפורטים להלן, בשינויים המחויבים: הגשת תביעות חוב ואישורן, הכללת נכסים בקופת הפירוק, כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ומימוש נכסי החברה. בסעיף 342לד המוצע, מוצע להחיל על תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים ועל זכות בעלי המניות ליתרת הנכסים את הוראות סעיפים 342טז עד 342יח דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 784 ביטול הפירוק 342לז.)א( האסיפה הכללית רשאית לקבל החלטה מיוחדת בדבר ביטול פירוקה מרצון, אם הדירקטורים, כולם או רובם, או הנאמן, הצהירו כי עם ביטול הפירוק מרצון תוכל החברה לפרוע את חובותיה במועדם. )ב( ביטול הפירוק אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. )ג( החליטה חברה לבטל את פירוקה מרצון, ישלח הנאמן לרשם ולנושים הידועים לו העתק מההחלטה, ויפרסם אותה בדרך ובמועד שיקבע השר. )ד( קיבל הרשם העתק מההחלטה על ביטול הפירוק מרצון, ימחק את ההערה על פירוק מרצון של החברה. סיום הפירוק 342לח.)א( סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יערוך דוח מסכם של פעילותו, ויכנס אסיפה כללית של החברה שעל סדר יומה דיון בדוח. )ב( הזמנה לאסיפה כללית לפי סעיף זה תימסר ותתפרסם בדרך שיקבע השר, חודש ימים לפחות לפני המועד לכינוסה, ויצורף אליה העתק מהדוח המסכם של הנאמן. )ג( בתוך שבעה ימים ממועד כינוס האסיפה הכללית ישלח הנאמן לרשם הודעה על כך שכונסה האסיפה ויצרף לה את פרוטוקול האסיפה ואת הדוח המסכם; לא היה מניין חוקי באסיפה, ישלח הנאמן לרשם הודעה כי האסיפה כונסה כדין ואולם לא היה בה מניין חוקי. חיסול החברה וסיום כהונת הנאמן 342לט.)א( קיבל הרשם את הודעת הנאמן ואת הדוח המסכם לפי סעיף 342לח, ומצא כי לא נותרו לחברה חובות לרשם בשל אגרות ותשלומים לפי סעיף 44(6 ,)ירשום את חיסול החברה, וממועד הרישום תהיה החברה מחוסלת. המוצעים לעיל )במסגרת פרק ב' המוצע שעניינו פירוק בידי בית משפט(, ואולם האישור לתשלום ביניים יינתן על פי המוצע בידי האסיפה הכללית ולא בידי בית המשפט. עוד מוצע לקבוע כי הנאמן, בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בכל שאלה עובדתית או משפטית הנוגעת להליכי הפירוק )סעיף 342לה המוצע(. זאת, בדומה להוראה הקבועה היום בסעיף 335 לפקודת החברות. כן מוצע לקבוע, בסעיף 342לו המוצע, כי הנאמן רשאי לכנס אסיפה כללית של החברה כדי לבקש את אישורה לכל עניין שימצא לנכון. באותו סעיף מוצע גם לקבוע, בדומה לקבוע בסעיף 337 לפקודת החברות, כי אם נמשכו הליכי הפירוק למעלה משנה, יכנס הנאמן אסיפה כללית של החברה בתום השנה הראשונה להליכי פירוק החברה ובתום כל שנה קלנדרית לאחריה, זאת כדי שבעלי המניות המעוניינים יוכלו לעקוב אחרי הליך פירוקה של החברה. הנאמן יגיש לאסיפה כאמור דוח על פעולותיו ועל ניהול הפירוק בשנה שחלפה. לסעיף 342לז המוצע מוצע להסדיר את האפשרות של חברה להפסיק את הליכי הפירוק מרצון ולחזור לפעילות רגילה. זאת, באמצעות קבלת החלטה מיוחדת על ביטול הליך הפירוק מרצון, לאחר שהדירקטורים כולם או רובם הצהירו כי עם ביטול הפירוק מרצון תוכל החברה לפרוע את חובותיה במועדם. על פי המוצע ישלח הנאמן לרשם ולנושים הידועים לו העתק מההחלטה ויפרסם את דבר ההחלטה בדרך ובמועד שקבע השר בתקנות. עם קבלת ההודעה, ימחק הרשם את ההערה על פירוק מרצון של החברה. מוצע לקבוע כי ביטול הפירוק אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. לסעיפים 342לח עד 342לט המוצעים מוצע לקבוע כי לאחר שסיים הנאמן לבצע את תפקידו, הוא יערוך דוח מסכם, ויכנס אסיפה כללית של החברה לשם דיון בו. זאת, בדומה להליכים הקבועים היום דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 785 )ב( האסיפה הכללית הסופית שכונסה לפי סעיף 342לח תחליט כיצד לנהוג במסמכי החברה המנויים בסעיף 124 ובמסמכי הנאמן, לאחר חיסול החברה, ובלבד שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים; לא קיבלה האסיפה הכללית החלטה בעניין זה, יישמרו המסמכים בידי הנאמן או בידי מי שיסמיך לעניין זה, לתקופה של שבע שנים ממועד החיסול. )ג( כהונת הנאמן תסתיים במועד חיסול. מתן צו פירוק לגבי חברה שהחליטה על פירוק מרצון 342מ.אין בהליכי פירוק מרצון לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של בעל מניה או היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לפירוק חברה בידי בית משפט לפי פרק ב'; נתן בית משפט צו פירוק לפי בקשה כאמור, יורה על סיום הליכי הפירוק מרצון והמשך ההליכים בידי בית משפט, באופן שיורה. פרק ד': פירוק מרצון בהליך מזורז של חברה לא פעילה חברה לא פעילה 342מא.חברה לא פעילה, לעניין פרק זה, היא חברה שמתקיימים בה כל אלה )בפרק זה - חברה לא פעילה(: )1 )אין לה נכסים; )2 )אין לה חובות; לעניין זה לא יראו כחוב, חוב בשל אגרה שנתית שהחברה רשאית לקבל פטור ממנה מכוח תקנות לפי סעיף 44; )3 )אין הליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד להם ולא מתנהלים נגדה הליכי אכיפה מינהליים לפי דין. )ב( האסיפה הכללית הסופית שכונסה לפי סעיף 342לח תחליט כיצד לנהוג במסמכי החברה המנויים בסעיף 124 ובמסמכי הנאמן, לאחר חיסול החברה, ובלבד שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים; לא קיבלה האסיפה הכללית החלטה בעניין זה, יישמרו המסמכים בידי הנאמן או בידי מי שיסמיך לעניין זה, לתקופה של שבע שנים ממועד החיסול. )ג( כהונת הנאמן תסתיים במועד חיסול. מתן צו פירוק לגבי חברה שהחליטה על פירוק מרצון 342מ.אין בהליכי פירוק מרצון לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של בעל מניה או היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לפירוק חברה בידי בית משפט לפי פרק ב'; נתן בית משפט צו פירוק לפי בקשה כאמור, יורה על סיום הליכי הפירוק מרצון והמשך ההליכים בידי בית משפט, באופן שיורה. פרק ד': פירוק מרצון בהליך מזורז של חברה לא פעילה חברה לא פעילה 342מא.חברה לא פעילה, לעניין פרק זה, היא חברה שמתקיימים בה כל אלה )בפרק זה - חברה לא פעילה(: )1 )אין לה נכסים; )2 )אין לה חובות; לעניין זה לא יראו כחוב, חוב בשל אגרה שנתית שהחברה רשאית לקבל פטור ממנה מכוח תקנות לפי סעיף 44; )3 )אין הליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד להם ולא מתנהלים נגדה הליכי אכיפה מינהליים לפי דין. בפקודת החברות. הזמנה לאסיפה כאמור תימסר ותתפרסם בדרכים שיקבע השר בתקנות. זאת, במטרה לאפשר לבעלי המניות ולכל גורם מעוניין אחר הזדמנות אחרונה להעלות כל עמדה או דרישה טרם חיסול החברה. בין אם קוימה האסיפה ובין אם לאו - מוצע כי בתוך 7 ימים מהמועד לכינוסה ישלח הנאמן לרשם הודעה על השלמת הפירוק וכן את הדוח המסכם. מוצע לקבוע כי הרשם ירשום את חיסול החברה רק אם מצא כי לא נותרו לה חובות אגרה או תשלומים אחרים לפי סעיף 44(6 )לחוק החברות. ממועד הרישום תהיה החברה מחוסלת. יצוין כי לפי סעיף 339 לפקודת החברות, תיחשב חברה למחוסלת רק בתום שלושה חודשים מהרישום. ואולם דחייה זו של תוקף המחיקה אינה מיושמת בפועל, וממילא אפשר לבקש את ביטול החיסול לפי סעיף 342נב המוצע. עוד מוצע לקבוע כי כהונת הנאמן תסתיים רק במועד חיסולה של החברה. זאת, במטרה להבטיח שהנאמן ישלח לרשם הודעה כאמור על השלמת הפירוק. לבסוף, מוצע לקבוע כי מסמכי החברה והנאמן יישמרו לתקופה של 7 שנים בידי הנאמן, או בידי גורם אחר שקבעה האסיפה הכללית. לסעיף 342מ המוצע מוצע לקבוע כי אין בהחלטת חברה על פירוקה מרצון לפי פרק זה, כדי לגרוע מזכותו של בעל מניה או היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לפירוק החברה בידי בית המשפט לפי פרק ב' המוצע. נתן בית המשפט צו לפירוק החברה לפי בקשה כאמור, ייתן הוראות לגבי סיום הליכי הפירוק מרצון והמשך ההליכים בבית המשפט. לפרק ד' המוצע - כללי בפרק זה מוצע לעגן הליך מזורז לביצוע פירוק מרצון של חברה שאין לה נכסים או חובות ולא מתנהלים לגביה הליכים משפטיים או מינהליים. הליך רגיל לפירוק מרצון עשוי להימשך שנה או יותר, ואילו ההליך המזורז יכול להסתיים על פי המוצע בפרק זמן קצר בהרבה. לסעיף 342מא המוצע מוצע לקבוע כי חברה לא פעילה לעניין פרק זה היא חברה שאין לה נכסים, אין לה חובות, אין הליכים משפטיים תלויים ועומדים שהיא צד להם, ולא מתנהלים נגדה הליכי אכיפה מינהליים. בהעדר נכסים וחובות, אין צורך במינוי נאמן וכן אין צורך ברובם של הליכי הפירוק הרגילים. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 786 החלטה על פירוק 342מב.חברה לא פעילה רשאית לקבל, באסיפה הכללית, החלטה מרצון בהליך מזורז על פירוק מרצון בהליך מזורז לפי הוראות פרק זה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: )1 )ההחלטה התקבלה בהסכמת כל בעלי המניות המשתתפים באסיפה; )2 )ההזמנה לאסיפה נמסרה לבעלי המניות 21 ימים לפחות לפני מועד כינוסה, או במועד מאוחר יותר - אם הסכימו לכך כל בעלי המניות; )3 )בסדר יומה של האסיפה הכללית נכללה הצעה בדבר פירוק מרצון בהליך מזורז. הגשת בקשה לפירוק 342מג.)א( קיבלה חברה לא פעילה החלטה על פירוק מרצון בהליך מרצון בהליך מזורז מזורז, תגיש לרשם בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז, בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה. )ב( לבקשה לפי סעיף קטן )א( יצורפו שניים אלה: )1 )תצהיר, חתום בידי כל הדירקטורים או רובם, כי התקיימו התנאים להיותה של החברה חברה לא פעילה לפי סעיף 342מא וכי התקבלה החלטה על פירוק מרצון בהליך מזורז לפי סעיף 342מב; )2 )החלטת החברה כיצד לנהוג במסמכי החברה המנויים בסעיף 124 ,לאחר חיסולה, באופן שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים. )ג( השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שייכללו בבקשה ובתצהיר שיוגשו לרשם וכן מסמכים נוספים שיש לצרף לבקשה. פרסום הודעה על הגשת בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז 342מד.)א( הוגשה לרשם בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז, ומצא הרשם כי התמלאו התנאים להגשתה לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים, הודעה על הגשת הבקשה בידי החברה; בהודעה כאמור יצוין כי אם לא יוגשו התנגדויות לבקשה בתוך 90 ימים ממועד הפרסום, תחוסל החברה. לסעיף 342מב המוצע מוצע כי החלטה על פירוק מרצון בהליך מזורז תתקבל באסיפה הכללית של החברה שההזמנה אליה נמסרה לבעלי המניות 21 ימים לפחות לפני מועד כינוסה, ושעל סדר יומה הצעה לפירוק מרצון בהליך מזורז. ההחלטה תתקבל על פי המוצע בהסכמת כל בעלי המניות המשתתפים באסיפה. דרישה זו להחלטה פה אחד נועדה לוודא כי מדובר בהליך שאין לגביו מחלוקת בין בעלי המניות, ולכן יכול להתבצע בהליך מזורז. לסעיף 342מג המוצע מוצע כי חברה שקיבלה החלטה על פירוק מרצון בהליך מזורז תגיש לרשם בקשה מתאימה בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה. לבקשה כאמור תצרף החברה תצהיר של הדירקטורים, כולם או רובם, כי מתקיימים התנאים לכך שהחברה היא חברה לא פעילה כאמור בסעיף 342מא המוצע, וכי ההחלטה התקבלה בהתאם להוראות סעיף 342מב המוצע. בנוסף, מוצע שהחברה תצרף את החלטת החברה כיצד תנהג במסמכיה )המנויים בסעיף 124 לחוק החברות( לאחר חיסולה, ופרטים ומסמכים נוספים שיקבע השר בתקנות. תצהיר זה דומה לתצהיר כושר פירעון מבחינת אחריותם של הדירקטורים לכך שלא ייוותרו לחברה, לאחר חיסולה, חובות שלא שולמו או נכסים שלא חולקו. לסעיפים 342מד עד 351מז המוצעים מוצע לקבוע כי הרשם יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה על הגשת הבקשה בידי החברה, דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 787 )ב( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים, בכלל זה משך הזמן שבו יפורסם המידע, בין השאר כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו. התנגדות לבקשה 342מה.פורסמה בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז לפי סעיף 351מד, רשאי כל מי שעלול להיפגע מחיסול החברה להגיש התנגדות לבקשה בתוך 90 ימים ממועד פרסומה. הפסקת הליכי הפירוק בידי הרשם 342מו.הוגשה התנגדות לפי סעיף 342מה או מצא הרשם במהלך התקופה להגשת התנגדויות כי לא מתקיים תנאי מהתנאים לפירוקה של החברה בפירוק מרצון בהליך מזורז, יודיע לחברה על הפסקת הליכי הפירוק ויסיר את פרסום ההודעה לפי סעיף 342מד. חיסול החברה 342מז.)א( מצא הרשם כי לא הוגשה התנגדות לפי סעיף 342מה, ירשום בתום 10 ימי עבודה מהמועד האחרון להגשת התנגדויות לפי הסעיף האמור, את חיסול החברה. )ב( החברה תהיה מחוסלת ממועד הרישום. פרק ה': שונות קבלת החלטה באסיפה כללית בחברה פרטית 342מח.אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 76. ציון הליכי הפירוק במסמכי החברה 342מט.היתה חברה בהליכי פירוק לפי חלק זה, יצוין הדבר בכל מסמך מטעם החברה. דוח הנאמן לעניין הליכי פירוק תלויים ועומדים 342נ.)א( נמשכו הליכי פירוק לפי חלק זה למעלה משנה, יגיש הנאמן לרשם, אחת לשנה, דוח בדבר הליכי הפירוק ומצבם. )ב( השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פרטי הדוח, מועד הגשתו ופרסומו. )ב( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים, בכלל זה משך הזמן שבו יפורסם המידע, בין השאר כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו. התנגדות לבקשה 342מה.פורסמה בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז לפי סעיף 351מד, רשאי כל מי שעלול להיפגע מחיסול החברה להגיש התנגדות לבקשה בתוך 90 ימים ממועד פרסומה. הפסקת הליכי הפירוק בידי הרשם 342מו.הוגשה התנגדות לפי סעיף 342מה או מצא הרשם במהלך התקופה להגשת התנגדויות כי לא מתקיים תנאי מהתנאים לפירוקה של החברה בפירוק מרצון בהליך מזורז, יודיע לחברה על הפסקת הליכי הפירוק ויסיר את פרסום ההודעה לפי סעיף 342מד. חיסול החברה 342מז.)א( מצא הרשם כי לא הוגשה התנגדות לפי סעיף 342מה, ירשום בתום 10 ימי עבודה מהמועד האחרון להגשת התנגדויות לפי הסעיף האמור, את חיסול החברה. )ב( החברה תהיה מחוסלת ממועד הרישום. פרק ה': שונות קבלת החלטה באסיפה כללית בחברה פרטית 342מח.אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 76. ציון הליכי הפירוק במסמכי החברה 342מט.היתה חברה בהליכי פירוק לפי חלק זה, יצוין הדבר בכל מסמך מטעם החברה. דוח הנאמן לעניין הליכי פירוק תלויים ועומדים 342נ.)א( נמשכו הליכי פירוק לפי חלק זה למעלה משנה, יגיש הנאמן לרשם, אחת לשנה, דוח בדבר הליכי הפירוק ומצבם. )ב( השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פרטי הדוח, מועד הגשתו ופרסומו. אם מצא כי התמלאו כל התנאים להגשתה לפי פרק זה. ההודעה תזמין את כל מי שרואה עצמו נפגע מחיסול החברה להגיש התנגדות בתוך 90 ימים ממועד הפרסום. השר רשאי לקבוע הוראות לגבי הפרסום. עוד מוצע כי הרשם יסיר את הפרסום, ובכך יפסיק את הליך הפירוק, אם הוגשה התנגדות לבקשה או אם מצא במהלך התקופה להגשת התנגדויות כי לא מתקיים תנאי מהתנאים לפירוקה של החברה בהליך מזורז. יובהר כי הפרסום נועד רק כדי לברר אם קיימות התנגדויות. הרשם לא יבדוק את תוכן ההתנגדויות. את ההתנגדויות תברר החברה, והיא תוכל לשוב ולנקוט הליך לפירוק מרצון בהליך מזורז לאחר יישובן. עוד מוצע כי אם לא הוגשו התנגדויות בתקופה האמורה ולא הוסר הפרסום מסיבה אחרת, ירשום הרשם את חיסול החברה בחלוף 10 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדויות, כלומר בחלוף 100 ימים מפרסום ההודעה כאמור. ממועד הרישום תיחשב החברה למחוסלת. לפרק ה' המוצע לסעיפים 342מט עד 342נ המוצעים מוצע לקבוע, בדומה להוראה הקבועה היום בסעיף 370 לפקודת החברות, כי על חברה בפירוק לציין את דבר היותה בפירוק בכל מסמך מטעם החברה. עוד מוצע לקבוע כי על נאמן להגיש לרשם דוח בדבר הליכי הפירוק ומצבם, אחת לשנה, אם הליך הפירוק נמשך למעלה משנה, זאת בדומה לקבוע היום בסעיף 371 לפקודת החברות. כן מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות הוראות בדבר פרטי הדוח, מועד הגשתו ופרסומו. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 788 עונשין 342נא.)א( בעל מניה בחברה שניתן לגביה צו פירוק או שקיבלה החלטה על פירוק מרצון, לפי חלק זה, או נושא משרה בחברה כאמור, שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים: )1 )הסתיר נכס מנכסי החברה טרם מתן צו הפירוק או ההחלטה על פירוק מרצון, במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הפירוק; )2 )הסתיר נכס מנכסי החברה לאחר מתן צו הפירוק או ההחלטה על פירוק מרצון; )3 )לא מסר מידע או מסר מידע חלקי או כוזב לנאמן או לאסיפה הכללית במטרה לפגוע בהליכי הפירוק. )ב( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )א()3 ,)מי שנדרש למסור מידע לנאמן לפי סעיף 46 או 48 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כפי שהוחלו בסעיף 342יד)ג(, ולא עשה כן או עשה כן באופן חלקי או כוזב במטרה לפגוע בהליכי הפירוק, דינו - מאסר שנה. ביטול החיסול 342נב.)א( חוסלה חברה, רשאי בית המשפט להורות, בצו, על ביטול החיסול, לבקשת כל אדם המעוניין בדבר, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; משניתן צו לביטול החיסול ניתן לנקוט כל הליך שהיה ניתן לנקוט אילולא חוסלה החברה. )ב( בקשה לצו בדבר ביטול החיסול תוגש לא יאוחר מתום שנתיים ממועד חיסול החברה; בית המשפט רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הגשת בקשה במועד מאוחר יותר. לסעיף 342נא המוצע מוצע לקבוע עבירות שעניינן הסתרת נכסים טרם תחילת הליכי הפירוק במטרה שלא ייכללו בנכסי קופת הפירוק, הסתרת נכס מנכסי החברה לאחר תחילת הליכי הפירוק מכל סיבה ומסירת מידע חלקי או כוזב לנאמן במטרה לפגוע בהליכי הפירוק. אם עשו כן בעל מניה או נושא משרה בחברה, יהיה דינם 3 שנות מאסר. בנוסף, מוצע לקבוע עבירה בשל מסירת מידע חלקי או כוזב לנאמן לפי סעיף 46 או 48 לחוק המוצע, כפי שהוחלו בסעיף 342יד)ג( המוצע, במטרה לפגוע בהליכי הפירוק, שדינה שנת מאסר. העבירות המוצעות דומות לעבירות שמוצע לקבוע בפרק א' לחלק י"א בחוק המוצע. לסעיף 342נב המוצע מוצע לקבוע הסדר דומה להסדר הקבוע היום בסעיף 367 לפקודת החברות, בדבר ביטול החיסול, לבקשת כל אדם המעוניין בדבר. המצבים הנפוצים שבהם מתבקש ביטול החיסול הוא במקרה שמתברר שנותרו נכסים רשומים על שם החברה לאחר חיסולה, ולא ניתן לבצע העברה משפטית של הזכויות בנכס כל עוד החברה מחוסלת. פקודת החברות קובעת תקופה של שנתיים לאחר החיסול שבמהלכה ניתן להגיש בקשה לביטול החיסול )סעיף 367 לפקודה(. תקופה זו נועדה לאזן בין הצורך בסופיות הליכי החיסול לבין זכותם הקניינית של מי שנכסים שלהם נשכחו אגב הפירוק. נוכח המעמד החוקתי של זכות הקניין, מוצע לאפשר לבית המשפט להתיר הגשת בקשה לצו לביטול החיסול גם לאחר שחלפו שנתיים מהחיסול, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו. כך נוהגים כיום בתי המשפט בפועל. עם מתן הצו, ימציאו המבקש לרשם בתוך שבעה ימים, והרשם יבטל את רישום החיסול במרשם. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 789 )ג( מי שלבקשתו ניתן צו לביטול חיסולה של חברה, ימציא לרשם העתק מהצו בתוך שבעה ימים מיום מתן הצו, והרשם יבטל את רישום חיסול החברה. החלת ההוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים 342נג.)א( הוראות חלק זה, לעניין פירוק בידי בית משפט, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים בישראל, גם אם לא נרשמה לפי הוראות סעיף 346. )ב( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )א(, רשאי השר, בצו, להחיל את הוראות האמורות בסעיף קטן )א( גם על תאגיד מסוים אחר. תקנות 342נד.השר רשאי להתקין תקנות לביצוע חלק זה, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה: )1 )סדרי דין ואופן ניהולם של הליכים לפי חלק זה, ובכלל זה הוראות בעניין הגשת בקשות, מסמכים שיש לצרף אליהן, מועדי הגשתן, המצאתן, הגשת התנגדויות להן, חובת פרסום ואופן הפרסום; )2 )חובות דיווח שיחולו על החברה, הנאמן וכל בעל עניין אחר בהליכי הפירוק, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם; )3 )אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חלק זה."; )10 )בסעיף 345טו)ב(, במקום "או בפשיטת רגלו" יבוא "או בהליכי חדלות פירעון החלים לגביו"; )11 )בסעיף 345יט)א(, במקום "לפי הוראות פקודת החברות, בכפוף" יבוא "לפי הוראות פקודת החברות הממשיכות לחול לפי סעיף 345כג ובכפוף"; )12 )בסעיף 345כ)א(, ברישה, אחרי "לפי הוראות פקודת החברות" יבוא "הממשיכות לחול לפי סעיף 345כג"; )ג( מי שלבקשתו ניתן צו לביטול חיסולה של חברה, ימציא לרשם העתק מהצו בתוך שבעה ימים מיום מתן הצו, והרשם יבטל את רישום חיסול החברה. החלת ההוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים 342נג.)א( הוראות חלק זה, לעניין פירוק בידי בית משפט, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים בישראל, גם אם לא נרשמה לפי הוראות סעיף 346. )ב( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )א(, רשאי השר, בצו, להחיל את הוראות האמורות בסעיף קטן )א( גם על תאגיד מסוים אחר. תקנות 342נד.השר רשאי להתקין תקנות לביצוע חלק זה, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה: )1 )סדרי דין ואופן ניהולם של הליכים לפי חלק זה, ובכלל זה הוראות בעניין הגשת בקשות, מסמכים שיש לצרף אליהן, מועדי הגשתן, המצאתן, הגשת התנגדויות להן, חובת פרסום ואופן הפרסום; )2 )חובות דיווח שיחולו על החברה, הנאמן וכל בעל עניין אחר בהליכי הפירוק, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם; )3 )אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חלק זה."; )10 )בסעיף 345טו)ב(, במקום "או בפשיטת רגלו" יבוא "או בהליכי חדלות פירעון החלים לגביו"; )11 )בסעיף 345יט)א(, במקום "לפי הוראות פקודת החברות, בכפוף" יבוא "לפי הוראות פקודת החברות הממשיכות לחול לפי סעיף 345כג ובכפוף"; )12 )בסעיף 345כ)א(, ברישה, אחרי "לפי הוראות פקודת החברות" יבוא "הממשיכות לחול לפי סעיף 345כג"; לסעיף 342נג המוצע ולפסקה )17 ) סעיף 380(א( לפקודת החברות מאפשר להחיל את דיני הפירוק הקבועים בפקודה וכן את הוראות סעיף הפשרה או הסדר )כיום סעיף 350 לחוק החברות - בעבר סעיף 233 לפקודה( גם על חברת חוץ שמנהלת עסקים בישראל או שיש לה נכסים בישראל, בין אם נרשמה כחברת חוץ ובין אם לאו, וכן על תאגיד אחר או חבר בני אדם ששר המשפטים החיל עליהם בצו את ההוראות האמורות. מוצע להעביר הסדר זה לחוק החברות, תוך פיצולו לשני הסדרים: סעיף 342נג המוצע יסדיר פירוק בידי בית משפט של חברת חוץ ותאגידים אחרים, וסעיף 351א המוצע )כנוסחו בפסקה )17 ))יחיל הוראות בדבר פשרה או הסדר על חברת חוץ ותאגידים אחרים, אך למעט "חברה" כהגדרתה בסעיף 350(יא( )כתיקונו המוצע בפסקה )16 ))הכוללת על פי המוצע גם חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים בישראל, גם אם לא נרשמה כחברת חוץ. יצוין עוד כי הוראות סעיף 380(ב( לפקודת החברות נועדו להחיל את ההוראות בדבר הקפאת הליכים לצורך הסדר חוב על תאגידים שאינם חברות. הוראה זו אינה נדרשת עוד, משום שהחוק המוצע חל על חברות ושותפויות, וכן מסמיך את שר המשפטים, בסעיף 354 , להחיל את הוראותיו על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד. לסעיף 342נד המוצע מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע תקנות ככל שיידרשו לביצוע חלק שמיני א' המוצע, לרבות לעניין סדרי דין, ניהול ההליכים, חובות דיווח, אגרות ותשלומים. יוזכר כי תקנות לפי חוק החברות טעונות אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מכוח סעיף 366(ב( לאותו חוק. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 790 )13 )בסעיף 345כג, אחרי "לפי פקודת החברות" יבוא "למעט סעיפים 352 עד 356 לפקודה האמורה", אחרי "לפי העניין" יבוא "הממשיכות לחול לפי סעיף 374(1 )לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וכן ההוראות לפי חלק ד' לחוק האמור" ובמקום "יגברו ההוראות לפי פרק זה" יבוא "יגברו ההוראות לפי פרק זה; ההוראות לפי חלק שמיני א' לחוק זה, לא יחולו על פירוק של חברה לתועלת הציבור"; )14 )בסעיף 345כד3(4 ,)במקום "או פושט רגל" יבוא "לא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים ומתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון" ובמקום "ואם הוא תאגיד - לא" יבוא "ואם הוא תאגיד - גם לא"; )15 )בסעיף 350- )א( בסעיף קטן )א(, אחרי "לבין סוג פלוני שבהם" יבוא "שאינם הסדר חוב כהגדרתו בסעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או תכנית לשיקום כלכלי כהגדרתה בסעיף 4 לחוק האמור", המילים "של נושה" - יימחקו, ובמקום "מפרק" יבוא "נאמן"; )ב( בסעיף קטן )ט(, במקום "את המפרק וכל משתתף" יבוא "גם את הנאמן"; )ג( בסעיפים קטנים )ט1 )ו–)י(, המילים "או לפי סעיף 350יג" - יימחקו; )ד( בסעיף קטן )יא(, במקום ההגדרה "חברה" יבוא: ""חברה" - לרבות חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים, בישראל, גם אם לא נרשמה לפי סעיף 346;"; )ה( בסעיף קטן )יב(, במקום "לעניין תביעות חוב וכינוס אסיפות" יבוא "לעניין כינוס אסיפות"; )16 )סימנים ב' ו–ג' לפרק שלישי בחלק תשיעי - בטלים; )17 )אחרי סעיף 351 יבוא: לפסקה )13) כאמור, החוק המוצע מבקש ליצור הסדר אחיד שיתאים לכל סוגי התאגידים. עם זאת, מוצע שלא להחיל בשלב זה את כלל הוראותיו על חברות לתועלת הציבור, שכן בעניינן )ובעניינן של עמותות( שוקד משרד המשפטים בימים אלה על תיקון חקיקה כולל. ואולם כדי לייצר אחידות בין נושים של תאגידים מסוגים שונים כבר בשלב זה, מוצע להחיל את הוראות חלק ד' להצעת החוק העוסק בעיקר בסדרי הנשייה גם על הליכי חדלות פירעון של חברות לתועלת הציבור. לעניין זה ראו גם דברי ההסבר לסעיפים 365 ו–374 להצעת החוק. לפסקאות )15 )ו–)16) סעיף 350 לחוק החברות קובע שני סוגים של הסדרים: הסוג הראשון הוא הקפאת הליכים והסדר חוב של חברה. הוראות לעניין סוג הסדרים זה קבועות בחוק המוצע. הסוג השני כולל הסדרים אחרים בחייה של חברה. לפי הוראות סעיף זה, יחד עם הוראות סעיף 351 לחוק )שמקורן בסעיפים 233 ו–234 לפקודת החברות(, רשאיות חברות לבצע שינויים שונים בחברה, כגון שינוי מבנה הון או מיזוג. מוצע לתקן את הוראות סעיף 350 לחוק החברות, כך שסעיפים 350 ו–351 לחוק ימשיכו לחול רק על פשרה או הסדר שמטרתם שינויים מבניים או שינויים אחרים בחברה. נוכח אופיים של הליכים אלה, ייזומם ייעשה בידי החברה או בעל מניה בלבד, ולא בידי נושים. הנושים יכול שיהיו צד להליך וייתכן שיידרש אישורם באמצעות אסיפה לפי סעיף 350(ט( לחוק במקרים המתאימים, כדי להבטיח שמירה נאותה על זכויותיהם. בהתאם, מוצע למחוק מסעיף 350 לחוק החברות את הסעיפים הקטנים העוסקים בהקפאת הליכים והסדרי נושים, כמו גם את סימנים ב' וג' לפרק השלישי בחלק התשיעי לחוק האמור, הכוללים את סעיפים 350א עד 350כד לחוק, משום שכאמור ההסדרים לגבי הקפאת הליכים והסדרי נושים מעוגנים בחלקים ב' ו–י' לחוק המוצע. כאמור, נכללות ההוראות שמוצע למחוק בנספח לדברי ההסבר. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 791 "סימן ה': החלת הוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים החלת ההוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים 351א.)א( הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים, בישראל, גם אם לא נרשמה לפי הוראות סעיף 346. )ב( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )א(, רשאי השר, בצו, להחיל את הוראות פרק זה גם על תאגיד מסוים אחר."; )18 )בסעיף 362 ,במקום "לפי פרק י"ב לפקודת החברות" יבוא "לפי פרק ב' לחלק שמיני א'". תיקון חוק ההוצאה לפועל בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-391967 361 - . )1 )בסעיף 1 - )א( אחרי ההגדרה "חוק בתי המשפט" יבוא: ""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;"; )ב( אחרי ההגדרה "חוק פסיקת ריבית והצמדה" יבוא: ""הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; )2 )בסעיף 7א)א(, ברישה, במקום "בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א(" יבוא "בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א", אחרי "תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה" יבוא "או במועד אחר שנקבע בה" ובמקום "לבקשה יצורפו" יבוא "והכל בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1 ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:"; "סימן ה': החלת הוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים החלת ההוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים 351א.)א( הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים, בישראל, גם אם לא נרשמה לפי הוראות סעיף 346. )ב( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )א(, רשאי השר, בצו, להחיל את הוראות פרק זה גם על תאגיד מסוים אחר."; )18 )בסעיף 362 ,במקום "לפי פרק י"ב לפקודת החברות" יבוא "לפי פרק ב' לחלק שמיני א'". בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 תיקון חוק 39 361 - . )1 )בסעיף 1 - ההוצאה לפועל )א( אחרי ההגדרה "חוק בתי המשפט" יבוא: ""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;"; )ב( אחרי ההגדרה "חוק פסיקת ריבית והצמדה" יבוא: ""הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; )2 )בסעיף 7א)א(, ברישה, במקום "בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א(" יבוא "בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א", אחרי "תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה" יבוא "או במועד אחר שנקבע בה" ובמקום "לבקשה יצורפו" יבוא "והכל בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1 ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:"; סעיף 361 בחלק י"ב לפרק ג' לחוק המוצע, מוצע להעביר כללי את הטיפול בחייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, לסמכות רשם ההוצאה לפועל. התיקון המוצע בסעיף זה נועד לערוך את ההתאמות הנדרשות בחוק ההוצאה לפועל להסדר האמור. כן מוצעים תיקונים נוספים בחוק הנדרשים לשם התאמתו למונחי החוק המוצע. לפסקאות )1( ,)4( ,)5 )ו–)7 )עד )9) בפסקאות אלה מוצע לתקן הוראות שונות בחוק ההוצאה לפועל המתייחסות לפקודת פשיטת הרגל ולהליכי פשיטת רגל לפי הפקודה, בהתאם למונחים הקבועים בחוק המוצע. כך, מוצע להחליף את ההפניות לפקודת פשיטת הרגל בהפניות לחוק המוצע ואת ההפניות להליכים לפי אותה פקודה, בהפניות להליכים הרלוונטיים לפי החוק המוצע. למשל, מוצע להבהיר בסעיף 27(ג( לחוק ההוצאה לפועל, כי הוראות הסעיף )העוסקות בסמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירת מיטלטלין מעוקלים( לא יחולו על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים ועל הליך שעוכב בהחלטת בית משפט לפי החוק המוצע )פסקה )4.)) באופן דומה מוצע לתקן את סעיף 81ב1(ג()2 )לחוק ההוצאה לפועל כך שזוכה יוכל להגיש בקשה לביצועה המיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, גם במקרה שבו ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי החוק המוצע )פסקה )8.)) כן מוצע להחליף את המונח "הכונס הרשמי" במונח "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", כתוארו המוצע בחוק )פסקאות )5 )ו–)9.)) סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל קובע כי במצבים שבהם נוכח רשם ההוצאה לפועל כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, עליו למסור לו מידע בדבר אפשרותו לפתוח בהליכי פשיטת רגל. מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע בו שבמצבים המתאימים, ימסור רשם ההוצאה לפועל לחייב מידע על ההליכים שבהם יוכל לפתוח לפי החוק המוצע )פסקה )7.)) לפסקאות )2 )ו–)3 - )כללי פרק י"ב לחלק ג' להצעת החוק קובע כי הליכי חדלות פירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך שהם יחידים )ולא תאגידים( יידונו לפני רשם ההוצאה לפועל. לפי סעיף 187 לחוק המוצע, הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יכולה להיעשות בדרך של הגשת הודעה לרשם על כך שהחייב אינו יכול לשלם את 39 ס"ח התשכ"ז, עמ' 116 ;התשע"ו, עמ' 533. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 792 )3 )אחרי סעיף 7א יבוא: "התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום 7א1.התקופה לתשלום החוב הפסוק בבקשת חייב לפי סעיף 7א)א( לא תעלה על תקופה כמפורט להלן: )1 )שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 000,20 שקלים חדשים; )2 )3 שנים - אם סכום החוב עולה על 000,20 שקלים חדשים ואינו עולה על 000,100 שקלים חדשים; )3 )4 שנים - אם סכום החוב עולה על 000,100 שקלים חדשים. הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק 7א2(.א( חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף 7א1 ,יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל. חובו הפסוק לפי חוק ההוצאה לפועל )על פי המוצע יראו הודעה כאמור של החייב כבקשה לצו לפתיחת הליכים(. מוצע לערוך את התאמות הנדרשות בחוק ההוצאה לפועל להסדר המוצע. סעיף 7א)א( לחוק ההוצאה לפועל עוסק בבקשת חייב לצו תשלומים. לפי הסעיף חייב שאינו יכול לפרוע את חובו במלואו או בשיעורים לפי סעיף 7(א( לאותו חוק, יכול לבקש לשלם את החוב בשיעורים המתאימים ליכולתו. סעיף 7(א( לחוק ההוצאה לפועל מפנה בהקשר זה לסעיף 69א לחוק, המאפשר לחייב לשלם את חובו לפי כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל )לעניין התקופות שעל פניהן ניתן לפרוס את החוב( ולסעיף 69(ב( לחוק העוסק בהוראה לתשלום החוב הפסוק בשיעורים, שנתן רשם ההוצאה לפועל. לפי הדין הקיים, עשויה הגשת בקשה כזו להוביל לכך שרשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים או יכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים. כאמור, החוק המוצע משנה מצב זה, בקובעו כי יראו בהודעת חייב על כך שהוא אינו יכול לפרוע את חובו בתקופות ובשיעורים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל, כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי החוק המוצע, וזאת בתנאי שחובו אינו עולה על 000,150 שקלים חדשים. יצוין בהקשר זה כי לפי תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל, בתוך שלוש שנים מיום כניסת התיקון לתוקף, תבוטל האפשרות להכריז על חייבים כחייבים מוגבלים באמצעים. משתבוטל אפשרות זו, יימצא המענה לחייבים חדלי פירעון בחוק המוצע. התיקון האמור, שנקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים )החל בחודש ספטמבר 2015 ,)מסמיך את רשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים שעומדים בתנאים שנקבעו בתיקון. ככל שתתקיים תקופת חפיפה בין כניסתו לתוקף של החוק המוצע לבין תחולתו של תיקון מס' 47 ,יידרשו הוראות מעבר שיסדירו את מצבי הביניים לגבי חייבים שהוכרזו מוגבלים באמצעים בתקופה המאפשרת להם להגיש בקשה להפטר לפי תיקון מס' 47. לפסקה )2) מוצע לתקן את סעיף 7א)א( לחוק ההוצאה לפועל, העוסק בבקשת חייב לצו תשלומים, כך שייקבע בו, כי בקשה לצו תשלומים תוגש אם החייב הודיע שהוא אינו יכול לפרוע את החוב הפסוק במלואו או לפי השיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69(א( לחוק. החייב יגיש בקשה זו בתוך 20 ימים מהיום שבו הומצאה לו אזהרה או במועד שקבע הרשם באזהרה שנשלחה אליו לפי סעיף 7(א( לחוק ההוצאה לפועל. הבקשה תהיה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים בהתאם ליכולתו של החייב, אך בכפוף לתקופות התשלום שמוצע לקבוע בסעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל כנוסחו המוצע, ולשיעורים כמפורט באותו סעיף. לפסקה )3) לסעיף 7א1 המוצע מוצע להוסיף לחוק ההוצאה לפועל את סעיף 7א1 .בסעיף זה מוצע לקבוע כי לא ניתן להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א)א( לחוק ההוצאה לפועל, שהתקופות לתשלום החוב המוצעות בה עולות על התקופות המפורטות בסעיף המוצע. מדובר בתקופות הקבועות כיום בסעיף 69ג)א( לחוק ההוצאה לפועל - התקופות שאי–עמידה בהן תוביל להכרזה על חייב כעל מוגבל באמצעים לפי אותו סעיף. לסעיף 7א2 המוצע מוצע להוסיף לחוק ההוצאה לפועל את סעיף 7א2. סעיף זה מסדיר את ההבחנה בין חייבים בעלי חוב בהיקף דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 793 )ב( הגיש חייב לרשם ההוצאה לפועל הודעה על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק, לפי הוראות סעיף קטן )א(, יחולו הוראות אלה: )1 )אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 000,150 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סימן א' לפרק י"ב בחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 104 לחוק האמור; )2 )אם סך חובותיו של החייב עומד על 000,150 שקלים חדשים או יותר, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי פרק ב' לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."; )4 )בסעיף 27(ג(, במקום הסיפה החל במילים "על מי שהוכרז" יבוא "על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי החוק האמור"; )5 )בסעיפים 53(ג( ו–60(ג(, במקום "לכונס הנכסים הרשמי" יבוא "לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )6 )בסעיף 76(ג(, במקום הסיפה החל במילים "תחול עד לסכום" יבוא "תחול עד לסכום של 000,26 שקלים חדשים"; )ב( הגיש חייב לרשם ההוצאה לפועל הודעה על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק, לפי הוראות סעיף קטן )א(, יחולו הוראות אלה: )1 )אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 000,150 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סימן א' לפרק י"ב בחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 104 לחוק האמור; )2 )אם סך חובותיו של החייב עומד על 000,150 שקלים חדשים או יותר, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי פרק ב' לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."; )4 )בסעיף 27(ג(, במקום הסיפה החל במילים "על מי שהוכרז" יבוא "על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי החוק האמור"; )5 )בסעיפים 53(ג( ו–60(ג(, במקום "לכונס הנכסים הרשמי" יבוא "לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )6 )בסעיף 76(ג(, במקום הסיפה החל במילים "תחול עד לסכום" יבוא "תחול עד לסכום של 000,26 שקלים חדשים"; נמוך שמוצע שיופנו להליכי חדלות פירעון לפני רשם ההוצאה לפועל לבין חייבים בעלי חוב בהיקף גבוה יותר שאותם תיידע לשכת ההוצאה לפועל בדבר האפשרות לפתוח הליכי חדלות פירעון לפני הממונה. על פי המוצע בסעיף קטן )א(, חייב שאינו יכול לפרוע את החוב הפסוק במלואו, או שאינו יכול לשלמו בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א לחוק ההוצאה לפועל וכן אינו יכול לשלם את החוב לפי התקופות והשיעורים שנקבעו בסעיף 7א1 ,יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל. בסעיף קטן )ב( מוצע לקבוע שני מסלולים לגבי חייב שהגיש הודעה כאמור: חייב שהגיש הודעה כאמור וסך חובותיו אינו עולה על 000,150 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים )ראו סימן א' לפרק י"ב בחלק ג' להצעת החוק(. במקרה כזה יהיה על החייב לצרף להודעתו את המסמכים שיש לצרף לבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 104 לחוק המוצע. זאת, שכן המסמכים שחייב נדרש לצרף לבקשה לצו לפתיחת הליכים אינם זהים למסמכים שעליו לצרף לבקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א)א( לחוק ההוצאה לפועל. כך, למשל, לפי סעיף 104 להצעת החוק נדרש החייב לצרף דוח על מצבו הכלכלי בשנתיים האחרונות ואילו לפי סעיף 7א)א( לחוק ההוצאה לפועל המידע שנדרש מהחייב מתייחס לשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה. אם סך חובותיו של החייב שהגיש הודעה כאמור עולה על 000,150 שקלים חדשים, מוצע שלשכת ההוצאה לפועל תמסור לו מידע בדבר האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי פרק ב' לחלק ג' לחוק המוצע. לפסקה )6) סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל קובע הוראות למקרים שבהם כמה זוכים פועלים נגד חייב אחד. הסעיף קובע גם את הסדר שלפיו ייזקפו הכספים שיתקבלו מן החייב עקב הליכים שננקטו לפי החוק. סעיף קטן )ג( של אותו סעיף מבהיר כי אין בהוראות הסעיף כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של נושה לפי דין אחר. זכות קדימה כזו קיימת לשכירים אשר לא קיבלו את שכר עבודתם, אך היא מוגבלת בתקרה שנקבעה בפקודת פשיטת הרגל, המפנה בעניין זה לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958( להלן - חוק הגנת השכר(. כאמור, החוק המוצע מבטל את פקודת פשיטת הרגל )ראו סעיף 358 להצעת החוק(. ההסדר המוצע בו לעניין הגנה על זכויות עובדים אינו מבוסס על דיני הקדימה אלא על גמלה שתשולם לעובדים בידי המוסד לביטוח לאומי, דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 794 )7 )בסעיף 77א, במקום "בפנייה להליכי פשיטת רגל" יבוא "בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", במקום "בהליכי פשיטת רגל" יבוא "בהליכים כאמור" ובמקום "לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל" יבוא "או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור"; )8 )בסעיף 81ב1(ג()2 ,)במקום "או ניתן" יבוא "ניתן" ובסופו יבוא "או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )9 )בתוספת השנייה, בחלק א' - )א( במקום פרט 2 יבוא: "2 .הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."; )ב( בפרט 20 ,בטור ב', במקום הסיפה החל במילים ""הליך חדלות פירעון"" יבוא ""הליכי חדלות פירעון" - הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הליכי פירוק לפי חוק העמותות, התש"ם-401980 ,או פקודת האגודות השיתופיות41 או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות ]נוסח חדש[, התשמ"ג- ." 421983 תיקון פקודת האגודות השיתופיות בפקודת האגודות השיתופיות43 362 - . )1 )בסעיף 2 - )א( אחרי ההגדרה "חבר" יבוא: "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;"; )ב( אחרי ההגדרה "יישוב קהילתי" יבוא: "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; משנפתחו לגבי המעסיק הליכי חדלות פירעון )ראו סעיף 366 להצעת החוק(. מאחר שאין הצדקה לתשלום מהמוסד לביטוח לאומי במקרה שהמעסיק אינו חדל פירעון, מוצע לקבוע בחוק ההוצאה לפועל תקרה המגבילה את דין הקדימה לחוב על שכר עבודה. מוצע להעמיד את התקרה על 000,26 שקלים חדשים - סכום הזהה לסכום שלא ניתן לעקל משכר עבודה חודשי לפי סעיף 8 לחוק הגנת השכר )המפנה לעניין זה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980.) סעיף 362 החוק המוצע אינו חל על אגודות שיתופיות. כללי פירוקן של אגודות אלה מוסדר בהליך ייחודי בפקודת האגודות השיתופיות. עם זאת, כדי לייצר אחידות בין נושים של תאגידים מסוגים שונים, מוצע להחיל את סדר הפירעון וכחלק ממנו את דין הקדימה, כפי שנקבע בהצעת החוק, על הנושים של אגודות שיתופיות. כמו כן מוצע לערוך כמה התאמות הנדרשות עקב החוק המוצע, ובכלל זה שינוי שמו של הכונס הרשמי לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. לפסקאות )1( ,)2()א( ו–)ב( ו–)4) מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות בפקודת האגודות השיתופיות הגדרות הנדרשות עקב החוק המוצע וכן להחליף בסעיפים שונים בפקודה את ההתייחסות לכונס הרשמי, בהתייחסות לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. לפסקה )2()ג( כאמור, מוצע להחיל את סדר הפירעון ודין הקדימה הקבועים בחוק המוצע גם על נושיה של אגודה שיתופית. 40 ס"ח התש"ם, עמ' 210. 41 חוקי א"י, כרך א', עמ' )ע( 336( ,א( 360. 42 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 37 ,עמ' 761. 43 חוקי א"י, כרך א', עמ' )ע( 336( ,א( 360 ;ס"ח התשע"א, עמ' 683. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 795 )2 )בסעיף 48(3- ) )א( בפסקה )1 ,)במקום "ישמש המפרק הרשמי" יבוא "ישמש הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" ובמקום "שאינו המפרק הרשמי" יבוא "שאינו הממונה"; )ב( בפסקה )2 ,)במקום "המפרק הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )ג( בפסקה )3 - ) )1 )בפסקת משנה )ג(, הסיפה החל במילים "בתנאי כי" - תימחק; )2 )פסקת משנה )ד( - תימחק; )3 )אחרי סעיף 48א יבוא: "סדר הפירעון בפירוק אגודה שיתופית 48א1.סדר הפירעון בהליכי פירוק אגודה שיתופית לפי פקודה זו יהיה בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ה' בחלק ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."; )4 )בסעיף 59(1- ) )א( בפסקת משנה )ב(, במקום "כשמפרק העסקים הרשמי" יבוא "כשהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )ב( בפסקת משנה )ג(, במקום "מפרק העסקים הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". תיקון פקודת הנזיקין 363 .בפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[44 ,סעיף 21 - בטל. )2 )בסעיף 48(3- ) )א( בפסקה )1 ,)במקום "ישמש המפרק הרשמי" יבוא "ישמש הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" ובמקום "שאינו המפרק הרשמי" יבוא "שאינו הממונה"; )ב( בפסקה )2 ,)במקום "המפרק הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )ג( בפסקה )3 - ) )1 )בפסקת משנה )ג(, הסיפה החל במילים "בתנאי כי" - תימחק; )2 )פסקת משנה )ד( - תימחק; )3 )אחרי סעיף 48א יבוא: "סדר הפירעון בפירוק אגודה שיתופית 48א1.סדר הפירעון בהליכי פירוק אגודה שיתופית לפי פקודה זו יהיה בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ה' בחלק ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."; )4 )בסעיף 59(1- ) )א( בפסקת משנה )ב(, במקום "כשמפרק העסקים הרשמי" יבוא "כשהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )ב( בפסקת משנה )ג(, במקום "מפרק העסקים הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". בפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ תיקון פקודת 44 363 , .סעיף 21 - בטל. הנזיקין על כן מוצע לתקן את סעיף 48(3 )לפקודת האגודות השיתופיות, הנוגע לסמכויותיו של מפרק אגודה שיתופית, ולמחוק את הסיפה של פסקת משנה ג' )שעניינה חובות בדין קדימה( וכן את פסקת משנה )ד(, שזה נוסחן: ")ג( ... בתנאי כי לחובות דלקמן, כפי שהיו קיימים בעת הינתן הצו לפירוק עסקיה של האגודה, יהא דין קדימה על פני כל החובות האחרים — )I )כל המסים, תשלומי המכס והבלו וכל שאר הכספים המגיעים לממשלה מן האגודה; )II )כל הארנונות המקומיות המגיעות מן האגודה לעיריה או למועצה מקומית; )ד( לשלם תביעות נגד האגודה )לרבות ריבית עד לתאריך צו פירוק העסקים(, כל תביעה לפי דין הקדימה שלה, אם יש כזה, בין במלואן או בחלקן, לפי שיעור מסויים, ככל אשר ירשה האקטיב של האגודה, ואם תישאר יתרה לאחר תשלום התביעות, תשמש היתרה לתשלום ריבית החל מתאריך אותו צו בשיעור שייקבע על ידו, ולעולם לא יעלה השיעור הזה על השיעור הקבוע בחוזה;". לפסקה )3) מוצע להוסיף לפקודת האגודות השיתופיות את סעיף 48א1 כנוסחו המוצע, המחילה את סדר הפירעון לפי החוק המוצע גם על הליכי פירוקה של אגודה שיתופית לפי הפקודה. סעיף 363 סעיף 21 לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ )להלן - פקודת הנזיקין( מסדיר הגשת תביעות נזיקיות בידי פושט רגל או נגדו. כיום, קובע סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל מהו חוב בר–תביעה בפשיטת רגל. סעיף 72(1 )לאותה פקודה מוציא מגדר החובות בני התביעה "תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה...". מוצע לשנות הסדר זה ולקבוע כי גם חובות נזיקיים יהיו חובות בני תביעה בהליכי חדלות פירעון לפי החוק המוצע. זאת כדי לאפשר לבחון את מצבו הכלכלי של החייב ולנהל את ההליכים באופן מאוחד, המתייחס לכלל חובותיו של החייב. לכן, מתייתר סעיף 21 לפקודת הנזיקין, ומוצע לבטלו. 44 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 10 ,עמ' 266 ;ס"ח התשס"ה, עמ' 950. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 796 תיקון חוק ניירות בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-451968 364 - .ערך )1 )בסעיף 1 ,אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא: ""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;"; )2 )בסעיף 35(ב(, בסופו יבוא "או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )3 )בסעיף 35א, אחרי ההגדרה "מרשם הנאמנים" יבוא: ""נציג הנושים" - כמשמעותו בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; )4 )בסעיף 35ב - )א( בסעיף קטן )א(, אחרי "תעודות התחייבות לציבור" יבוא "בסדרה אחת או יותר"; )ב( אחרי סעיף קטן )א1 )יבוא: ")א2 )על אף האמור בסעיפים קטנים )א( ו–)א1 ,)הציע אדם לציבור תעודות התחייבות בסדרה נוספת, אחת או יותר )בסעיף קטן זה - הסדרה הנוספת(, לאחר שמונה במסגרת הצעה קודמת, נאמן לפי סעיפים קטנים )א( ו–)א1 ,)ישמש הנאמן שמונה כאמור גם נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות מהסדרה הנוספת, ואולם אסיפת המחזיקים שתכונס לפי הוראות סעיף קטן )א1 )רשאית לקבל החלטה לפעול להחלפת הנאמן בהתאם להוראות סעיף קטן )א3 ,)ובלבד שלא יכהן יותר מנאמן אחד למחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל הסדרות שהנפיק התאגיד. )א3 )החלטות בעניין מינויו או החלפתו של הנאמן לפי סעיף זה יתקבלו ברוב של המחזיקים בכל תעודות ההתחייבות שלהם הוא משמש נאמן."; וזה נוסחו של סעיף 21 לפקודת הנזיקין: "פושט רגל 21 .על אף האמור בפקודת פשיטת רגל, 1936 ,יכול פושט רגל להיות תובע ונתבע על עוולה, אך לא תוגש תובענה על עוולה לזכותם של נכסי פושט רגל או לחובתם; ואולם - )1 )הזכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק ממון לנכסי פושט רגל תעבור לידי הנאמן או תמומש בידיו; )2 )פסק דין על עוולה שניתן לחובתו של פושט רגל לפני מתן צו כינוס נכסים יהא ניתן להוכחה בפשיטת רגל; )3 )סעיף זה כפוף להוראות סעיף 19". סעיף 364 התיקון המוצע בסעיף זה לחוק ניירות כללי ערך, התשכ"ח-1968( להלן - חוק ניירות ערך(, כולל הן התאמות הנובעות מההסדרים והמונחים החדשים שבחוק המוצע והן תיקונים הנוגעים ליישומן של המלצות הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל. לפסקאות )1( ,)3 )ו–)11 )עד )14) מוצע להוסיף לחוק כמה הגדרות ולתקן סעיפים בחוק הנוגעים להליכי פירוק או פשיטת רגל, כדי להתאים את נוסחם להוראות ולמונחים הקבועים בחוק המוצע. לפסקה )2) סעיף 35 לחוק ניירות ערך קובע כי מי שקנה ניירות ערך מן המציע בהסתמך על פרט מטעה שהיה בתשקיף, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש את הכספים ששילם. סעיף קטן )ב( של הסעיף האמור קובע כי זכות הביטול האמורה קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק. מוצע להבהיר כי זכות הביטול קיימת גם במצב שבו ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי החוק המוצע. לפסקאות )4 )ו–)5) מוצע כי תאגיד המנפיק תעודות התחייבות ימנה נאמן אחד בלבד - נאמן מוביל - ממועד ההנפקה, לגבי הנפקות חדשות ועתידיות בלבד. זאת במטרה ליצור מנגנון לשיתוף פעולה בין מחזיקי תעודות ההתחייבות שיקל עליהם להציג עמדה אחידה ומשותפת מול התאגיד החייב. 45 ס"ח התשכ"ח, עמ' 234 ;התשע"ו, עמ' 316. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 797 )5 )בסעיף 35ה)2 ,)בסופו יבוא "לעניין זה, לא יראו בכך שהנאמן משמש נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות מכמה סדרות כנסיבה שבשלה עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו לטובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת"; )6 )אחרי סעיף 35ז)2 )יבוא: ")3 )נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות."; )7 )בסעיף 35ח - )א( בסעיף קטן )ד1()1()א(, במקום "בסעיף 350יח לחוק האמור" יבוא "בפרק ג' לחלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )ב( אחרי סעיף קטן )ד2 )יבוא: ")ד2א( מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה; הנאמן יסייע לנציג הנושים בעניינים הנוגעים להיבטים המינהליים של מילוי תפקידו. )5 )בסעיף 35ה)2 ,)בסופו יבוא "לעניין זה, לא יראו בכך שהנאמן משמש נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות מכמה סדרות כנסיבה שבשלה עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו לטובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת"; )6 )אחרי סעיף 35ז)2 )יבוא: ")3 )נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות."; )7 )בסעיף 35ח - )א( בסעיף קטן )ד1()1()א(, במקום "בסעיף 350יח לחוק האמור" יבוא "בפרק ג' לחלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )ב( אחרי סעיף קטן )ד2 )יבוא: ")ד2א( מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה; הנאמן יסייע לנציג הנושים בעניינים הנוגעים להיבטים המינהליים של מילוי תפקידו. הנאמן המוביל ייצג את כל הסדרות של איגרות החוב שמנפיק התאגיד ויהיה אחראי על ייצוג עמדת מחזיקי איגרות החוב בתהליכים השונים של ניהול האשראי, עד המועד שבו החל התאגיד לנהל משא ומתן לצורך גיבושו של הסדר חוב או עד המועד שבו הוגשה לגבי התאגיד המנפיק בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי החוק המוצע. במסגרת משא ומתן מוגן לפי החוק המוצע, ובמסגרת הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי אותו חוק, יסייע הנאמן המוביל לנציג הנושים במילוי תפקידו. מינוי הנאמן המוביל ישרת שתי תכליות מרכזיות: האחת, צמצום מספר הגורמים העוסקים בניהול ובתפעול בנוגע לתעודות התחייבות שהנפיק התאגיד, משלב ההנפקה ואילך. בדרך זו יצומצמו גם ההוצאות על ניהול האשראי. התכלית השנייה היא שיפור שיתוף הפעולה שבין המחזיקים בתעודות התחייבות מהסדרות השונות )שהנפיק אותו תאגיד(. קביעתו של גורם מוביל לגבי סדרות של תעודות התחייבות, מאפשרת גם לייעל את פעולתם של הגופים המוסדיים, אשר השקעותיהם מפוזרות בין תאגידים שונים, ולהגביר את מעורבותם ואת הבקרה שלהם על ניהול האשראי הציבורי. עוד מוצע לקבוע, כי עצם העובדה שנאמן מכהן כנאמן ליותר מסדרה אחת של תעודות התחייבות של אותו המנפיק, אינה מהווה כשלעצמה נסיבה שבשלה נמצא הנאמן בניגוד עניינים. תיקון זה יאפשר מינוי של נאמן אחד ליותר מסדרה אחת של אותו מנפיק, כנדרש על פי המוצע לעיל. לפסקה )6 ) סעיף 35ז לחוק ניירות ערך קובע כי ניתן לערוך שינויים בשטר הנאמנות בשתי דרכים: ניתן לערוך שינוי בשטר הנאמנות אם הנאמן השתכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות, או באמצעות קבלת החלטה באסיפה כללית של מחזיקים בתעודות התחייבות, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה. מוצע להוסיף הוראה המחמירה דרישה זו, ולפיה שינוי תניה למינוי נציג נושים שנקבעה בשטר הנאמנות ייעשה ברוב של שלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות. לפסקה )7 ) הליכי חדלות פירעון המנוהלים בידי בית המשפט מוסדרים בחלק ב' לחוק המוצע וכוללים הגנות שונות לנושים ולתאגיד, כגון מינוי של בעל תפקיד בידי בית המשפט. אלא שמחזיקי תעודות ההתחייבות ממעטים לפתוח בהליכים אלה. משכך, מתנהלים מרבית ההליכים מחוץ לכותלי בית המשפט, בלא שחלות ההגנות שבדין. זאת ועוד, מאחר שהאיום בנקיטת הליכים אלה כלפי המנפיק כמעט ולא קיים, התוצאה היא שאין תמריץ לפתיחה במשא ומתן להסדר בשלבים המוקדמים של המשבר, החברה ממשיכה להיות מנוהלת בידי בעלי השליטה של המנפיק, ויש חשש לפגיעה בנושים. בעקבות זאת, מוצע להוסיף לסעיף 35ח לחוק הקובע את חובות הנאמן כלפי המחזיקים בתעודות התחייבות, את סעיפים קטנים )ד2א( ו–)ד2ב( כנוסחם המוצע, ולחייב את הנאמן לנקוט את האמצעים העומדים לרשות מחזיקי תעודות ההתחייבות ולהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים במקרה של אי פירעון חוב. אף על פי כן, מאחר שלעתים הימנעות מנקיטה בהליכים כאמור נובעת מבחינה מושכלת של השלכות ההליכים, כגון ירידת ערך המנפיק )החייב(, מוצע לאפשר לנאמן שלא לנקוט את ההליכים האמורים אם החליטו על כך רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 798 )ד2ב( )1 )חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי פרק ב' בחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות; )2 )דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק, שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה )1 ,)יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות."; )8 )אחרי סעיף 35יב1(א( יבוא: ")א1 )בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן )א(, התקיימה עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן בסעיף 35ט1(א(, יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ–45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה."; )9 )בסעיף 35יב17 ,האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא: ")ב( החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד."; המנפיק המחזיקים יחד שלושה רבעים מיתרת הקרן או הריבית שלא שולמה. במקרה שתתקבל החלטה שלא לנקוט את ההליכים, יהיה על הנאמן לשוב ולבחון את עמדת המחזיקים בתעודות ההתחייבות אחת לשישים ימים לפחות. אם דחה בית המשפט בקשה לצו פתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן, יהיה על הנאמן לשוב ולבחון את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות בנוגע להגשת בקשה לבית המשפט, אחת לשישים ימים לפחות. לפסקה )8) חלק מתעודות ההתחייבות כוללות תניה המאפשרת, בעת הפרתה, להעמיד חוב לפירעון מיידי או לממש בטוחות, גם בטרם אי–תשלום החוב בידי התאגיד. קיום תניה כזו עשוי לאפשר למחזיקי תעודות ההתחייבות להעמיד דרישות שונות למנפיק, כגון דרישה להכניס משקיף מטעמם או לאסור חלוקת דיבידנדים עד שהמנפיק יחזור לעמוד בתניה, וזאת מעבר לאפשרות, הקיימת, להעמיד חוב לפירעון מיידי. מוצע לחייב נאמן של סדרת תעודות התחייבות שהתקיימה בה תניה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות )לפי סעיף 35ט1(א( לחוק ניירות ערך(, לכנס אסיפה של בעלי איגרות החוב, בתוך 45 ימים מהמועד שבו התקיימה תניה כאמור. על סדר יומה של האסיפה תהיה קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות. קבלת החלטה מודעת באסיפה בתוך פרק זמן קצוב תסייע למחזיקי תעודות ההתחייבות לגבש מדיניות מושכלת באשר לדרך הפעולה שתשרת בצורה המיטבית את האינטרס שלהם במנפיק. לפסקה )9) מוצע לתקן את סעיף 35יב17 לחוק ניירות ערך ולקבוע כי החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות סעיף 341 לחוק המוצע, וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 799 )10 )סעיף 35יב25 - בטל; )11 )בסעיף 50א)ח(, במקום "וחוק החברות" יבוא "חוק החברות וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )12 )בסעיף 50ב)1 ,)אחרי "הליכי פירוק" יבוא "לפי חוק החברות או הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )13 )בסעיף 52ז)א()2 ,)במקום "כנאמן בהליכי פשיטת רגל" יבוא "כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 ;" )14 )בסעיף 52יד1 - )א( בסעיף קטן )א(, בהגדרה "תאגיד מדווח בקשיים", המילים "פירוק או" יימחקו ובסופו יבוא "או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )ב( בסעיף קטן )ב()1 ,)במקום "פשרה או הסדר שאושרו לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות" יבוא "תכנית לשיקום כלכלי לפי חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הסדר חוב שאושר לפי חלק י' לחוק האמור". )10 )סעיף 35יב25 - בטל; )11 )בסעיף 50א)ח(, במקום "וחוק החברות" יבוא "חוק החברות וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )12 )בסעיף 50ב)1 ,)אחרי "הליכי פירוק" יבוא "לפי חוק החברות או הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )13 )בסעיף 52ז)א()2 ,)במקום "כנאמן בהליכי פשיטת רגל" יבוא "כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 ;" )14 )בסעיף 52יד1 - )א( בסעיף קטן )א(, בהגדרה "תאגיד מדווח בקשיים", המילים "פירוק או" יימחקו ובסופו יבוא "או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )ב( בסעיף קטן )ב()1 ,)במקום "פשרה או הסדר שאושרו לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות" יבוא "תכנית לשיקום כלכלי לפי חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הסדר חוב שאושר לפי חלק י' לחוק האמור". לפסקה )10 ) חוק ניירות ערך מסמיך את הנאמן למחזיקי תעודות ההתחייבות לבחון את קיומם של ניגודי עניינים אצל המחזיקים, בין עניין הנובע מעצם החזקתם בתעודות ההתחייבות לבין עניין אחר שלהם, כפי שיקבע. הנאמן מוסמך לקבוע כי בספירת מניין הקולות בהצבעה באסיפת המחזיקים, לא יובאו בחשבון קולותיהם של מחזיקים שלגביהם מצא כי מתקיים ניגוד עניינים כאמור. ואולם דומה כי פסילת מחזיק בשל ניגודי עניינים מעוררת קושי רב, בשל מניעת הזכות של אותו מחזיק לעמוד על זכויותיו. זאת ביתר שאת לגבי מחזיק המייצג ציבור, דוגמת הגופים המוסדיים המייצגים את המשקיעים באמצעותם. אחרת, יימצאו הגופים המוסדיים במצב בלתי ראוי שבו הם משקיעים בתעודת התחייבות בלי שיש להם יכולת להשפיע על התנהלות החוב הציבורי שהיא מגלמת. במאזן שבין החשש, שהוא לעתים קרובות זניח, לניגוד עניינים של מחזיקי תעודות התחייבות בהצבעות הנוגעות לחוב של המנפיק כלפיהם )בין האינטרס שלהם כמחזיקי תעודות כאמור לבין אינטרסים שלהם כמחזיקי מניות בתאגיד או בתאגידים קשורים(, לבין הצורך להגן על כספי המשקיעים, וכן במאזן שבין החשש הזניח האמור לבין חוסר הוודאות בנוגע לניהול החוב, יש לבכר את טובת ציבור המשקיעים ואת הוודאות בניהול החוב. יש בכך כדי למנוע עיוות מהותי בין הרכב המשקיעים לבין הרכב המצביעים בנקודות קריטיות בנוגע לעתידו של החוב ואף למנוע חוסר ודאות כבד באשר לאופן ניהולו. אשר על כן, מוצע לבטל את סעיף 35יב25 לחוק ניירות ערך, ולצמצם את העילות לקיומם של ניגודי עניינים אצל מחזיקים רק למקרה שבו בעל שליטה מחזיק באיגרות חוב של תאגיד שבשליטתו. בכל מקרה אחר לא תהיה עילה לניגוד עניינים ומחזיקים באיגרות חוב יובאו במניין ספירת הקולות באסיפת המחזיקים. יצוין, כי כבר כיום קובע סעיף 35יב5 לחוק ניירות ערך כי קולו של מחזיק שהוא בעל שליטה לא יובא בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, ולא יובא במניין הקולות בהצבעה באסיפה. עוד יצוין, כי בהתאם לסעיף 35יב4 לחוק ניירות ערך, על מחזיק בתעודות התחייבות להימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים. מחזיק כאמור הפועל מתוך ניגוד עניינים מובהק תוך ניצול לרעה של כוחו, עלול להיחשב למי שמפר חובה זאת. וזה נוסחו של סעיף 35יב25 לחוק ניירות ערך שמוצע לבטלו: "בחינת ניגודי עניינים 35יב25( .א( כונסה אסיפת מחזיקים, יבחן הנאמן את קיומם של ניגוד עניינים אצל המחזיקים, בין עניין הנובע מהחזקתם בתעודות ההתחייבות לבין עניין אחר שלהם, כפי שיקבע הנאמן )בסעיף זה - עניין אחר(; הנאמן רשאי לדרוש ממחזיק המשתתף באסיפת מחזיקים להודיע לו, לפני ההצבעה, על עניין אחר שלו וכן אם יש לו ניגוד עניינים כאמור. )ב( בספירת מניין הקולות בהצבעה שהתקיימה באסיפת מחזיקים, לא יביא הנאמן בחשבון את קולותיהם של מחזיקים שלא נענו לדרישתו כאמור בסעיף קטן )א( או של מחזיקים שלגביהם מצא כי מתקיים ניגוד עניינים כאמור באותו סעיף קטן )בסעיף זה - מחזיקים בעלי עניין מנוגד(. )ג( על אף האמור בסעיף קטן )ב(, פחת סך החזקות המשתתפים בהצבעה, שאינם מחזיקים בעלי עניין מנוגד, דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 800 תיקון חוק העמותות 365 .בחוק העמותות, התש"ם-461980 - )1 )בסעיף 39ד)א()4 ,)במקום "פושט רגל" יבוא "ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 "ואחרי "צו פירוק" יבוא "או צו לפתיחת הליכים לפי החוק האמור"; )2 )בסעיף 54 ,במקום "352 עד 356 ו–373 "יבוא "ו–373 "ואחרי ")להלן - פקודת החברות(" יבוא "הממשיכות לחול לפי סעיף 374(1 )לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 ,וכן הוראות חלק ד' לחוק האמור". תיקון חוק הביטוח בחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה-471995 366 - .הלאומי )1 )בסעיף 1 - )א( אחרי ההגדרה "חוק הגנת השכר" יבוא: ""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;"; )ב( ההגדרה "פקודת פשיטת הרגל" - תימחק; )2 )בכותרת פרק ח', במקום "בפשיטת רגל" יבוא "בהליכי חדלות פירעון"; )3 )בסעיף 182 - )א( במקום פסקה )1 )יבוא: ")1 )צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ואם נפטר המעביד - צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי החוק האמור;"; )ב( בפסקה )2 ,)במקום "לפירוק חברה, שותפות או אגודה" יבוא "לפירוק אגודה"; )ג( פסקה )3 - )תימחק; משיעור של חמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, יביא הנאמן בחשבון בספירת מניין הקולות בהצבעה גם את קולותיהם של המחזיקים בעלי עניין מנוגד." סעיפים כאמור, החוק המוצע מבקש ליצור הסדר אחיד 365 ו–374 שיתאים לכל סוגי התאגידים. עם זאת, מוצע שלא להחיל בשלב זה את הוראותיו על עמותות וחברות לתועלת הציבור )לעניין חברות לתועלת הציבור ראו התיקון המוצע לסעיף 345כג לחוק החברות, בסעיף 360(13 )להצעת החוק(, שכן בעניינן שוקד משרד המשפטים בימים אלה על תיקון חקיקה כולל. התיקון הנוגע לעמותות ולחברות לתועלת הציבור יקודם במקביל להליכי חקיקתו של חוק זה, וייקבעו במסגרתו הסדרים גם לעניין דיני הפירוק וההבראה של תאגידים אלה, שילובנו, בין השאר, מול נציגי המגזר השלישי. לכן, בשלב זה, מוצע לקבוע, בסעיף 374 לחוק המוצע, כי הוראת מעבר שלפיה ימשיכו הוראות פקודת החברות והדין הקיים לחול על עמותות וחברות לתועלת הציבור לתקופה של חמש שנים. הותרת הדין הקיים על כנו מאפשרת לשמר למשך תקופת המעבר גם את ההלכה הפסוקה בנושא. כדי למנוע ריק, במצב שבו, מטעמים שונים, לא יושלמו הליכי החקיקה בתקופה של חמש השנים, מוצע להקנות לשר המשפטים סמכות להאריך את התקופה לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים. כדי ליצור אחידות בין נושים של תאגידים מסוגים שונים, מוצע להחיל כבר בשלב זה את הוראות חלק ד' להצעת החוק העוסק בעיקר בסדרי הנשייה גם על הליכי חדלות פירעון של עמותות וחברות לתועלת הציבור. סעיף 366 מוצע לערוך בחוק הביטוח הלאומי תיקונים שונים שנדרשים עקב ביטול פקודת פשיטת הרגל וחלקים נרחבים מפקודת החברות. כמו כן מוצע, בסעיף 375 להצעת החוק, לקבוע הוראת שעה שלפיה במשך שלוש שנים תשתלם גמלה על פי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי במקרים שבהם ניתן לגבי מעסיק צו לפתיחת הליכים )ראו דברי ההסבר לסעיף 375 להצעת החוק(. בפסקאות )1 )עד )4 )ו–)6 )עד )8 )מוצע להוסיף לחוק הביטוח הלאומי הגדרות להתאמת המונחים שבו למונחים שבחוק המוצע, וכן לתקן סעיפים שונים בהתאם למונחים ולהגדרות החדשות. 46 ס"ח התש"ם, עמ' 210 ;התשע"ד, עמ' 675. 47 ס"ח התשנ"ה, עמ' 210 ;התשע"ו, עמ' 251. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 801 )4 )בסעיף 189(א(, במקום "הנאמן בפשיטת רגל, מפרק החברה" יבוא "הנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מפרק" והמילים "או מפרק השותפות, כונס נכסיה או מנהל עסקיה" - יימחקו; )5 )בסעיף 192 - )א( בסעיף קטן )א( - )1 )פסקה )1 - )תימחק; )2 )בפסקה )2 ,)במקום "יום מתן צו הכינוס כמשמעותו בפקודת פשיטת הרגל" יבוא "יום מתן הצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", במקום "בסעיף 182(2 )עד )4 ")יבוא "בסעיף 182(2 )ו–)4 ")ובמקום "בפשיטת הרגל" יבוא "בהליכי חדלות הפירעון"; )ב( סעיף קטן )ב( - בטל; )6 )בסעיף 193 ,במקום "בהליכי פשיטת הרגל" יבוא "בהליכי חדלות הפירעון"; )7 )בסעיף 311 - )א( במקום כותרת השוליים יבוא "חייב בהליכי חדלות פירעון"; )ב( במקום הסיפה החל במילים "לכונס הרשמי" יבוא "לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )8 )בסעיף 367(ג(, במקום "לפי פקודת פשיטת הרגל" יבוא "לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או" והמילים "או פקודת החברות" - יימחקו. תיקון חוק הסכמים בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-482006 367 - .בנכסים פיננסיים )1 )בסעיף 1- )א( במקום ההגדרה "בעל תפקיד" יבוא: ""בעל תפקיד" - כונס נכסים שמונה לפי פקודת החברות או נאמן שמונה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; )ב( בהגדרה "הליכי חדלות פירעון", במקום "הליכי פירוק או" יבוא "הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הליכי" והסיפה החל במילים "או הליכים לפי" - תימחק; )ג( אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא: ""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;"; )4 )בסעיף 189(א(, במקום "הנאמן בפשיטת רגל, מפרק החברה" יבוא "הנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מפרק" והמילים "או מפרק השותפות, כונס נכסיה או מנהל עסקיה" - יימחקו; )5 )בסעיף 192 - )א( בסעיף קטן )א( - )1 )פסקה )1 - )תימחק; )2 )בפסקה )2 ,)במקום "יום מתן צו הכינוס כמשמעותו בפקודת פשיטת הרגל" יבוא "יום מתן הצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", במקום "בסעיף 182(2 )עד )4 ")יבוא "בסעיף 182(2 )ו–)4 ")ובמקום "בפשיטת הרגל" יבוא "בהליכי חדלות הפירעון"; )ב( סעיף קטן )ב( - בטל; )6 )בסעיף 193 ,במקום "בהליכי פשיטת הרגל" יבוא "בהליכי חדלות הפירעון"; )7 )בסעיף 311 - )א( במקום כותרת השוליים יבוא "חייב בהליכי חדלות פירעון"; )ב( במקום הסיפה החל במילים "לכונס הרשמי" יבוא "לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )8 )בסעיף 367(ג(, במקום "לפי פקודת פשיטת הרגל" יבוא "לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או" והמילים "או פקודת החברות" - יימחקו. בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006 תיקון חוק הסכמים 48 367 - . בנכסים פיננסיים )1 )בסעיף 1- )א( במקום ההגדרה "בעל תפקיד" יבוא: ""בעל תפקיד" - כונס נכסים שמונה לפי פקודת החברות או נאמן שמונה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; )ב( בהגדרה "הליכי חדלות פירעון", במקום "הליכי פירוק או" יבוא "הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הליכי" והסיפה החל במילים "או הליכים לפי" - תימחק; )ג( אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא: ""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;"; בפסקה )3()ג(, מוצע לתקן את סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי ולמחוק ממנו את פסקה )3 ,)שנוסחה כיום: ")3 )צו לפירוק שותפות לפי פקודת השותפויות; נתפרקה שותפות בלא שנתמנה כונס נכסים או מנהל עסקים, רואים לענין פסקה )1 )כל שותף כמעבידו של עובד שהשותפות העסיקה;". בפסקה )5 ,)מוצע לתקן את סעיף 192(א( לחוק הביטוח הלאומי ולמחוק ממנו את פסקה )1 ,)שנוסחה כיום: ")1 )אם עלה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים המגיע לעובד ממעבידו על הסכום המרבי של הגמלה האמור בסעיף 183( להפרש האמור ייקרא להלן בסעיף זה - יתרת החוב(, יעברו למוסד זכויותיו של העובד בדין קדימה רק לגבי הסכום שבו עולה הסכום המרבי של דין הקדימה על יתרת החוב;". מחיקת פסקה זו נדרשת עקב השינויים המוצעים בחוק זה לעניין דין הקדימה. סעיף 367 חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006 , עוסק במערכות פיננסיות מורכבות, שבהן יש חשיבות גבוהה לוודאות. מוצע לערוך בחוק האמור את ההתאמות הנדרשות בעקבות המונחים החדשים שבחוק 48 ס"ח התשס"ו, עמ' 286 ;התשע"ב, עמ' 508. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 802 )2 )בסעיף 3 ,במקום "סעיפים 360 עד 365 לפקודת החברות" יבוא "סעיפים 67 או 96 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי". תיקון חוק מערכות בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-492008 368 - .תשלומים )1 )בסעיף 1 ,אחרי ההגדרה "הנגיד" יבוא: ""חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-1999;"; ""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;"; )2 )בסעיף 8(1 ,)אחרי "הליכי פירוק" יבוא "לפי חלק שמיני א' לחוק החברות או הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )3 )בפרק ד', בכותרת, במקום "והליכי פירוק" יבוא "והליכי חדלות פירעון או פירוק"; )4 )בסעיף 15 - )א( בכותרת השוליים, במקום "הליכי פירוק" יבוא "הליכי חדלות פירעון או פירוק"; )ב( בסעיף קטן )א(, אחרי "במערכת מבוקרת מיועדת" יבוא "צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סעד זמני לפי סעיף 20(א()3 )לאותו חוק )בפרק זה - צו לפתיחת הליכים( או", אחרי "צו פירוק" יבוא "לפי סעיף 342יא לחוק החברות" ובמקום "המפרק" יבוא "הנאמן"; )ג( בסעיף קטן )ב(, במקום "סעיף 268 לפקודת החברות ]נוסח חדש[, התשמ"ג-1983 ,לא יחול" יבוא "סעיף 29 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וסעיף 342יג לחוק החברות לא יחולו" ובמקום "מתן צו הפירוק" יבוא "מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק"; )ד( בסעיף קטן )ג(, במקום "מתן צו הפירוק" יבוא "מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק"; )ה( בסעיף קטן )ד( - )1 )ברישה, במקום "מתן צו הפירוק" יבוא "מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק" ובמקום "המפרק" יבוא "הנאמן"; )2 )בפסקאות )1 )ו–)2 ,)במקום "מתן צו הפירוק" יבוא "מתן הצו"; )ו( בסעיף קטן )ז(, במקום "במתן צו פירוק" יבוא "במתן צו לפתיחת הליכים או צו פירוק", במקום "בטרם מתן צו הפירוק" יבוא "בטרם מתן הצו", במקום "ביום הפירוק" יבוא "ביום הפירוק או ביום מתן הצו לפתיחת הליכים" ובמקום "על אודות מתן צו הפירוק" יבוא "על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק"; )ז( בסעיף קטן )ח()1 ,)במקום "מתן צו הפירוק" יבוא "מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק". המוצע ומבנה ההליכים המוצע בו, וכן בעקבות ביטול פקודת פשיטת הרגל וחלקים נרחבים מפקודת החברות. סעיף 368 חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008 )להלן - חוק מערכות תשלומים(, עוסק במערכות תשלומים מורכבות, שבהן יש חשיבות גבוהה לוודאות. מוצע לערוך את התאמות הנדרשות בחוק עקב ביטול פקודת פשיטת הרגל, ביטול חלקים נרחבים מפקודת החברות וחקיקת החוק המוצע, על המונחים החדשים ומבנה ההליכים המוצעים בו. 49 ס"ח התשס"ח, עמ' 184 ;התש"ע, עמ' 475. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 803 תיקון חוק בנק בחוק בנק ישראל, התש"ע-502010 369 - .ישראל )1 )בסעיף 37- )א( בכותרת השוליים, אחרי "ניירות ערך" יבוא "או פיקדון כספי"; )ב( בסעיף קטן )א(, אחרי "שועבדו ניירות ערך" יבוא "או שועבד פיקדון כספי", במקום "כאמור בפרק זה" יבוא "מכוח סמכותו לפי דין", אחרי "ובלבד שניירות הערך" יבוא "או הפיקדון הכספי" ואחרי "לחוק ניירות ערך" יבוא "או מופקדים בחשבון המתנהל בבנק ישראל, לפי העניין"; )ג( בסעיף קטן )ב(, לאחר המילים "של ניירות ערך" יבוא "או פיקדון כספי"; )ד( בסעיף קטן )ג(, אחרי "בבעלותו הבלעדית של הבנק" יבוא "או העברת הפיקדון הכספי המשועבד לחשבון כאמור"; )ה( בסעיף קטן )ד(, אחרי "זכות בנייר ערך" יבוא "או בפיקדון כספי", אחרי "חשבון של ניירות ערך" יבוא "או של פיקדון כאמור" ובמקום "על ניירות הערך שבו" יבוא "על ניירות הערך או הכספים שבו, לפי העניין"; )ו( בסעיף קטן )ה(, במקום "וחוק החברות" יבוא "חוק החברות וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016( בפרק זה - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי(", ובמקום "ומימושו" יבוא "או פיקדונות כספיים ומימושו"; ישראל בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 תיקון חוק בנק 50 369 - . )1 )בסעיף 37- )א( בכותרת השוליים, אחרי "ניירות ערך" יבוא "או פיקדון כספי"; )ב( בסעיף קטן )א(, אחרי "שועבדו ניירות ערך" יבוא "או שועבד פיקדון כספי", במקום "כאמור בפרק זה" יבוא "מכוח סמכותו לפי דין", אחרי "ובלבד שניירות הערך" יבוא "או הפיקדון הכספי" ואחרי "לחוק ניירות ערך" יבוא "או מופקדים בחשבון המתנהל בבנק ישראל, לפי העניין"; )ג( בסעיף קטן )ב(, לאחר המילים "של ניירות ערך" יבוא "או פיקדון כספי"; )ד( בסעיף קטן )ג(, אחרי "בבעלותו הבלעדית של הבנק" יבוא "או העברת הפיקדון הכספי המשועבד לחשבון כאמור"; )ה( בסעיף קטן )ד(, אחרי "זכות בנייר ערך" יבוא "או בפיקדון כספי", אחרי "חשבון של ניירות ערך" יבוא "או של פיקדון כאמור" ובמקום "על ניירות הערך שבו" יבוא "על ניירות הערך או הכספים שבו, לפי העניין"; )ו( בסעיף קטן )ה(, במקום "וחוק החברות" יבוא "חוק החברות וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016( בפרק זה - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי(", ובמקום "ומימושו" יבוא "או פיקדונות כספיים ומימושו"; סעיף 369 לפסקה )1) חוק בנק ישראל, התש"ע-2010( להלן - חוק בנק ישראל(, קובע כי מטרותיו של בנק ישראל הן שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במטרות כלכליות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, ובמיוחד צמיחה ותעסוקה, ותמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. בהתאם, קובע החוק האמור כי בין תפקידיו של בנק ישראל נכללים ניהול המדיניות המוניטרית, הסדרת מערכות התשלומים והסליקה במשק במטרה להבטיח את יעילותן ויציבותן וקיום הפיקוח וההסדרה של מערכת הבנקאות. להשגת יעדים אלה ובמסגרת מילוי תפקידיו, מספק בנק ישראל אשראי הן במסגרת הכלים המוניטריים שהוא מפעיל בניהול המדיניות המוניטרית, הן לשם הבטחת תקינות הפעילות במערכות התשלומים, והן כסיוע בהיבטים של נזילות לתאגידים הבנקאיים ובמקרים מיוחדים גם לגופים פיננסיים נוספים. הן חוק בנק ישראל והן פקודת הבנקאות 1941( להלן - פקודת הבנקאות(, קובעים כי ככלל, בנק ישראל רשאי להעמיד אשראי כנגד בטוחות. דרישה זו נועדה בראש ובראשונה להגן על כספי הציבור ולהבטיח שלא יינתן אשראי בידי בנק ישראל בלא כיסוי. בהחלטה על סכום האשראי מחיל בנק ישראל מקדמי ביטחון לקביעת ערך הבטוחה, על בסיס הערכות של המחיר והסחירות שלה בעת המימוש. על רקע התפקיד המכריע של הבנק המרכזי במערכת הפיננסית וביכולתו לספק נזילות וכן לשמור על התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים, הכיר המחוקק בצורך להבטיח את יכולתו של הבנק המרכזי לגבות את חובו ולממש את הבטוחות שהועמדו לו באופן מהיר ויעיל. במסגרת זאת נקבעו בחוק המשכון הוראות מיוחדות לגבי מתן תוקף כלפי צדדים שלישיים לשעבוד ניירות ערך שנוצר לטובת בנק ישראל גם בלא רישום, בהתקיים תנאים המפורטים בחוק המשכון, וכן לגבי אופן מימושו לרבות האפשרות למימוש עצמי. שעבוד שנוצר לטובת בנק ישראל על כספים המופקדים אצלו או בידי גוף מוסדי אחר נחשבים למשכון מופקד לפי סעיף 4(2 )לחוק המשכון. למען הסר ספק, מוצע להחיל את ההסדר הקבוע כיום בסעיף 37 לחוק בנק ישראל גם על מישכון של כספים. הכוונה לכספים שאינם מופקדים בעין אלא מהווים פיקדון כספי, שנוצר באופן שבו נוצר שעבוד ניירות ערך, המשמש ערובה לאשראי שהועמד בידי בנק ישראל. כמו כן, מוצע להחיל את הוראות סעיף 37(א( לחוק בנק ישראל על כל אשראי שניתן בידי בנק ישראל על פי דין, לרבות על פי פקודת הבנקאות ועל פי חוק מערכות תשלומים, וזאת כתחליף להגבלה הקבועה היום באותו סעיף ולפיה הוראת הסעיף חלה רק לגבי אשראי שניתן בהתאם להוראות פרק ה' לחוק בנק ישראל. תיקונים דומים במהותם נכללו במסגרת הצעת חוק המשכון אשר נמצאת בימים אלה על שולחנה של הכנסת. אם תידרש התאמה של התיקונים המוצעים לחוק המשכון )בנוסחו הקיים(, יבוצעו השינויים במהלך הליך החקיקה בכנסת. 50 ס"ח התש"ע, עמ' 452 ;התשע"ב, עמ' 583. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 804 )2 )אחרי סעיף 37 יבוא: "סייג לתחולת הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 37א.)א( נוצר לטובת הבנק שעבוד כערובה לאשראי שנתן לתאגיד מכוח סמכותו לפי דין, או הייתה לבנק זכות עיכבון בשל אשראי שנתן כאמור או זכות קיזוז כנגד אשראי שנתן כאמור, ונפתחו לגבי התאגיד הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לא יחולו על הבנק הוראות החוק האמור לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והוא יהיה רשאי להיפרע את חובו וכן לממש את השעבוד, זכות העיכבון או זכות הקיזוז בדרך שהיה רשאי לממשם לולא התנהלו לגבי התאגיד הליכי חדלות פרעון כאמור. )ב( חב תאגיד לבנק חוב שנוצר בשל מתן אשראי בידי הבנק מכוח סמכותו לפי דין, לא יחולו הוראות חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לעניין חוב כאמור או לעניין שעבוד נכס כערובה לאשראי שניתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס בשל מתן אשראי כאמור או זכות קיזוז כנגד אשראי כאמור." תיקון חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-512013 370 - . )1 )בסעיף 1 ,אחרי ההגדרה "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא: לפסקה )2) בניגוד לגוף מסחרי, בנק ישראל מעמיד אשראי שלא במטרה להשיא רווחים, אלא במסגרת יישום המדיניות המוניטרית ולצורך תמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. הפסדים שייגרמו לבנק ישראל עקב הגבלות על יכולתו לגבות את חובו באמצעות מימוש הבטוחות שניתנו לו עלולים להביא להשלכות שליליות על מאזן בנק ישראל או הממשלה וכן עלולים לפגוע ביכולתו של בנק ישראל לתמוך ביציבות הפיננסית ולגרום לעלויות ניכרות למשק. גם לעיתוי מימוש הבטוחות חשיבות מרבית, כדי שלא לפגוע במסחר התקין בשווקים ובצעדים שנוקט הבנק לצורך ייצוב המערכת הפיננסית. לפיכך, מוצע להוסיף לחוק בנק ישראל את סעיף 37א כנוסחו המוצע ולקבוע, כמקובל במדינות מפותחות בעולם, כי במקרה שבו נוצר לטובת בנק ישראל שעבוד או במקרה שבו ניתנו לו זכות עיכבון או זכות קיזוז כערובה לאשראי שנתן מכוח סמכותו על פי כל דין, לא יחולו לגביו המגבלות והחבויות החלות על נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז לפי חלק ד' לחוק המוצע. כמו כן, מוצע לקבוע במפורש כי בנק ישראל יהיה רשאי להיפרע את חובו, לממש שעבוד, זכות עיכבון או קיזוז בדרך שהיה רשאי לעשות כן אלמלא היו מתנהלים הליכי חדלות פירעון לגבי החייב. בהתאם לחלק י' לחוק המוצע, ניתן לנהל הסדרי חוב מחוץ לכותלי בית המשפט, אשר במסגרתם מוקנות הגנות שונות לתאגיד המבקש לנהל משא ומתן להסדר חוב. הגנות אלה כוללות, בין השאר משא ומתן מוגן המשהה את זכותו של נושה להעמיד את החוב לפירעון מיידי ומקנה בלעדיות לתאגיד להציע הצעה להסדר. מהטעמים האמורים לעיל בדברי ההסבר לסעיף זה, מוצע לקבוע כי במקרה שבו חב תאגיד לבנק ישראל חוב שנוצר בשל מתן אשראי בידי בנק ישראל מכוח סמכותו לפי דין, לא יחולו הוראות חלק י' לחוק המוצע לעניין חוב כאמור או לעניין שעבוד נכס כערובה לאשראי שניתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס בשל מתן אשראי כאמור או זכות קיזוז כנגד אשראי כאמור. בהתאם להוראות הסעיף המוצע, לא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, לפגוע בהם או לגרוע מהם או למנוע את העמדת החוב לפירעון מיידי או את מימוש השעבוד, זכות העיכבון או זכות הקיזוז כאמור, אף בהליך הסדר חוב של החייב, לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב. סעיף 370 סעיפים 26 ו–27 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013( להלן - חוק הריכוזיות(, מסמיכים את שר האוצר ואת נגיד בנק ישראל לקבוע הוראות לעניין מגבלות על אשראי שיינתן לתאגיד או לקבוצה עסקית, בידי תאגיד בנקאי וגוף מוסדי, במצטבר, 51 ס"ח התשע"ד, עמ' 92. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 805 ""הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;"; )2 )בסעיף 20(א(, ההגדרה "הכונס הרשמי" - תימחק; )3 )בסעיף 22 - )א( בסעיף קטן )ב(, במקום "בידי הכונס הרשמי" יבוא "בידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", במקום "יהיה הכונס הרשמי" יבוא "יהיה הממונה" ובמקום "יפעל הכונס הרשמי" יבוא "יפעל הממונה"; )ב( בסעיף קטן )ג(, במקום "הכונס הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )4 )סעיפים 26 ו–27 - בטלים; )5 )בסעיף 39(ו()1 ,)במקום "לכונס הרשמי" יבוא "לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )6 )אחרי סעיף 41 יבוא: "מגבלת אשראי 41א.)א( תאגיד ריאלי שהוא חלק מקבוצה עסקית רשאי לקבל לקבוצה עסקית אשראי כל עוד האשראי הקובע של הקבוצה העסקית אינו עולה על חמישה אחוזים מסך האשראי העסקי במשק )בסעיף זה - מגבלת האשראי(. )ב( עלה האשראי הקובע של קבוצה עסקית על שלושה אחוזים מסך האשראי העסקי במשק, ידווח על כך כל תאגיד ריאלי בקבוצה העסקית לוועדה לצמצום הריכוזיות, באופן שתורה הוועדה. )ג( בסעיף זה ובסעיף 43א - ""הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016;"; )2 )בסעיף 20(א(, ההגדרה "הכונס הרשמי" - תימחק; )3 )בסעיף 22 - )א( בסעיף קטן )ב(, במקום "בידי הכונס הרשמי" יבוא "בידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", במקום "יהיה הכונס הרשמי" יבוא "יהיה הממונה" ובמקום "יפעל הכונס הרשמי" יבוא "יפעל הממונה"; )ב( בסעיף קטן )ג(, במקום "הכונס הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )4 )סעיפים 26 ו–27 - בטלים; )5 )בסעיף 39(ו()1 ,)במקום "לכונס הרשמי" יבוא "לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; )6 )אחרי סעיף 41 יבוא: "מגבלת אשראי 41א.)א( תאגיד ריאלי שהוא חלק מקבוצה עסקית רשאי לקבל לקבוצה עסקית אשראי כל עוד האשראי הקובע של הקבוצה העסקית אינו עולה על חמישה אחוזים מסך האשראי העסקי במשק )בסעיף זה - מגבלת האשראי(. )ב( עלה האשראי הקובע של קבוצה עסקית על שלושה אחוזים מסך האשראי העסקי במשק, ידווח על כך כל תאגיד ריאלי בקבוצה העסקית לוועדה לצמצום הריכוזיות, באופן שתורה הוועדה. )ג( בסעיף זה ובסעיף 43א - בהתחשב, בין השאר, בחבות של כל תאגיד או בסך החבות של הקבוצה העסקית. לפי המלצות הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל, ניסיון ליישם את דרישות חוק הריכוזיות כלשונן מטיל אחריות על הגופים הפיננסיים ועל רשויות הפיקוח עליהם, בלי שיש בידיהם סמכויות מתאימות להשפיע על התנהלות הקבוצות העסקיות. למלווה אין דרך למדוד את סך האשראי של קבוצה עסקית )הלווה(, כך שהוא מסתמך על דיווחים של הקבוצה העסקית עצמה. בנוסף, סמכויות רשויות הפיקוח מעניקות להן יכולת להגביל את פעילות המלווים, אך אינן מאפשרות להן להשפיע ישירות על התנהלות הלווים. מוצע לבטל את סעיפים 26 ו–27 לחוק הריכוזיות, ולהטיל את המגבלה על תאגיד ריאלי שהוא חלק מקבוצה עסקית ולא על המלווים. לשם כך מוצע להוסיף לחוק הריכוזיות את סעיף 41א המוצע ולקבוע בו כי תאגיד ריאלי שהוא חלק מקבוצה עסקית רשאי לקבל אשראי ובלבד שהאשראי הקובע של הקבוצה העסקית אינו עולה על חמישה אחוזים מסך האשראי העסקי במשק. עוד מוצע לקבוע כי אם עלה האשראי הקובע של קבוצה עסקית על שלושה אחוזים מסך האשראי העסקי במשק - ידווח על כך כל תאגיד בקבוצה העסקית לוועדה לצמצום הריכוזיות, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הריכוזיות. בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 43 לחוק הריכוזיות ולקבוע סנקציה בדמות עיצום כספי על תאגיד בקבוצה עסקית שיפר את ההוראה המחייבת אותו לדווח לוועדה לצמצום הריכוזיות במקרה שבו עלה האשראי הקובע של הקבוצה העסקית על שלושה אחוזים מסך האשראי העסקי במשק, וכן להטיל חובת פיקוח על נושאי משרה בתאגיד ביחס להוראות אלה, וזאת בסעיף 43א לחוק הריכוזיות כנוסחו המוצע. להשלמת התמונה בהקשר זה, יצוין כי הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל המליצה גם כי כל תאגיד בקבוצה עסקית שהאשראי הקובע שלה עלה על ארבעה אחוזים וחצי מסך האשראי העסקי במשק יכלול בדוחותיו הכספיים גילוי בדבר השתייכותו לקבוצה העסקית האמורה וכן כי גופים פיננסיים יקבעו הוראות לעניין איסור העמדת אשראי לתאגידים הנכללים בקבוצה עסקית שסך האשראי הקובע שלה גבוה מסף שיקבעו )הסף שייקבע יהיה קרוב למגבלה(. עוד המליצה הוועדה בהקשר זה כי דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 806 "אשראי" ו"אשראי קובע" - כהגדרתם בסעיף 30(ה(; לעניין זה, יחושב האשראי הקובע של קבוצה עסקית כסך האשראי הקובע של התאגיד הריאלי, השולט בו וכל תאגיד ריאלי שבשליטתו או בשליטת השולט בו; לעניין השולט יחד עם אחר בתאגיד ריאלי - ייוחס סך האשראי הקובע כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים, בנפרד; "סך האשראי העסקי במשק" - סך האשראי שניתן למגזר העסקי בישראל בשנת כספים מסוימת, כפי שפרסם בנק ישראל באתר האינטרנט שלו לאחר תום שנת הכספים; "קבוצה עסקית" - תאגיד ריאלי, השולט בו וכל תאגיד ריאלי שבשליטתו או בשליטת השולט בו; "שליטה" - כהגדרתה בחוק הבנקאות )רישוי(, לרבות החזקה בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר; "תאגיד ריאלי" - כהגדרתו בסעיף 28;". )7 )בסעיף 43 - )א( אחרי סעיף קטן )ב( יבוא: ")ב1 )הפר תאגיד ריאלי כהגדרתו בסעיף 28 את חובת הדיווח לפי הוראות סעיף 41א)ב(, רשאי הממונה על הגבלים עסקיים להטיל עליו עיצום כספי, בסכום של עד 000,300 שקלים חדשים."; )ב( בסעיף קטן )ג(, במקום "סעיף קטן )ב(" יבוא "סעיפים קטנים )ב( או )ב1;") )8 )אחרי סעיף 43 יבוא: "חובת פיקוח 43א.)א( נושא משרה בתאגיד ריאלי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת קבלת אשראי בסכום העולה על מגבלת האשראי לפי סעיף קטן )א( של סעיף 41א, בידי התאגיד, ולמניעת הפרת חובת הדיווח לפי סעיף קטן )ב( של אותו סעיף, בידי התאגיד או עובד מעובדיו. )ב( חרג תאגיד ריאלי ממגבלת האשראי לפי סעיף קטן )א( של סעיף 41א או הופרה חובת הדיווח לפי סעיף קטן )ב( של אותו סעיף, בידי התאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן )א(, אלא אם הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את ההפרה. )ג( בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על תחום האשראי הקובע." גוף פיננסי יקבע מגבלות פנימיות על שיעור המינוף של תאגיד לווה, בהתאם למאפיינים של הלווה - ענף המשק שבו הוא פעיל ומאפיינים נוספים רלוונטיים. המלצות אלה אינן נכללות בתיקון המוצע בסעיף זה משום שאין 






אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·         עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות
·         עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות
·         עו"ד נועם קוריס - מגשר
·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·         עו"ד נועם קוריס - הערכה
·         עו,ד נועם קוריס - המלצה והערכה
·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה
·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה
·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה
·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - ניופאן
·         עו"ד נועם קוריס - תודה
·         עו"ד נועם קוריס - תודה
·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - תודה
·         עו"ד נועם קוריס - המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - תודה מאגודת לתת
·         עו"ד נועם קוריס - תודה מלא לאלימות נגד נשים
·         עו"ד נועם קוריס - תודה מכן לזקן
·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה
·         עו"ד נועם קוריס - יורוקום
·         עו"ד נועם קוריס - תודה
·         עו"ד נועם קוריס - תודה מעמותת ילדים בסיכוי
·         עו"ד נועם קוריס - תודה
·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל
·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל
·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצות
·         נ. קוריס ושות' - שירותי גבייה
·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה
·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה
·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה
·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה
·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה
·         נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל
·         עו"ד נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל
·         עו"ד נועם קוריס - דוד צ'פניק ובניו
·         עו"ד נועם קוריס - ג.ג טלקום בע"מ
·         עו"ד נועם קוריס - גולדפרב פתרונות תקשורת ותדמית
·         עו"ד נועם קוריס -מכתב המלצה
·         עו"ד נועם קוריס - אוניברסיטת בר אילן
·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה
·         עו"ד נועם קוריס - הוצאה לפועל
·         עו"ד נועם קוריס - פיצוי כספי לטייס שפוטר
·         נ. קוריס ושות' - האיגוד הישראלי לשחמט
·         נ. קוריס עורכי דין בחוויה בלתי נשכחת בקידום אתרים
·         עו"ד נועם קוריס - עיריית אשדוד
·         עו"ד נועם קוריס - כתבה
    
עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד יפית לוי
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי
מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק
מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי
מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב
פורסם על ידי ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)