יום שישי, 6 בינואר 2017

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק ג'/ עו"ד נועם קוריס

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק ג'/ עו"ד נועם קוריס



חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד פרק א': תחולה והוראות כלליות תחולה 101( .א( הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד )בחלק זה - היחיד(. סעיף 98 תכליתו של סעיף זה להסדיר את האפשרות להעביר את התאגיד מהליכי פירוק להליכי שיקום כלכלי, אם ימצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק המוצע להפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי. הוראה זו נדרשת כדי לאפשר לבית המשפט להתאים את הליכי חדלות הפירעון להתפתחויות ולשינויים אשר עשויים להתרחש במהלך הליכי חדלות הפירעון. סעיפים סעיף 99 להצעת החוק מסדיר את חיסולו של 99 ו–100 התאגיד לאחר השלמת פירוקו. מוצע לקבוע כי חיסולו של התאגיד ייעשה בצו מטעם בית המשפט, וכי ממועד זה ייחשב התאגיד מחוסל. עם חיסולו של התאגיד, פוקעת ההתאגדות והאישיות המשפטית של התאגיד בטלה. זאת בהתאם לסעיף 5 לחוק החברות שלפיו קיומה של חברה הוא מיום ההתאגדות המצוין בתעודת ההתאגדות, ועד לפקיעת ההתאגדות כתוצאה מחיסולה של החברה. מוצע להטיל על הנאמן חובה להודיע לרשם על החיסול, וכן חובה להודיע על רישום החיסול לבית המשפט. הוראה זו משלימה את ההוראה הקובעת כי הנאמן מסיים את תפקידו רק לאחר רישום החיסול, כדי לוודא שהנאמן, שאחראי על יישום הליכי חדלות הפירעון, ישלים את הפעולות הדרושות לסיומם. בסעיף 100 להצעת החוק מוצע להחיל לעניין ביטול החיסול של תאגיד שהוא חברה את הוראות סעיף 342נב לחוק החברות )כנוסחו המוצע בסעיף 360(9 )להצעת החוק(. חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד כללי חלק ג' להצעת החוק עוסק בחדלות פירעון של חייב שהוא יחיד. היחיד הוא אישיות משפטית טבעית. דיני חדלות הפירעון של יחיד מוסדרים כיום בפקודת פשיטת הרגל. פקודת פשיטת הרגל היא פקודה מנדטורית שנחקקה בשנת 1936 .לאורך השנים נערכו בפקודה כמה תיקונים נקודתיים, ובשנת 1980 יצא לה נוסח חדש )פקודת פשיטת הרגל ]נוסח חדש[, התש"ם-1980) )להלן בדברי ההסבר לחלק זה - פקודת פשיטת הרגל(, אך מעולם לא נערכה בה רפורמה מקיפה. הדין האנגלי שעליו מבוססת פקודת פשיטת הרגל הוחלף בשנת 1986 בחוק מודרני )1986 Act Insolvency ,)אך החוק הישראלי שימר את הדין האנגלי המיושן. מאז חקיקת פקודת פשיטת הרגל חלה התפתחות בתפיסת התכליות של דיני חדלות פירעון של יחידים. בעוד שבעבר התכלית העיקרית של דיני חדלות הפירעון של יחידים היתה השאת ערך החוב שייפרע לנושים, עם השנים התכלית של שיקומו הכלכלי של היחיד הלכה ותפסה מקום מרכזי במטרות של דיני חדלות הפירעון. החוק המוצע מהווה שלב נוסף בהתפתחות ערך השיקום כתכלית מרכזית של דיני חדלות הפירעון של יחידים. לערך השיקום יתרונות כלכליים רבים אך מטרתו העיקרית היא ערכית. היא נועדה להעניק לחייב הזדמנות נוספת. השיקום הכלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ויש לו תרומה במגוון מעגלים - לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה. הצבת ערך השיקום כערך מרכזי נובעת גם משינוי תפיסתי בהנחות היסוד של הליך חדלות הפירעון של יחידים שאותו מבקש החוק המוצע לקדם. ההנחה שאי–תשלום חוב הוא פגם מוסרי בהתנהלות החייב ועל דיני חדלות הפירעון להעניש או לחנך את החייב אינה יכולה לעמוד בעידן המודרני שבו השימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש באשראי במשק. הרחבת דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 657 היקפי האשראי הצרכני כרוכה גם בהגדלת היקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי. זהו סיכון טבעי של שוק האשראי והתממשותו איננה בהכרח תולדה של התנהלות פגומה או לא ראויה. לכן, יש לראות את חדלות הפירעון ככשל אשראי ולהתאים את הדינים החלים על חדל הפירעון לתפיסה זו. אכן, ייתכנו מקרים של חדלות פירעון הנובעת מהתנהלות פסולה כמו גם מקרים של חייבים המבקשים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. באלה יש לטפל באמצעות הרתעה וכלי אכיפה. החוק המוצע קובע הסדרים לעניין זה ואף מעניק לממונה כלי אכיפה חדשים לצורך כך. ואולם אין להשליך מכך על כלל החייבים ולראות את כולם בחזקת עבריינים או כמי שמתנהלים בחוסר תום לב. תכליות דיני חדלות הפירעון לגבי חייבים יחידים התכליות של דיני חדלות הפירעון לגבי חייבים יחידים בהשוואה לתכליותיהם לגבי חייבים שהם תאגידים, דומות, אך לא זהות. בשני המקרים, התכליות הן השאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכן שיקומו הכלכלי של החייב ככל האפשר. ואולם תכלית השיקום הכלכלי לגבי תאגיד משרתת בעיקר את טובת הנושים, שיוכלו להיפרע משיעור גדול יותר של חובם אם התאגיד ישוקם ואף להמשיך בעסקים עמו. כמו כן, יש בה תועלת משקית רחבה. לעומת זאת במקרה של חייב שהוא יחיד )להלן - יחיד( לשיקומו הכלכלי של היחיד מטרה נוספת וייחודית, והיא לאפשר ליחיד לפתוח דף חדש. זאת לא רק בשל התועלת המשקית והחברתית הגלומה בכך, אלא לתועלת היחיד עצמו. התפתחות החקיקה בנושא ערך השיקום הכלכלי מאז חקיקתה של פקודת פשיטת הרגל חלה התפתחות במרכזיותו של ערך השיקום הכלכלי. אחת המטרות של דיני חדלות הפירעון, בוודאי מבחינת החייב, היא ההפטר - שמיטת חובותיו שתאפשר לו התחלה חדשה. המחוקק התחבט בשאלה אם במקרה שבו הליכי חדלות הפירעון ממלאים אך ורק מטרה זו, ואינם מועילים לנושים משום שאין לחייב נכסים הניתנים לחלוקה, עדיין יש הצדקה לנהל את ההליכים. עד תיקון הפקודה בשנת תשל"ו, ההלכה היתה שאין בעובדה שלחייב אין נכסים כדי למנוע קיום הליכי פשיטת רגל לבקשתו. בשנת תשל"ו תוקנה הפקודה, והתנאים לפתיחה בהליכי פשיטת רגל לבקשת החייב הוחמרו. בתי המשפט פסקו כי לא ניתן לאפשר פתיחה בהליכי פשיטת רגל לבקשת חייב אם אין בהליכים תועלת ממשית לנושים, ואף כי ניתן לבטל הליכים שנפתחו אם מתברר במהלכם שאין בהליכים תועלת לנושים. המשמעות של אי–פתיחה בהליכים לבקשת חייב, או ביטול הליכים שנפתחו לבקשתו, היא שלחייב אין אפשרות לבקש הפטר מחובותיו שכן רק חייב שהוכרז פושט רגל יכול לבקש הפטר. תיקון הפקודה, בפקודת פשיטת הרגל )תיקון מס' 3 ,)התשנ"ו-1996( ס"ח התשנ"ו, עמ' 60 ,)נועד לחדש את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייב לפתוח דף חדש בחייו. התיקון השיב לחייב את האפשרות לבקש לפתוח בהליכי פשיטת רגל לגביו אף אם ההליכים לא יועילו לנושים, ואף קבע כי אם אין בהליך תועלת לנושים, ניתן לתת לחייב, בתנאים מסוימים, הפטר מיידי. חיזוק ערך השיקום בהצעת החוק החוק המוצע נותן חיזוק נוסף לתכלית השיקום הכלכלי של החייב כערך מרכזי בהליך. ביטוי לכך ניתן למצוא לכל אורך הצעת החוק. שמו של החוק מותיר מאחור את המונח "פשיטת רגל" על כל המטען השלילי שהוא מייצג. תכלית השיקום הכלכלי מעוגנת בסעיף המטרות של החוק. ההליכים עצמם קצרים, פשוטים וודאיים יותר ובכך יעודדו חייבים להתמודד עם הקושי הכלכלי שאליו נקלעו, בזמן. מבנה הליך פשיטת הרגל - הדין הקיים על פי הדין הקיים, ניתן לפתוח בהליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי לבקשת חייב או נושה )סעיפים 1 ו–172 לפקודת פשיטת הרגל(. לא ניתן לפתוח בהליכי פשיטת רגל רק משום שהחייב נמצא בחדלות פירעון, אלא דרושה עילה המאפשרת פתיחה בהליכים, היא "מעשה פשיטת רגל" שעשה החייב )סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל(. עם מתן צו הכינוס, הוא הצו הפותח את הליכי פשיטת הרגל לגבי החייב )סעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל(, עוברים נכסי החייב לשליטתו של הכונס הרשמי עד לבירור השאלה אם החייב פושט רגל, או עד שיגיע להסדר עם נושיו. צו זה נועד להגן על נכסי החייב ולהקפיא את המצב הקיים ממתן צו הכינוס ועד להחלטה לגבי פשיטת הרגל. בשלב זה של ההליכים נערכת חקירה בעניין מצבו הכלכלי. בשלב זה, הכונס הרשמי מגבש חוות דעת בעניינו של החייב ומצביע על הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי של החייב ועל יכולתו לפרוע את חובותיו. לאחר קבלת חוות הדעת, בית המשפט שוקל אם להכריז על החייב פושט רגל. משמעות ההכרזה היא כי נכסי החייב מוקנים לנאמן וניתנים לחלוקה בין נושיו )סעיף 22 לפקודת פשיטת הרגל(. מרגע ההכרזה על החייב כפושט רגל, רשאי הוא לבקש הפטר מחובותיו, אך זהו אינו שלב הכרחי ומובנה בהליך. הקשיים בדין הקיים הדין הקיים מעורר קשיים לא מעטים, ויוצר הליכים מסורבלים שאינם מקנים לצדדים ודאות. במקרים רבים, חוסר הוודאות והסרבול מרתיעים את החייב מלפתוח בהליכי פשיטת רגל כדי להסדיר את חובותיו, אף שהוא בחדלות פירעון. כך חדלות הפירעון מעמיקה וכאשר נפתחים לבסוף ההליכים, מצבו של החייב קשה יותר. להלן יפורטו כמה מהקשיים המרכזיים בדין הקיים. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 658 הקושי המרכזי הראשון נובע מניהולם של ההליכים בבית המשפט המחוזי. התפיסה עד כה היתה שהליכי פשיטת הרגל צריכים להתנהל בבית המשפט המחוזי, זאת בשל ההשלכות המשמעותיות של הליכים אלה על החייב ונושיו. ואולם בפועל, חלקו הגדול ההליך אינו לובש צורה של הכרעה בסכסוך אלא הוא טכני בעיקרו. זאת בין השאר מאחר שלעתים קרובות הנושים אינם מתעניינים בהליך ואינם מעוניינים לקחת בו חלק. כך, הצו הפותח את ההליכים לבקשת חייב, צו הכינוס, אינו מחייב בדרך כלל הפעלת שיקול דעת שיפוטי מהותי אלא ניתן לאחר אישור הכונס הרשמי שהחייב מילא את כל התנאים למתן הצו )ראו סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל(. גם בעניינים אחרים, מקבל בית המשפט, בחלק גדול מהמקרים, את עמדת הכונס הרשמי בלא מתנגדים. ההכרח לפנות לבית המשפט לשם מתן צווים מעכב את ההליך ומכפיף את התקדמותו למועדים שנקבעים במערכת בתי המשפט העמוסה. כמו כן, ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי מייקר את ההליך בעבור כל המעורבים בו. התלות במועדי הדיון בבית המשפט כדי להתקדם בשלבים השונים של ההליך, והעדר מועד סיום ברור להליכים, הם בין הגורמים לכך שהליכי פשיטת הרגל נמשכים כיום זמן רב. סרבול זה פוגע הן ביחיד שאינו יכול להמשיך בחייו ונתון בחוסר ודאות, והן בנושים שעלויות ניהול ההליכים נוגסות בשיעור החוב שייפרע להם. פגיעה נוספת היא במשק, מאחר שהחייבים שנמצאים בהליך אינם מסוגלים לתרום לפעילות הכלכלית וכן בשל העומס המוטל על בית המשפט המחוזי, שאינו פנוי לדון בתיקים אחרים. הקושי המרכזי השני נובע מחוסר הוודאות באשר לקבלת ההפטר. מבחינת החייב, ההפטר הוא המטרה המרכזית של ההליכים אך למרות זאת ההפטר אינו חלק מובנה בהליכי פשיטת הרגל. הדין הקיים אינו קובע מהי התקופה שבסיומה, אם בכלל, ניתן לקבל את ההפטר. אין גם כל הוראה אחרת שתכוון את שיקול דעתו של בית המשפט בקביעת מועד ההפטר. קביעתו של ההפטר כהליך נפרד ומאוחר למתן צו פשיטת הרגל והעדרם של קריטריונים ברורים לקבלת ההפטר פוגעים ביחיד ובמערך התמריצים שלו לשתף פעולה עם הנאמן וההליכים. היחיד אינו יודע, במועד מתן צו פשיטת הרגל, מה נדרש ממנו כדי לקבל את ההפטר, משום שאין כל קריטריון ברור לכך בדין. העדרו של אופק ברור להפטר גם פוגע בהבנתו של היחיד באשר למבנה ההליכים ובתמריץ שלו לשתף פעולה, ואף ליזום, פתיחה בהליכים מלכתחילה. מעבר להליך שחלקו מינהלי בשל קשיים אלה, ובשל הצבת ערך השיקום הכלכלי כמטרה מרכזית של דיני חדלות הפירעון, מוצע להבנות מחדש את הליכי חדלות הפירעון של חייבים יחידים, לשנות את חלוקת העבודה בין הכונס הרשמי לבית המשפט, וכן לקבוע חלוקת סמכויות חדשה בתוך מערכת בתי המשפט עצמה. החידוש העיקרי שהחוק המוצע מבקש לערוך בהקשר זה, הוא העברת חלק מרכזי מהליך חדלות פירעון של יחיד לטיפולו של גורם מינהלי. מוצע להסמיך את הממונה, שמשמש כבר היום גורם מומחה לחדלות פירעון, להיות אחראי על ניהול רוב הליך חדלות הפירעון של היחיד. רק במקרה שהליך חדלות הפירעון נושא אופי של סכסוך, מוצע להעביר את ההכרעה בסכסוך לבית המשפט. במקרים מסובכים יותר, כאשר מתעורר באופן תדיר צורך בבית המשפט כדי שיכריע בסכסוכים בין צדדים להליך חדלות הפירעון, יהיה ניתן להעביר את ניהול ההליך כולו לידי בית המשפט. למרות המעבר להליכים מינהליים, מוצע שהצו המרכזי בהליכים, הצו לשיקום כלכלי, יינתן בידי בית המשפט. צו לשיקום כלכלי משמעותו קביעת תכנית לפירעון חובותיו של היחיד שעם סיומה יופטר היחיד מחובותיו. מתן צו זה כרוך בהפעלת שיקול דעת והצו משנה את מערך הזכויות של היחיד ושל נושיו. לכן, הגורם המתאים למתן הצו הוא בית המשפט. ואולם בשונה מהדין הקיים, מוצע כי בית משפט השלום הוא שיחליט בנושא זה, ולא בית המשפט המחוזי. שינוי משמעותי יותר מוצע בחוק זה לגבי הליכי חדלות פירעון שנפתחים ביוזמת יחיד שחובותיו אינם עולים על 000,150 שקלים חדשים. מוצע לקבוע כי הליכים אלה יתנהלו במלואם לפני רשם ההוצאה לפועל. מהלך זה, על התכליות שבבסיסו, יוסבר בהרחבה בדברי ההסבר לפרק י"ב לחלק זה. מבנה ההליך המוצע ההבדל המרכזי בין הדין הקיים לבין הדין המוצע הוא הבניית ההליך, כך שכל חלקיו נועדו להוביל למטרה ברורה - הצו לשיקום כלכלי. הצו הפותח את ההליכים - צו לפתיחת הליכים - משמעותו פתיחה בתקופת בדיקה שמטרתה לספק לבית המשפט בסיס עובדתי לקבלת החלטה והמלצה על תכנית לפירעון החובות. צמתי ההכרעה המשמעותיים ביותר בהליך - צו פשיטת הרגל וצו ההפטר - אוחדו לכדי צו אחד שקובע כיצד יתנהל הטיפול בחדלות הפירעון של החייב וכיצד יסתיים. באופן זה, הליכי חדלות הפירעון מקבלים מטרה ומוקד, דבר שנועד להבטיח שיתנהלו ביעילות ויתרמו להגברת הוודאות. מוצע שהצו הפותח את ההליכים לבקשת יחיד - צו לפתיחת הליכים - יינתן בידי הממונה )ראו פרק ב' לחלק ג' להצעת החוק(. אם תוגש בקשה לביטול הצו בידי נושה, הבקשה תידון בבית משפט השלום, שהוא הערכאה המתאימה להכרעה בסכסוכים )ראו פרק ג' לחלק ג' להצעה(. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 659 )ב( לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה: )1 )מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל; )2 )במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל. )ב( לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה: )1 )מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל; )2 )במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל. כאשר נושה מבקש לפתוח בהליכים ולהכניס את היחיד למשטר של חדלות פירעון, הבקשה תידון בבית משפט השלום. לעניין בקשת נושה, מוצע לוותר על דרישת "מעשה פשיטת הרגל" ולהסמיך את בית המשפט לתת צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה ככל שהחייב חדל פירעון ולא פרע לנושה חוב במועדו. פרק ה' לחלק ג' להצעת החוק עוסק בתוצאות הצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד. על פי המוצע, עם מתן הצו ימונה נאמן לנכסיו של היחיד, יוקפאו ההליכים נגדו ולא יהיה ניתן לפרוע את חובות העבר שלו מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם להוראות החוק המוצע. כמו כן, יוטלו על היחיד הגבלות עד לבירור מלא של מצבו הכלכלי, שמטרתן מניעת הגדלת החוב והבטחת ניהולם התקין של ההליכים. עוד מוצע כי עם מינוי הנאמן תיפתח תקופת בדיקה של תשעה חודשים, שבמהלכה יכנס הנאמן את נכסיו של היחיד וינהל אותם, יאסוף מידע לגבי היחיד ויברר את מצבו הכלכלי ואת הסיבות לו. כן יחל הליך של הגשת תביעות חוב, בירורן והכרעה בהן בידי הנאמן )ראו פרק ז' לחלק ג' להצעת החוק(. בתום תקופת הבדיקה, יגיש הממונה לבית המשפט הצעה לצו לשיקום כלכלי. ההצעה תתבסס על הבירור העובדתי שערך הנאמן לגבי היחיד במהלך תקופת הבדיקה. מוצע כי הממונה לא ישמש נאמן על נכסי היחיד, אלא ימנה למטרה זו נאמן שהוא אדם פרטי המוכשר לכך ונבחר לתפקיד בקפידה. ראו לעניין זה ביתר הרחבה את דברי ההסבר לפרק ו' לחלק ג' להצעת החוק העוסק בנאמן. בית המשפט יערוך דיון בהצעת הממונה, וייתן צו לשיקום כלכלי - הצו המשמעותי ביותר בהליך )ראו פרק ח' לחלק ג' להצעת החוק(. צו לשיקום כלכלי כולל תכנית לתשלום חובות העבר של היחיד מנכסיו ומהכנסתו השוטפת וכן קובע את תקופת התכנית. בתום תקופת התשלומים לפי התכנית יופטר החייב מחובותיו. החוק המוצע מבקש לקבוע כללים מנחים לקביעת אורכה של תקופת התשלומים. הוא קובע ברירת מחדל של שלוש שנים לתקופת התשלומים אך מאפשר לסטות ממנה כאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת. כך, על פי המוצע, רשאי בית המשפט לקבוע תקופה ארוכה יותר במקרה שהתנהלותו של היחיד אינה תקינה ומצדיקה את דחיית ההפטר, וכן רשאי הוא שלא לקצוב את התקופה כלל. במקרים מתאימים, רשאי בית המשפט לקבוע כי תקופת התשלומים תקוצר. כמו כן מוצע להותיר בידי בית המשפט סמכות לשנות את תקופת התשלומים כדי ליצור לחייב תמריץ לשתף פעולה עם ההליכים. במקרים שבהם אין טעם בקביעת תקופת תשלומים מאחר שהכנסתו של החייב מספיקה רק לצרכיו הבסיסיים, ואין לו פוטנציאל הכנסה לא ממומש, יהיה ניתן לוותר על התשלומים והחייב יופטר מחובותיו לאלתר. נוסף על השינוי המתואר לעיל במבנה ההליכים לעומת הדין הקיים, מוצע לקבוע בחוק הליך חדלות פירעון מיוחד שיתנהל לפני רשם ההוצאה לפועל. בהליך זה, שמוצע לקבוע בפרק י"ב לחלק ג' להצעת החוק, יתברר עניינם של יחידים בעלי חובות בהיקף נמוך, עד ל–000,150 שקלים חדשים. חלק ג' להצעת החוק המתואר לעיל מחולק לשנים עשר פרקים. הפרק הראשון קובע את תחולת הפרק והוראות כלליות. פרקים ב' ו–ג' עוסקים בצו לפתיחת הליכים הניתן לבקשת יחיד או נושה. פרק ד' עוסק בסעדים זמניים עד להחלטה בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים. פרק ה' קובע את תוצאות הצו לפתיחת הליכים. פרק ו' עוסק במינוי הנאמן, תפקידיו וסמכויותיו לאורך הליכי חדלות הפירעון. פרק ז' עוסק בתקופת הביניים ממתן הצו לפתיחת ההליכים ועד למתן צו השיקום. הפרק קובע את ההגבלות שיחולו על היחיד בתקופת הביניים, את התשלומים שעליו לשלם לקופת הנשייה בתקופה זו והוראות לעניין בדיקת מצבו הכלכלי. פרק ח' עוסק בתוכן הצו לשיקום כלכלי וקובע הוראות לעניין יישומו ושינויו. פרק ט' קובע הוראות לעניין ההפטר. פרק י' קובע הוראות לעניין יחיד שנפטר. פרק י"א הוא פרק השונות ופרק י"ב עוסק בהליכי חדלות הפירעון של יחידים בעלי חובות בהיקף נמוך שיתנהלו על פי המוצע במערכת ההוצאה לפועל. פרק א': תחולה והוראות כלליות סעיף 101 מוצע לקבוע כי הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד. סעיף קטן )ב( קובע את הזיקות הנדרשות כדי לפתוח בהליכים לגבי יחיד בישראל. הזיקות הקבועות בסעיף דומות במהותן לאלה הקבועות לגבי תאגיד בסעיף 5 להצעת החוק. השינוי העיקרי הוא לגבי הזיקה של מרכז החיים הקבועה בפסקה )1 .)מוצע לקבוע כי זיקה לישראל מתקיימת אם מרכז חייו של היחיד במועד הגשת הבקשה דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 660 הרשאים להגיש בקשה 102 .אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד: )1 )היחיד; )2 )נושה; )3 )היועץ המשפטי לממשלה. הגורם המוסמך 103( .א( בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה.לדון בבקשה )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 000,150 שקלים חדשים תוגש לרשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות פרק י"ב. )ג( בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה, לצו לפתיחת הליכים, יוגשו לבית המשפט. או בששת החודשים שקדמו לכך היה בישראל. הרחבת הזיקה גם למצב שבו מרכז חייו של היחיד היה בישראל בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה )וזאת בשונה מהקבוע לגבי תאגידים( נועדה למנוע אפשרות של חייבים להתחמק מפתיחת הליכי חדלות פירעון לגביהם באמצעות שינוי מקום המגורים. כמו כן מוצע לקבוע כי זיקת הסמכות הנדרשת לשם פתיחה בהליכים לגבי יחיד מתקיימת אם הוא מנהל עסקים בישראל או שיש לו נכסים בישראל. סעיף 2 לפקודת פשיטת הרגל קובע היום כי ניתן לפתוח בהליכי פשיטת רגל רק נגד חייב שמלאו לו שמונה עשרה שנה או אם לדעת בית המשפט סביר שהנושים נשאו ונתנו עם החייב כאילו מלאו לו שמונה עשרה שנה. הוראה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ,הקובע תנאים אחרים לכשרותן של פעולות קטין )למשל, סעיף 4 לאותו חוק קובע כי פעולה של קטין היא אכיפה אם נציגו הסכים לכך; סעיף 5 לחוק קובע מגבלות לביטול פעולות שנעשו שלא בהסכמת נציג הקטין וסעיף 6 לחוק קובע סוגים של פעולות שאינן ניתנות לביטול אף אם נציגו של הקטין לא הסכים להן( ולכן מוצע שלא לקבוע הוראה דומה. התנאים לעניין גילו של החייב והפתיחה בהליכים בשמו או נגדו יהיו בהתאם לדין הכללי. סעיף 102 מוצע לקבוע כי מי שרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד הם היחיד, נושה או היועץ המשפטי לממשלה. הוראה זהה מוצעת בסעיף 6 להצעת החוק לגבי לתאגידים. סעיף 103 סעיף זה קובע כי בקשה לצו לפתיחת הליכים המוגשת בידי יחיד תוגש לממונה ואילו בקשת נושה לצו תוגש לבית המשפט. בקשה לצו לפתיחת הליכים המוגשת בידי יחיד שסך חובותיו נמוך מ–000,150 שקלים חדשים תוגש על פי המוצע לרשם ההוצאה לפועל שהוא הגורם שמוסמך לדון בה )ראו לעניין זה בהרחבה את דברי ההסבר לפרק י"ב בחלק זה(. ההבדל בהוראות החלות על בקשת יחיד לעומת אלה החלות על בקשת נושה נובע מההבדל היסודי ביניהן. בקשה לצו לפתיחת הליכים המוגשת בידי היחיד אינה מבקשת בהכרח לפגוע בזכויותיהם של נושי היחיד. מתן הצו לפתיחת הליכים אמנם מעביר את גביית חובותיו של היחיד למשטר קולקטיבי אך משטר זה לא נועד לפגוע בנושים אלא להיפך - להשיא את ערך נשייתם. לכן ההכרעה בבקשת יחיד למתן צו לפתיחת הליכים אינה בגדר הכרעה בסכסוך, ובהתאם לכך, הגורם שהחוק המוצע מסמיכו לדון בה הוא הממונה. לכך יש להוסיף את העובדה שבפרקטיקה לא מוגשות התנגדויות לחלק ניכר מבקשות היחיד וההכרעה בבקשות אלה במרבית המקרים היא טכנית בעיקרה. אכן, אם נושה מגיש בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים, מוצע שההכרעה בבקשה תעבור לבית המשפט. זאת מאחר שבסיטואציה הזו קיימת מחלוקת בין הנושה לבין היחיד שבה נדרשת הכרעה שיפוטית. לעומת זאת, בקשה לצו לפתיחת הליכים המוגשת בידי נושה היא בקשה שבמהותה מבקשת לפגוע באוטונומיה הכלכלית של היחיד ובהיבטים מסוימים אף בחירותו. לכן, נקודת המוצא לגבי בקשת נושה היא שהיחיד הוא צד המתנגד לבקשה ויש להכריע בה בבית המשפט. בשל הבדל יסודי זה בין בקשת יחיד לבין בקשת נושה מחולקות הוראות חלק זה הנוגעות לבקשת יחיד ולבקשת נושה לפרקים נפרדים. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 661 פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד בקשת היחיד 104( .א( היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים )בחלק זה - בקשת לממונה יחיד(, בהתקיים שניים אלה: )1 )הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש כדי למנוע את חדלות פירעונו; )2 )סך חובותיו עולה על 000,150 שקלים חדשים. )ב( לבקשה יצרף היחיד את אלה: )1 )תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה; )2 )דוח המתייחס למועד הגשת הבקשה ולשנתיים שקדמו לו, הכולל את הפרטים כמפורט להלן, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים: )א( פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו; )ב( הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ותביעות שהוא מנהל או המתנהלים נגדו; )ג( מקצועו והשכלתו; )ד( פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם של בן–זוגו, של ילדיו הקטינים וכן של ילדיו הבגירים הגרים עמו, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו הגר עמו; )3 )כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ומהגורמים כמפורט בהן: פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד 104( .א( היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים )בחלק זה - בקשת יחיד(, בהתקיים שניים אלה: בקשת היחיד לממונה )1 )הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש כדי למנוע את חדלות פירעונו; )2 )סך חובותיו עולה על 000,150 שקלים חדשים. )ב( לבקשה יצרף היחיד את אלה: )1 )תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה; )2 )דוח המתייחס למועד הגשת הבקשה ולשנתיים שקדמו לו, הכולל את הפרטים כמפורט להלן, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים: )א( פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו; )ב( הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ותביעות שהוא מנהל או המתנהלים נגדו; )ג( מקצועו והשכלתו; )ד( פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם של בן–זוגו, של ילדיו הקטינים וכן של ילדיו הבגירים הגרים עמו, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו הגר עמו; )3 )כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ומהגורמים כמפורט בהן: פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד סעיף 104 ותוספת ראשונה התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בידי היחיד )להלן - בקשת יחיד( זהים לתנאים לבקשת תאגיד שבסעיף 7(א( לחוק המוצע, ואולם יחיד רשאי להגיש בקשה לממונה רק אם סך חובותיו עולה על 000,150 שקלים חדשים. יחיד שסך חובותיו נמוך מסכום זה, אך עולה על 000,25 שקלים חדשים יגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל )לפי פרק י"ב לחלק ג'(. כמו כן, על היחיד לצרף לבקשה תצהיר על כך שמתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה, דוח מפורט בדבר מצבו הכלכלי וכן כתב ויתור על סודיות בעניינים שיפורטו להלן. דרישות אלה נועדו להבטיח כי לממונה יהיה מלוא המידע הנדרש כדי לקבל החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים וכדי לנהל את ההליכים. כיום, קובע סעיף 17(א()2 )לפקודת פשיטת הרגל כי על החייב לצרף, לבקשת פשיטת רגל, דין וחשבון המתייחס למועד הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס וזו שקדמה לה. כדי לקבוע סטנדרט דיווח קבוע ואחיד ולא ליצור תמריץ להגיש את הבקשה במועד מסוים בשנה במטרה לצמצם את חובת הדיווח, מוצע לדרוש מכלל היחידים להגיש דוח המתייחס לשנתיים שקדמו להגשת הבקשה. הדוח יכלול על פי המוצע הן מידע הדרוש לממונה כדי לקבל תמונה של מצבו הכלכלי של החייב, והן פרטים הדרושים לו כדי לקבוע מהו פוטנציאל ההשתכרות שלו. לפוטנציאל ההשתכרות חשיבות לעניין לעניין גובה התשלום החודשי. על הדוח לכלול גם את הפרטים הידועים ליחיד לעניין נכסיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם של בן זוגו ושל הסמוכים על שולחנו. מידע זה נדרש כדי לאפשר לממונה לקבל תמונה כוללת של מצבו הכלכלי של החייב והתא המשפחתי שלו. כתב ויתור על סודיות, שאותו נדרש היחיד לצרף לבקשה, כולל בתוכו הסכמה לקבלת מידע מרשימת גורמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק המוצע, בעניינים המפורטים באותה התוספת. התוספת מבוססת על התוספת השנייה לחוק ההוצאה לפועל בשינויים קלים, ונועדה לאפשר את איסוף מלוא המידע הרלוונטי על אודות החייב תוך שמירה על כבודו ופרטיותו. יודגש כי ההצדקה לאיסוף המידע האמור אינה נובעת מכתב ויתור הסודיות אלא מהצורך בקבלת תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי של היחיד. משום כך גם כאשר ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, שבו היחיד אינו חותם על כתב ויתור על סודיות, ניתן לאסוף את אותו המידע. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 662 )א( מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו - מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-171981 ,אך למעט רשות המסים וגוף המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה; )ב( מידע לעניין מצבו הכלכלי וכן מידע לעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל - מכל גורם המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה בעניינים כמפורט בטור ב' שלצדו. )ג( בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור -בירושלים; לעניין זה, "מחוז" - בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק . בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד-181984 החלטת הממונה בבקשת יחיד להגשת הבקשה, ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשתה, צו לפתיחת הליכים.105( .א( מצא הממונה לאחר עיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה כי מתקיימים התנאים )ב( סבר הממונה כי אין די בבקשה ובמסמכים שצורפו לה כדי לקבל החלטה בבקשה, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הממונה כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון. פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק שיקבע השר.106( .א( הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד תכליתו של כתב ויתור הסודיות היא בעיקר להבהיר ליחיד מבקש הבקשה מה יהיה היקף המידע שייאסף על אודותיו במסגרת ההליכים. סעיף 105 מוצע לקבוע כי הממונה יכריע בבקשת היחיד על בסיס הבקשה והמסמכים שצורפו לה, וזאת טרם קבלת עמדת הנושים. גם כיום, צו הכינוס, הפותח את הליכי פשיטת הרגל, ניתן על בסיס הבקשה שהגיש היחיד ובדיקה ראשונית של הכונס הרשמי, ובלא קבלת עמדת הנושים )ראו סעיפים 17 ו–18 לפקודת פשיטת הרגל(. מוצע להותיר פרקטיקה זו על כנה מכמה סיבות: ראשית, כניסה להליך חדלות פירעון מכפיפה את היחיד למשטר נוקשה, גוררת הטלת הגבלות ובעיקר מוציאה מידיו את הסמכות לפעול בנכסיו. את עיקר השפעת הצו סופג היחיד, לכן התמריץ להגיש בקשת סרק כדי להונות נושים, מצומצם יחסית. שנית, התנאים למתן צו לפתיחת הליכים הם ברובם טכניים וניתנים לבירור בקלות יחסית. זאת, בעיקר לאור העובדה שדרישת תום הלב שנכללה בפקודת פשיטת הרגל איננה עוד תנאי למתן צו לפתיחת הליכים ליחיד. שלישית, מתוך רצון לפשט את ההליך ובמטרה להגביר את הוודאות, מוצע לצמצם ככל האפשר את התקופה שבין הגשת הבקשה למתן הצו. מתן אפשרות לכלל הנושים להגיב מחייבת פרסום בדבר הגשת הבקשה ומתן שהות לנושים לגבש עמדה. כמו כן, עצם פרסום הבקשה טרם מתן הצו עלול לפגוע בפרטיותו של היחיד שלא לצורך. לצורך צמצום תקופה זו מוצע גם לקצוב את המועד למתן ההחלטה בידי הממונה. מובן כי לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים תינתן לנושים זכות לדרוש את ביטולו אם יתקיימו העילות לכך. ההכרעה בבקשת היחיד יכולה להתקבל על סמך הבקשה והמסמכים שצורפו לה, ובלי לקיים דיון בנוכחות היחיד. זאת בניגוד להחלטה בדבר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד שבה נדרש דיון. הטעם לאבחנה זו נובע מהרצון לייעל ולקצר את הליכי חדלות הפירעון לגבי יחידים. לכך יש להוסיף את העובדה שרוב הליכי חדלות הפירעון המתנהלים לגבי יחידים הם פשוטים יחסית להליכים מקבילים המתנהלים לגבי תאגידים ועל כן אין צורך בקיום דיון בנוכחות היחיד כדי לקבל את ההחלטה בדבר מתן הצו לפתיחת הליכים. במקרה שבו חסרים פרטים כדי להכריע בבקשה, רשאי הממונה לדרוש מהיחיד את המידע הנוסף הדרוש לו או לזמנו לדיון לפניו. סעיף 106 מתן צו לפתיחת הליכים מעביר את היחיד למשטר פירעון חובות קולקטיבי. למשטר זה השלכה על נושיו של היחיד ועל כן ישנה חשיבות ליידע את הנושים בדבר מתן הצו ולאפשר להם לבקש את ביטולו אם הם סבורים שניתן שלא בצדק. זאת במיוחד לאור 17 ס"ח התשמ"א, עמ' 128. 18 ס"ח התשמ"ד, עמ' 198. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 663 )ב( הממונה ישלח העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו. עיון בצו ובבקשת היחיד 107( .א( פורסמה הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 106 ,רשאי נושה לעיין בצו וכן בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה, ולהעתיקם. )ב( הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים שצורפו לבקשה הנוגעים לעניינם של בן–זוגו של היחיד או של ילדיו, ולהעתיקם, אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לצורך הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. )ג( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה. בקשה לביטול צו 108( .א( הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, לפתיחת הליכים בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי סעיף 106 ,בקשה לביטולו; המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה. )ב( הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, לפי הוראות סעיף קטן )א(, יחליט בית המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו, כולן או חלקן, עד להחלטה בבקשה; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד, יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ–14 ימים מיום ההחלטה. )ג( דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי. )ד( שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט במסגרת פסיקת ההוצאות. )ה( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה. )ב( הממונה ישלח העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו. 107( .א( פורסמה הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 106 ,רשאי נושה לעיין בצו וכן בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה, ולהעתיקם. עיון בצו ובבקשת היחיד )ב( הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים שצורפו לבקשה הנוגעים לעניינם של בן–זוגו של היחיד או של ילדיו, ולהעתיקם, אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לצורך הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. )ג( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה. 108( .א( הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי סעיף 106 ,בקשה לביטולו; המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה. בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים )ב( הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, לפי הוראות סעיף קטן )א(, יחליט בית המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו, כולן או חלקן, עד להחלטה בבקשה; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד, יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ–14 ימים מיום ההחלטה. )ג( דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי. )ד( שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט במסגרת פסיקת ההוצאות. )ה( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה. המבנה המוצע שלפיו אין לנושים אפשרות להישמע טרם מתן הצו. מאחר שהליכי חדלות הפירעון משפיעים על כלל נושיו של היחיד, גם אם לא ציין אותם בבקשתו, מוצע לקבוע כי יידוע הנושים בהליכי חדלות פירעון של יחידים ייעשה הן בדרך של משלוח הודעה לנושים שמנה היחיד בבקשתו, והן בדרך של פרסום הודעה על מתן הצו. בניגוד להסדר המוצע לגבי תאגידים בסעיף 26 להצעת החוק, חובת משלוח העתק מהצו מוטלת על הממונה, ולא על מבקש הצו. הטעם להבדל נובע מכך שהטלת חובת המשלוח על המבקש, שהוא ברוב המכריע של המקרים היחיד, עלולה להטיל עליו נטל כבד שהוא יתקשה לעמוד בו. סעיף 107 לנושים עומדת הזכות לעיין בצו ובבקשת היחיד כדי שיוכלו לפעול לביטול הצו, אם ימצאו צורך בכך. מאחר שבקשת היחיד כוללת מידע כלכלי רגיש ופרטי מוצע לחלק את זכות העיון של הנושים בבקשת היחיד לשתי רמות רגישות: הרמה הראשונה היא המידע על אודות החייב עצמו. ביחס למידע זה עומדת לנושה הזכות לעיין בלא כל הגבלה. רמת רגישות גבוהה יותר היא כאשר מדובר במידע על אודות מי שאינו היחיד מגיש הבקשה, דוגמת בן זוגו או ילדיו. ביחס למידע זה מוצע לקבוע כי הנושה לא יהיה רשאי לעיין בו. ואולם מוצע כי הממונה יהיה רשאי להתיר לנושה לעיין גם במידע זה אם שוכנע כי המידע נדרש לנושה לצורך הגשת הבקשה לביטול הצו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין זכות העיון בבקשה ובצו. סעיף 108 מוצע כי אדם הרואה את עצמו נפגע ממתן הצו יהיה רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה בדבר מתן הצו. הגשת הבקשה לביטול, משמעה שנדרשת הכרעה בסכסוך בין היחיד לבין מגיש הבקשה. בחינת הבקשה יכולה גם לחייב דיון בשאלות עובדתיות ומשפטיות ולכן דורשת הכרעה שיפוטית. לפיכך מוצע לקבוע כי אם הוגשה בקשה לביטול הצו, תעבור ההכרעה בה לידי בית המשפט. השימוש במונח "בקשה לביטול" מוצע במטרה להדגיש שלא מדובר בהליך בעל אופי של ערעור, אלא בתגובת מגיש הבקשה לביטול לבקשת היחיד לצו, שבית המשפט יקיים בה דיון מחדש )Novo De.) עם הגשת הבקשה לביטול, בית המשפט יבחן האם יש להתלות את תוקפו של הצו לפתיחת הליכים או את תוצאותיו. בנסיבות בהן בית המשפט החליט על התליה דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 664 פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה בקשת נושה לבית המשפט 109( .א( נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים )בחלק זה - בקשת נושה(, אם היחיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות החזקה שבסעיף 110. )ב( נושה בחוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן קיים חשש ממשי כי היחיד פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה 110( .א( בבקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה: )1 )הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 000,25 שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: )א( אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי–תשלום החוב; )ב( הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום; )2 )הומצאה ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים )גבייה(, לתשלום חוב שסכומו עולה על 000,25 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; )3 )בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה סכום העולה על 000,25 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, ובלבד שאם פסק הדין קויים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 000,25 שקלים חדשים. )ב( בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה מדוע אין די בהליכי גבייה אחרים לפי דין כדי להביא לגביית החוב. )ג( חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי–תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעון של היחיד. הליכים לבקשת צו לפתיחת צירוף מסמכים 111 .לבקשת הנושה יצרף הנושה תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל הנושה לצרף לבקשתו לצורך הוכחת התנאים להגשתה. במעמד צד אחד, דומה הדבר למתן סעד זמני במעמד צד אחד, לכן יחולו הוראות דומות על קיום דיון בבקשה לסעד זמני במעמד צד אחד. גם הדיון בבקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים יתקיים על פי המוצע בהקדם האפשרי. להכרעה מהירה בבקשת הביטול חשיבות רבה, שכן מתן הצו גורר תוצאות קשות מבחינת היחיד. החלטה מהירה בבקשה תורמת גם לוודאות. מוצע כי אם בית המשפט שוכנע כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, הוא רשאי לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות המשפט, זאת, כדי לצמצם שימוש לרעה בזכות לבקש את ביטול הצו. פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה סעיפים פרק ג' לחלק ג' להצעת החוק עוסק בבקשת 109 ו–118 נושה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד )להלן - בקשת נושה( או בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו כאמור. בקשה לצו לפתיחת הליכים המוגשת בידי נושה או בידי היועץ המשפטי לממשלה היא בקשה שבמהותה מבקשת לפגוע באוטונומיה הכלכלית של היחיד. לכן נקודת המוצא ביחס לבקשה זו היא שהיחיד הוא צד שמתנגד לבקשה ויש להכריע בה בבית המשפט. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 665 משלוח העתק מהבקשה עם הגשתה.112 .נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה ליחיד ולממונה מיד הגשת התנגדות התנגדות לבקשת הנושה.113( .א( אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט לבקשה )ב( השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה. חיוב בשל הגשת לבבקשה בחוסר תום הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט, במסגרת פסיקת ההוצאות.114( .א( שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי דיון בבקשת נושה לצו לפתיחת הליכים 115( .א( דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי. )ב( בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנושה או הממונה, להזמין את היחיד להעיד ולדרוש שיציג מסמכים לפני בית המשפט. )ג( בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה ובהתנגדויות לה. החלטת בית המשפט בבקשת נושה הליכים.116( .א( מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת בקשת נושה, ייתן צו לפתיחת )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, מצא בית המשפט כי מתקיימים שניים אלה רשאי הוא לדחות את הבקשה: )1 )מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד; לעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד; )2 )אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים. פרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ועיון בו הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ממנו ועיון בו.117 .ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יחולו הוראות סעיפים 106 ו–107 לעניין פרסום 118 .היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים המשפטי לממשלה בקשת היועץ אם מצא כי קיים אינטרס ציבורי לכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשת נושה. עם הגשתה.112 .נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה ליחיד ולממונה מיד משלוח העתק מהבקשה התנגדות לבקשת הנושה.113( .א( אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט הגשת התנגדות לבקשה )ב( השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה. לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט, במסגרת פסיקת ההוצאות.114 .שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא חיוב בשל הגשת תום לב בקשה בחוסר לצו לפתיחת 115( .א( דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי.דיון בבקשת נושה )ב( בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנושה או הממונה, להזמין את היחיד הליכים להעיד ולדרוש שיציג מסמכים לפני בית המשפט. )ג( בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה ובהתנגדויות לה. הליכים.116( .א( מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת בקשת נושה, ייתן צו לפתיחת החלטת בית המשפט בבקשת נושה )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, מצא בית המשפט כי מתקיימים שניים אלה רשאי הוא לדחות את הבקשה: )1 )מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד; לעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד; )2 )אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים. הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ממנו ועיון בו.117 .ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יחולו הוראות סעיפים 106 ו–107 לעניין פרסום פרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ועיון בו 118 .היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי קיים אינטרס ציבורי לכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשת נושה. המשפטי לממשלה בקשת היועץ ההוראות המוצעות לעניין בקשת נושה מקבילות להוראות לעניין בקשה נושה של תאגיד. ואולם בעוד שהחזקה הנוגעת למינוי כונס נכסים למרבית נכסי התאגיד )בסעיף 10(א()2 )להצעת החוק( מצביעה על חדלות פירעון של תאגיד, לגבי יחיד ייתכנו נסיבות אחרות למינוי כונס נכסים למרבית נכסיו. לכן מוצע לא לקבוע חזקה כזו לגבי יחיד. כמו כן, סמכותו של בית המשפט לחייב בכפל הוצאות אדם שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום לב הוגבלה בחלק זה לבקשות שהוגשו ביוזמת נושה - בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים שניתן לבקשת יחיד ובקשת נושה לצו לפתיחת הליכים )סעיפים 108 ו–114 להצעת החוק, בהתאמה(. זאת משום שבקשת יחיד לא נידונה לפני בית המשפט אלא לפני הממונה. בנוסף, כיוון שלצו לפתיחת הליכים ישנן השלכות קשות על היחיד לא נראה שיש צורך ביצירת הרתעה כלפיו מפני הגשת בקשות סרק, ואין צורך ביצירת אפקט מצנן נוסף. הליכי חדלות פירעון שנפתחים לבקשת נושה אחד של היחיד ישפיעו גם על נושים נוספים שלו. לכן מוצע שגם צו לפתיחת הליכים שניתן לבקשת נושה יפורסם ויישלח העתק ממנו לנושים, בהתאם להוראות החלות בהקשר זה לעניין צו לפתיחת הליכים שניתן לבקשת היחיד. במטרה לתת מענה למקרים שבהם אין ליחיד ולנושים אינטרס לפתוח בהליכי חדלות פירעון, אך יש בכך תועלת ציבורית, מוצע לקבוע שגם היועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחה בהליכים. הוראה זהה מוצעת גם לגבי חייב שהוא תאגיד )סעיף 11 להצעת החוק(. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 666 פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים סעד זמני במסגרת בקשת נושה 119( .א( הוגשה בקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים רשאי בית המשפט, לבקשת נושה או היחיד, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה, אם שוכנע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 116: )1 )איסור לבצע עסקאות מסוימות או התניית ביצוען באישור מאת בית המשפט; )2 )איסור לפרוע את חובות העבר של היחיד והקפאת הליכים נגד היחיד; ניתן סעד זמני כאמור - )א( ימנה נאמן זמני לשם שמירה על נכסי היחיד; על מינוי נאמן כאמור יחולו הוראות סעיף 125 ;בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני; )ב( יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של היחיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים; )ג( יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א' לפרק ז'; בית המשפט רשאי להורות כי הגבלה אחת או יותר לא תחול אם מצא כי ההגבלה אינה נחוצה לצורך הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו. )ב( על סעד זמני יחולו הוראות סעיפים 20(ב( עד )ד(, ו–21 ,בשינויים המחויבים. עיכוב זמני של הליך 120( .א( הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה שיפוטי תלוי ועומד הליך נגד היחיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה, רשאים היחיד או נושה, לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה. )ב( בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט או בית הדין לעבודה, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 20(ב(. )ג( הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים. פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים סעיפים בבקשת יחיד אין צורך במתן סעדים זמניים. זאת 119 ו–120 משום שמדובר בהליך מינהלי שמתנהל בין היחיד לממונה ולא הליך אדוורסרי. לעומת זאת, בקשת נושה נידונה בבית המשפט והצד השני להליך הוא היחיד. משום כך יש צורך לקבוע הוראות לעניין סעדים זמניים שיחולו עד להכרעה בבקשה. הסעדים הזמניים המוצעים דומים במהותם לסעדים שמוצע לקבוע בפרק ג' לחלק ב' העוסק במתן סעדים זמניים בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים של תאגיד, בהבדל מרכזי אחד. בהליכי חדלות פירעון של יחידים אין אפשרות לתת סעד מקביל לסעד הניתן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד של מינוי נאמן זמני לתאגיד לשם הבטחת ניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו )סעיף 20(א()2 )להצעת החוק(. סעד זה נועד לאפשר את המשך פעילותו העסקית של התאגיד בלא איסור על פירעון חובות העבר והקפאת הליכים. סעד זה אינו רלוונטי לגבי יחיד שכן גם אם יש ליחיד עסק, העסק אינו אישיות משפטית נפרדת ולכן אין אפשרות לבודד את פעילות העסק מהתנהלותו הכוללת של היחיד. סעיף 120 להצעת החוק דומה במהותו לסעיף 22 לחוק המוצע המאפשר עיכוב זמני של הליכים שיפוטיים פרטניים התלויים ועומדים נגד התאגיד, משהוגשה לגבי התאגיד בקשה לצו לפתיחת הליכים. מאחר שההליך לגבי היחיד מתנהל בבית משפט השלום או לפני הממונה, מוצע כי בית המשפט או בית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך שעיכובו מבוקש, ידון בבקשה לעיכוב. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 667 פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים תוצאות צו לפתיחת 121 .עם מתן צו לפתיחת הליכים - הליכים )1 )נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד; )2 )לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם להוראות חוק זה; )3 )יוקפאו ההליכים נגד היחיד בהתאם להוראות פרק ה' לחלק ב', בשינויים המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה - ההגבלות בטלות; )4 )הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, בהתאם להוראות פרק ו'; )5 )תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור בפרק ז', שבמהלכה - )א( יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א' לפרק ז' בהתאם להוראות אותו סימן; )ב( הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ז'. הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד.122 .עם מתן צו לפתיחת הליכים, בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה, יהיה הממונה ממונה פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים לפתיחת הליכים 121 .עם מתן צו לפתיחת הליכים - תוצאות צו )1 )נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד; )2 )לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם להוראות חוק זה; )3 )יוקפאו ההליכים נגד היחיד בהתאם להוראות פרק ה' לחלק ב', בשינויים המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה - ההגבלות בטלות; )4 )הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, בהתאם להוראות פרק ו'; )5 )תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור בפרק ז', שבמהלכה - )א( יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א' לפרק ז' בהתאם להוראות אותו סימן; )ב( הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ז'. על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד.122 .עם מתן צו לפתיחת הליכים, בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה, יהיה הממונה ממונה הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים סעיף 121 הסעיף קובע מהן תוצאות מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד. תוצאות אלה דומות בעיקרן לתוצאות הצו לפתיחת הליכים הניתן לגבי תאגיד, המנויות בסעיף 25 להצעת החוק. ההבדל העיקרי בין תוצאות הצו הניתן לגבי תאגיד לעומת הצו הניתן לגבי יחיד נוגע לתקופת הביניים. בהליכי חדלות פירעון של יחידים, בניגוד לאלה של תאגידים, עם מתן הצו לפתיחת הליכים מתחילה תקופת ביניים שבמהלכה על הנאמן לבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד. על בסיס בדיקה זו תגובש בהמשך תכנית השיקום של היחיד. בנוסף, בתקופה זו יחולו על היחיד הגבלות שונות שתכליתן למנוע פגיעה בצדדים שלישיים או בניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון. לעניין זה ראו ביתר הרחבה את דברי ההסבר לפרק ז' לחלק זה העוסק בתקופת הביניים. הבדל נוסף בין הליכי חדלות פירעון של תאגידים לבין הליכי חדלות פירעון של יחידים נוגע למינוי הנאמן. בהליכי חדלות פירעון של תאגידים ממנה בית המשפט את הנאמן. לעומת זאת, בהליכי חדלות פירעון של יחידים ממונה הנאמן בידי הממונה. יודגש כי מינוי הנאמן בידי הממונה נכון הן במקרה שבו התקבלה ההחלטה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד בידי הממונה, והן במקרה שבו התקבלה הכרעה זו בידי בית המשפט. עניין נוסף שמוצע לחדד הוא הקביעה כי הקפאת ההליכים לגבי היחיד כוללת את בטלות המגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי הגבייה. חלק מהמגבלות אינן רלוונטיות בהליכי חדלות פירעון. כך לדוגמה, המגבלה על החזקת רישיון נהיגה שניתן להטיל לפי סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל. תכליתה של מגבלה זו היא הפעלת לחץ על יחיד שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כהגדרתו באותו חוק. תכלית זו אינה רלוונטית בהליכי חדלות פירעון לפי חלק זה מאחר שבהליכים אלה מוסדרים חובותיו של היחיד באופן קולקטיבי והוא עצמו אינו רשאי לפרוע את חובותיו שלא במסגרת ההליכים. חלקן האחר של המגבלות חל גם בהליכי חדלות פירעון, אך העילה להטלתן שונה. סיבה נוספת לביטול ההגבלות היא סיבה פרוצדורלית - כיום, אם מוטלות על החייב מגבלות זהות בידי ערכאות שונות, על חייב שמבקש לבטל את ההגבלה באופן זמני לפנות בבקשה נפרדת לכל אחד מן הגופים שהטיל את ההגבלה. מאחר שעם מתן הצו לפתיחת הליכים עוברים ענייניו של היחיד למשטר קולקטיבי, מוצע שגם הסרת ההגבלות המוטלות עליו תבוצע בידי גורם אחד. סעיף 122 סעיף זה קובע כי הממונה על הליכי חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי הוא הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחידים, גם אם נפתחו בדרך של בקשת נושה בבית המשפט. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 668 הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות הפירעון, אלא באישור הממונה.123 .יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות ציון הליכי חדלות הפירעון כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון.124( .א( הנאמן או כל אדם הפועל מטעמו יציין בכל מסמך שהוא מוציא במסגרת תפקידו, )ב( יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן בשם שלפיו ניתן לו הצו ויציין כי הוא חדל פירעון. פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו סימן א': מינוי הנאמן מינוי נאמן 125( .א( הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים. סעיפים מוצע לקבוע כי היחיד שניתן לגביו צו חדלות 123 ו–124 פירעון לא יתקשר בעסקת אשראי, או יבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו ועד תום הליכי חדלות הפירעון, אלא באישור הממונה. עוד מוצע לקבוע כי אם היחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים מתקשר בעסקת אשראי, עליו לעשות זאת בשם שלפיו ניתן לו הצו ולציין כי הוא חדל פירעון. תכליתן של הוראות אלה היא למנוע פגיעה בצדדים שלישיים שעמם עשוי החייב להתקשר. השלמה להוראות אלה נמצאת בסעיף 346 להצעת החוק הקובע כי הפרת הוראות אלה מהווה עבירה פלילית. מוצע לקבוע כי על הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לציין בכל מסמך כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון. הוראה זו מקבילה להוראת סעיף 27 להצעת החוק, החלה לעניין תאגיד. פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו כללי פקודת פשיטת הרגל קובעת כי עם מתן צו הכינוס על הכונס הרשמי לקיים חקירה מקיפה בעניינו של החייב )ראו סעיף 18ג לפקודת פשיטת הרגל(. על בסיס חקירה זו מגיש הכונס הרשמי חוות דעת לבית המשפט והיא משמשת את בית המשפט בהחלטה אם להכריז על החייב פושט רגל )ראו סעיפים 18ד ו–18ה לפקודת פשיטת הרגל(. בפועל, בשנים האחרונות בחלק גדול מתיקי פשיטת הרגל משתמש הכונס הרשמי במנהלים מיוחדים לצורך ביצוע החקירות. מנהלים מיוחדים אלה אינם עובדי המדינה והם ממונים מתוך מאגר מנהלים מיוחדים שהוקם בכונס הרשמי. הכונס הרשמי מפקח על פעילותם של המנהלים המיוחדים ומנחה אותם בעבודתם. הסיבה לשימוש במנהלים המיוחדים היא מחסור בכוח אדם בכונס הרשמי הנובע מהגידול שחל בכמות תיקי פשיטת הרגל בשנים האחרונות. השימוש בבעלי תפקידים חיצוניים לשם הגברת יעילות המערכת אינו ייחודי לתחום פשיטת הרגל. לשוק הפרטי יכולות, גמישות ולעתים אף מקצועיות שאינן קיימות בתוך המדינה. לכן שימוש בידע וביכולות הקיימים בשוק הפרטי יכול לתרום רבות לפעילות המדינה )ראו לדוגמה: סעיף 68א לחוק ההוצאה לפועל המסמיך את שר המשפטים להשתמש בחוקרים פרטיים כחוקרי הוצאה לפועל(. מנגד הפעלת סמכויות שלטוניות בידי גופים פרטיים מגדילה את החשש לשימוש לרעה בסמכויות אלה בשל העדר הפיקוח ואי–הכפיפות של אותם גופים לנורמות האתיות החלות על עובדי מדינה. המודל שמציע החוק המוצע הוא התבססות על נאמנים שאינם עובדי המדינה תוך שמירה על מנגנוני פיקוח ובקרה שיבטיחו את השמירה על זכויותיהם וכבודם של החייבים. הבחירה במודל זה נובעת בעיקר מטעמים יישומיים והבנה שהפקדת הניהול היומיומי של ההליכים בידי עובדי המדינה עלולה לפגוע בסופו של יום בחייבים עצמם. יצוין כי השימוש בנאמנים שאינם עובדי המדינה מקובל בעולם. על פי נתוני הכונס הרשמי, הוגשו במהלך שנת 2014 497,14 בקשות לצו כינוס. בשל פישוט ההליכים והסרת חסמים בחוק המוצע, ניתן לצפות שבשנים שלאחר כניסתו לתוקף, המספר יגדל. יש להוסיף לכך את ביטול הסמכות להכריז על חייב כמוגבל באמצעים לפי חוק ההוצאה לפועל, בחוק ההוצאה לפועל )תיקון מס' 47 והוראת שעה( )הפטר לחייב מוגבל באמצעים(, התשע"ו-2015( ס"ח התשע"ו, עמ' 2497()להלן - תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל(. חייבים אלה יפנו במקרים רבים להליכי חדלות פירעון. מדובר במספר רב של חייבים שהמערכות הקיימות כיום אינן מסוגלות לטפל בהם בלא שימוש בגורמים פרטיים. לא ניתן לערוך אלפי בירורים כלכליים בשנה ביעילות ובמהירות כפי שניתן לעשות תוך הסתייעות בבעלי מקצוע שאינם עובדי המדינה. גם אם היה ניתן לטפל בכמות כזו, קיים חשש רב שהדבר יביא להתארכות ההליכים וסרבולם, מה שעומד בניגוד לאחת המטרות העיקריות של החוק - ייעול ההליכים ופישוטם - ויפגע בסופו של יום בעיקר בחייבים עצמם. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 669 )ב( הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 126 ,על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו. )ג( הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. )ד( הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך; מינה הממונה כמה נאמנים, יקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם. )ב( הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 126 ,על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו. )ג( הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. )ד( הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך; מינה הממונה כמה נאמנים, יקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם. לכן, מוצע כי כל פעילות הניהול היומיומית של הליכי חדלות הפירעון של היחיד, לרבות חקירת החייב, תיעשה בידי הנאמן. הסמכויות שמוצע להפקיד בידי הנאמן הן סמכויות רחבות, דוגמת הסמכות לחקור את היחיד בדבר מצבו הכלכלי והסמכות לדרוש מידע על אודותיו. מתן סמכויות אלה לגורמים פרטיים מגדיל את הסיכון לשימוש לרעה בהן. זאת בפרט לאור העובדה שמדובר ביחידים חדלי פירעון הנמצאים במצב פגיע ולאור יכולתו של בעל התפקיד להשפיע על תוצאות ההליכים בעניינם. כדי להתמודד עם חששות אלה, מוצע להסדיר באופן הדוק את הליך מינוי הנאמנים, זהותם, ודרך הפיקוח עליהם. מוצע גם להסדיר בקפידה את טיב הפיקוח כדי לאפשר לממונה פיקוח אפקטיבי על הנאמנים, ועם זאת לוודא שהפיקוח אינו משתק את פעולת המערכת. מנגנוני הפיקוח העיקריים המוצעים הם אלה: א. הוראות לעניין תנאי כשירות הנאמנים והליכי מינויים )ראו סימן א' לפרק ו'(; ב. הגבלת היקף הסמכויות של הנאמנים - סמכויותיהם של הנאמנים לעניין גיבוש תכנית לשיקום כלכלי של היחיד לא יכללו הפעלה של שיקול דעת מהותי. לכן הסמכות להמליץ לבית המשפט על תכנית השיקום תישאר בידי הממונה. תפקידו של הנאמן יתמקד באיסוף החומר העובדתי ובהכנת דוח על מצבו הכלכלי של היחיד. גם הסמכויות שיהיה רשאי הנאמן להפעיל יהיו מוגבלות. כך לדוגמה המידע שיועבר לידי הנאמן יהיה מוגבל בהיקפו. מידע רגיש במיוחד לגבי היחיד יימסר לממונה בלבד )ראו סימן ב' לפרק ו'(; ג. מערך פיקוח ובקרה - הממונה ינהל מערך פיקוח על פעילותם של הנאמנים. כך לדוגמה, הממונה יפקח על אופן בירור מצבו הכלכלי של היחיד בידי הנאמן )ראו סעיף 152(ד(. סימן א': מינוי הנאמן סעיף 125 סעיף זה קובע הוראה דומה לזו שמוצע לקבוע בסעיף 33 להצעת החוק לעניין מינוי נאמן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד. ההבדל העיקרי בין ההוראות נוגע לגורמים שניתן להם מעמד בנוגע לקביעת זהות הנאמן. לזהותו של בעל התפקיד השלכה משמעותית על ההליכים, ולצדדים השונים להליך אינטרסים מנוגדים בעניין. החוק המוצע מבקש להסדיר את אופן מינוי הנאמן ולהבטיח הליכי מינוי אובייקטיבים, שוויוניים ושקופים. עיקרה של ההוראה המוצעת בקביעת רשימה סגורה של נאמנים, שממנה יהיה ניתן לבחור בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון. את רשימת הנאמנים תרכיב ועדה מקצועית, בהתאם לקריטריונים אובייקטיביים. הרכבת הרשימה בידי ועדה נועדה לוודא שבבחירת הנאמנים שיופקדו על ענייניהם של יחידים יישקלו שיקולים מקצועיים ויינתן ביטוי לזווית הראייה שכל גורם מביא עמו. לעניין הרכב הוועדה ראו להלן בדברי ההסבר לסעיף 126 להצעת החוק. בהליכי חדלות פירעון של תאגיד יש לנושים ולתאגיד זכות להציע לבית המשפט מועמד לתפקיד הנאמן, מתוך רשימת הנאמנים. לעומת זאת בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד ההחלטה בדבר זהות הנאמן נתונה באופן בלעדי לממונה. הטעם לכך נובע מהסמכויות הרחבות שמוקנות לנאמן לגבי היחיד. מוצע כי הממונה יקבע אמות מידה שוויוניות לבחירת הנאמנים ויפרסמן באתר האינטרנט שלו. זאת כחלק מחובתו כרשות מינהלית לפעול בשוויוניות ובשקיפות. עוד מוצע לקבוע הוראות המגבילות את האפשרות למנות נאמן העלול להימצא בניגוד עניינים. עוד מוצע להבהיר ניגוד העניינים כולל גם ניגוד עניינים שנובע מקשרים אישיים או כלכליים עם אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. לבסוף, מוצע לאפשר לממונה למנות כמה נאמנים, ולקבוע את חלוקת הסמכויות ביניהם. מינויים של כמה נאמנים יתאפשר רק כאשר מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך. בניגוד להליכי חדלות פירעון של תאגיד, בהליכים לגבי יחיד לא ניתן למנות את היחיד עצמו לנאמן, אף לא בליווי נאמן נוסף. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 670 126( .א( רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה שימנה השר שחבריה הם: רשימת הנאמנים )1 )שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש; )2 )שני נציגים של הממונה; )3 )נציג מנהל רשות האכיפה והגביה; )4 )נציג לשכת עורכי הדין. )ב( כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן. )ג( השר, בהמלצת הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה ובכלל זה בעניינים אלה: )1 )תנאי כשירות נוספים הדרושים לצורך הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם; )2 )סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינוייה לרבות גריעה ממנה. ערובה 127 .הנאמן יפקיד ערובה להבטחת אחריותו למילוי תפקידו, להנחת דעתו של הממונה. שכר הנאמן 128( .א( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה ההליך לקביעתם. סעיף 126 לנאמן תפקיד מרכזי בהליכי חדלות הפירעון. ליכולותיו המקצועיות וכישוריו עשויה להיות השפעה מכרעת על הצלחת ההליך או כישלונו. לאור זאת, ולאור נימוקים נוספים אשר פורטו בחלק הכללי של דברי ההסבר לפרק זה, מוצע לקבוע כי תגובש רשימת נאמנים שמתוכה ימונו נאמנים בהליכי חדלות פירעון של יחידים. הרשימה ממצבת את מעמדו של הנאמן בהליכי חדלות הפירעון כבעל מומחיות בניהול הליכים מסוג זה. במטרה לגבש רשימה על בסיס אמות מידה מקצועיות ואובייקטיביות, מוצע להסמיך את שר המשפטים למנות ועדה לשם כך. יושב ראש הוועדה יהיה שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי וחבריה יהיו שני נציגים מטעם הממונה, נציג מנהל רשות האכיפה והגבייה ונציג לשכת עורכי הדין בישראל. נציג מנהל רשות האכיפה והגבייה נכלל בוועדה מאחר שהרשימה נועדה גם לשם מינוי נאמנים בהליך המתנהל מול רשם ההוצאה לפועל )לפי פרק י"ב לחלק ג' להצעת החוק( שלגביו יפורט בהרחבה בהמשך. חברי הוועדה הם גורמים המכירים היטב את הליכי חדלות הפירעון וכן את הכישורים הדרושים מבעל התפקיד בהם. מוצע לקבוע בחוק תנאי כשירות לנאמנים הנמנים על הרשימה - על פי המוצע כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין, שהוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות. הטעם לתנאים אלה היא האחריות הכבדה המוטלת על כתפי הנאמן, שלשם מילוי תפקידו בהצלחה עליו להיות בעל כישורים מקצועיים מתאימים וניסיון. עוד מוצע שלא ייכלל ברשימת הנאמנים אדם שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת הממונה לכהן כנאמן. תנאי זה נקבע בין השאר מאחר שבמסגרת תפקידו יש לנאמן גישה למידע רגיש ולנכסיו של היחיד, וכן מוקנות לו סמכויות שונות לגבי היחיד עצמו. בנוסף, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהמלצת הממונה, לקבוע הוראות לגיבוש רשימת הנאמנים, שיכולות לכלול בין השאר תנאי כשירות נוספים וכן דרישה להכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית כתנאי להיכלל ברשימה. סעיפים מוצע לקבוע כי הנאמן יפקיד ערובה להבטחת 127 ו–128 מילוי תפקידו. עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין שכרו של הנאמן והוצאותיו. סעיפים אלה מקבילים לסעיפים 38 ו–39 להצעת החוק לעניין נאמן בהליכי חדלות פירעון של תאגידים. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 671 )ב( השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה. סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו 129( .א( הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.כפיפות הנאמן )ב( הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה, בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק זה לממונה, ורשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור, בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק זה לבית המשפט; פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, ישלח לממונה העתק מהבקשה. תפקיד הנאמן 130( .א( תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים. )ב( במסגרת תפקידו, הנאמן - )1 )יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לממונה, בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ז'; )2 )יכריע בתביעות החוב לפי פרק א' לחלק ד'; )3 )יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג' לחלק ד'; )4 )יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי ובכלל זה בחובת התשלומים, כאמור בסעיף 168; )5 )יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד' לחלק ד', בכפוף להוראות סעיף 160 ובהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי; )ב( השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה. סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו 129( .א( הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.כפיפות הנאמן )ב( הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה, בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק זה לממונה, ורשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור, בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק זה לבית המשפט; פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, ישלח לממונה העתק מהבקשה. 130( .א( תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים. תפקיד הנאמן )ב( במסגרת תפקידו, הנאמן - )1 )יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לממונה, בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ז'; )2 )יכריע בתביעות החוב לפי פרק א' לחלק ד'; )3 )יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג' לחלק ד'; )4 )יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי ובכלל זה בחובת התשלומים, כאמור בסעיף 168; )5 )יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד' לחלק ד', בכפוף להוראות סעיף 160 ובהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי; סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו סעיף 129 הממונה הוא הגורם האחראי על ניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים. בהתאם מוצע לקבוע כי הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו. כמו כן מוצע לקבוע כי הנאמן יהיה רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו ולהפעלת סמכותו, או בעניין שלממונה הסמכות להחליט בו על פי החוק המוצע. עם זאת, סמכותו של הממונה להכריע בשאלות העולות במהלך ההליכים מוגבלת. ההכרעה בשאלות מורכבות או בשאלות שעניינן סכסוך בין הצדדים נותרת בידי בית המשפט. בנושאים אלה אין טעם שהנאמן יפנה לממונה, שאינו בעל הסמכות להכריע בהם. על כן מוצע לקבוע כי הנאמן יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בנושאים שבהם הסמכות להחליט נתונה לבית המשפט. הוראה זו מקבילה להוראה המוצעת בסעיף 41 להצעת החוק לעניין נאמן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד, אלא שביחס ליחיד כפיפותו של הנאמן מורכבת יותר, כפי שהוסבר. סעיף 130 סעיף זה קובע מהם תפקידי הנאמן. כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר לחלק זה, הליכי חדלות פירעון של יחידים מתחלקים לשתי תקופות - תקופת הביניים והתקופה שלאחר מתן הצו לשיקום כלכלי. תפקידו של הנאמן הוא ליישם את הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד לאורך שתי התקופות. על הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת לשם קביעת תכנית השיקום הכלכלי, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולאחר מתן הצו לשיקום כלכלי - לפעול ליישומו. במסגרת תפקידו על הנאמן לבצע, בין השאר את הפעולות האלה: א. בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו לכך. זאת כדי לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת לקביעת תכנית השיקום הכלכלי; ב. הכרעה בתביעות החוב; ג. כינוס נכסי קופת הנשייה; ד. פיקוח על עמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי ובכלל זה עמידתו של היחיד בחובת התשלומים; ה. מימוש נכסי קופת הנשייה; ו. חלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 672 )6 )יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי פרק ה' לחלק ד', ובכפוף להוראות סעיף 160. הקניית סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה, לנאמן 131 .הנאמן מוסמך לצורך מילוי תפקידו לבצע כל פעולה בנכסי קופת הנשייה שהיחיד היה רשאי לעשותה, וממועד מינויו של הנאמן היחיד אינו מוסמך לבצע פעולות כאמור, אלא באישור מראש מאת הנאמן; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של פעולות. סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה 132( .א( הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן באישור הממונה בלבד: )1 )תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד; )2 )העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו; )3 )פירעון חוב לנושים מסוג מסוים; )4 )פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה; )5 )כל סמכות אחרת הטעונה אישור של הממונה לפי חוק זה או לפי הנחיות הממונה. )ב( אישור הממונה כאמור בסעיף קטן )א( יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים. דרישת נכסים הנאמן ליחיד זכות בו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.133( .א( הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת ומסמכים של היחיד )ב( היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן )א(, יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף 254. )ג( מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר בבית המשפט. בדיקת נכסי היחיד המוחזקים בידי אחר לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.134 .היה נכס של היחיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע 135 .לצורך ביצוע תפקידו מוסמך הנאמן לדרוש מידע בהתאם להוראות סעיפים 146 ו–180.דרישת מידע סעיף 131 מוצע להקנות לנאמן את כל הסמכויות לגבי נכסי קופת הנשייה הנדרשות לו לצורך מילוי תפקידו. הוראה דומה קיימת בסעיף סעיף 43 לעניין תאגיד הקובעת כי הנאמן נכנס בנעלי התאגיד. הסעיף המוצע לעניין יחיד מנוסח בדרך שונה משום שהנאמן אינו נכנס בנעלי היחיד לכל דבר ועניין אלא אך ורק לעניין הטיפול בנכסי קופת הנשייה. יצוין כי כיום קובע סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל כי נכסי החייב מוקנים לנאמן. לעומת זאת, ההסדר המוצע בהצעת החוק לא מקנה את נכסי החייב לנאמן אלא מעניק לנאמן את סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה. מדובר בשינוי טכני שנועד לשם פישוט ההליכים. עוד מוצע לקבוע כי עם מינוי הנאמן, לא יוכל היחיד לבצע פעולות בנכסי קופת הנשייה, אלא באישור הנאמן. הבהרה זו דרושה בשל העובדה שנכסי קופת הנשייה אינם מוקנים לנאמן אלא רק מנוהלים בידו. מכיוון שלעתים יש צורך בהקניית סמכויות ליחיד לגבי הנכסים, לדוגמה במקרה שהיחיד מפעיל עסק, מוצע לקבוע כי הנאמן יוכל לאשר ליחיד לבצע פעולות בנכסי קופת הנשייה, ובכלל זה לאשר לו לבצע סוג מסוים של פעולות. סעיפים סעיף 132 לחוק המוצע מונה פעולות 132 עד 134 וסמכויות שהפעלתן בידי הנאמן דורשת את אישורו של הממונה. סעיפים 133 ו–134 לחוק מעניקים לנאמן סמכות לדרוש נכסים ומסמכים של היחיד ולבדקם. על אף שהליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד נמצאים באחריות הממונה, הכרעה במחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך נתונה לבית המשפט. זאת משום שמדובר בהכרעה בסכסוך. הוראות סעיפים אלה מקבילות להוראות שמוצע לקבוע בסעיפים 44 ,46 ו–47 להצעת החוק לעניין נאמן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד. סעיף 135 סעיף זה עוסק בסמכותו של הנאמן לדרוש מידע הנוגע לענייניו הכלכליים של היחיד. איסוף המידע נדרש בעיקר בתקופת הביניים לשם גיבוש התשתית העובדתית לצורך הכנת תכנית השיקום ועל כן נושא זה מוסדר בסימן ב' לפרק ז' לחלק זה העוסק בבדיקת מצבו הכלכלי של היחיד במהלך תקופת הביניים )ראו גם דברי ההסבר לאותו סימן(. עם זאת, יתכן שהנאמן יידרש לאסוף מידע על אודות החייב גם בשלבים מאוחרים יותר של ההליכים, שכן הוא דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 673 שמירה על סודיות 136 .הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו, או על פי צו של בית משפט או הוראת הממונה לפי סעיף 258(ב( או 265(ב(. 137( .א( הנאמן יגיש לממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב דוחות הנאמן שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקידו ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי. )ב( הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך הממונה; הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום ששה חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה בידי הנאמן לפי סעיף 153. )ג( הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון. )ד( הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוחות הנאמן ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם. )ה( כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. שיתוף פעולה עם הנאמן 138( .א( היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לצורך מילוי תפקידו ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים וייעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים. )ב( היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי חלק זה. פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן 139( .א( היחיד הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון. 136 .הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו, או על פי צו של בית משפט או הוראת הממונה לפי סעיף 258(ב( או 265(ב(. שמירה על סודיות 137( .א( הנאמן יגיש לממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקידו ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי. דוחות הנאמן )ב( הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך הממונה; הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום ששה חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה בידי הנאמן לפי סעיף 153. )ג( הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון. )ד( הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוחות הנאמן ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם. )ה( כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. 138( .א( היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לצורך מילוי תפקידו ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים וייעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים. שיתוף פעולה עם הנאמן )ב( היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי חלק זה. 139( .א( היחיד הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון. פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן מופקד על יישום התכנית לשיקום כלכלי ועל עמידתו של היחיד בתכנית. לכן מוצע להקנות לנאמן את סמכות דרישת המידע כסמכות כללית שאינה תלויה בשלב שבו נמצא היחיד בהליכים. סעיפים סעיף 136 לחוק המוצע מטיל על הנאמן חובת 136 עד 138 סודיות לגבי המידע שברשותו. חובה זו נדרשת לאור רגישות המידע שאוסף הנאמן על היחיד ומשפחתו. סעיף 137 לחוק המוצע מטיל על הנאמן חובה להגיש לממונה דוחות תקופתיים, בתדירות כמפורט באותו סעיף. סעיף 138 לחוק המוצע מטיל על היחיד חובה לשתף פעולה עם הנאמן. חובה זו הכרחית לשם קיומם התקין של ההליכים. אי–קיומה של חובה זו יכול להוביל להפסקת ההליכים או להארכת תקופת התשלומים, בהתאם לנסיבות העניין. ההוראות המוצעות בסעיפים אלה דומות )בשינויים מחויבים( לאלה המוצעות בסעיפים 51 עד 53 להצעת החוק, לעניין הליכי חדלות פירעון של תאגידים. סעיף 139 סעיף זה קובע את זכות ההשגה על החלטות הנאמן )ראו הוראה מקבילה בסעיף 54 להצעת החוק לעניין הליכי חדלות פירעון של תאגידים(. ואולם לגבי יחידים מוצע לערוך הבחנה בין השגה שמגיש היחיד להשגה שמגיש צד שלישי. השגה של היחיד תוגש לממונה ואילו השגה של צד שלישי תוגש ישירות לבית המשפט. הטעם לכך הוא שהממונה הוא האחראי על הנאמן ועבודתו ועל כן הוא הגורם המתאים להשגה על החלטות הנאמן. עם זאת, כאשר אדם אחר רואה את עצמו נפגע, הרי שההכרעה בעניין לובשת אופי של סכסוך בין צדדים. לכן, מוצע שבמקרה זה בית המשפט יהיה הגורם המוסמך להכריע בהשגה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 674 )ב( אדם אחר הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון; העתק מהבקשה יישלח לממונה וליחיד. התפטרות הנאמן או העברתו מכהונתו 140( .א( בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, לבקשת הנאמן או אם מצא כי מתקיים אחד מאלה: )1 )הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי; )2 )נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע; )3 )חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו. )ב( החלטת הבית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו. )ג( התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה הממונה אחר במקומו. סיום כהונתו של 141( .א( סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לממונה דוח מסכם של פעילותו.נאמן )ב( נוכח הממונה כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, יורה על סיום כהונתו של הנאמן. פרק ז': תקופת הביניים - ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי סימן א': הגבלות ההגבלות 142 .בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי )בחלק זה - תקופת הביניים( יחולו על היחיד הגבלות אלה: )1 )הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-191952 ,ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; )2 )עיכוב יציאת היחיד מן הארץ; סעיפים מוצע לקבוע הוראות לעניין התפטרות הנאמן 140 ו–141 והעברתו מתפקידו. ההוראות המוצעות מקבילות להוראות המוצעות בסעיפים 55 ו–56 להצעת החוק לעניין הליכי חדלות פירעון של תאגידים ומבוססות על אותן תכליות. פרק ז': תקופת הביניים - ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי כללי תקופת הביניים היא התקופה שממתן צו לפתיחת הליכים ועד למתן צו לשיקום כלכלי. בשלב זה אין עדיין תמונה מלאה לגבי התנהלותו של היחיד ומידת שיתוף הפעולה שלו עם הנאמן. לכן, יש צורך בקביעת הגבלות שיסייעו למנוע את שיבוש ההליכים או את צבירתם של חובות נוספים בידי היחיד. סימן א' לפרק זה עוסק בנושא זה. בתקופת הביניים על הנאמן לבחון את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הסיבות שהובילו אותו לחדלות הפירעון. על הנאמן להעביר את ממצאיו לממונה כדי שזה יגבש על בסיסם הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ליחיד. סימנים ב' ו–ג' לפרק זה עוסקים בנושאים אלה. כל זמן שלא ניתן צו לשיקום כלכלי הרי שאין עדיין תכנית כלכלית שתתווה את הליך שיקומו וניהול נכסיו של היחיד. לכן יש צורך בקביעת הוראות מיוחדות לתקופת הביניים שיסדירו את ניהול נכסיו של החייב והכנסותיו בתקופה זו. בכך עוסק סימן ד' לפרק זה. סימן א': הגבלות סעיף 142 צו לפתיחת הליכים מקפיא את הליכי הגבייה שנוהלו נגד היחיד בידי הנושים. ואולם בשלב זה המידע על אודות היחיד והתנהלותו חסר ויש צורך בנקיטת אמצעים שימנעו את השימוש לרעה בהליכים בידי היחיד. המגבלות שמוצע לקבוע בסעיף זה נועדו להגשים מטרה זו. המגבלה הראשונה שתחול על היחיד על פי המוצע היא עיכוב יציאתו מהארץ )פסקה )2 .))עיכוב זה נדרש כדי שהיחיד לא ינצל את הצו לפתיחת הליכים כדי לברוח מהארץ ומנושיו. הוראה זו קיימת כיום בסעיף 57א לפקודת פשיטת הרגל כסמכות שבשיקול דעת לבית המשפט, אך בפרקטיקה היא מוטלת כדבר שבשגרה על חייבים שניתן לגביהם צו כינוס לפי פקודת פשיטת הרגל. השלמה 19 ס"ח התשי"ב, עמ' 260. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 675 )3 )הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- ; 201981 )4 )הגבלת היחיד משימוש בכרטיס חיוב, בעצמו או באמצעות אחר; לעניין הגבלה זו - )א( "כרטיס חיוב" - כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-211986 ,למעט כרטיס חיוב שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד; )ב( דין ההגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת היחיד, למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה. הסרת הגבלות 143( .א( הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף 142 או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי )בסעיף זה - הסרת הגבלה(, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. )ב( הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה ובכלל זה בהפקדת ערבות. )ג( על אף האמור בסעיף קטן )א(, סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי. )3 )הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- ; 201981 )4 )הגבלת היחיד משימוש בכרטיס חיוב, בעצמו או באמצעות אחר; לעניין הגבלה זו - )א( "כרטיס חיוב" - כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-211986 ,למעט כרטיס חיוב שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד; )ב( דין ההגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת היחיד, למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה. 143( .א( הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף 142 או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי )בסעיף זה - הסרת הגבלה(, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הסרת הגבלות )ב( הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה ובכלל זה בהפקדת ערבות. )ג( על אף האמור בסעיף קטן )א(, סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי. להגבלה זו היא ההגבלה המוצעת על קבלה או החזקה של דרכון )פסקה )1.)) הגבלה שנייה עוסקת בהגבלת פעילותו הכלכלית של היחיד באופן שעלול להגדיל את חובותיו. כך, מוצע לקבוע כי היחיד יהיה לקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981( להלן - חוק שיקים ללא כיסוי( )פסקה )3 .))משמעותה של קביעה זו היא שעל היחיד יחולו מגבלות שונות באשר לפעילותו הבנקאית. הוראה מקבילה קיימת כיום בסעיף 42א)א( לפקודת פשיטת הרגל ובסעיף 3ג)א1 )לחוק שיקים ללא כיסוי. המגבלה השלישית מונעת מהיחיד את השימוש בכרטיס אשראי )פסקה )4 .))תכליתה של מגבלה זו היא למנוע מהיחיד את האפשרות להתקשר בעסקאות הכרוכות בנטילת אשראי. הוראה מקבילה קיימת כיום בסעיף 42א)ב( לפקודת פשיטת הרגל. מוצע לקבוע במפורש כי היחיד רשאי להחזיק בכרטיס חיוב שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד. זאת כדי להקל על התנהלותו היומיומית של היחיד ומכיוון שאין בכך פוטנציאל להעמקת חדלות הפירעון או להפרת המגבלה על התקשרות בעסקת אשראי. יש לציין כי בסעיף 42א לפקודת פשיטת הרגל מעוגנת מגבלה נוספת על החייב והיא איסור על ייסוד תאגיד או על היותו של החייב בעל עניין בתאגיד. מוצע שלא לקבוע מגבלה זו, משום שהיא אינה נדרשת כדי להגן על צדדים שלישיים המתקשרים עם היחיד. צד שלישי שמתקשר עם תאגיד ממילא אינו יכול להסתמך על כך שיהיה ניתן לפרוע את חובות התאגיד מנכסיהם של בעלי העניין בו לאור עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד. בנוסף מגבלה זו עלולה לפגוע באופן קשה בסיכוייו של היחיד להשתקם. לכן, מוצע שלא לכלול מגבלה זו בהצעת החוק. סעיף 143 ההגבלות שמוצע לקבוע בסימן זה, כמפורט לעיל, מוטלות על כל יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים. ואולם עם התקדמות ההליכים נצבר בידי הנאמן והממונה מידע נוסף בדבר התנהלותו של היחיד ומידת הצורך בהמשך תחולת ההגבלות. לעתים ההגבלות או חלקן אינן מתאימות לנסיבותיו של המקרה ויש צורך להסירן באופן מיידי. בנוסף, ייתכנו גם מצבים שבהם מתעורר צורך לצמצם את היקפה של המגבלה או להסירה לתקופה מוגבלת, זאת בפרט לאור משך הזמן הארוך של ההליכים. כך לדוגמה במקרה שבו על החייב לצאת מהארץ בשל צורך רפואי או עניין חשוב אחר. לכן מוצע להעניק לממונה את הסמכות להסיר מגבלה אחת או יותר, באופן מלא או חלקי, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הממונה רשאי להתנות את הסרת המגבלה בתנאים ובכלל זה בהפקדת ערבות. מאחר שהמגבלה נועדה, בין השאר, להגן על הנושים, מוצע 20 ס"ח התשמ"א, עמ' 136. 21 ס"ח התשמ"ו, עמ' 187. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 676 סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד בדיקת המצב 144 .עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד ובכלל זה בעניין הכלכלי של היחיד הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, בעניין הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ותביעות שהוא מנהל או המתנהלים נגדו, ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי, הכל בהתאם להוראות סימן זה )בסימן זה - בדיקת המצב הכלכלי(. דוח היחיד על מצבו הכלכלי 145( .א( יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יגיש לנאמן, בתוך 14 ימים ממועד מתן הצו, דוח על מצבו הכלכלי במועד מתן הצו ובשנתיים שקדמו לו; הדוח יוגש בטופס שקבע השר ויאומת בתצהיר הנתמך במסמכים ויפורטו בו נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו של היחיד, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, פרטי זהותם של נושיו, הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ותביעות שהוא מנהל או המתנהלים נגדו ופרטים לעניין מקצועו והשכלתו. )ב( נושה רשאי לעיין בדוח שהגיש היחיד ובמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. דרישת מידע בידי הנאמן 146 .לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ובמידה הנדרשת לשם כך, רשאי הנאמן לדרוש מכל גורם המנוי בסעיף 104(ב()3 )שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע. דרישת מידע בידי הממונה 147 .מצא הממונה, מיוזמתו או לבקשת הנאמן, כי אין די במידע שבידי הנאמן כדי להשלים את בדיקת המצב הכלכלי של היחיד, רשאי הוא, אם סבר כי המידע נחוץ לשם השלמת הבדיקה ובמידה הנדרשת לשם כך לדרוש מגורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת הראשונה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו. העברת מידע לממונה ממערכת ההוצאה לפועל 148 .מנהל מערכת ההוצאה לפועל יעביר לממונה את כל המידע הנוגע ליחיד המצוי בלשכות ההוצאה לפועל; לשם כך יודיע הממונה למנהל מערכת ההוצאה לפועל על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד. שהממונה יוכל להסירה לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. במקרים שבהם נדרשת הסרת ההגבלה באופן מיידי, מוצע שהממונה יוכל להסירה בלי לתת לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. במקרה כזה, יודיע הממונה לנושים על הסרת ההגבלה, לאחר מעשה. סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד סעיף 144 תפקידו העיקרי של הנאמן בתקופת הביניים הוא בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי. הוראות סימן זה כוללות הוראות לעניין הבדיקה, דרכי איסוף המידע בידי הנאמן והוראות לעניין שיתוף הפעולה של היחיד עם הנאמן במהלך הבדיקה. סעיף 145 מוצע לחייב יחיד המגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לצרף לבקשה דוח בדבר מצבו הכלכלי וכן פרטים בדבר מצבם הכלכלי של בני ביתו. דוח זה אינו מוגש בהליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד הנפתחים לבקשת נושה. מכיוון שלדוח זה חשיבות רבה לצורך קבלת תמונה מלאה על מצבו הכלכלי של היחיד מוצע לקבוע כי כאשר ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, על היחיד להגיש דוח על מצבו הכלכלי בתוך 14 ימים ממועד מתן הצו. ואולם בשונה מהדוח המוגש בידי היחיד במסגרת בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים, דוח זה לא יכלול על פי המוצע פרטים בדבר בני ביתו של היחיד. הטעם לכך הוא שבבקשת נושה מדובר בהליך שנכפה על היחיד ועל כן יש לצמצמם את מידת הפגיעה בפרטיותו. להוראה זו יש לצרף גם את הוראת סעיף 153(ב( לחוק המוצע שלפיה הממונה רשאי לדחות לנאמן את מועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה אם היחיד לא הגיש את הדוח לפי סעיף זה. עיכוב זה בהגשת דוח ממצאי הבדיקה יגרור בעקבותיו גם את עיכובה של קביעת התכנית לשיקום כלכלי והפטר היחיד מחובותיו. הוראה זו מבוססת על כך שהמידע שנמסר בדוח הכרחי לגיבוש התשתית העובדתית בדבר מצבו הכלכלי של היחיד. בנוסף, היא נועדה לתמרץ אותו להגיש את הדוח במועד. סעיפים איסוף מידע על אודות היחיד והתנהלותו 146 עד הכלכלית הוא רכיב הכרחי ומרכזי לצורך 148 ו–151 יצירת תמונה שלמה ומלאה על אודותיו. ואולם איסוף המידע גם פוגע בפרטיותו של דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 677 העברת מידע לפי הוראת בית משפט 149( .א( על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור מידע כמפורט להלן, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לנאמן לברר את המצב הכלכלי של היחיד: )1 )לעניין תאגיד בנקאי - מידע הנוגע לענייניו של היחיד, הנוסף על המידע שניתן לקבל לפי סעיפים 146 ו–147 ,כפי שיפורט בצו; )2 )לעניין רשות המסים - מידע כמפורט להלן: )א( מידע בדבר נכסי היחיד; )ב( מידע על סכום ההכנסה של בן זוגו של היחיד וכל פרט אחר בדוח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי ליחיד וחי יחד עמו. )ב( בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים. )ג( בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים - אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו. )ד( מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים או ליחיד. )ה( על אף הוראות סעיף קטן )ד(, רשאי בית המשפט להורות כי המידע יימסר לממונה בלבד, אם סבר כי הדבר מוצדק לשם הגנה על פרטיות היחיד. )ו( השר ושר האוצר רשאים לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; לא נקבעו תקנות - יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע. )ז( בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו. 149( .א( על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור מידע כמפורט להלן, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לנאמן לברר את המצב הכלכלי של היחיד: העברת מידע לפי הוראת בית משפט )1 )לעניין תאגיד בנקאי - מידע הנוגע לענייניו של היחיד, הנוסף על המידע שניתן לקבל לפי סעיפים 146 ו–147 ,כפי שיפורט בצו; )2 )לעניין רשות המסים - מידע כמפורט להלן: )א( מידע בדבר נכסי היחיד; )ב( מידע על סכום ההכנסה של בן זוגו של היחיד וכל פרט אחר בדוח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי ליחיד וחי יחד עמו. )ב( בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים. )ג( בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים - אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו. )ד( מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים או ליחיד. )ה( על אף הוראות סעיף קטן )ד(, רשאי בית המשפט להורות כי המידע יימסר לממונה בלבד, אם סבר כי הדבר מוצדק לשם הגנה על פרטיות היחיד. )ו( השר ושר האוצר רשאים לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; לא נקבעו תקנות - יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע. )ז( בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו. היחיד ועלול לפגוע בכבודו. על כן יש ליצור מנגנון מאוזן שיאפשר איסוף מידתי של המידע על אודות החייב בלי לפגוע בכבודו מעבר לנדרש. לשם כך מוצע לקבוע מתווה מדורג שעל פיו מידע כלכלי על אודות היחיד שהוא מידע רגיש פחות, באופן יחסי, יימסר לידי הנאמן. אם אין די במידע זה ונדרש מידע נוסף ומפורט יותר על אודות התנהלות היחיד לשם השלמת בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, מוצע להסמיך את הממונה, ולא הנאמן, לדרוש מידע נוסף על אודות היחיד. מידע נוסף זה כולל פירוט תנועות בחשבון בנק שהוא חשבון עובר ושב של החייב ופירוט הוצאותיו בכרטיסי אשראי. כמו כן מוצע כי משהודיע הממונה למנהל מערכת ההוצאה לפועל על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד, יעביר מנהל מערכת ההוצאה לפועל לממונה את כל המידע הנוגע ליחיד המצוי בלשכות ההוצאה לפועל. העברת מידע ממערכת ההוצאה לפועל חשובה להליכי חדלות הפירעון. היא תסייע למנוע עבודת איסוף כפולה ועלויות מיותרות. ואולם מאחר שמידע זה עלול לכלול גם מידע רגיש על אודות החייב, מוצע כי מידע זה יועבר לידי הממונה בלבד. מוצע לקבוע הוראה משלימה לסעיף זה בסעיף 151 להצעת החוק, שלפיו המידע שיועבר לממונה, ולא לנאמן, יישמר בידי הממונה, והממונה יהיה רשאי למסרו לידי הנאמן רק אם שוכנע שהמידע חיוני לצורך בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד. סעיף 149 סעיף זה קובע הוראה לעניין קבלת מידע לגבי היחיד מרשות המסים ומתאגיד בנקאי. הוראות סעיף זה דומות בעיקרן להוראות סעיף 60א לפקודת פשיטת הרגל. הוראה מקבילה מוצע לקבוע בסעיף 49 להצעת החוק לגבי הליכי חדלות פירעון של תאגיד. יצוין כי בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד, בניגוד להליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד, הנאמן לא נכנס בנעלי דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 678 חובת מסירת מידע 150 .מי שהתבקש למסור מידע לפי סימן זה לנאמן או לממונה, חייב על אף האמור בכל דין, למסרו לידיו. העברת מידע לצורך בדיקת המצב הכלכלי של היחיד.151 .מידע שנמסר לממונה לפי סימן זה, יעבירו הממונה לנאמן אם שוכנע כי המידע דרוש מהממונה לנאמן כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו דרוש.152( .א( הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי, אלא אם כן סבר הממונה סמכות בירור )ב( בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד, אך רשאי הנאמן למסור ליחיד את הפרוטוקול רק לאחר סיום הבירור ולאחר שהסתיימו כל החקירות המתנהלות לפי סעיף 281 הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד. )ג( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה. )ד( הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים. )ה( סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור בסעיף 281 רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף. היחיד לכל דבר ועניין. על כן נדרשות הוראות מפורשות לגבי כל פריט מידע שהנאמן רשאי לדרוש מרשות המסים ומתאגיד בנקאי. סעיף 150 הסעיף מטיל חובה על מי שהתבקש, לפי הוראות סימן זה, למסור מידע לנאמן או לממונה, על אף האמור בכל דין. סעיף 152 סעיף זה עניינו בסמכויות הבירור המוקנות לנאמן. כלי מרכזי לאיסוף המידע על אודות היחיד והתנהלותו הכלכלית הוא הבירור הפרונטלי. ואולם בירור זה, במיוחד כשהוא נעשה בידי גורם פרטי, עלול לפגוע ביחיד. לכן יש לעצב מנגנונים שישמרו על זכויותיו של היחיד. עניין זה נדון לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר לפרק ו'. מוצע לקבוע, בהתאם לעקרונות שנידונו בדברי ההסבר שם, הוראות שיאזנו בין הצורך לקיים בדיקה מעמיקה, יסודית ויעילה של מצבו של היחיד, לבין הצורך להגן על זכויותיו. מוצע לקבוע כי הנאמן רשאי לזמן את היחיד לבירור אלא אם כן מצא הממונה כי קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו נדרש. ככלל, היחיד הוא מקור מידע מרכזי על אודות נכסיו ומצבו הכלכלי. לכן, אין ליטול מידיו של הנאמן את הכלי המרכזי העומד לרשותו לצורך ביצוע תפקידו, אלא בנסיבות מיוחדות, שבהן הבירור אינו נדרש. הבירור יבוצע על פי המוצע בידי הנאמן, ויתועד בפרוטוקול שיימסר לידי היחיד. מאחר שבמסגרת בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד דרושות לעתים חקירות נוספות, מעבר לבירור עם היחיד עצמו, מוצע לאפשר לנאמן שלא למסור את הפרוטוקול ליחיד כאשר צפויות חקירות של אנשים נוספים. זאת כדי לא לפגוע בניהול תקין של החקירות. כמו כן מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור וכן לקבוע כי הממונה יפקח על אופן הבירור בידי הנאמנים. כדי ליצור מנגנון פיקוח בר ביצוע, מוצע כי הממונה לא יפקח על כל בירור ובירור, אלא יערוך פיקוח כללי על אופן ניהול הבירור, למשל באמצעות בדיקות תקופתיות. סמכות הבירור של הנאמן מוגבלת על פי המוצע לבירור בעניינו של היחיד בלבד. אם מצא הנאמן כי נדרשת חקירה של אדם אחר הוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקיום חקירה זו. במקרה זה, תתבצע החקירה בבית המשפט בהתאם להוראות סעיף 281 לחוק המוצע. יצוין כי בדין הקיים מוסדרת סמכות הבירור בסעיף 18ג לפקודת פשיטת הרגל ומכונה "חקירה". השינוי המוצע של המונח ל"בירור" אין כוונתו להפחית מכוחו של כלי החקירה, אלא להתאים את המינוח לגורם שמוסמך להפעילה - איש מקצוע שאינו עובד המדינה. גם במסגרת הבירור, על היחיד להתייצב לבירור ולשתף פעולה עם הנאמן. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 679 דוח ממצאי הבדיקה 153( .א( עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו )בפרק זה - דוח ממצאי הבדיקה(. )ב( הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי–שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל אי–הגשת דוח בידי היחיד לפי סעיף 145. )ג( דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה: )1 )נכסי קופת הנשייה; )2 )תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות; )3 )פעולות שביצע הנאמן במהלך תקופת הבדיקה; )4 )פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או לברחת נכסים, כמשמעותן בסימן ב' לפרק ב' בחלק ד'; )5 )פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות; )6 )התנהלות היחיד במהלך התקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי. )7 )מקצועו והשכלתו של היחיד. )ד( הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד ויודיע לנושים על הגשתו; כל נושה רשאי לעיין בדוח. )ה( היחיד רשאי להעביר לממונה את התייחסותו לדוח באופן ובמועד שיקבע השר. )ו( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דוח ממצאי הבדיקה ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוח והפרטים שייכללו בו, ולעניין ההודעה לנושים על הגשת הדוח וזכות העיון בו. 153( .א( עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו )בפרק זה - דוח ממצאי הבדיקה(. דוח ממצאי הבדיקה )ב( הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי–שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל אי–הגשת דוח בידי היחיד לפי סעיף 145. )ג( דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה: )1 )נכסי קופת הנשייה; )2 )תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות; )3 )פעולות שביצע הנאמן במהלך תקופת הבדיקה; )4 )פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או לברחת נכסים, כמשמעותן בסימן ב' לפרק ב' בחלק ד'; )5 )פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות; )6 )התנהלות היחיד במהלך התקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי. )7 )מקצועו והשכלתו של היחיד. )ד( הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד ויודיע לנושים על הגשתו; כל נושה רשאי לעיין בדוח. )ה( היחיד רשאי להעביר לממונה את התייחסותו לדוח באופן ובמועד שיקבע השר. )ו( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דוח ממצאי הבדיקה ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוח והפרטים שייכללו בו, ולעניין ההודעה לנושים על הגשת הדוח וזכות העיון בו. להשלמת התמונה יובהר כי לפי סעיף 281 לחוק המוצע ניתן לזמן את היחיד גם לחקירה בצו של בית המשפט, כאשר הדבר נדרש. סעיף 153 מוצע כי בסיומה של תקופת הבדיקה יגיש הנאמן דוח על אודות ממצאי הבדיקה. בדוח זה על הנאמן לפרט את מלוא ממצאיו לגבי מצבו הכלכלי של היחיד, מקצועו והשכלתו והנסיבות שהובילו אותו למצבו. על הנאמן לפרט בדוח גם פרטים בדבר התנהלותו של היחיד במהלך תקופת הביניים. כמו כן, יכלול הדוח התייחסות לפעולות של היחיד שהנאמן סבור כי הן עולות כדי העדפת נושים, גריעת נכסים מנכסי קופת הנשייה או הברחת נכסים. נתון זה, ונתונים נוספים, יובאו בחשבון בעת קביעת התכנית לשיקום כלכלי. על פי המוצע, יידרש הנאמן לפרט בדוח גם פעולות נוספות שביצע במהלך תקופת הבדיקה, דוגמת בדיקת תביעות חוב ופעולות אחרות לכינוס נכסי קופת הנשייה. כדי שתגובש תכנית לשיקום כלכלי מהר ככל האפשר, מוצע לקבוע כי על הנאמן להגיש את דוח ממצאי הבדיקה בתוך תשעה חודשים ממועד מינויו. מדובר בתקופת זמן לא קצרה, אך זו נדרשת לנאמן בהתחשב בכך שעליו לבצע בדיקה מעמיקה בעניינו של היחיד. יודגש כי מדובר בתקופה מרבית. ואין מניעה לכך שהנאמן יגיש את הדוח קודם לכן, אם בשל הנסיבות נדרשה לו תקופת בדיקה קצרה יותר. במקרים מורכבים או כאשר היחיד אינו משתף פעולה עם ההליכים, מוצע כי הממונה יוכל לדחות לנאמן את מועד הגשת הדוח. דוח ממצאי הבדיקה מהווה את התשתית העובדתית העיקרית לקביעת תכנית השיקום הכלכלי של היחיד. על כן, מוצע לכלול בו פרטי מידע הרלוונטיים להצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי לפי פרק ח' לחלק זה, ולשיקולים שבית המשפט ישקול כדי להחליט לגבי תקופת התשלומים, גובה צו התשלומים ועוד. מסיבה זו, ליחיד ולנושיו עניין רב בתוכן הדוח. לכן מוצע לקבוע כי העתק מהדוח יימסר ליחיד וכי כל נושה יהיה רשאי לעיין בו. עוד מוצע לקבוע כי היחיד יוכל להעביר את התייחסותו לדוח לממונה, באופן ובמועד שיקבע השר. זאת מאחר שהדוח מתמקד ביחיד ובפעולותיו וראוי שבמקרה שהממונה מציע צו לשיקום כלכלי, תיפרש לפניו התמונה המלאה, גם מנקודת מבטו של היחיד. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 680 סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה הצעת הממונה 154( .א( הממונה יגיש לבית המשפט, בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד )בסימן זה - הצעת הממונה(. )ב( הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי לפי פרק ח', וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה - )1 )הממצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה; )2 )התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על החייב חובת תשלומים לפי סימן ב' לפרק ח' או לתת לו הפטר לאלתר לפי סימן ג' לפרק האמור; )3 )התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים לפי סעיף 163. )ג( הממונה ימסור ליחיד את הצעתו, יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה לעיונם; השר יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. תגובת היחיד והנושים להצעת הממונה ובאופן שיקבע השר.155 .היחיד והנושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה במועד סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים תשלום דמי מחיה בתקופת הביניים 156( .א( עם מתן צו לפתיחת הליכים או בהקדם האפשרי לאחר מכן יקבע הממונה דמי מחיה כהגדרתם בסעיף 162(א( שיוקצו ליחיד מעת לעת במהלך תקופת הביניים, מהשתכרותו מעבודה או מכל מקור אחר. סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה כללי סימן זה עוסק בהצעת הממונה לבית המשפט לגבי תוכנו של הצו לשיקום כלכלי. דוח ממצאי הבדיקה של הנאמן כולל את התשתית העובדתית הנדרשת לגיבוש התכנית לשיקום כלכלי אך אינו כולל המלצה או הצעה לגבי תכנית השיקום שיש לגבש על בסיס תשתית עובדתית זו. הסיבה לכך היא שההכרעה לגבי תכנית השיקום ופרטיה היא הכרעה ערכית המאזנת בין אינטרס הנושים לבין אינטרס היחיד. לכן אין זה ראוי שהנאמן, שהוא גורם פרטי, ימליץ עליה לבית המשפט. לאור האמור מוצע להפקיד בידי הממונה את הסמכות לגבש הצעת תכנית לשיקום כלכלי של יחיד ולהגישה לבית המשפט. לגיבוש ההצעה בידי הממונה יתרון נוסף והוא ראיית הרוחב שיש לו לגבי כלל החייבים בהליכי חדלות פירעון. סעיפים מוצע לקבוע כי הממונה יגיש לבית המשפט 154 ו–155 את הצעתו בתוך 60 ימים מהיום שקיבל מהנאמן את דוח ממצאי הבדיקה. קציבת לוחות הזמנים נועדה להביא לכך שלחייב תיקבע תכנית לשיקום כלכלי במהירות האפשרית. את ההצעה שגיבש הממונה עליו להעביר ליחיד וכן להודיע לנושים על הגשתה ולהעמידה לעיונם. היחיד והנושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה במועד ובאופן שיקבע השר. סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים סעיף 156 עם מתן הצו לפתיחת הליכים עוברים כל נכסי היחיד לניהולו של הנאמן. נכסים אלה כוללים גם נכסים וכספים נוספים שיקבל היחיד עד לסיומם של הליכי חדלות הפירעון. לכן, גם הכנסתו השוטפת של היחיד אמורה לכאורה לעבור לניהולו של הנאמן. מצב זה עלול היה להשאיר את היחיד בלא אמצעי מחיה. כדי לאפשר ליחיד לחיות בכבוד גם בתקופת הביניים, מוצע לקבוע כי במהלך תקופה זו, יקצה הממונה ליחיד, מעת לעת, סכום לצורכי מחייתו ומחיית התלויים בו. סכום זה יוקצה ליחיד מהשתכרותו מעבודה או מהשתכרותו ממקור אחר, ויכונה על פי המוצע "דמי מחיה". חלופה אחרת לדאגה לצורכי מחייתו של היחיד היא באמצעות החרגת הכנסתו השוטפת של היחיד, כולה או חלקה, מנכסי קופת הנשייה. במצב זה, היחיד יקבל את משכורתו לידיו, יותיר בידו את דמי המחיה, ויעביר תשלומים עתיים לנאמן כפי שיורה הממונה. שתי חלופות אלה מבוססות על הוראות סעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל. כמו כן, מוצע להבהיר כי הממונה אינו רשאי לקבוע כי גם גמלה שמקבל היחיד מכוח סעיפים 303 או 311 לחוק הביטוח הלאומי )שלפיהם גמלה אינה ניתנת להעברה או עיקול ואינה מוקנית לנאמן או לממונה בהליכי חדלות פירעון( תיכלל בנכסי קופת הנשייה. עם זאת, גמלה כאמור תובא בחשבון כהכנסה בקביעת דמי המחיה של היחיד. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 681 )ב( הממונה רשאי להורות כי השתכרותו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שממנה משולמים דמי המחיה, כולה או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה הממונה. )ג( אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 או 311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. )ד( בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או לתלויים בו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. )ה( הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה, לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. כללי דמי מחיה בכבוד ליחיד ולתלויים בו כדי להתקיים בכבוד )בחלק זה - כללי המחיה בכבוד(.157 .השר יקבע כללים לחישוב דמי המחיה בהתאם להוצאות המחיה הבסיסיות הדרושות הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים 158( .א( הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים. )ב( הממונה רשאי להורות כי השתכרותו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שממנה משולמים דמי המחיה, כולה או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה הממונה. )ג( אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 או 311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. )ד( בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או לתלויים בו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. )ה( הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה, לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. ליחיד ולתלויים בו כדי להתקיים בכבוד )בחלק זה - כללי המחיה בכבוד(.157 .השר יקבע כללים לחישוב דמי המחיה בהתאם להוצאות המחיה הבסיסיות הדרושות כללי דמי מחיה בכבוד 158( .א( הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים. הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים להסבר בדבר דרך קביעת דמי המחיה והתשלומים העתיים ראו דברי ההסבר לסעיף 162 להצעת החוק. מוצע להסמיך את בית המשפט, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או לתלויים בו. הוראה זו נדרשת משום שתקופת הביניים צפויה להימשך קרוב לשנה, ובמהלכה יכולות להיווצר נסיבות שבהן היחיד והתלויים בו זקוקים לסכומים נוספים. מתן הסמכות לפי סעיף זה לבית המשפט, ומתן האפשרות לנושים להביע את עמדתם, נובעת מכך שהעברת סכומים אלה נוגסת בנכסי קופת הנשייה ופוגעת בנושים. מוצע כי הממונה יוסמך לשנות את גובה דמי המחיה לבקשת היחיד או ביוזמתו, בשל שינוי נסיבות או בשל גילוי עובדות חדשות המצדיקות זו. הוראה זו מאפשרת לממונה את הגמישות המתחייבת מאופיים של הליכי חדלות הפירעון ומשכם. סעיף 157 על גובה דמי המחיה ליצור איזון בין צרכיו של היחיד ומשפחתו להתקיים בכבוד, ובין זכותם של הנושים. קביעת גובה דמי המחיה דורשת מומחיות וידע שלא תמיד נמצאים בידי הנאמן, הממונה או בית המשפט. עובדה זו, יחד עם העדרם של קריטריונים או אמות מידה אחידים בדין הקיים לקביעת דמי המחיה, גרמה לכך שנוצרו פערים בגובה התשלום של חייבים בעלי מאפיינים אובייקטיביים דומים. בנוסף, העדרם של כללי מובנים לחישוב דמי מחיה ונתונים סטטיסטיים רלוונטיים מביא לא אחת לקביעת תשלום שאינו מתאים באמת ליכולותיו של החייב. מקרים אלה גוררים בעקבותיהם התדיינויות משפטיות רבות המכבידות על החייב ועל המערכת. כדי לפתור קושי זה, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע כללים לחישוב דמי המחיה, בהתאם להוצאות המחיה הבסיסיות הדרושות ליחיד ולתלויים בו לצורך קיום בכבוד. מוצע לקרוא לכללים אלה - כללי המחיה בכבוד. קביעתם של כללים ברורים לחישוב דמי המחיה תגדיל את השוויון בין היחידים ותפחית את העומס המוטל על המערכת המקדישה משאבים רבים לנושא. בהקשר זה יש לציין כי לאחרונה הוגש לשרת המשפטים דוח הוועדה לבחינת תכנית הפירעון בהליך פשיטת הרגל העוסק בנושא זה ומציע כללים מובנים לחישוב דמי המחיה. הוועדה, בראשותו של פרופ' רון חריס, מונתה בידי הכונס הרשמי ביום ד' באייר התשע"ד )2014.5.4 )והגישה לשרה את מסקנותיה ביום ד' בטבת התשע"ו )2015.12.16 .)הדוח מבוסס על עבודת מטה מקיפה בנושא זה שנערכה בידי הכונס הרשמי. סעיף 158 אם יחיד שניתן לו צו לפתיחת הליכים הוא בעליו של עסק, יכולה להיות להמשך הפעלתו של העסק תועלת לנושים ולקופת הנשייה. בנוסף, להפעלת העסק גם חשיבות אישית וסוציאלית שהיא מעבר לתועלת הכלכלית שניתן להפיק מהפעלתו. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 682 )ב( הממונה רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים, בידי הנאמן או מי מטעמו, גם בלא הסכמת היחיד, אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים. )ג( על הפעלת עסקו של היחיד יחולו הוראות סימן ב' לפרק ז' בחלק ב', בשינויים המחויבים. זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו 159 .לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 66 שהיחיד הוא צד לו, בהתאם להוראות סעיף 67 ,ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 69 ,70 ,73 ו–74(א(, בשינויים המחויבים. מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם באישור הממונה הנכסים כאמור אלא באישור מראש מאת הממונה.160 .במהלך תקופת הביניים לא יממש הנאמן נכס מנכסי קופת הנשייה ולא יפעל לחלוקת פרק ח': צו לשיקום כלכלי סימן א': תוכן הצו צו לשיקום כלכלי 161( .א( לאחר הגשת הצעת הממונה לפי סעיף 154 ,ולאחר שקיים דיון בהצעתו, יקבע בית המשפט, בהקדם האפשרי, בצו לשיקום כלכלי שייתן, תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי. )ב( בצו לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט, בין השאר, הוראות בעניינים אלה: מאחר שיש בהמשך הפעלת העסק תועלת בעבור היחיד שאינה בהכרח תועלת כלכלית מוצע לקבוע כי אם היחיד מעוניין בהפעלת העסק, הרי שאין צורך להראות כי הפעלת העסק תגדיל את קופת הנשייה ודי בכך שהממונה שוכנע כי לא יהיה בהפעלה כדי לפגוע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו. הממונה רשאי להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולהטיל מגבלות על הפעלתו, כדי להבטיח שהפעלת העסק לא תפגע בנושים. לעומת זאת כאשר היוזמה להפעלת העסק אינה מגיעה מכיוונו של היחיד, הרי שיש להראות כי הפעלה זו תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים. זאת כדי למנוע מצב שבו היחיד יפעיל את עסקו לחינם. במקרים כאלו מוצע לאפשר את הפעלת העסק גם על ידי הנאמן או אדם מטעמו, אם היחיד אינו מעוניין בהפעלה. זאת, משום שכפיית היחיד להפעיל את עסקו בניגוד לרצונו אינה ראויה. מוצע להחיל על הפעלת עסקו של היחיד את הוראות סימן ב' לפרק ז' בחלק ב' להצעת החוק, העוסקות בהפעלתו של תאגיד. סעיף 159 מוצע לקבוע לעניין חוזים שהיחיד הוא צד להם הוראה מקבילה לזו שמוצע לקבוע בסעיף 96 להצעת החוק, המקנה לנאמן סמכות לביטול חוזים בהליכי פירוק של תאגיד. סעיף 160 תקופת הביניים היא תקופה זמנית שבמהלכה יש להסדיר את ניהול נכסיו והכנסותיו של היחיד עד למתן הצו לשיקום כלכלי המתווה את הליך שיקומו וניהול נכסיו של היחיד. לכן יש צורך לנקוט זהירות ביחס למימוש נכסי היחיד בתקופה זו כך שלא יפגעו באפשרות לשיקומו הכלכלי של היחיד. מנגד, ייתכנו מצבים שבהם אין כל טעם להשהות את מימוש הנכסים. על כן מוצע שלא למנוע את מימוש הנכסים בתקופת הביניים אלא לקבוע כי הדבר ידרוש אישור מראש מאת הממונה. פרק ח': צו לשיקום כלכלי סימן א': תוכן הצו ויישומו כללי תכליתו העיקרית של הליך חדלות הפירעון מבחינת היחיד היא ההפטר. ההפטר פוטר את היחיד מחובותיו ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולהשתלב מחדש בחיי הכלכלה. שניים מהנושאים העיקריים שבהם שונה הצעת החוק מהדין הקיים הם ההפטר והתכנית לשיקום כלכלי של היחיד. זאת בשל קשיים בדין הקיים שעליהם נעמוד בקצרה מיד. לפי הדין הקיים הכרזת פשיטת הרגל אינה כוללת התייחסות להפטר. כך, עם מתן צו פשיטת הרגל מוקנים נכסי החייב לנאמן שתפקידו לממשם ולחלק את תמורתם לנושיו )סעיף 124 לפקודת פשיטת הרגל(. הכנסתו השוטפת של היחיד עוברת לנאמן או לחלופין נותרת אצלו והוא צריך לשלם ממנה תשלומים עתיים לנאמן )סעיף 111 לפקודה האמורה(. לפי הדין הקיים ההפטר הוא הליך נוסף ונפרד שניתן לנקוט בו לאחר מתן צו פשיטת רגל. פושט הרגל רשאי לבקש מבית המשפט הפטר בכל עת )סעיף 61 לפקודה האמורה(. אם בית המשפט נענה לבקשת החייב הוא רשאי לתת לו צו הפטר )סעיף 62 לפקודה האמורה(. דרך נוספת לקבלת הפטר היא פנייה של הכונס הרשמי לבית המשפט דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 683 )1 )חובת תשלומים שתחול על היחיד ותיקבע בהתאם להוראות סימן ב' )בחלק זה - חובת התשלומים(, ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים והתקופה שבה תחול חובת התשלומים )בחלק זה - תקופת התשלומים(, ואולם אם מתקיימים ביחיד התנאים למתן הפטר לאלתר לפי סימן ג', יורה בית המשפט בצו לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר של היחיד; )2 )הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות סעיף 164 ,ובהפטר לאלתר - בהתאם להוראות סעיף 167(ב(; )1 )חובת תשלומים שתחול על היחיד ותיקבע בהתאם להוראות סימן ב' )בחלק זה - חובת התשלומים(, ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים והתקופה שבה תחול חובת התשלומים )בחלק זה - תקופת התשלומים(, ואולם אם מתקיימים ביחיד התנאים למתן הפטר לאלתר לפי סימן ג', יורה בית המשפט בצו לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר של היחיד; )2 )הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות סעיף 164 ,ובהפטר לאלתר - בהתאם להוראות סעיף 167(ב(; אם סבר כי אין בהמשך ההליכים כדי להביא תועלת לנושים )סעיף 67א לפקודה האמורה(. הדין הקיים אינו קובע מהי התקופה שבסיומה ניתן לקבל את ההפטר. אין גם כל הוראה אחרת שתכווין את שיקול דעתו של בית המשפט בקביעת מועד ההפטר. זאת ועוד, כיום, היחיד אינו יודע במועד מתן צו פשיטת הרגל מה נדרש ממנו כדי לקבל את ההפטר משום שאין כל קריטריון ברור לכך. העדרו של אופק ברור להפטר פוגע בהבנתו של החייב את מבנה ההליכים ובתמריץ שלו לשתף פעולה. הוא פוגע גם בתמריץ של היחיד לפתוח בהליכים, גם אם הוא חדל פירעון. החוק המוצע מבקש לחולל שינוי מהותי בנושא זה, ולקבוע בשלב מוקדם ככל האפשר תכנית ברורה ומוגדרת לפירעון חובותיו של היחיד וכן את מועד ההפטר. הצו לשיקום כלכלי נועד לתכלית זו. הוא קובע תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ושיקומו הכלכלי. תכנית הפירעון קובעת מה יהיה גובה התשלום החודשי של היחיד לקופת הנשייה, וכמה זמן תימשך תקופת התשלומים. עם עמידתו של היחיד בחובות שהוטלו עליו לפי הצו, יהיה היחיד זכאי להפטר מחובותיו. כך, נקבע מועד ההפטר כבר בצו לשיקום כלכלי. בנוסף, מבקש החוק המוצע לקבוע קריטריונים אחידים וברורים שעל בסיסם יקבע בית המשפט את תכנית השיקום שלפיה ייקבע מועד ההפטר של היחיד. יש לציין כי קביעת הוראות בנוגע למבנה תכנית השיקום הכלכלי ותוכנה יכולה לסייע לצדדים להגיע להסדר חוב מוסכם. זאת מאחר שהצדדים, היחיד והנושים, יוכלו לצפות את תוכנה של התכנית לשיקום הכלכלי וישתמשו במידע זה כדי לנהל על בסיסו את המשא ומתן להסדר החוב. כך, חיזוק הוודאות בהליך תסייע לצדדים להגיע להסדרים מוסכמים. סעיף 161 הצו לשיקום כלכלי יקבע את התכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי. זו כוללת את חובות העבר של היחיד שישולמו מנכסי היחיד ומההכנסות שיגיעו לידיו במשך תקופה שתיקבע בצו. הצו כולל מסגרת ברורה ומלאה לתשלום חובותיו של היחיד, שעם השלמתה יהיה היחיד מופטר מחובותיו. לשם כך, על הצו לכלול הוראות כמפורט להלן. יובהר כי המונח הפטר אמנם אינו נכלל בתוכן הצו לשיקום כלכלי, אך ההפטר עצמו מהווה חלק בלתי נפרד מהצו. השלמת חובת התשלומים בתקופת התשלומים הקבועה בסעיף 163 להצעת החוק פוטרת את היחיד מיתרת חובותיו. לכן, בתכנית התשלומים כלול למעשה גם ההפטר של היחיד מחובותיו - אם יעמוד בתכנית. להלן רשימת העניינים שאליהם יש להידרש במסגרת הצו לשיקום כלכלי: א. חובת התשלומים שתחול על היחיד, ובכלל זה גובה התשלומים והתקופה שבמהלכה ישולמו. קביעת תקופת התשלומים והיקף ההכנסות העתידיות שיגיעו לידי היחיד תלויים במצבו הכלכלי והתנהלותו של היחיד. כאשר אין טעם בהטלת חובת תשלומים על היחיד - מאחר שפוטנציאל ההשתכרות שלו מאפשר לו לספק רק את צרכיו הבסיסיים - בית המשפט רשאי שלא להטיל עליו חובת תשלומים ולתת לו הפטר לאלתר. עניינים אלה יוסברו בהרחבה בדברי ההסבר לסעיפים 162 עד 163 ו–167 להצעת החוק. ב. אילו נכסים מנכסיו של היחיד ייכללו בנכסי קופת הנשייה. הוראות בעניין נכסים אלה צריכות להתייחס הן לנכסים הקיימים של היחיד והן לנכסים שיגיעו לידיו במהלך תקופת התשלומים, ולעתים גם לאחריה. ג. אופן מימוש נכסי קופת הנשייה. ד. ההגבלות שיחולו על היחיד - ההגבלות ותכליתן מפורטות בסימן א' לפרק ז' כמפורט לעיל בדברי ההסבר לאותו סימן. מאחר שבשלב זה של ההליכים כבר מצוי בידי בית המשפט מידע מלא על התנהלות היחיד, מוצע לקבוע כי ההגבלות לא יוטלו על כל יחיד באופן גורף אלא לפי החלטה פוזיטיבית של בית המשפט. זאת אם מצא כי ההגבלות נחוצות לצורך הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חדלות פירעונו. ה. קביעת חובה להשתתפות בתכנית המכשירה את היחיד להתנהלות כלכלית נכונה. בחלק מהמקרים, קריסתו הכלכלית של היחיד נובעת מטעויות בהתנהלות כלכלית. טעויות אלה נגרמות לא אחת מהעדר ידע. במקרים אלה, חלק משמעותי משיקומו הכלכלי של היחיד יתבצע באמצעות הקניית כלים להתנהלות כלכלית נכונה שיסייעו לו שלא לשוב להליכי חדלות הפירעון. לשם כך מוצע כי בית המשפט יהיה רשאי לכלול במסגרת הצו לשיקום כלכלי חובת הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה ליחיד, אם מצא כי הדבר נחוץ לצורך שיקומו הכלכלי. בכוונת משרד המשפטים לקבוע מנגנון מסודר להכשרות כלכליות אלה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 684 )3 )אופן מימוש נכסי קופת הנשייה; )4 )הגבלות כאמור בסימן א' לפרק ז' או חלקן, שיחולו על היחיד לתקופה שיורה בית המשפט, אם מצא כי ההגבלות נחוצות לצורך הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו; )5 )הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא בית המשפט כי הכשרה כאמור נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי של היחיד; )6 )חובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר בהתאם להוראות סעיף 175. סימן ב': חובת תשלומים חובת התשלומים וגובהם 162( .א( בסעיף זה - "כושר השתכרות", של היחיד - כושר השתכרותו של היחיד מעבודה ומכל מקור אחר, המחושב על בסיס כללים שיקבע השר ובהתאם לנסיבותיו האישיות של היחיד; "דמי המחיה" - הסכום הדרוש ליחיד לצורך מחיה בכבוד, שלו ושל התלויים בו, המחושב על בסיס כללי המחיה בכבוד ובהתאם לנסיבותיו האישיות של היחיד. )ב( בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה, בהתאם להוראות אלה: )1 )גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה; ו. היקף החובות שמהם יופטר היחיד. הפטר היחיד מחובותיו כולל את רוב חובותיו של היחיד, אך לא את כולם. כפי שיוסבר בהרחבה בדברי ההסבר לסעיף 175 להצעת החוק, יש חובות שלא ניתן לקבל לגביהם הפטר. כמו כן, יש חובות שמתן הפטר מהם תלוי בשיקול דעתו של בית המשפט. למרות שצו לשיקום כלכלי אינו פוטר את היחיד מחובות אלה, יש חשיבות רבה בקביעתם של חובות אלה כבר בשלב זה. זאת כדי להעניק ליחיד ולכל בעלי העניין בהליך תמונה ברורה ומלאה לגבי משמעותו של הצו ותוצאותיו. לאור מרכזיותו של הצו מוצע לקבוע כי הוא יינתן רק לאחר דיון בבית המשפט שבמסגרתו ידון בית המשפט בהצעת הממונה לתכנית לשיקום כלכלי. סעיף 162 תכנית הפירעון של היחיד מבוססת על הנכסים שנמצאים בבעלותו של היחיד בעת מתן הצו והנכסים שיוקנו לו במהלך התקופה שתיקבע בתכנית. היא מבוססת גם על חובת תשלומים מהכנסתו השוטפת. סעיפים 162 ו–163 לחוק המוצע עוסקים בחובת התשלומים של היחיד וקובעים הוראות לעניין גובה התשלומים ומשך תקופת התשלומים. לצורך הוראות אלה מוצע, בסעיף 162 להצעת החוק, להגדיר כמה מונחים המשמשים בהן. להגדרה "כושר השתכרות", של היחיד - חובת התשלומים של היחיד נקבעת על בסיס כושר השתכרותו. נקודת המוצא היא כי על היחיד להקדיש תקופה מסוימת לפירעון חובותיו לפני שהוא זכאי להפטר. לשם כך יש להגדיר מהו כושר ההשתכרות של היחיד, לחייב אותו למצות את כושר השתכרותו ולהעביר את הסכומים בהתאם, למעט את הנדרש לו לצורכי מחייתו, לקופת הנשייה. יודגש כי כושר ההשתכרות של היחיד אינו השתכרותו בפועל אלא מיצוי פוטנציאל ההשתכרות שלו. זאת מאחר שבשלב זה מוטלת עליו החובה להקדיש את יכולותיו לפירעון חובותיו. פוטנציאל ההשתכרות של אדם הוא נתון שלעתים קשה לקבוע או להעריך. לכן, מוצע להסמיך את השר לקבוע כללים לחישוב כושר השתכרותו של היחיד. מוצע שהכללים יהוו כלי שיסייע לבית המשפט לקבוע את כושר ההשתכרות של היחיד, אך לא יחליפו את שיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט יתאים את התוצאה המתקבלת מהחלת הכללים לנסיבותיו האישיות של היחיד. זאת בין השאר כדי לקבוע תכנית תשלומים שהיחיד יכול לעמוד בה. יש לציין, כי דוח ועדת חריס עסק גם בנושא זה והציע כללים מנחים לקביעת כושר השתכרות. להגדרה "דמי המחיה" - על פי המוצע דמי מחיה הם הסכום הדרוש ליחיד לצורך מחיה בכבוד, שיחושב על בסיס כללי המחיה בכבוד )שקבע השר לפי סעיף 157 להצעת החוק(. גם בהקשר זה, הסכום ייקבע בידי בית המשפט על בסיס כללי המחיה בכבוד, אך בית המשפט ישתמש בכללים ככלי עזר, ויתאים את התוצאה המתקבלת מהחלתם לנסיבותיו האישיות של היחיד. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 685 )2 )על אף הוראות פסקה )1 ,)לא היו ליחיד חובות שאינם בני הפטר, רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד, גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לתמרץ את היחיד להגדיל את הכנסתו; )3 )אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 או 311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. תקופת התשלומים 163( .א( תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, רשאי בית המשפט לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו בחייב נסיבות אישיות המצדיקות זאת. )ג( על אף הוראות סעיף קטן )א( רשאי בית המשפט לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה: )1 )במהלך הליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: )א( נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; )ב( לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; )ג( הפר את ההגבלות שהוטלו עליו; )2 )ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה: )א( הוא נוצר כתוצאה מהתחייבות או התקשרות בעסקה שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי קיים סיכוי סביר שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; )2 )על אף הוראות פסקה )1 ,)לא היו ליחיד חובות שאינם בני הפטר, רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד, גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לתמרץ את היחיד להגדיל את הכנסתו; )3 )אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 או 311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. 163( .א( תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.תקופת התשלומים )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, רשאי בית המשפט לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו בחייב נסיבות אישיות המצדיקות זאת. )ג( על אף הוראות סעיף קטן )א( רשאי בית המשפט לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה: )1 )במהלך הליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: )א( נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; )ב( לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; )ג( הפר את ההגבלות שהוטלו עליו; )2 )ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה: )א( הוא נוצר כתוצאה מהתחייבות או התקשרות בעסקה שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי קיים סיכוי סביר שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; חובת התשלומים לקופת הנשייה הכנסתו השוטפת של היחיד אמורה להיכלל בנכסי קופת הנשייה. לכן, לכאורה היה על הנאמן להעביר ממנה, מעת לעת, את סכום דמי המחיה ליחיד. אלא שדרך פעולה זו קשה ליישום, ואף עלולה לפגוע בעצמאותו של היחיד, שיידרש לבקש מדי חודש את סכום דמי המחיה מהנאמן. לכן מוצע לקבוע כי הכנסתו השוטפת של היחיד לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה, אלא תועבר לידי היחיד, והוא יידרש להעביר ממנה סכומים עתיים לקופת הנשייה. על פי המוצע יטיל בית המשפט על היחיד חובת תשלומים רק אם יש ליחיד כושר להשתכרות עודפת, ובהתאם לכושר השתכרותו העודפת. הוראה זו עלולה לפגוע בתמריץ של היחיד להגדיל את הכנסתו, שכן הגדלת הכנסתו של היחיד לא תשפר את מצבו הכלכלי אלא ההכנסה העודפת תעבור לתשלום לנושים. כדי למנוע זאת מוצע לקבוע חריג שיאפשר לבית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים שישולמו לקופת הנשייה ייקבע כשיעור מהכנסתו של היחיד, אם מצא בית המשפט כי יהיה בכך כדי לתמרץ את היחיד להגדיל את הכנסתו. כלומר, אחוז מסוים מהסכום שירוויח היחיד בכל חודש ייוותר בידיו, גם אם הוא עולה על דמי המחיה, כך שליחיד יהיה חלק בפירות מאמציו. בדרך זו יצאו גם הנושים וגם היחיד נשכרים מהגדלת הכנסתו של היחיד. בית המשפט לא יוכל לקבוע כאמור אם יש ליחיד חובות שאינם בני הפטר. זאת משום שכל זמן שיש ליחיד חובות שאינם בני הפטר שלא נפרעו, אין מקום להגדיל את ההכנסה שתיוותר בידיו מעבר לדרוש לו לצורכי מחייתו. סעיף 163 השאלה המרכזית לגבי תקופת התשלומים היא משך התקופה. קביעתו של רכיב זה היא ההכרעה הערכית העיקרית בקביעת תכנית הפירעון והשיקום הכלכלי של היחיד. היא זו שקובעת מתי יופטר היחיד מחובותיו ויוכל לצאת לדרך חדשה. החוק המוצע מבקש לקבוע כללים מנחים לקביעת תקופת התשלומים. ההצעה קובעת ברירת מחדל לתקופת התשלומים אך מאפשרת לסטות ממנה כאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת. ברירת המחדל היא שמשכה של תקופת התשלומים היא שלוש שנים. שלוש שנים אלה יחד עם התקופה שממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למועד קביעת תכנית הפירעון והשיקום הכלכלי מעמידים את התקופה שעד למתן ההפטר על כארבע שנים. תקופה זו משקפת איזון ראוי בין זכותם של הנושים להיפרע את חובם וחובתו דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 686 )ב( הוא נוצר כתוצאה מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד; )ג( מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; )3 )היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; )4 )ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון. )ד( מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן )ג()1 )עד )3 ,)בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן. )ה( מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם לבין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן )ג(. של היחיד להשקיע מאמץ לפרוע את חובותיו, לבין הרצון בשיקומו הכלכלי של היחיד. היא גם עולה בקנה אחד עם המגמה בעולם בנושא. קביעת תקופה זו נובעת, בין השאר, מהמעבר מתפיסה שלפיה המצב הכלכלי שאליו הגיע היחיד נגרם באשמתו הבלעדית, לתפיסה הרואה בחדלות הפירעון, בחלק גדול מן המקרים "תאונה כלכלית". בהתאם לגישה זו ניתן לדמות את תקופת התשלומים לחלוקת הנזק מהתממשות הסיכון, בין היחיד והנושים, ואת תקופת התשלומים כסוג של "השתתפות עצמית" בתאונת האשראי שאירעה. בהתאם, התקופה נקבעת מתוך מטרה למצוא שיווי משקל בין החשש מסיכון מוסרי של החייב אם לא יישא כלל באחריות לחדלות הפירעון לבין החשש מהרתעת יתר שתפגע בנכונותם של יחידים ליטול סיכונים ולהביא לפיתוח המשק. התקופה המוצעת בסעיף קטן )א( היא ברירת המחדל, ובית המשפט רשאי לקצרה אם מתקיימת לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת. בנוסף, מוצע שבית המשפט יהיה רשאי לקבוע תקופה ארוכה יותר בכמה מקרים המפורטים בסעיף קטן )ג( ו–)ה(. חלק מהמקרים מבוסס על הסייגים למתן צו הפטר כפי שהם קבועים בדין הקיים, בסעיף 63(ב( לפקודת פשיטת הרגל, ואחרים נוספו בשל שינויים במבנה ההליך ובתנאי הכניסה אליו. ניתן לחלק מקרים אלה לכמה קטגוריות: א. התנהלות לא נאותה של היחיד במהלך ההליכים )פסקה )1 - ))הוראה זו נועדה לתמרץ את היחיד לשתף פעולה במהלך ההליכים. היא כוללת התנהגות חסרת תום לב של היחיד במהלך ההליכים, במטרה לנצל את ההליכים לרעה, אי–שיתוף פעולה של היחיד עם הנאמן או הפרת ההגבלות שהוטלו על היחיד. ב. התנהלות לא נאותה של היחיד לפני ההליכים, כמו למשל ניסיונות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או להברחת נכסים )פסקה )3.)) ג. חובות שיצירתם נגועה בפגם בהתנהלותו של היחיד - למשל, חובות שהיחיד צבר בשעה שידע, או היה עליו לדעת, כי יש סיכוי סביר שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; חוב שנוצר כתוצאה מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד; או חוב שמקורו בפיצוי לנפגע עבירה. ד. התקיימותן של נסיבות כלכליות מיוחדות שבשלהן אין זה צודק לקבוע חובת תשלומים של שלוש שנים בלבד. כמו כן, ניתן על פי המוצע להאריך את תקופת התשלומים לגבי יחיד שניתן לו צו לפתיחת הליכים בעבר הקרוב, כדי שלא ליצור תמריץ ליחיד להפוך ל"חייב סדרתי". עוד מוצע כי אם מתקיים תנאי מן התנאים המתוארים לעיל בנסיבות מחמירות, או בחוסר תום לב של היחיד, בית המשפט יוכל לקבוע ליחיד תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן. הוראות הסעיף המוצע לעניין תום הלב מעבירות את מרכז הכובד בשאלת תום לבו של היחיד מנקודת הכניסה להליכים שהיא היום - ההכרזה עליו כחדל פירעון, לנקודת היציאה - מועד ההפטר. זהו אחד החידושים שבהצעת החוק והוא עולה בקנה אחד גם עם הפסיקה העדכנית )ראו לדוגמה: ע"א 12/307 בלום נ' הכנ"ר )2012.08.14.)) להעברת מרכז הכובד בנושא תום הלב להפטר כמה טעמים עיקריים. ראשית, טרם מתן הצו לפתיחת הליכים, המידע שנאסף על אודות היחיד הוא מידע בסיסי בלבד. פעמים רבות, בשלב דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 687 הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת התשלומים נכס כאמור בסעיף 217.164( .א( כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, השתכרות היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל בסיסה נקבעו התשלומים כאמור בסעיף 162(ב(, לא יראו אותה כחלק מנכסי קופת הנשייה. )ג( בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים. העברת סכומים נוספים או נכסים לידי היחיד 165( .א( הממונה רשאי לאשר לנאמן להותיר בידי היחיד, נוסף על דמי המחיה כאמור בסעיף 162(ב()1 ,)סכומים נוספים מתוך השתכרות היחיד מעבודה או מכל מקור אחר, הדרושים ליחיד או לתלויים בו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. )ב( בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה, אם הם דרושים ליחיד או לתלויים בו ובית המשפט מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. נכס כאמור בסעיף 217.164( .א( כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, השתכרות היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל התשלומים בסיסה נקבעו התשלומים כאמור בסעיף 162(ב(, לא יראו אותה כחלק מנכסי קופת הנשייה. )ג( בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים. 165( .א( הממונה רשאי לאשר לנאמן להותיר בידי היחיד, נוסף על דמי המחיה כאמור בסעיף 162(ב()1 ,)סכומים נוספים מתוך השתכרות היחיד מעבודה או מכל מקור אחר, הדרושים ליחיד או לתלויים בו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. העברת סכומים נוספים או נכסים לידי היחיד )ב( בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה, אם הם דרושים ליחיד או לתלויים בו ובית המשפט מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. זה לא ניתן לדעת אם חובותיו של היחיד נצברו בתום לב. לאחר מתן הצו נפתחת תקופת בדיקה, שבמסגרתה בודק הנאמן, בין השאר, את הנסיבות שהובילו לקריסתו הכלכלית של היחיד. לכן, מתאים לקיים את הדיון המהותי בשאלת תום לבו של היחיד בשלב מאוחר יותר בהליך. שנית, תכליתו של הליך חדלות הפירעון אינה רק ההפטר אלא גם ניהול חובותיו ונכסיו של היחיד בצורה קולקטיבית, תוך הגנה על נושים קיימים ועל נושים פוטנציאליים מפני העמקת חדלות הפירעון ויצירת חובות חדשים. ניהול הליך קולקטיבי יעיל יותר מניהול הליכי גבייה בידי כל נושה בנפרד, במיוחד אם נכסי היחיד אינם מספיקים לפירעון חובותיו לכל הנושים. לעניין תכליות אלה אין הבדל בין חייב תם לב לחייב שאינו תם לב. שלישית, העברת הדיון בתום הלב לשלב מתן הצו לשיקום כלכלי מאפשרת לבית המשפט לבחור נקודת איזון המתאימה לנסיבותיו של היחיד שעניינו נדון לפניו. מניעת כניסה להליך מיחיד שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, היא פתרון שאינו מאפשר גמישות. ניתן להניח שיש יחידים שחוסר תום הלב שלהם בצבירת החובות היה כה חמור, עד שמוצדק שלא להעניק להם הפטר כלל. לעומת זאת, קיימים יחידים שחוסר תום לבם מצדיק את הארכת התקופה עד מתן ההפטר, אך לא את מניעתו. ההסדר המוצע בהצעת החוק מאפשר לבית המשפט לקחת בחשבון את חוסר תום לבו של היחיד ביצירת חובותיו בשלב מתן הצו לשיקום כלכלי, ולהכריע מהו האיזון הנכון לגבי אותו יחיד. רביעית, לפי הצעת החוק, הצו הפותח את ההליכים לבקשת יחיד יינתן בידי הממונה, ואין זה ראוי לאפשר לערכאה מינהלית לנעול בפני יחיד את שער הכניסה להליכי חדלות הפירעון. להשלמת התמונה יצוין כי החוק המוצע מחריג מתחולת ההפטר חובות מסוימים אשר בשל האופן שבו נצברו, אין הצדקה לתת מהם הפטר )ראו דברי ההסבר לסעיף 175 להצעת החוק(. סעיף 164 סעיף זה קובע מהם נכסי היחיד שייכללו בנכסי קופת הנשייה וישמשו לפירעון חובות העבר של היחיד. נכסים אלה כוללים את נכסי היחיד החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואת כל הנכסים שיגיעו לידיו עד סיומה של תקופת התשלומים שנקבעה לפי סעיף 163 לחוק המוצע. הקבלה זו יוצרת מתאם בין תקופת התשלומים לתקופה שבה הנכסים שיוקנו ליחיד, ייכללו בנכסי קופת הנשייה. הטעם לכך הוא שככלל נקודת האיזון בין פירעון חובות העבר לבין יציאתו של היחיד לדרך חדשה זהה לגבי תקופת התשלומים ולגבי התקופה שבה ייכללו נכסי היחיד בקופת הנשייה. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם יש טעם לקבוע תקופה ארוכה יותר לעניין הכללת הנכסים שיגיעו לידי החייב בקופת הנשייה. כך לדוגמה, אם היחיד עתיד לקבל סכום כסף גדול בעתיד ובית המשפט מוצא כי לא יהיה זה נכון שסכום זה לא ישמש לתשלום חובות העבר. לכן, מוצע להקנות לבית המשפט סמכות לקבוע כי נכסים מסוימים ייכללו בנכסי קופת הנשייה גם אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים. סעיף 165 הותרת חלק מהכנסתו השוטפת של היחיד בידיו נועדה לאפשר לו להמשיך להתקיים בכבוד במהלך תקופת התשלומים. לעתים הסכומים הנותרים בידי היחיד )דמי המחיה( אינם מספיקים ויש לו צורך בסכומים נוספים. הסעיף המוצע קובע את מנגנון האישור הנדרש לשם העברת סכומים נוספים ליחיד. מוצע לקבוע כי אם הכנסתו השוטפת של היחיד מספיקה לצרכים הנוספים של היחיד, אזי די באישור הממונה לכך. זאת משום שהותרת סכומים מההכנסה השוטפת בידי היחיד משולה לשינוי זמני בתשלום החודשי, שאותו מוסמך הממונה לערוך. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 688 העברת הכנסה שוטפת ישירות לנאמן 166( .א( לא העביר היחיד תשלום מהתשלומים במועד, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות למי שמשלם ליחיד את ההכנסה שממנה על היחיד לשלם את התשלומים, להעבירה, במהלך תקופת התשלומים, ישירות לנאמן. )ב( הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן )א(, יעביר הנאמן לקופת הנשייה את התשלומים בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי ואת היתרה יעביר לידיו של היחיד. סימן ג': הפטר לאלתר הפטר לאלתר 167( .א( יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה ולא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם ניתן להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף 163(ג(, לא יטיל עליו בית המשפט חובת תשלומים וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט', לאלתר. )ב( נתן בית המשפט ליחיד הפטר לאלתר, רשאי הוא להורות כי כל הנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, או חלק מהנכסים כאמור, ייכללו בנכסי קופת הנשייה, בכפוף למגבלות שבסעיף 164(א( ו–)ב(. )ג( הפטר לאלתר יינתן ליחיד לא יותר מפעם אחת בשבע שנים. )ד( בסעיף זה, "כושר השתכרות" ו"דמי המחיה" - כהגדרתם בסעיף 162(א(. סימן ד': יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו יישום הצו 168 .הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו.לשיקום כלכלי לעומת זאת, אם נדרש להעביר ליחיד סכומים או נכסים מנכסי קופת הנשייה, מוצע לקבוע כי יידרש לשם כך אישור של בית המשפט. האישור יינתן רק לאחר שנתן לנושים הזדמנות להביע את עמדתם. העברת נכסים מנכסי קופת הנשייה לידי היחיד מעבירה לידיו נכסים המיועדים לצורך פירעון חובותיו, ולכן מדובר בהחלטה משמעותית יותר ומוצע להותירה לשיקול דעתו של בית המשפט. סעיף 166 על פי ההסדר המוצע בסימן זה, הכנסתו של היחיד אינה מהווה חלק מנכסי קופת הנשייה, אלא שייכת ליחיד והוא נדרש להעביר ממנה סכומים עתיים לקופת הנשייה. הסדר זה נקבע מטעמי יעילות ובמטרה לשמור על כבודו ועצמאותו של היחיד. ואולם אם היחיד אינו עומד בחובתו להעביר את התשלומים, אין הצדקה לדבוק בהסדר זה. לכן מוצע להסמיך את בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות למי שמשלם ליחיד את ההכנסה שממנה עליו לשלם את התשלומים, להעבירה ישירות לידי הנאמן, אם היחיד אינו עומד בחובת התשלומים שלו. במקרה כזה הנאמן יעביר ליחיד מעת לעת את הסכומים הדרושים לו למחייתו. סימן ג': הפטר לאלתר סעיף 167 מוצע להסמיך את בית המשפט להעניק ליחיד הפטר לאלתר. הפטר זה פוטר את היחיד מכל חובותיו באופן מיידי ועל כן מוצע לקבוע כי צריכים להתקיים לגבי היחיד שלושה תנאים מצטברים, כלכליים וערכיים, כדי שיוכל לקבל הפטר לאלתר. התנאי הראשון הוא כי אין ליחיד כושר להשתכרות עודפת. במקרה זה אין לנושים כל תועלת בהמשך ניהול ההליכים משום שפוטנציאל ההכנסה של היחיד כה נמוך עד שיש בו רק כדי לספק את צרכיו שלו ושל התלויים בו. התנאי השני הוא תנאי ערכי והוא כי לא מתקיים לגבי היחיד אחד מהמקרים המאפשרים להאריך את תקופת התשלומים. התקיימות מקרים אלה מלמדת על פגם בהתנהלותו של היחיד ועל כן אין זה ראוי שהוא יזכה במקרה זה להפטר מיידי. התנאי השלישי הוא שהיחיד לא קיבל הפטר לאלתר בשבע השנים האחרונות. תנאי זה מוצע כדי לא לעודד ניצול לרעה של ההליכים. ככלל, ההפטר לאלתר פוטר את היחיד מכל חובותיו, בכפוף למימוש נכסיו כפי שהם במועד ההפטר. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם אין ליחיד כושר להשתכרות עודפת אך הוא עתיד לקבל נכסים בעתיד. במקרים אלה רשאי בית המשפט להורות כי נכסים אלה יוחרגו מתחולת ההפטר ולכשיגיעו לידי היחיד, ייכללו בנכסי קופת הנשייה. הוראה זו נועדה לאפשר לבית המשפט גמישות ביצירת איזון בין שיקומו של היחיד לזכותם של הנושים להיפרע את חובם. בכל מקרה לא יורה בית המשפט כאמור לעניין נכסים שממילא אין לכלול בנכסי קופת הנשייה, מאחר שהם דרושים לקיומו הבסיסי של היחיד. סימן ד': יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו סעיף 168 מוצע כי הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידת היחיד בתנאיו. זאת כחלק מתפקידו לנהל את הטיפול היומיומי בהליכי חדלות דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 689 הסרת הגבלה באופן זמני 169( .א( הממונה רשאי, לבקשת היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר באופן זמני הגבלה אחת או יותר מההגבלות שנקבעו בצו לשיקום כלכלי, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. )ב( הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה ובכלל זה בהפקדת ערבות. )ג( על אף האמור בסעיף קטן )א(, סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי. שינוי הצו לשיקום 170( .א( בית המשפט רשאי, לאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין, לשנות את כלכלי הצו לשיקום כלכלי, אם נשתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות, ובכלל זה רשאי הוא - )1 )לקצר את תקופת התשלומים אם מצא כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות אישיות מיוחדות כאמור בסעיף 163(ב(; )2 )להאריך את תקופת התשלומים לתקופה נוספת או לקבוע כי תקופת התשלומים לא תהיה קצובה בזמן, אם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיף 163(ג( או )ד(; )3 )לתת ליחיד הפטר לאלתר אם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיף 167. )ב( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )א(, רשאי בית המשפט להאריך את תקופת התשלומים אם מצא כי היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו. )ג( על אף האמור בסעיף קטן )א(, בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי הנסיבות או גילוי עובדות חדשות תוגש לממונה, והוא מוסמך להחליט בה. 169( .א( הממונה רשאי, לבקשת היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר באופן זמני הגבלה אחת או יותר מההגבלות שנקבעו בצו לשיקום כלכלי, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הסרת הגבלה באופן זמני )ב( הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה ובכלל זה בהפקדת ערבות. )ג( על אף האמור בסעיף קטן )א(, סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי. 170( .א( בית המשפט רשאי, לאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין, לשנות את הצו לשיקום כלכלי, אם נשתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות, ובכלל זה רשאי הוא - שינוי הצו לשיקום כלכלי )1 )לקצר את תקופת התשלומים אם מצא כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות אישיות מיוחדות כאמור בסעיף 163(ב(; )2 )להאריך את תקופת התשלומים לתקופה נוספת או לקבוע כי תקופת התשלומים לא תהיה קצובה בזמן, אם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיף 163(ג( או )ד(; )3 )לתת ליחיד הפטר לאלתר אם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיף 167. )ב( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )א(, רשאי בית המשפט להאריך את תקופת התשלומים אם מצא כי היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו. )ג( על אף האמור בסעיף קטן )א(, בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי הנסיבות או גילוי עובדות חדשות תוגש לממונה, והוא מוסמך להחליט בה. הפירעון. יישום הצו לשיקום הכלכלי כולל הן טיפול בנכסי קופת הנשייה, מימושם וחלוקתם לפי הוראות בית המשפט, והן את הפיקוח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו. החשיבות שבפיקוח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו נובעת מכך שאי–עמידתו בתנאי הצו יכולה לגרום להארכת תקופת התשלומים, ואף לביטול הצו ולפגיעה בנכסי קופת הנשייה. סעיף 169 על פי המוצע, במסגרת הצו לשיקום כלכלי, יקבע בית המשפט מה יהיו ההגבלות שיחולו על היחיד במהלך תקופת התשלומים. מאחר שתקופת התשלומים תימשך בדרך כלל כמה שנים, ייתכנו מצבים שבהם יהיה צורך לצמצם את היקפה של המגבלה או להסירה לתקופה מוגבלת. כך לדוגמה, במקרה שבו היחיד נדרש לצאת מהארץ בשל צורך רפואי או עניין חשוב אחר. ניהול ההליך לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי נתון בידי הממונה, ולכן מוצע להעניק לו את הסמכות להסיר באופן זמני מגבלה אחת או יותר, באופן מלא או חלקי, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. על פי המוצע רשאי הממונה להתנות את הסרת המגבלה בתנאים ובכלל זה בהפקדת ערבות. מאחר שהמגבלה נועדה, בין השאר, להגן על הנושים, מוצע שהממונה יוכל להסירה לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. במקרים שבהם הסרת ההגבלה באופן זמני נחוצה באופן מיידי, מוצע כי הממונה יהיה רשאי להסירה גם בלי לתת לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. במקרה כזה, יודיע הממונה לנושים על הסרת ההגבלה, לאחר מעשה. סעיף 170 הצו לשיקום כלכלי ניתן על בסיס המידע שיש לפני בית המשפט במועד מתן הצו. מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי לשנות את הצו אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות. כמו כן מוצע כי בית המשפט יהיה רשאי להורות על הארכת תקופת התשלומים אם היחיד אינו עומד בחובותיו לפי הצו. מטרתו של סעיף זה היא לאפשר לבית המשפט את הגמישות הנדרשת לאור טבעם המתמשך של הליכי חדלות הפירעון. את הצו לשיקום כלכלי נותן בית המשפט ועל כן, ככלל, הוא זה שמוסמך לשנותו. חריג לכלל זה מוצע לקבוע לעניין הסמכות לשנות את גובה התשלומים, אותה מוצע להפקיד בידי הממונה. הטעם לכך הוא שהחלטה על שינוי גובה התשלומים במקרה של שינוי נסיבות איננה החלטה שיפוטית בעיקרה וניתן להפקידה בידי גורם מינהלי. לכך יש להוסיף גם את העובדה כי שינויים בגובה התשלומים נעשים באופן תכוף יחסית, ועל כן הפקדת סמכות זו בידי הממונה תסייע להפחתת העומס המוטל על מערכת בתי המשפט. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 690 )ד( יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים, לא ימירם בתשלום חד–פעמי או בתשלומים גבוהים יותר המשתלמים במהלך תקופה הקצרה מתקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי, אלא בדרך של הגשת בקשה לשינוי הצו לבית המשפט; בית המשפט רשאי לאשר שינוי כאמור רק אם הוכח להנחת דעתו כי המקור לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה. )ה( בית המשפט והממונה יקבלו החלטה לפי סעיף זה לאחר שניתנה לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. בקשה לקיצור 171( .א( נקבעה ליחיד תקופת תשלומים העולה על שלוש שנים או שאינה קצובה בזמן, תקופת התשלומים רשאי בית המשפט, לבקשת היחיד, בתום שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, לקצר את תקופת התשלומים אם שוכנע כי היחיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי להשיא את שיעור חובותיו שייפרע לנושים. )ב( בית המשפט יחליט בבקשה שהוגשה לפי סעיף קטן )א( לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ולאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין. דוח מסכם של הנאמן לעניין עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה בחובת התשלומים.172( .א( שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים יגיש הנאמן לממונה דוח מסכם )ב( הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד והוא יועמד לעיון הנושים בדרך שיקבע השר. הארכת תקופת התשלומים בשל אי–עמידה בתנאי הצו לשיקום כלכלי 173( .א( מצא הממונה, לאחר קבלת הדוח המסכם, כי היחיד לא עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי יש בכך כדי להצדיק את שינויים, יגיש לבית המשפט, לא יאוחר מתום תקופת התשלומים, בקשה לשינוי תנאי הצו כאמור בסעיף 170 ,וימסור ליחיד ולנושים הודעה על כך. שינוי הצו לשיקום כלכלי, בין בידי בית המשפט ובין בידי הממונה, ייעשה רק לאחר שניתנה לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. כיום יש פרקטיקה ולפיה לאחר שבית המשפט קובע צו תשלומים חודשי, היחיד מציע להוון אותו ולשלם לנושים את הסכום המהוון בבת אחת, כדי לקצר את התקופה שעד למתן ההפטר. הכספים לצורך תשלום בדרך זו חייבים לבוא ממקור חיצוני, שכן נכסיו של היחיד מהווים חלק מנכסי קופת הנשייה העומדים ממילא לפירעון חובותיו. פרקטיקה זו מיטיבה עם החייב מסיבות ברורות, והיא מיטיבה גם עם הנושים משום שהם מעדיפים לקבל את התשלום מוקדם יותר ולסיים את ההליכים. ואולם למרות יתרונות אלה, קיים חשש שהמקור לכספים המשמשים לתשלום המהוון אינו חיצוני אלא בנכסים של החייב שהחייב הסתירם. במטרה להתמודד עם חשש זה, מוצע לקבוע כי היחיד יוכל להוון את הסכום רק בדרך של שינוי הצו לשיקום כלכלי בידי בית המשפט, ורק לאחר ששכנע את בית המשפט כי מקור התשלום אינו נכס מנכסי קופת הנשייה. סעיף 171 סעיף 163 לחוק המוצע קובע נסיבות שבהן בית המשפט יהיה רשאי לקבוע ליחיד תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים. במקרים אלה, מוצע לאפשר ליחיד להגיש לבית המשפט, בתום שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, בקשה לקיצור תקופת התשלומים. על פי המוצע, בית המשפט יהיה רשאי להיענות לבקשה אם נוכח כי היחיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי לפרוע את חובותיו. סמכות זו נועדה בעיקר למקרים שבהם בעת מתן הצו לשיקום כלכלי, התנהלותו של היחיד או האופן שבו נצברו חובותיו, לא אפשרו לבית המשפט להעמיד את נקודת האיזון בין היחיד לנושים על תקופת תשלומים של שלוש שנים, וחייבו קביעת תקופה ארוכה יותר. לעתים, חלוף הזמן ושיתוף הפעולה של היחיד ירפאו חלק מהפגמים בהתנהלותו של היחיד ויאפשרו לבית המשפט לשקול מחדש מהי נקודת האיזון הראויה. מדובר בהחלטה מרכזית, המשפיעה על זכויות הנושים ועל האינטרס הציבורי. לכן מוצע שבית המשפט יחליט בה רק לאחר שנתן לנושים להביע את עמדתם ולאחר ששקל את עמדת הנאמן שליווה את היחיד במשך תקופת התשלומים ואת עמדת הממונה שאמון על האינטרס הציבורי בהליכים. סעיפים התכנית לשיקום כלכלי נותנת למעשה ליחיד 172 ו–173 הפטר מחובותיו עם תום תקופת התשלומים. הפטר זה מבוסס על ההנחה שהיחיד יעמוד בחובותיו לפי הצו, ולכן אם היחיד אינו עומד בחובותיו, יש מקום להאריך את תקופת התשלומים ולדחות את ההפטר. לשם כך נדרשת החלטה שיפוטית שלפיה יש להאריך את תקופת התשלומים בשל אי–עמידתו של דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 691 )ב( הגיש הממונה לבית המשפט בקשה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף קטן )א(, תוארך תקופת התשלומים עד להכרעת בית המשפט בבקשה. )ג( דחה בית המשפט את בקשת הממונה שהוגשה לפי סעיף קטן )א(, רשאי הוא להורות לנאמן להשיב ליחיד את התשלומים והנכסים שהועברו לקופת הנשייה בתקופת ההארכה לפי סעיף קטן )ב(. פרק ט': הפטר הפטר 174( .א( בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 - עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה. )ב( אין בהפטר - )1 )כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי סעיף 131; )2 )כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138 ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר. חובות שאינם בני הפטר 175( .א( ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה: )1 )תשלום עונשי; )2 )חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או ; אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-222001 )ב( הגיש הממונה לבית המשפט בקשה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף קטן )א(, תוארך תקופת התשלומים עד להכרעת בית המשפט בבקשה. )ג( דחה בית המשפט את בקשת הממונה שהוגשה לפי סעיף קטן )א(, רשאי הוא להורות לנאמן להשיב ליחיד את התשלומים והנכסים שהועברו לקופת הנשייה בתקופת ההארכה לפי סעיף קטן )ב(. פרק ט': הפטר 174( .א( בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 - עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה. הפטר )ב( אין בהפטר - )1 )כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי סעיף 131; )2 )כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138 ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר. 175( .א( ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה: חובות שאינם בני הפטר )1 )תשלום עונשי; )2 )חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או ; אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-222001 היחיד בתנאי הצו. סעיפים 172 ו–173 להצעת החוק קובעים הוראות לעניין זה. בסעיף 172 לחוק מוצע לקבוע כי הנאמן יגיש לממונה דוח מסכם על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים. זאת כדי שהממונה יוכל לבחון אם יש מקום להגיש לבית המשפט בקשה להארכת תקופת התשלומים אם היחיד לא עמד בתנאי הצו. העתק מהדוח יימסר על פי המוצע ליחיד והנושים יהיו רשאים לעיין בו. בסעיף 173 לחוק מוצע לקבוע כי אם מצא הממונה כי היחיד לא עמד בתנאי הצו וכי יש בכך כדי להצדיק את שינויים, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את תנאי הצו ולהאריך את תקופת התשלומים. הממונה ימסור ליחיד ולנושים הודעה על הגשת הבקשה. אם הגיש הממונה בקשה להארכת תקופת התשלומים, הרי שעד להכרעת בית המשפט תוארך התקופה. זאת כדי ליצור רציפות בחובת התשלומים וכדי למנוע מהיחיד אפשרות להתחמק מקיום חובת התשלומים בתקופה שבין הגשת בקשת הממונה להכרעת בית המשפט בבקשה. מטעמים אלה מוצע גם לקבוע כי על הממונה להגיש את הבקשה להארכת תקופת התשלומים לפני תום תקופת התשלומים, כך שרצף התשלומים לא ייפגע. אם בית המשפט ידחה את בקשת הממונה, רשאי הוא להורות לנאמן להשיב ליחיד את התשלומים שהועברו לקופת הנשייה בתקופת הביניים. פרק ח': הפטר סעיף 174 עם תום תקופת התשלומים או אם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 לחוק המוצע - עם מתן הצו לשיקום כלכלי, מופטר היחיד מחובותיו. משמעותו של הפטר זה היא שאת חובות העבר של היחיד ניתן לפרוע רק מהנכסים הכלולים בקופת הנשייה והיחיד פטור מכאן ואילך מיתרת החובות. ההפטר אינו פוטר את היחיד מלקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי גם לאחר מועד ההפטר, אם יש כאלה, ואינו פוטר אותו מחובתו לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה. כמו כן, ההפטר פוטר את היחיד בלבד, ואינו משפיע על חובותיהם של אחרים, דוגמת ערבים ליחיד. עניין זה מודגש במילים "יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר". מאחר שנכסי קופת הנשייה ממשיכים לשמש מקור לפירעון חובות העבר, מוצע לקבוע כי סמכויות הנאמן לגבי נכסים אלה יישמרו גם לאחר מתן ההפטר. סעיף 175 מתן ההפטר נועד לאפשר ליחיד לצאת לדרך חדשה. זאת אף במחיר של פגיעה בזכותם של הנושים. ואולם קיימים חובות שהאינטרס בתשלומם גובר על האינטרס שבמתן אפשרות ליחיד לצאת לדרך חדשה. חובות אלה הם חובות שבבסיסם עומדים שיקולים ערכיים אחרים המצדיקים את שימורם לאחר ההפטר גם במחיר הפגיעה ביכולת השיקום של היחיד. להלן סוגי החובות שמוצע לקבוע כי ההפטר לא יחול לגביהם, והנימוקים לכך: 22 ס"ח התשס"א, עמ' 183. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 692 )3 )חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין. )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א( - )1 )רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חוב מזונות, כולו או חלקו, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור, בתנאים; )2 )רשאי בית המשפט להורות כי ההפטר לא יחול על חוב שמקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק לאור מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה. 176( .א( בית המשפט רשאי, בכל עת, להורות כי ההפטר בטל למפרע ולהורות על שינוי ביטול ההפטר הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה על הארכת תקופת התשלומים, בהתקיים אחד מאלה: )1 )התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לבית המשפט לפני מועד ההפטר היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים לפי הוראות סעיף 163(ג( עד )ה(; )2 )היחיד לא סייע לנאמן או לא שיתף עמו פעולה כאמור בסעיף 174(ב()2 )או הפר, לאחר מועד ההפטר, תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי כאמור באותו סעיף. )ב( ביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו. א. תשלום עונשי - החרגתו של תשלום עונשי מההפטר נובעת מהתכליות שבסיס הטלתם של התשלומים העונשיים. עניין זה הוסבר בהרחבה בדברי ההסבר להגדרה "תשלום עונשי" שבסעיף 4 להצעת החוק; ב. חוב שנוצר בדרך מרמה, או חוב הנובע מעבירת גניבה, או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 - הטעם לאי–מתן הפטר מחוב שנוצר בדרך מרמה, הוא שלא יהיה זה צודק לפטור את היחיד מחבות שנוצרה במרמה, שאחרת יצא חוטא נשכר. חוב זה הוכר כחוב שאינו בר–הפטר גם לפי פקודת פשיטת הרגל. החוק המוצע מבקש לכלול בסעיף זה עבירות חמורות נוספות שלא מוצדק לפטור את החייב מחובות שנוצרו בשלהן בשל העדפת האינטרס הציבורי. בעניין זה עוקבת ההצעה אחרי המגמה הקיימת בפסיקה )ראו לדוגמה: ע"א 13/3083 פלונית נ' שיכמן )2015.01.11;)) ג. חוב מזונות - בקשר לחוב זה קיים אינטרס חברתי הגובר על אינטרס שיקומו של היחיד; לעניין חוב מזונות, מוצע לאפשר לבית המשפט לקבוע כי ההפטר יחול גם על חוב המזונות במקרים המתאימים ולהתנות זאת בתנאים. סייג זה קיים גם לפי פקודת פשיטת הרגל, ובית המשפט עושה בו שימוש זהיר, במקרים המתאימים )בהקשר זה ראו למשל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין פש"ר )ת"א( 06/1253 גמזו נ' הכנ"ר )2013.09.02 ,)וכן פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 13/6456 ישעיהו נ' גמזו )2015.05.03 )שהותיר פסק דין זה על כנו; ד. סוג נוסף של חוב שמוצע שבית המשפט יוכל להחריג מתחולת ההפטר, הוא חוב שמקורו בחובת תשלום פיצויים לנפגע עבירה לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 )להלן - חוק העונשין(. במקרים רבים האינטרס החברתי והציבורי בתשלום חובות אלה גובר על האינטרס שבשיקום החייב, אך לא ניתן לקבוע זאת באופן קטיגורי. לכן מוצע להקנות לבית המשפט סמכות לקבוע אם חובות אלה ייכללו בהפטר אם לאו, בהתאם למהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה ונסיבותיה. יודגש, כי אם חוב הפיצויים לנפגע עבירה הוא בגדר חוב שנוצר בדרך מרמה או כזה הנובע מעבירת גניבה או עבירת מין או אלימות חמורה, הרי שבכל מקרה לא יחול עליו ההפטר כמפורט לעיל. הסעיף המוצע מבוסס בעיקרו על סעיף 69(א()2 ) לפקודת פשיטת הרגל. סעיף 176 מוצע להעניק לבית המשפט סמכות לבטל למפרע את ההפטר ולהורות על שינוי הצו לשיקום כלכלי אם מתקיים אחד מאלה: א. התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לפני מועד ההפטר היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים )ולדחות את מועד ההפטר(. במקרה זה, התבסס ההפטר על תשתית עובדתית לא נכונה ועל כן אין הצדקה להותירו על כנו; ב. היחיד הפסיק לשתף פעולה עם הנאמן או הפר את תנאי הצו לשיקום הכלכלי. תחולת ההפטר )בתום תקופת התשלומים( מבוססת על ההנחה שהיחיד נוהג בתום לב ומשתף פעולה. אם הוא אינו פועל בדרך זו, קיימת הצדקה לבטל את ההפטר. הוראה זו משלימה את הוראות סעיפים 170 ו–173 להצעת החוק העוסקים, בין השאר, בשינוי תנאי התכנית לשיקום כלכלי בשל התנהלותו של היחיד; דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 693 פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר יחיד שנפטר כשהוא 177( .א( נפטר יחיד כשהוא בחדלות פירעון ולא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יחולו בחדלות פירעון לעניין העיזבון הוראות אלה: )ב( מנהל העיזבון רשאי להגיש לממונה בקשה כי העיזבון ינוהל בהתאם להוראות סעיף זה )בסעיף זה - בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון(, אם התקיימו התנאים להגשת בקשת יחיד לפי סעיפים 104(א( או 186. )ג( נושה של הנפטר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון - אם התקיימו התנאים להגשת בקשת נושה לפי סעיף 109. )ד( על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון והדיון בה יחולו הוראות פרקים ב' ו–ג', בשינויים המחויבים. )ה( ניתן צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון, לפי בקשה כאמור בסעיפים קטנים )ב( או )ג(, יחולו לגביו ההוראות לפי חוק זה החלות על צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות אלה: )1 )הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי יחיד; )2 )הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן; )3 )הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי בדבר ניהול העיזבון, יעבור להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון. פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר 177( .א( נפטר יחיד כשהוא בחדלות פירעון ולא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יחולו לעניין העיזבון הוראות אלה: יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון )ב( מנהל העיזבון רשאי להגיש לממונה בקשה כי העיזבון ינוהל בהתאם להוראות סעיף זה )בסעיף זה - בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון(, אם התקיימו התנאים להגשת בקשת יחיד לפי סעיפים 104(א( או 186. )ג( נושה של הנפטר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון - אם התקיימו התנאים להגשת בקשת נושה לפי סעיף 109. )ד( על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון והדיון בה יחולו הוראות פרקים ב' ו–ג', בשינויים המחויבים. )ה( ניתן צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון, לפי בקשה כאמור בסעיפים קטנים )ב( או )ג(, יחולו לגביו ההוראות לפי חוק זה החלות על צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות אלה: )1 )הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי יחיד; )2 )הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן; )3 )הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי בדבר ניהול העיזבון, יעבור להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון. במטרה להגן על צדדים שלישיים שהתקשרו עם היחיד לאחר מועד ההפטר ולפני ביטולו, מוצע לקבוע כי ביטולו של ההפטר למפרע לא יפגע בתוקפן של פעולות שביצע היחיד כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו. פרק ט': הוראות לגבי יחיד שנפטר כללי הוראות הדין לעניין חדלות פירעון של עיזבון שונות בשני היבטים עיקריים מהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד. ההבדל הראשון הוא בכך שהעיזבון אינו אישיות משפטית ועל כן לא ניתן לנהל נגדו הליכי חדלות פירעון. הבדל זה דורש בעיקר התאמות פרוצדורליות. ההבדל השני נוגע לתכלית ההליכים. תכלית שיקומו של היחיד, העומדת במרכז הליכי חדלות הפירעון של יחיד, אינה רלוונטית לגבי עיזבון. לכן תכליתם העיקרית של הליכי חדלות הפירעון של עיזבון היא לחלק את נכסי העיזבון בין הנושים בהתאם לסדר הפירעון. הוראות סימן זה נועדו לעגן התאמות. סעיף 177 מאחר שהעיזבון אינו אישיות משפטית, לא ניתן לתת לגביו צו לפתיחת הליכים. לכן, מוצע לקבוע כי בהליך חדלות פירעון לגבי עיזבון יינתן צו שייקרא צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון. את הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון יוכלו להגיש על פי המוצע מנהל העיזבון או הנושים. על בקשה של מנהל העיזבון יחולו ההוראות החלות על בקשת יחיד. עם זאת מוצע כי בקשת מנהל עיזבון שהיקף חובותיו נמוך, תוגש לממונה ולא לרשם ההוצאה לפועל. זאת מתוך הנחה שהיותו של החייב עיזבון יש בה כדי להוסיף מורכבות להליכים ועל כן ההליך אינו מתאים לניהול בידי רשם ההוצאה לפועל. על בקשת נושה יחולו ההוראות החלות על בקשת נושה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד )ראו פרק ג' לחלק ג' לחוק המוצע(. בהליכי חדלות הפירעון של עיזבון קיימים היבטים המאפיינים את הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד לצד היבטים המאפיינים את ההליכים לגבי תאגיד. מוצע שהדין שיחול על הליכי חדלות פירעון יהיה הדין החל על הליכי חדלות פירעון של תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו. זאת משום שגם בהליכי חדלות פירעון של עיזבון, תכליתם של ההליכים אינה שיקומו של החייב אלא מימוש הנכסים וחלוקתם בין הנושים. ואולם במקרה של עיזבון, הגורם האחראי על ניהול ההליכים יהיה הממונה ולא בית המשפט. זאת, בדומה לדרך שבה היו מתנהלים הליכי חדלות פירעון לגבי הנפטר. עוד מוצע לקבוע כי הממונה יהיה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן. לבסוף, מוצע לקבוע כי כל ההליכים המתנהלים בעניינו של העיזבון יעברו להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון. זאת כדי לרכז את ההליכים במקום אחד, וכן מאחר שמרגע שהעיזבון חדל פירעון, עובר מרכז הכובד של ההליכים לחלוקת העיזבון לנושים בהתאם לסדרי הנשייה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 694 יחיד שנפטר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים בהתאם להוראות סעיף 177(ה(.178 .נפטר יחיד לאחר שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יימשכו הליכי חדלות הפירעון פרק י"א: שונות הקצבה לזכאי מזונות 179( .א( היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יקציב בית המשפט לאדם הזכאי למזונות סכום שישולם לו, מעת לעת, מהשתכרותו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר - עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי. )ב( בית המשפט רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן )א( אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162(ב( יפחתו מהסכום הפטור . מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-231958 )ג( הקצבה לפי סעיף קטן )א(, דינה כדין תשלום על פי פסק דין. סמכויות לדרישת מידע ובירור וסמכות לביטול חוזה קיים, לאחר תקופת הביניים תקופת הביניים, ככל הנדרש לצורך המשך הליכי חדלות הפירעון.180 .סמכויות הממונה והנאמן לפי סימן ב' לפרק ז' ולפי סעיף 159 יהיו נתונות להם גם לאחר העברת ניהול ההליכים מהממונה לבית המשפט 181( .א( על אף האמור בסעיף 122 הממונה, מיוזמתו או לבקשת היחיד, נושה או הנאמן, רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט. סעיף 178 סעיף זה קובע הוראות לעניין יחיד שנפטר במהלך הליכי חדלות פירעון שהתנהלו לגביו. מוצע לקבוע כי המשך ההליכים יהיה בהתאם להוראות סעיף 177 לחוק העוסק בהליכי חדלות פירעון לגבי עיזבון. זאת משום שגם במקרה זה אינטרס השיקום של היחיד כבר אינו רלוונטי ותכליתם העיקרית של ההליכים היא חלוקת נכסי העיזבון בין הנושים בהתאם לסדרי הנשייה. פרק י': שונות סעיף 179 מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות, בדומה להקצבת דמי מחיה ליחיד, צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון. זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום. זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת. לכן מוצע לקבוע כי עם מתן הצו לפתיחת הליכים, יקציב בית המשפט לאדם הזכאי למזונות סכום שישולם לו מעת לעת מהשתכרותו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר, או מתוך נכסי קופת הנשייה. מוצע כי הקצבה זו תעמוד בתוקף ותתבצע במשך כל תקופת התשלומים, או עד מועד ההפטר לאלתר, אם ניתן. סכום ההקצבה ייקבע בידי בית המשפט של חדלות פירעון ויכול שיהיה נמוך מהסכום שנקבע במסגרת ההליך בבית המשפט לענייני משפחה. יובהר כי על בית המשפט להקציב את הסכום מיוזמתו, ככל שידוע לו כי הדבר נדרש בשל נסיבותיו של היחיד והזכאים ממנו למזונות. אין צורך בהגשת בקשה מיוחדת בידי הזכאים למזונות, שהם במקרים רבים קטינים, ילדיו של היחיד. הוראות סעיף זה מבוססות על סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל. סעיף 180 סימן ב' לפרק ו' מעניק לממונה ולנאמן סמכויות בדיקה ודרישת מידע בתקופת הביניים. מוצע לקבוע כי סמכויות אלה ימשיכו להיות נתונות להם גם לאחר תקופת הביניים אם הדבר נדרש לצורך המשך ההליכים. הוראה זו דרושה כדי לפקח על עמידתו של היחיד בצו לשיקום כלכלי, כדי לוודא שהיחיד מדווח על שינויי נסיבות שיכול להיטיב עם הנושים, ולשם המשכם התקין של ההליכים. הוראה דומה מוצע לקבוע גם ביחס לסמכות הנאמן לבטל חוזה קיים. סעיף 181 הכלל לגבי ניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים הוא כי הליכים אלה ינוהלו בידי הממונה. הטעם לכך הוא שבדרך כלל לא מדובר בתיקים 23 ס"ח התשי"ח, עמ' 86. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 695 )ב( נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן )א( או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. )ג( הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה - )1 )יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי חלק זה; )2 )הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור בסעיף 129. הותרת סמכות בידי הממונה לניהול הליכי חדלות פירעון בשל חובות שהתבררו כחובות בהיקף נמוך 182 .נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והתברר במהלך הליכי חדלות הפירעון כי סך חובותיו של היחיד נמוך מ–000,150 שקלים חדשים, ימשיך הממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי אותו יחיד. ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד 183( .א( מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג()1 )או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים. )ב( בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי סעיף 121. )ב( נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן )א( או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. )ג( הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה - )1 )יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי חלק זה; )2 )הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור בסעיף 129. 182 .נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והתברר במהלך הליכי חדלות הפירעון כי סך חובותיו של היחיד נמוך מ–000,150 שקלים חדשים, ימשיך הממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי אותו יחיד. הותרת סמכות בידי הממונה לניהול הליכי חדלות פירעון בשל חובות שהתבררו כחובות בהיקף נמוך 183( .א( מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג()1 )או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים. ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד )ב( בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי סעיף 121. מורכבים ואין בהם מחלוקות רבות הדורשות שיקול דעת שיפוטי. על כן אין צורך בניהול התיק בבית המשפט. עם זאת, הנחת המוצא אינה נכונה לגבי כלל הליכי חדלות הפירעון של יחידים. ייתכנו הליכים מורכבים או כאלה שמעוררים מחלוקות רבות שדורשות הכרעה שיפוטית. הליכים אלה דורשים התערבות שיפוטית רבה ועל כן אין טעם להמשיך ולנהלם לפני הממונה ולהעביר בכל פעם את ההכרעה הנקודתית בסכסוכים לבית המשפט. על כן מוצע לקבוע כי הממונה, מיוזמתו או לבקשת היחיד, הנושה או הנאמן, רשאי לפנות לנשיא בית משפט השלום, במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון, בבקשה להעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט. הנשיא או שופט אחר שהנשיא הסמיכו לכך, רשאים להיענות לבקשה אם מצאו כי מפאת מורכבות התיק או לטובת ניהולו היעיל מן הראוי שההליכים ינוהלו בבית המשפט. אם הועבר התיק לבית המשפט, יימשכו ההליכים תחת ניהולו של בית המשפט. במקרה זה, מוצע כי הנאמן יהיה זרועו הארוכה של בית המשפט ולא של הממונה, ויפעל בהתאם להוראות בית המשפט ותחת פיקוחו. סעיף 182 הליכי חדלות פירעון של יחיד שהיקף חובותיו נמוך מ–000,150 שקלים חדשים יתנהלו על פי המוצע בחוק זה לפני רשם ההוצאה לפועל )ראו לעניין זה דברי ההסבר לפרק י"ב לחלק ג'(. כדי למנוע סרבול ההליכים ומעבר של היחיד בין ערכאות שונות שלא לצורך, מוצע לקבוע כי גם אם מצא הממונה, לאחר שנתן צו לפתיחת הליכים, כי חובותיו של היחיד נמוכים מ–000,150 שקלים חדשים, ימשיך הממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון של אותו יחיד, אף כי מראש לא היו אמורים להיות בסמכותו העניינית. סעיף 183 תכליתם העיקרית של הליכי חדלות פירעון שנפתחים לבקשת יחיד היא לקבל הפטר ולסייע ליחיד לחזור ולהשתלב בחיי הכלכלה. אם היחיד אינו משתף פעולה עם ההליכים, מנסה לנצלם לרעה או לא מאפשר את ניהולם התקין הרי שאין הצדקה לסייע לו. לכן מוצע כי במקרים אלה, ולאחר שנתן ליחיד הזדמנות להשמיע את עמדתו, רשאי יהיה בית המשפט לבטל את הצו לפתיחת הליכים של היחיד. מאחר שהסנקציה של ביטול הצו היא סנקציה קשה, מוצע להתוות את שיקול דעתו של בית המשפט כך שיבטל את הצו רק במקרים שבהם התנהלותו של היחיד פוגעת מהותית בניהולם התקין של ההליכים. כדי להגן על צדדים שלישיים שהתקשרו עם הנאמן או עם היחיד לפני ביטול צו לפתיחת הליכים מוצע לקבוע כי ביטולו של הצו לא יפגע בתוקפן של פעולות שבוצעו כדין לפני ביטולו. עילה נוספת לביטול הצו לפתיחת הליכים, היא במקרה שמתברר שהיחיד אינו חדל פירעון )ראו סעיף 286 להצעת החוק(. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 696 )ג( ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. )ד( אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 286. הליך חדלות פירעון נוסף 184( .א( אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד )בסעיף זה - הצו הראשון( כדי למנוע מתן צו לפתיחת הליכים נוסף לגביו )בסעיף זה - הצו הנוסף( בשל חובות שאינם חובות עבר בהליך חדלות הפירעון הראשון. )ב( הוגשה בקשה למתן צו נוסף, יימנע הנאמן שמונה בהליך חדלות הפירעון הראשון, ככל האפשר, מכל פעולה בנכסי קופת הנשייה עד להכרעה בבקשה לצו הנוסף. )ג( משניתן צו נוסף יאוחדו הליכי חדלות הפירעון של היחיד ויימשכו בהתאם לצו הנוסף; בית המשפט או הממונה שנתנו את הצו הנוסף רשאים לקבוע במסגרתו הוראות לעניין איחוד ההליכים ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: )1 )הכרה בתביעות חוב שהוגשו במסגרת הליך חדלות הפירעון הראשון; )2 )העברת סמכויות הנאמן שמונה עם מתן הצו הראשון לנאמן שמונה עם מתן הצו הנוסף; )3 )כל הוראה אחרת שיש בה כדי לסייע לניהול הליך חדלות הפירעון הנוסף. )ד( אין במתן צו נוסף כדי לפגוע בתוקפה של כל פעולה שעשה הנאמן בהליך חדלות הפירעון הראשון. הסדר חוב 185( .א( אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי הוראות חלק י'. )ב( עם אישור הסדר חוב לפי הוראות חלק י', יבוטל הצו לפתיחת הליכים שניתן לגבי היחיד; אין בביטול הצו כדי לפגוע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. סעיף 184 ככלל, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך על היחיד להימנע מלצבור חובות נוספים. ואולם למרות זאת, ייתכן שהיחיד יצבור חובות נוספים גם לאחר מתן הצו. חובות אלה אינם בגדר חובות עבר ואף לא בגדר הוצאות הליכי חדלות הפירעון, ועל כן אין לנושים בחובות אלה מקור לגביית חובם. במקרה זה, יכולים הנושים לפתוח בהליך חדלות פירעון נוסף לגבי היחיד. במסגרת הליך זה, יהיו חובות היחיד כלפיהם בגדר חובות עבר וכך הם יוכלו להיפרע את חובם מנכסי היחיד. סעיף זה נועד להסדיר את הדין במקרה שבו נפתח לגבי היחיד הליך חדלות פירעון )להלן - ההליך הנוסף( בשעה שכבר מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון )להלן - ההליך הראשון(. הכלל המנחה הוא שההליך הנוסף גובר על ההליך הראשון וזה נטמע בתוכו. זאת בעיקר כדי לאפשר לכלול בגדר חובות העבר גם את החובות שנצברו בין מועד פתיחת ההליך הראשון למועד פתיחת ההליך הנוסף. בהתאם, מוצע לקבוע כי עם הגשת הבקשה למתן צו נוסף, יימנע הנאמן בהליך הראשון, ככל האפשר, מכל פעולה בנכסי קופת הנשייה. כדי שלא יהיה צורך, במסגרת ההליך הנוסף, לבצע שוב הליכים שכבר בוצעו במסגרת ההליך הראשון, ובמטרה לייעל את ההליכים, מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין איחוד ההליכים. הוראות אלה תכליתן לסייע לניהול ההליך הנוסף. בכלל זה מוצע להסמיך את בית המשפט לקבוע כי תביעות חוב שהוכרו במסגרת ההליך הראשון ייחשבו לתביעות מוכרות גם במסגרת ההליך הנוסף. סעיף 185 מוצע להבהיר כי התנהלותם של הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד אינה מונעת מהיחיד את האפשרות לנסות ולגבש הסדר חוב עם נושיו בכל שלב של ההליכים. על הסדר חוב כזה יחולו הוראות חלק י' לחוק המוצע העוסקות בהסדרי חוב. אישורו של הסדר חוב מוביל על פי המוצע לביטולו של הצו לפתיחת הליכים, שכן אישור הסדר החוב משמעו שינוי סכום החוב המקורי, בהסכמת הצדדים. ביטול הצו אינו פוגע בתוקפן של פעולות שנעשו כדין טרם הביטול. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 697 פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך סימן א': כללי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך 186( .א( על אף הוראות סעיף 104 ,יחיד רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך חובותיו אינו עולה על 000,150 שקלים חדשים, בהתאם להוראות פרק זה, ובלבד שמתקיימים בו שניים אלה )בפרק זה - יחיד בעל חובות בהיקף נמוך(: פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך סימן א': כללי 186( .א( על אף הוראות סעיף 104 ,יחיד רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך חובותיו אינו עולה על 000,150 שקלים חדשים, בהתאם להוראות פרק זה, ובלבד שמתקיימים בו שניים אלה )בפרק זה - יחיד בעל חובות בהיקף נמוך(: יחיד בעל חובות בהיקף נמוך פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך כללי פרק זה בהצעת החוק עוסק בניהול הליכי חדלות פירעון במערכת ההוצאה לפועל. הפרק קובע הוראות לעניין חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, עד 000,150 שקלים חדשים, וקובע כי הטיפול בהליכי חדלות הפירעון של חייבים אלה ייעשה כולו במערכת ההוצאה לפועל. מערכת ההוצאה לפועל נועדה ביסודה לגביית חובות והסמכויות המוקנות לה בדין כיום נגזרות מתכלית זו. ואולם לא אחת מגיעים הליכי הגבייה לידי מיצוי כאשר ברור כי החייב אינו יכול לשלם את חובותיו ולמעשה נמצא בחדלות פירעון. במקרים אלה, על מערכת ההוצאה לפועל לתת פתרון שייתן מענה לחוסר יכולתו של החייב לשלם את חובותיו. המענה העיקרי שניתן לחייבים אלה, עד לאחרונה, היה הכרזתם חייבים מוגבלים באמצעים לפי פרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל. שם נקבע להם הסדר תשלומים לתקופה ממושכת והוטלו עליהם מגבלות כדי שלא יצברו חובות חדשים. ואולם פתרון זה לא מתאים לחייבים שהם הלכה למעשה חדלי פירעון ואין ביכולתם לפרוע את חובם. חייבים אלה נותרים במערכת ההוצאה לפועל, התשלומים שהם משלמים בדרך כלל נמוכים מהריבית שהחוב צובר, כך שהחוב שלהם לא קטן. אמנם, לפי חוק ההוצאה לפועל, על רשם ההוצאה לפועל ליידע חייב שהוא חדל פירעון על האפשרות לפנות להליכי פשיטת רגל )ראו סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל( אך המציאות מלמדת שמעט מאוד חייבים אכן נוקטים בצעד זה. על רקע קשיים אלה, תוקן לאחרונה חוק ההוצאה לפועל במסגרת תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל. תיקון זה קבע הוראת שעה, שתקפה למשך שלוש שנים, ולפיה הוסמכו רשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים העומדים בתנאים שנקבעו לכך באותו תיקון. עוד נקבע באותו תיקון כי בתום תקופת שלוש השנים של הוראת השעה, לא יהיה ניתן להכריז עוד על חייבים חדשים כחייבים מוגבלים באמצעים, וכך למעשה יבוטל מוסד החייב המוגבל באמצעים. ביטול מוסד החייב מוגבל באמצעים נבע מההבנה שבפועל מוסד זה מונע מחייבים את האפשרות לשיקום. במקביל, ברור היה כי יש צורך ביצירת הסדר מקיף שיחול על חייבים חדלי פירעון הנמצאים במערכת ההוצאה לפועל. במסגרת תיקון מס' 47 האמור נדחה המועד לביטול מוסד החייב מוגבל באמצעים בשלוש שנים. זאת כדי לאפשר את השלמתו של ההסדר לגבי חייבים אלה בחוק המוצע, הסדר שייתן מענה לקשיים הנזכרים. החוק המוצע מבקש להבחין לעניין זה בין יחידים בעלי חובות בהיקף גבוה ליחידים בעלי חובות בהיקף נמוך. ההבחנה המוצעת נובעת משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שחייבים בעלי חובות בהיקף נמוך נמנים בדרך כלל על קבוצות אוכלוסייה מוחלשות, ונדרשים ליותר סיוע מהמערכת. הסיבה השנייה היא שחובות בהיקף נמוך הם במרבית המקרים חובות צרכניים שהטיפול בהם אינו מורכב ואינו דורש הכרעה בסוגיות משפטיות או עובדתיות מורכבות וניתן לבררם במערכת מינהלית. לעניין חייבים בעלי חובות בהיקף גבוה )שהם חייבים מוגבלים באמצעים( לא מוצע הסדר מיוחד. חייבים אלה, אם הם חדלי פירעון, יוכלו לפנות לממונה ולפתוח בהליכי חדלות פירעון רגילים. ההנחה בבסיס ההסדר המוצע לגביהם היא שברוב המקרים מדובר בחייבים שיש להם את היכולת לפנות להליכי חדלות פירעון ולכן ביטולו של מוסד החייב המוגבל באמצעים, וכתוצאה מכך, המשך הליכי הגבייה נגדם, יובילו אותם לפתוח בהליכי חדלות פירעון. לעומת זאת, לגבי חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, של עד 000,150 שקלים חדשים, מוצע לקבוע הסדר ייחודי ולפיו הליכי חדלות הפירעון לגביהם יתנהלו במלואם במערכת ההוצאה לפועל. זהו אחד החידושים המבניים העיקריים שבהצעת החוק. להלן כמה מתכליותיו העיקריות: א. סיוע לחייבים וצמצום ביורוקרטיה - חייבים חדלי פירעון נשארים במקרים רבים במערכת ההוצאה לפועל משום שאינם מכירים את המערכות המשפטיות וההליכים הרלוונטיים בעבורם. לכן, יש חשש שאם חייב שמתנהל נגדו תיק בהוצאה לפועל והוא חדל פירעון, יידרש לעבור ממערכת ההוצאה לפועל להליכי חדלות פירעון אצל הממונה, הוא לא ידע לעשות זאת ויישאר במערכת ההוצאה לפועל בלא מוצא. זאת בפרט לאור העובדה שרובם המכריע של החייבים חדלי פירעון בעלי חובות בהיקף נמוך "מתחילים את דרכם" במערכת ההוצאה לפועל. ב. קיצור וייעול ההליכים - ריכוז הליכי חדלות פירעון של יחידים בעלי חוב בהיקף נמוך בהוצאה לפועל צפוי אף לייעל ולקצר את ההליך. זאת משום שביחס לרובם המכריע של אותם יחידים כבר מתנהלים הליכים בהוצאה לפועל. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 698 )1 )הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש כדי למנוע את חדלות פירעונו; )2 )סך חובותיו עולה על 000,25 שקלים חדשים. )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א()2 )רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי יחיד ייחשב לעניין פרק זה כבעל חובות בהיקף נמוך גם אם סך חובותיו נמוך מ–000,25 שקלים חדשים, אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. כלומר, מערכת ההוצאה לפועל כבר צברה ידע ו"מומחיות" בעניינם של אותם חייבים, ולכן אין זה יעיל לדרוש מהם לעזוב את מערכת ההוצאה לפועל ולהתחיל לברר את עניינם מחדש לפני בית משפט או הממונה. ג. התאמת הערכאה לאופיים המינהלי של ההליכים - ניהול הליכי חדלות הפירעון בעניינם של יחידים בעלי חובות בהיקף נמוך אינו מורכב בדרך כלל, ולא נדרשות לניהולם סמכויות שיפוטיות. לפיכך, רשם ההוצאה לפועל יוכל לנהל הליכים אלה במלואם במסגרת הסמכויות המינהליות המסורות לו. לצד זאת, מוצע לתת אפשרות להעביר לבית המשפט הליכי חדלות פירעון המעוררים מורכבות ומחייבים הכרעות שיפוטיות וככאלה אינם מתאימים להתברר בהוצאה לפועל )למשל, הכרעה בזכויות קנייניות(. ד. איזון בין אינטרס הנושים לבין אינטרס היחיד - מערכת ההוצאה לפועל היא באופייה מערכת מוטת- גבייה. ניהולם של ההליכים במערכת זו יסייע לאזן בין אינטרס הנושים לגביית החוב לבין אינטרס היחיד לקבלת הפטר ויבטיח כי רשם ההוצאה לפועל יעניק ליחיד הפטר מחובותיו רק לאחר שמוצו הליכי הגבייה בעניינו. ה. היערכות ליישום החוק - תכלית נוספת של ההסדר המוצע עניינה שיפור והגברת יכולתן של המערכות הנוגעות בדבר להיערך ליישומו של החוק המוצע. כפי שצוין, בעניינם של מרבית היחידים שלהם חובות בהיקף נמוך ממילא כבר מתנהלים הליכים בהוצאה לפועל. הותרת הטיפול ביחידים אלה בהוצאה לפועל, תחלק את הנטל בין רשות האכיפה והגבייה לבין הממונה. חלוקה זו תאפשר לממונה להיערך למשימות שהחוק המוצע מפקיד בידיו ולהתמקד בניהולם של תיקי חדלות הפירעון הגדולים והמורכבים יותר. להשלמת התמונה יצוין כי אכן מדובר במהלך חדשני, אך במסגרת תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל נעשה כבר מהלך מטרים ודומה לגבי חייבים מוגבלים באמצעים. אותו הסדר נקבע אמנם כהוראת שעה למשך שלוש שנים, והוא חל על חייבים מסוג מסוים, אך הוא מבוסס על אותם עקרונות שמנחים גם את ההסדר המוצע בחוק זה. מבנה ההליך בהוצאה לפועל לפי ההסדר המוצע בפרק זה, יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 000,150 שקלים חדשים ואינו נמוך מ–000,25 שקלים חדשים ומצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לפרוע את חובותיו, הליכי חדלות הפירעון לגביו יתנהלו לפני רשם ההוצאה לפועל. חייב כזה ייחשב לעניין החוק המוצע יחיד בעל חובות בהיקף נמוך. הליכי חדלות הפירעון לפי פרק זה אפשר שייפתחו בעקבות בקשה שהגיש היחיד לצו לפתיחת הליכים או אם היחיד הגיש לרשם ההוצאה לפועל הודעה לפי חוק ההוצאה לפועל שלפיה הוא אינו יכול לפרוע את חובותיו. הליך לצו לפתיחת הליכים לגבי חייבים אלה, יכלול, בכל מקרה, ניסיון מקדים לגיבוש הסדר תשלומים תחת חסותה של מערכת ההוצאה לפועל. גיבוש הסדר תשלומים בהסכמת היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, או רובם, יביא על פי רוב להשהייתם או לסגירתם של התיקים שנפתחו נגד היחיד בהוצאה לפועל )ראו סימן ב' לפרק זה(. במקרים שבהם לא גובש הסדר תשלומים המוסכם על היחיד ועל נושיו, ולא מתקיימים התנאים לאישורו של הסדר תשלומים בהסכמת רוב הנושים, יינתן לחייב צו לפתיחת הליכים )ראו סימן ג' לפרק זה(. לאחר שהרשם נתן ליחיד צו לפתיחת הליכים, יתנהלו הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד באופן שבו מתנהלים הליכים בעקבות צו לפתיחת הליכים הניתן בידי הממונה לפי הוראות חלק ג' לחוק המוצע. ההבדל היחיד בין ההליכים המתנהלים לפי חלק ג' לחוק לבין ההליכים המוסדרים בפרק זה נוגע לסמכויות הגורמים האחראים על ניהול ההליכים. סמכויות אלה יופקדו בידי רשם ההוצאה לפועל. זאת בניגוד להליכים המתנהלים לגבי שאר החייבים, שבמסגרתם מוקנות הסמכויות לממונה ולבית המשפט. פרק זה נועד להסדיר הליכי חדלות פירעון פשוטים שאינם דורשים הכרעות משפטיות מורכבות. לכן, אם מתברר תוך כדי ההליך כי הוא מעורר מורכבות או מצריך הכרעות שיפוטיות )למשל, הכרעה בזכויות של גורם שלישי(, יוכל רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט כדי שיבחן אם להעביר את ניהול ההליך מההוצאה לפועל לבית המשפט. סימן א': כללי סעיף 186 סעיף זה מגדיר את החייבים שעניינם מוסדר בפרק זה. הסעיף קובע כי יחידים שסך חובותיהם אינו עולה על 000,150 שקלים חדשים יוכלו לבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל, ולא אצל הממונה. סך החובות שבשלהם יהיה ניתן לפתוח בהליכי חדלות פירעון לפי פרק זה, כולל את החובות שעליהם הצהיר היחיד בבקשתו בין אם נפתחו בשלהם הליכים בהוצאה לפועל, בין אם לאו. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 699 פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך 187 .פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יכול שתהיה באחת מאלה: )א( הגשת הודעה בידי היחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק, לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל שרואים אותה לפי הסעיף האמור כבקשה לצו לפתיחת הליכים; )ב( הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל; הבקשה יכול שתוגש לרשם ההוצאה לפועל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון כאמור בסעיף 189 ;לבקשה כאמור יצרף היחיד את המסמכים המנויים בסעיף 104(ב(. ניהול הליכי חדלות הפירעון לפני רשם ההוצאה לפועל 188( .א( הליכי חדלות הפירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יתנהלו לפני רשם ההוצאה לפועל, ויהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד, הכול בכפוף להוראות פרק זה. בידי יחיד בעל 187 .פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יכול שתהיה באחת מאלה: פתיחת הליכים )א( הגשת הודעה בידי היחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם את חובות בהיקף נמוך החוב הפסוק, לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל שרואים אותה לפי הסעיף האמור כבקשה לצו לפתיחת הליכים; )ב( הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל; הבקשה יכול שתוגש לרשם ההוצאה לפועל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון כאמור בסעיף 189 ;לבקשה כאמור יצרף היחיד את המסמכים המנויים בסעיף 104(ב(. 188( .א( הליכי חדלות הפירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יתנהלו לפני רשם ההוצאה לפועל, ויהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד, הכול בכפוף להוראות פרק זה. ניהול הליכי חדלות הפירעון לפני רשם ההוצאה לפועל סעיף קטן )א( מציב לפני היחיד שני תנאים מצטברים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל: 1 .התנאי הראשון הוא מצבו הכלכלי של היחיד. תנאי זה זהה לתנאי הקבוע בהליך העיקרי, שלפיו מי שיוכל לפתוח בהליך הוא מי שכבר נמצא במצב של חדלות פירעון או מי שההליכים נדרשים כדי למנוע את כניסתו למצב זה. 2 .התנאי השני הוא שסך חובותיו של היחיד עולה על 000,25 שקלים חדשים. ואולם על פי המוצע יוכל רשם ההוצאה לפועל, אם יש טעמים המצדיקים זאת, לאפשר ליחיד לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך חובותיו נמוך מ–000,25 שקלים חדשים. הוראה דומה מצויה כיום בסעיף 17(א( לפקודת פשיטת הרגל, שלפיו יכול היחיד להגיש בקשה לפשיטת רגל רק אם סך חובותיו עולה על סך של כ–000,17 שקלים חדשים. ההנמקות שעמדו מאחורי קביעת דרישה זו בפקודת פשיטת הרגל, נכונות במידה רבה גם לגבי הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל. במקרה של חובות בהיקף נמוך אין בדרך כלל הצדקה לנהל הליכי חדלות פירעון לגבי חובות אלה. זאת במיוחד בהתחשב במשאבים הכרוכים בניהול הליכי חדלות הפירעון. מטעם זה קובע גם החוק המוצע סכום מינימלי לפתיחה בהליכי חדלות פירעון, והוא אף גבוה במקצת מזה הקבוע היום בפקודת פשיטת הרגל. ואולם לצד זאת, מותירה הצעת החוק בידי הרשם שיקול דעת לקבל בקשה לצו לפתיחת הליכים אף אם סך חובותיו של היחיד נמוך מסכום זה, וזאת בלא הגבלה. הוראה זו מטרתה שלא לנעול את דלת הליכי חדלות הפירעון לפני החייבים המוחלשים ביותר. סעיף 187 האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי פרק זה נתונה ליחיד בלבד. הליכי חדלות פירעון לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה ייפתחו בכל מקרה רק בבית המשפט. זאת משום שפתיחת הליכים בידי נושה או היועץ המשפטי לממשלה מהווה אינדיקציה למורכבותם של ההליכים ומכאן לכך שאינם מתאימים להליך המתנהל לפני הרשם. כמו כן מוצע לקבוע כי יראו ביחיד שהגיש לרשם ההוצאה לפועל הודעה על כך שהוא אינו יכול לפרוע את חובותיו )בהתאם להוראות סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחו בסעיף 361(3 )להצעת החוק( כמי שהגיש לרשם בקשה לצו לפתיחת הליכים. הטעם לכך הוא שבהוצאה לפועל יש חייבים שאינם מכירים את זכויותיהם ואינם יודעים אילו אפשרויות פתוחות לפניהם כדי להתמודד עם חובותיהם. הוספת חלופה זו תחסוך ליחיד את הצורך להגיש בקשה נפרדת, ותאפשר למערכת ההוצאה לפועל לנתבו להליכים המוסדרים בפרק זה. פתיחת הליכים בדרך זו ייחודית לחייבים שנמצאים ממילא בהוצאה לפועל ואשר במהלך הליכי הגבייה מוצאים כי אינם יכולים לשלם את חובותיהם. למעשה מדובר בחייבים הטוענים שהם חדלי פירעון, אך אינם מנסחים זאת בדרך של בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. ראוי להדגיש, כי פתיחת הליכים בדרך זו מהווה הקלה במישור הפרוצדורלי בלבד. התנאים המהותיים לקבלת הבקשה לצו לפתיחת הליכים - עומדים בעינם גם לגבי חייבים אלה. על פי המוצע, רשאי היחיד להגיש את בקשתו בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון, ועליו לצרף לה את המסמכים המנויים בסעיף 104(ב( לחוק המוצע )כך גם אם בקשתו הוגשה בדרך של הודעה על כך שאינו יכול לפרוע את חובותיו(. מסמכים אלה כוללים על פי המוצע תצהיר שלפיו מתקיימים בחייב התנאים להגשת הבקשה, ודוח, הנתמך במסמכים, המתייחס למצבו הכלכלי של היחיד במועד הגשת הבקשה ובשנתיים שקדמו לכך. כן נדרש היחיד לצרף לבקשתו כתב ויתור על סודיות והסכמה כי יימסר בעניינו מידע מגורמים המנויים בסעיף. מסמכים אלה נדרשים לרשם ההוצאה לפועל כדי לבחון אם היחיד עומד בתנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים. המידע נדרש גם בשלבים מאוחרים יותר, שבהם תיבחן ההיתכנות לגבש בעניינו של היחיד הסדר תשלומים. סעיף 188 סעיף זה קובע את עיקר הסמכויות שיופקדו בידי רשם ההוצאה לפועל לשם ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך. לפי פרק זה, הליכי חדלות הפירעון של היחיד יתנהלו בשלמותם בהוצאה לפועל, ולשם כך יש להסמיך את רשם ההוצאה לפועל להפעיל את הסמכויות הנתונות בחוק זה לממונה דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 700 )ב( על הליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל יחולו הוראות סעיפים 3א, 3ב ו–73א לחוק ההוצאה לפועל. לשכת ההוצאה לפועל שבה יתנהלו הליכי חדלות פירעון 189( .א( הליכי חדלות פירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון, במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי הוצאה לפועל נגד היחיד; בהעדר מחוז כאמור - יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור - בירושלים. )ב( מסלול חדלות פירעון יפעל בלשכה אחת לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם בסעיף 2(ג( לחוק ההוצאה לפועל; השר יפרסם ברשומות הודעה על לשכות הוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון. סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים החלטת רשם ההוצאה לפועל על הליכים לגיבוש הסדר תשלומים 190( .א( מצא רשם ההוצאה לפועל, לאחר עיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש יחיד בעל חובות בהיקף נמוך ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים התנאים להגשת הבקשה, יורה, בתוך 30 ימים ממועד הגשתה, על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים. ולבית המשפט בניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד. סעיפים 203 עד 202 לחוק המוצע קובעים )כפי שיפורט בהמשך דברי ההסבר( אילו סמכויות של בית המשפט ושל הממונה יהיו נתונות בידי רשם ההוצאה לפועל. מאחר שמוצע לעגן את הסמכויות שיהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל בהליכים לפי פרק זה, בחוק זה ולא בחוק ההוצאה לפועל, מוצע להבהיר כי הוראות חוק ההוצאה לפועל לעניין כשירותם של הרשמים, סמכויותיהם, וההגנה שלה הם זכאים, יחולו גם כאשר הרשמים מפעילים את סמכויותיהם לפי חוק זה. סעיף 189 סעיף זה קובע את כללי הסמכות המקומית של לשכות ההוצאה לפועל שבהן יתנהלו הליכי חדלות הפירעון של יחיד לפי פרק זה. על פי המוצע, יתנהלו הליכי חדלות הפירעון בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון, במחוז שבו מתנהלים מרבית תיקי ההוצאה לפועל של היחיד. במקרים שבהם אין מחוז העונה על תנאי זה )למשל, אם מתנהל נגד החייב תיק אחד בכמה מחוזות או אם מדובר ביחיד שלא נפתחו נגדו תיקים בהוצאה לפועל( יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר היחיד, או במחוז שבו מרוכזים נכסיו ועסקיו. בנוסף, מוצע כי בהעדר מחוז מתאים לפי הוראות הסעיף, יידון עניינו של היחיד בלשכת ההוצאה לפועל המתאימה במחוז ירושלים. מסלול חדלות פירעון יפעל על פי המוצע בלשכה אחת לפחות בכל אחד מהמחוזות שבהן פועלות לשכות ההוצאה לפועל. סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים כללי השינוי המבני העיקרי בהסדר המוצע לגבי הליכי חדלות הפירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך הוא קביעת החובה לנסות לגבש הסדר תשלומים. הניסיון לגיבוש הסדר תשלומים ייעשה כשלב ביניים בין הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים לבין מתן הצו לפתיחת הליכים. חיוב היחיד לעבור בתחנה זו נועד לשתי תכליות עיקריות. הראשונה היא הרצון לנסות ולסיים את ההליכים במהירות, בלא צורך בהליך חדלות פירעון שכרוך בעלויות רבות, הן לחייב ולנושים והן למערכת המינהלית. תכלית שנייה היא הרצון למצות את האפשרויות לגביית החוב בטרם יינתן ליחיד צו לפתיחת הליכים וכן הרצון להבטיח שלא ייעשה שימוש לרעה בהליכי חדלות הפירעון. הסדר תשלומים לפי סימן זה יתבסס על פי המוצע על מערכת יחסים הסכמית ורצונית בין היחיד לבין נושיו. עם זאת, מוצע לקבוע שבמקרים מסוימים יהיה ניתן לאשר הסדר תשלומים גם בהסכמתם של רוב הנושים, ולא כולם, לפי עקרונות הדומים לאלה הקבועים בחלק י' לחוק המוצע. סימן זה קובע לוחות זמנים ברורים וקצובים לגיבוש הסדר תשלומים. גם זאת, בהתבסס על הרעיון המנחה שהליכי חדלות הפירעון שיש לנהל בהוצאה לפועל הם כאלה שאינם מעוררים מורכבות מיוחדת ולכן ניתן לנהלם בפרקי זמן קצרים וברורים. סעיף 190 מוצע לקבוע כי אם רשם ההוצאה לפועל השתכנע, על בסיס המידע שהיחיד צירף לבקשתו, כי הוא עומד בתנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים, הוא יורה על זימונה של ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים. עוד מוצע לאפשר לרשם ההוצאה לפועל לדרוש מן היחיד מידע נוסף או לזמנו לדיון וכך להשלים את התמונה בדבר מצבו הכלכלי לצורך קבלת החלטה. הוראה זו מקנה לרשם סמכות מקבילה לסמכות הממונה בדיון בבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 105 לחוק המוצע. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 701 )ב( סבר רשם ההוצאה לפועל כי אין די בבקשה ובמסמכים שצורפו לה כדי לקבל החלטה בבקשה, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הרשם כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון. קיום ישיבה לגיבוש 191( .א( הורה רשם ההוצאה לפועל על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, ישלח עובד הסדר תשלומים מערכת ההוצאה לפועל שהרשם הסמיכו לכך )בפרק זה - נציג הרשם( הזמנה לישיבה, ליחיד ולנושים שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים. )ב( הישיבה לגיבוש הסדר תשלומים תיערך במקום ובמועד שייקבע בהזמנה, ובלבד שתתקיים בתוך 30 ימים מהיום שרשם ההוצאה לפועל הורה על זימונה; נציג הרשם ינהל את הישיבה. )ג( על היחיד מגיש הבקשה להתייצב לישיבה ולשתף פעולה עם נציג הרשם. )ד( לצורך גיבוש הסדר התשלומים, ובמידה הנדרשת לכך, רשאי נציג הרשם לעיין במסמכים שצירף היחיד לבקשה לצו לפתיחת הליכים ולדרוש מכל גורם המנוי בסעיף 104(ב()3 )שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע. )ה( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הכשירות הנדרשת מנציגי הרשם, ורשאי הוא, על אף הוראות סעיף קטן )א(, לקבוע כי הסמכות הנתונה לפי סימן זה לנציג הרשם תהיה נתונה למי שאינו עובד המדינה, ולקבוע הוראות לעניין כשירותו ושכרו. הסדר תשלומים מוסכם 192 .גובש, בישיבה שזומנה לפי סעיף 191 ,הסדר תשלומים שהסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל, ביחס לחובות היחיד שלגביהם חל ההסדר, הכול בהתאם להוראות ההסדר. העברת הסדר תשלומים לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל באין הסכמה 193 .גיבש נציג הרשם, בישיבה שזומנה לפי סעיף 191 ,הסדר תשלומים, אך לא הסכימו להסדר כל הנושים שהם צד להסדר, וקיים לדעת נציג הרשם סיכוי סביר לאישור ההסדר בהתאם להוראות סימן זה, יעביר את ההסדר שגיבש לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שמתקיימים שניים אלה: )ב( סבר רשם ההוצאה לפועל כי אין די בבקשה ובמסמכים שצורפו לה כדי לקבל החלטה בבקשה, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הרשם כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון. 191( .א( הורה רשם ההוצאה לפועל על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, ישלח עובד מערכת ההוצאה לפועל שהרשם הסמיכו לכך )בפרק זה - נציג הרשם( הזמנה לישיבה, ליחיד ולנושים שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים. קיום ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים )ב( הישיבה לגיבוש הסדר תשלומים תיערך במקום ובמועד שייקבע בהזמנה, ובלבד שתתקיים בתוך 30 ימים מהיום שרשם ההוצאה לפועל הורה על זימונה; נציג הרשם ינהל את הישיבה. )ג( על היחיד מגיש הבקשה להתייצב לישיבה ולשתף פעולה עם נציג הרשם. )ד( לצורך גיבוש הסדר התשלומים, ובמידה הנדרשת לכך, רשאי נציג הרשם לעיין במסמכים שצירף היחיד לבקשה לצו לפתיחת הליכים ולדרוש מכל גורם המנוי בסעיף 104(ב()3 )שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע. )ה( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הכשירות הנדרשת מנציגי הרשם, ורשאי הוא, על אף הוראות סעיף קטן )א(, לקבוע כי הסמכות הנתונה לפי סימן זה לנציג הרשם תהיה נתונה למי שאינו עובד המדינה, ולקבוע הוראות לעניין כשירותו ושכרו. 192 .גובש, בישיבה שזומנה לפי סעיף 191 ,הסדר תשלומים שהסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל, ביחס לחובות היחיד שלגביהם חל ההסדר, הכול בהתאם להוראות ההסדר. הסדר תשלומים מוסכם 193 .גיבש נציג הרשם, בישיבה שזומנה לפי סעיף 191 ,הסדר תשלומים, אך לא הסכימו להסדר כל הנושים שהם צד להסדר, וקיים לדעת נציג הרשם סיכוי סביר לאישור ההסדר בהתאם להוראות סימן זה, יעביר את ההסדר שגיבש לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שמתקיימים שניים אלה: העברת הסדר תשלומים לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל באין הסכמה סעיפים סעיפים אלה קובעים את האופן שבו תתנהל 191 עד 195 ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, כיצד יאושר ההסדר ומהן תוצאותיו של הסדר שאושר. בסעיף 191 להצעת החוק מוצע לקבוע כי בישיבה לגיבוש הסדר תשלומים ישתתפו היחיד והנושים שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים. תנאי להתקיימותה של ישיבה להסדר תשלומים הוא שהחייב יתייצב לישיבה וישתף עמה פעולה. הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים היא מהלך שהיחיד יוזם כדי להסדיר את חובותיו, ומכאן חובתו לשתף פעולה עם ההליכים. ניהולה של הישיבה להסדר תשלומים יופקד באותו סעיף בידי עובד מערכת ההוצאה לפועל, אשר הוסמך לכך בידי רשם ההוצאה לפועל )להלן - נציג הרשם(. מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע את הכשירות הנדרשת מנציג הרשם )למשל, השכלה או תחום מומחיות(. עוד מוצע להסמיכו לקבוע שגם מי שאינו עובד המדינה יוכל לנהל ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים. זאת כדי לאפשר את ניהולם של הליכים אלה גם בידי גורמים חיצוניים, דוגמת עמותות )בדומה למשל להליכי מידע, היכרות ותיאום )מהו"ת( או להליכים המתנהלים ביחידות הסיוע שהוקמו ליד בתי המשפט לענייני משפחה(. לישיבה לגיבוש הסדר תשלומים יזומנו על פי המוצע כל הנושים שצוינו בבקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים. מאחר ששלב זה מבוסס על מערכת הסכמית, מוצע לקבוע כי הסדר שיגובש בישיבה זו יחייב רק את הנושים שהגיעו לישיבה והסכימו להיות צד להסדר. על פי המוצע בסעיף 192 להצעת החוק, אם גובש בישיבה הסדר תשלומים המוסכם על היחיד ועל כל הנושים, לא נדרשת מעורבות של הרשם באישור ההסדר, והוא יחייב את היחיד ואת הנושים שהם צד להסכם. כמו כן מוצע, כי לאחר אישור ההסדר, יתאים רשם ההוצאה לפועל את הליכי ההוצאה לפועל להסדר שנעשה - יורה על סגירת התיקים או ישהה את המשך הליכי הגבייה. בסעיף 193 לחוק מוצע כי אם לא גובש בישיבה הסדר תשלומים המוסכם על כל הנושים, ומתקיימים התנאים דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 702 )1 )היחיד הסכים להסדר התשלומים; )2 )ההסדר אינו חל על חובות מובטחים. זימון אסיפת נושים ודיון בהצעה להסדר תשלומים 194( .א( העביר נציג הרשם לרשם ההוצאה לפועל את הסדר התשלומים שגיבש, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם מצא כי יש סיכוי סביר לאישור ההסדר בהתאם להוראות סימן זה, לזמן אסיפת נושים שתתקיים לפניו לשם דיון בהסדר והצבעה עליו. )ב( רשם ההוצאה לפועל יזמן לאסיפת הנושים את הנושים שהם צד להסדר ואת היחיד, ויצרף לזימון העתק מההסדר; קיבל היחיד זימון כאמור, יתייצב לאסיפת הנושים. )ג( באסיפת הנושים יקיים רשם ההוצאה לפועל דיון בהסדר התשלומים שגיבש נציג הרשם ורשאי הוא לערוך במסגרת הדיון חקירת יכולת ליחיד בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, במעמד הנושים. )ד( בתום הדיון בהסדר התשלומים ולאחר שמצא כי היחיד מסכים להסדר וכי אין בו משום ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון, יביא רשם ההוצאה לפועל את ההסדר לאישור הנושים באסיפה. אישור הסדר תשלומים באסיפת הנושים 195( .א( הסדר תשלומים יראו אותו כהסדר שאושר בידי הנושים באסיפת הנושים אם מתקיימים שניים אלה: )1 )בהסדר תמכו רוב המצביעים מקרב הנושים בחובות הוצאה לפועל, הנושים יחד בשלושה רבעים לפחות מסך החובות כאמור; שלהלן, על נציג הרשם להעביר לרשם ההוצאה לפועל את ההסדר שגיבש כדי שהרשם ינסה לגבש הסדר. על פי המוצע, מוקנית לרשם, בניגוד לנציגו, סמכות לאשר הסדר תשלומים גם אם ההסדר אושר בידי רוב הנושים, ולא כולם. זאת בדרך של כינוס אסיפת נושים. אלה התנאים שבהתקיימם יעביר נציג הרשם לרשם את ההסדר שגיבש, כדי שזה ינסה לגבש הסדר תשלומים: א. נציג הרשם העריך כי קיים סיכוי סביר לאישור הסדר תשלומים באסיפת נושים. תנאי זה נועד לסנן הסדרים שאין סיכוי סביר לאישורם. הצורך בקביעת תנאי זה נובע, בין השאר, מכך שכינוס אסיפה כזו כרוך בהקצאת משאבים ובהארכת משך הליכי חדלות הפירעון, ועל כן מוצע שרק הסדרים שנמצא שיש סיכוי סביר שיאושרו, יובאו לפני אסיפת הנושים. ב. היחיד מסכים להסדר - לא ניתן לכפות על היחיד הסדר תשלומים בניגוד להסכמתו. לכן אם היחיד אינו מסכים להסדר אין טעם להעבירו לרשם. ג. ההסדר אינו חל על חובות מובטחים - אישור הסדר תשלומים באסיפת נושים מבוסס על הסכמת רוב הנושים, וזאת בניגוד להסדר שמאושר לפני נציג הרשם המבוסס על הסכמת כל הנושים. מוצע לקבוע כי רשם ההוצאה לפועל לא יהיה מוסמך לאשר הסדר המבוסס על הסכמה רובנית, אם ההסדר מתייחס לחובות מובטחים. הנימוק לכך נעוץ במורכבות המשפטית הכרוכה בהחלת הסדר תשלומים כפוי על נושים מובטחים. הכרעה במחלוקות אלה חורגת מהסמכויות המינהליות המסורות לרשם, ועל כן מוצע שהסדרי תשלומים שיאושרו באסיפת נושים לפי ההסדר המוצע לא יחולו על נושים בעלי חובות מובטחים. יצוין כי לפי הדין הקיים ואף לפי החוק המוצע )ראו סעיפים 86 ו–324 להצעת החוק( הסמכות לכפות הסדרי חוב במקרים אלה מסורה לבית המשפט, שלו הכלים השיפוטיים להכריע במחלוקות וסוגיות שעשויות להתעורר אגב כפיית הסדר חוב על נושים מובטחים. ד. הרשם מעריך כי קיים סיכוי סביר לאישור הסדר התשלומים באסיפת הנושים. תנאי זה, בדומה לתנאי הראשון, נועד לסנן הסדרים שאין סיכוי סביר לאישורם. אם לא מתקיימים תנאים אלה הרי ששלב הניסיון לגיבוש ההסדר מסתיים, והרשם ייתן ליחיד צו לפתיחת הליכים. לפי סעיף 194 לחוק המוצע, אם התקיימו התנאים והרשם החליט לזמן אסיפת נושים, יוזמנו אליה היחיד והנושים שהם צד להסדר. על פי המוצע, יוכל רשם ההוצאה לפועל לערוך ליחיד חקירת יכולת במעמד אסיפת הנושים. כך יהיה ניתן לעמוד טוב יותר על מצבו הכלכלי של היחיד והנושים יוכלו להעריך את הסיכויים והסיכונים הכרוכים באישור או בדחיית הסדר התשלומים שמוצע באסיפה. רשם ההוצאה לפועל יעביר את ההסדר לאישור האסיפה רק אם היחיד הסכים לו ולאחר שהשתכנע שאין בו משום ניצול לרעה של ההליך. סמכות דומה מוענקת לבית המשפט בגיבוש הסדרי חוב לפי חלק י'. סעיף 195 סעיף זה קובע את התנאים הנדרשים לאישור הסדר תשלומים באסיפת נושים )שבהתקיימם יראו את ההסדר כהסדר שאושר בידי האסיפה(. מנגנון דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 703 )2 )בהסדר תמכו כל הנושים שלהם חובות שאינם חובות הוצאה לפועל. )ב( נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה הניתנת לו בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו. )ג( בסעיף זה - "חובות הוצאה לפועל" - חובות שנפתח לגביהם הליך לפי חוק ההוצאה לפועל וכן חובות לפי פסק דין שניתן לפתוח לגביהם הליך כאמור, גם אם טרם נפתח; "מצביעים" - למעט מי שנמנעו בהצבעה. אישור הסדר תשלומים בידי רשם ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל.196( .א( אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, טעון ההסדר אישור של )ב( בבואו לאשר הסדר תשלומים, ישקול רשם ההוצאה לפועל בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא להתנות את אישור ההסדר בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי ההכשרה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי. )ג( רשם ההוצאה לפועל לא יאשר הסדר תשלומים אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהסדר, נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל אילו ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי. כוחו של הסדר תשלומים שאושר לפועל, לפי הוראות סימן זה, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים.197( .א( אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, ובידי רשם ההוצאה )2 )בהסדר תמכו כל הנושים שלהם חובות שאינם חובות הוצאה לפועל. )ב( נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה הניתנת לו בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו. )ג( בסעיף זה - "חובות הוצאה לפועל" - חובות שנפתח לגביהם הליך לפי חוק ההוצאה לפועל וכן חובות לפי פסק דין שניתן לפתוח לגביהם הליך כאמור, גם אם טרם נפתח; "מצביעים" - למעט מי שנמנעו בהצבעה. רשם ההוצאה לפועל.196( .א( אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, טעון ההסדר אישור של אישור הסדר תשלומים בידי רשם ההוצאה )ב( בבואו לאשר הסדר תשלומים, ישקול רשם ההוצאה לפועל בין השאר, שיקולים לפועל הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא להתנות את אישור ההסדר בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי ההכשרה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי. )ג( רשם ההוצאה לפועל לא יאשר הסדר תשלומים אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהסדר, נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל אילו ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי. לפועל, לפי הוראות סימן זה, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים.197( .א( אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, ובידי רשם ההוצאה כוחו של הסדר תשלומים שאושר ההכרעה המוצע דומה למנגנון ההכרעה הקולקטיבי הקבוע בחלק י', שלפיו ניתן לכפות הסדר על מיעוט מתנגד בתנאים הקבועים באותו חלק. ואולם בניגוד למנגנון הקבוע בחלק י', מוצע לאפשר את כפיית ההסדר בהליך זה רק לגבי חובות של נושים בהוצאה לפועל. הטעם לכך הוא שמנגנוני ההצבעה המבוססים על דרישת רוב מחייבים הכרעה בדבר גובה החוב כדי לדעת את כוח ההצבעה של כל נושה. לעתים, כדי להכריע מהו חלקו של נושה בחוב, נדרש הליך בירור המחייב הכרעות שיפוטיות שלהן השלכות על זכויותיו הקנייניות של הנושה. הכרעות אלה, שממילא אינן מצויות בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל, עשויות להאריך את ההליך ולסבכו, וזאת בניגוד למטרות ההסדר המוצע בפרק זה. לכן, כדי למנוע התדיינות כזו לגבי חובות של נושים הנמנים על קבוצה זו, מוצע לצמצם את סמכותו של הרשם לכפות הסדר על מיעוט מתנגד רק לחובות של נושים בהוצאה לפועל אשר סכומם ברור ומוגדר. כתוצאה מכך, מוצע לקבוע, בסעיף 195 להצעת החוק, כי לצורך אישור ההסדר יחולקו הנושים לשתי קבוצות: א. קבוצת הנושים בהוצאה לפועל - קבוצה זו כוללת נושים שמנהלים הליכים לגביית חובם מן היחיד בהוצאה לפועל, וכן נושים לפי פסק דין שניתן לגבות בהוצאה לפועל גם אם טרם נפתחו הליכים לגבייתו )הגדרה זו אינה כוללת חובות אחרים שניתן לבצע כפסק דין לפי חוק ההוצאה לפועל(. כדי שהסדר יאושר, נדרש שרוב של המצביעים מקרב קבוצה זו, הנושים יחד בשלושה רבעים, לפחות, מחובות היחיד בהוצאה לפועל, יתמכו בהסכם. מנגנון הכרעה זה מבוסס על מנגנון ההכרעה הקולקטיבי הקבוע בחלק י'. ב. קבוצת הנושים של חובות שאינם חובות הוצאה לפועל - על הקבוצה זו נמנים נושים שלא מנהלים הליכים לגביית חובם בהוצאה לפועל. מוצע כי לצורך אישור הסדר התשלומים באסיפת הנושים, תידרש הסכמתם של כל הנושים הנמנים על קבוצה זו. הסעיף קובע גם, כי על כל נושה לנצל את זכות ההצבעה שניתנה לו בתום ובדרך מקובלת ולהימנע מניצול לרעה של ההליך. דרישות אלה זהות לדרישות הקבועות בחלק י'. סעיף 196 מוצע כי הסדר תשלומים שאושר בידי הנושים באסיפת הנושים ייכנס לתוקף רק לאחר שיקבל גם את אישורו של רשם ההוצאה לפועל. בבואו להחליט אם לאשר את ההסדר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתחשב בשיקולים הנוגעים להוגנות ההליך. הרשם גם רשאי להתנות את אישור ההסדר בכך שהיחיד יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית. רשם ההוצאה לפועל לא יאשר את הסדר התשלומים אם שוכנע כי התמורה שהוצעה בו לנושה שלא תמך בהסדר, נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל אילו ניתן ליחיד צו לשיקום כלכלי )לפי פרק ח' לחלק זה(. זאת בדומה לקבוע בחלק י' לעניין הסדר חוב של יחיד. סעיף 197 מוצע לקבוע כי הסדר תשלומים שאושר בידי אסיפת הנושים וכן בידי רשם ההוצאה לפועל, יחייב את היחיד ואת אותם נושים שהיו צד דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 704 )ב( הסדר תשלומים שאושר כאמור בסעיף קטן )א(, אין בו כדי לפטור את היחיד מהחובות שאינם בני הפטר. )ג( אושר הסדר תשלומים כאמור בסעיף קטן )א( יורה רשם ההוצאה לפועל על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל, ביחס לחובות היחיד שלגביהם חל ההסדר, הכול בהתאם להוראות ההסדר. שמירת זכות היחיד הוראות חלק י'.198 .אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי לגיבוש הסדר חוב סימן ג': צו לפתיחת הליכים מתן צו לפתיחת הליכים בידי רשם ההוצאה לפועל 199 .לא גובש הסדר תשלומים מוסכם או הסדר שאושר בידי הנושים ורשם ההוצאה לפועל, בהתאם להוראות סימן ב', ייתן רשם ההוצאה לפועל צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד בעל החובות בהיקף נמוך. בקשה לביטול צו 200( .א( הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים שנתן רשם ההוצאה לפועל לפתיחת הליכים לפי סעיף 199 ,לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו, בקשה לביטולו. )ב( על בקשה לפי סעיף קטן )א( והדיון בה יחולו הוראות סעיף 108 ,בשינויים המחויבים. תחולת הוראות החוק 201 .עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, לפי סעיף 199 ,יחולו על הליכי חדלות הפירעון של היחיד, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, ההוראות לפי חוק זה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה. לאסיפת הנושים. ההסדר אינו מחייב נושים שלא היו צד להסדר, כמו למשל, נושים בעלי חובות מובטחים. כמו כן, הסעיף מבהיר כי ההסדר לא יחול על חובות שאינם בני הפטר )למשל, קנסות פליליים או חוב מזונות(. בנוסף, מוצע כי לא יהיה נתון לרשם ההוצאה לפועל, בהיותו גורם מינהלי, שיקול הדעת הנתון לבית המשפט ביחס לחובות אלה לפי סעיף 175 לחוק המוצע. סעיף 198 מוצע להבהיר כי קיומו של פרק זה לא גורע מהאפשרות העומדת ליחיד לפעול לגיבושו של הסדר חוב שיאושר לפי חלק י׳ לחוק. סימן ג׳: צו לפתיחת הליכים סימן זה מפרט את שלבי ההליך ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הפטר ליחיד. הליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יתנהלו החל ממתן הצו בהתאם להוראות החוק המוצע לעניין הליכי חדלות פירעון המתנהלים לפי צו שנתן הממונה. לשם כך, מוצע להקנות לרשם ההוצאה לפועל את הסמכויות העיקריות הנתונות לממונה ולבית המשפט לפי החוק. סימן זה מונה גם שורה של סמכויות של הממונה ושל בית המשפט אשר לא יוקנו לרשם ההוצאה לפועל. החרגתן של סמכויות הנתונות בידי בית המשפט נדרשת בעיקר בשל אופייה המינהלי של מערכת ההוצאה לפועל, שאינו מאפשר העברת סמכויות שיפוטיות לרשם. החרגתן של סמכויות הנתונות בידי הממונה נדרשת בשתי סיטואציות עיקריות: הראשונה, במקרים שבהם רשם ההוצאה לפועל ממלא תפקיד כפול בהליך לפי פרק זה - הן של הממונה, הן של בית המשפט; והשנייה, במקרים שבהם סמכויות הממונה לפי החוק קשורות לתפקידו כמי שאמון על שמירת האינטרס הציבורי בניהולם הכללי של הליכי חדלות הפירעון )ראו סעיף 268 לחוק המוצע(. סעיפים סעיפים אלה קובעים את סמכות רשם 199 ו–200 ההוצאה לפועל לתת ליחיד בעל חובות בהיקף נמוך צו לפתיחת הליכים, וכן את הסמכות לדון בבקשה לביטול הצו. סעיף 201 מוצע לקבוע כי על הליכי חדלות פירעון המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל יחולו אותן הוראות החלות על הליכי חדלות פירעון המתנהלים אצל הממונה בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 705 הקניית סמכויות הממונה לרשם ההוצאה לפועל 202 .הסמכויות הנתונות לממונה לפי חוק זה, לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, המתנהלים אצלו, למעט הסמכויות כמפורט להלן: )1 )הסמכות לקבוע כללים ולתת הנחיות כלליות לפי חוק זה; )2 )הסמכות להיות צד להליכים המתנהלים לפני בית משפט; )3 )הסמכות לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד שנפטר, לפי פרק י'; )4 )הסמכות למנות חוקרים לשם הפעלת סמכויות אכיפה לפי פרק ב' לחלק י"א. סמכות רשם ההוצאה לפועל כלכלי לתת צו שיקום שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 199 ,תהיה נתונה לרשם ההוצאה לפועל.203( .א( הסמכות לתת צו לשיקום כלכלי לפי פרק ח', לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך )ב( רשם ההוצאה לפועל ייתן את הצו לשיקום כלכלי לאחר שקיים דיון בדוח ממצאי הבדיקה שהגיש לו הנאמן לפי סעיף 153 ,ולא יחולו הוראות סימן ג' לפרק ז'. הקניית סמכויות בית המשפט לרשם ההוצאה לפועל 204 .הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה כמפורט להלן, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, המתנהלים אצלו: )1 )הסמכות להפסיק את כהונתו של הנאמן לפי סעיף 140; )2 )הסמכויות לעניין הצו לשיקום כלכלי, לפי פרק ח', למעט הסמכות לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 165(ב(; 202 .הסמכויות הנתונות לממונה לפי חוק זה, לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, המתנהלים אצלו, למעט הסמכויות כמפורט להלן: הקניית סמכויות הממונה לרשם ההוצאה לפועל )1 )הסמכות לקבוע כללים ולתת הנחיות כלליות לפי חוק זה; )2 )הסמכות להיות צד להליכים המתנהלים לפני בית משפט; )3 )הסמכות לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד שנפטר, לפי פרק י'; )4 )הסמכות למנות חוקרים לשם הפעלת סמכויות אכיפה לפי פרק ב' לחלק י"א. שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 199 ,תהיה נתונה לרשם ההוצאה לפועל.203( .א( הסמכות לתת צו לשיקום כלכלי לפי פרק ח', לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך סמכות רשם ההוצאה לפועל )ב( רשם ההוצאה לפועל ייתן את הצו לשיקום כלכלי לאחר שקיים דיון בדוח ממצאי כלכלי לתת צו שיקום הבדיקה שהגיש לו הנאמן לפי סעיף 153 ,ולא יחולו הוראות סימן ג' לפרק ז'. 204 .הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה כמפורט להלן, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, המתנהלים אצלו: הקניית סמכויות בית המשפט לרשם ההוצאה לפועל )1 )הסמכות להפסיק את כהונתו של הנאמן לפי סעיף 140; )2 )הסמכויות לעניין הצו לשיקום כלכלי, לפי פרק ח', למעט הסמכות לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 165(ב(; סעיף 202 מוצע לקבוע כי בניהול הליכי חדלות פירעון לפי פרק זה, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל הסמכויות הנתונות לממונה לפי חוק זה, למעט סמכויות מסוימות המפורטות בסעיף. ברירת המחדל היא שלרשם נתונות כל הסמכויות שמקנה הצעת החוק לממונה, ועל כן מוצע לפרט את סמכויות הממונה שלא יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל, והן: א. הסמכות לקבוע כללים ולתת הנחיות לפי החוק המוצע - החוק המוצע מקנה לממונה סמכות לקבוע כללים ולתת הנחיות בקשר לניהולם של הליכי חדלות פירעון. סמכות זו של הממונה קשורה בתפקידו בשמירה על האינטרס הציבורי בניהולם של הליכי חדלות פירעון. תפקיד כללי זה אינו מסור בידי רשם ההוצאה לפועל ועל כן מוצע שלא להקנות לו את הסמכויות הכרוכות בביצועו. ב. הסמכות להיות צד להליכים המתנהלים לפני בית משפט - לפי החוק המוצע, רשאי הממונה להיות צד להליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני בית משפט, מתוקף תפקידיו השונים. סמכות זו אינה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל מאחר שעל פי ההסדר המוצע בחוק, ממלא הרשם הן את תפקיד הממונה, הן את תפקיד בית המשפט. ג. הסמכות לנהל הליכי חדלות פירעון של נפטר, לפי פרק י' לחלק ג'. ד. הסמכות למנות חוקרים לשם הפעלת סמכויות אכיפה - סעיף 347 לחוק המוצע מסמיך את הממונה, בתנאים מסוימים, למנות מבין עובדיו חוקרים שיינתנו להם סמכויות אכיפה. גם סמכות זו קשורה לתפקידו של הממונה כאחראי על שמירת האינטרס הציבורי בהליכי חדלות פירעון. סעיף 203 מוצע לקבוע שרשם ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לתת ליחיד בעל חובות בהיקף נמוך צו לשיקום כלכלי לפי פרק ח' לחוק. סמכות זו נתונה בהליך העיקרי לבית המשפט. ההבדל העיקרי בהליך זה הוא שבניגוד להליך העיקרי, בהליך זה לא מוגשת הצעה של הממונה לצו לשיקום כלכלי. זאת משום שהממונה אינו נוטל חלק בניהול ההליכים. על כן מוצע לקבוע כי לא יחולו בעניין זה הוראות הקבועות בסימן ג' לפרק ז' שעניינן הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי. סעיף 204 בסעיף זה מרוכזות ההוראות בדבר סמכויות בית המשפט שיהיו נתונות בידי רשם ההוצאה לפועל בניהול הליכי חדלות הפירעון לפי פרק זה. מוצע להקנות לרשם ההוצאה לפועל את אותן סמכויות של בית המשפט הנדרשות לשם ניהולו הרגיל של ההליך, ובכלל זה קביעת תכנית התשלומים וההפטר, סמכויות הנמצאות כבר היום בתחום מומחיותו של הרשם )למשל, מימוש שעבודים( וסמכויות שנתונות לו כבר עתה לפי חוק ההוצאה לפועל )למשל, הסמכות לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ(. סמכויות בית המשפט לפי חוק זה שלא יוקנו על פי המוצע לרשם ההוצאה לפועל, הן בעיקר סמכויות בעלות דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 706 )3 )הסמכויות לעניין תחולת ההפטר וביטול ההפטר לפי סעיפים 175 ו–176; )4 )הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד, לפי סעיף 183; )5 )הסמכות לאשר דחיית תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, לפי סעיף 211(ב(; )6 )הסמכות לאשר משיכת כספים מקופת גמל לפי סעיף 228 ,והסמכות לאשר העברת זכות במקרקעין המשמשים למגורי היחיד לפי סעיף 229; )7 )הסמכויות לעניין מימוש נכס משועבד לפי סעיף 248; )8 )סמכות חקירה לפי סעיף 281; )9 )הסמכות לתת צו המורה למי שזומן לבירור או לחקירה להתייצב, לפי סעיף 282; )10 )הסמכות לתת צו המורה על תפיסת נכס או מסמך של היחיד, לפי סעיף 283; )11 )הסמכות לתת ליחיד צו עיכוב יציאה מהארץ, לפי סעיף 284; )12 )הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל אי–חדלות פירעון, לפי סעיף 286. סימן ד': שונות סמכות רשם הוצאה לפועל שלא למנות נאמן העניין; החליט הרשם כאמור ימלא הוא את כל תפקידי הנאמן לפי חוק זה.205 .רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא למנות נאמן אם מצא כי אין הצדקה לכך בנסיבות זכותו של נושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל 206 .על אף הוראות סעיף 259 ,יפנה נושה לרשם ההוצאה לפועל בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון בעניינים שבסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לפי פרק זה. העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט 207( .א( רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת היחיד, נושה או הנאמן, רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט. אופי שיפוטי. כך, למשל, לא תהיה לרשם ההוצאה לפועל סמכות לבטל עסקאות או להכריע בזכויותיהם של צדדים שלישיים. סימן ד': שונות סעיף 205 מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל שלא למנות נאמן לנכסי החייב אם מצא כי אין הצדקה לכך בנסיבות העניין. סמכות זו נדרשת לתיקים שמידת מורכבותם אינה מצדיקה מינוי נאמן, במיוחד בהתחשב בכך שמינויו כרוך בעלויות המצטרפות לתיקו של החייב. במקרים אלה, ימלא רשם הוצאה לפועל את תפקידי הנאמן וסמכויותיו. סעיף 206 על פי המוצע בסעיף זה, רשאי נושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו שבסמכותו של הרשם. ההוראה הקבועה בסעיף זה מקבילה להוראה שמוצע לקבוע בסעיף 259 לחוק המוצע, אלא שבאותו סעיף, מדובר בפנייה של הנושה לבית המשפט שהוא בעל הסמכות להכריע בשאלות אלה. מאחר שבהליכים לפי פרק זה בעל הסמכות הוא הרשם, מוצע להבהיר כי בהליכים לפי פרק זה, על הנושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל בשאלות בנוגע לזכויותיו. סעיפים מוצע לקבוע הוראות לעניין העברתם של 207 ו–208 הליכי חדלות פירעון שנפתחו במסגרת ההוצאה לפועל להתברר לפני בית המשפט. כפי שכבר צוין, נועד ההסדר הקבוע בפרק זה בעבור הליכי חדלות פירעון שלא צפויים לעורר מורכבות משפטית או לדרוש הפעלת סמכויות שיפוטיות. מאחר שייתכנו מקרים שבהם ייפתחו בהוצאה לפועל הליכי חדלות פירעון שאינם מתאימים להתברר במסגרת זו, מוצע להסדיר את סוגי המקרים שבהם יועברו הליכי חדלות הפירעון מההוצאה לפועל לממונה ולבית המשפט. סעיף 207 לחוק המוצע קובע את המקרים שבהם מוסמך רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט בבקשה להעביר אליו הליכי חדלות פירעון שנפתחו בהוצאה לפועל. בבואו להכריע בבקשת הרשם להעברת ההליכים, על בית המשפט לבחון אם הדבר נדרש בשל מורכבות ההליך או לשם ניהולו היעיל. ההכרעה בשאלה אם להעביר את ההליך נתונה על פי המוצע לבית המשפט - נשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון או שופט אחר שהוסמך לכך - ולא לרשם. הרשם רשאי לפנות לבית המשפט מיוזמתו, או לבקשת היחיד, הנושה או הנאמן. כלומר, היחיד, הנושה או הנאמן דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 707 )ב( נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן )ב( או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול להליכי חדלות הפירעון לבית המשפט אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. )ג( הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה - )1 )יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי פרק זה; )2 )הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות. העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לממונה 208 .התקיים אחד מאלה, יורה רשם ההוצאה לפועל על העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, לממונה: )1 )רשם ההוצאה לפועל מצא, במהלך הליכי חדלות הפירעון, כי סך חובותיו של היחיד עולה באופן משמעותי על 000,150 שקלים חדשים; )2 )הוגשה לבית משפט בקשה לפי סעיף 133 ,לבירור מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו; )ב( נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן )ב( או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול להליכי חדלות הפירעון לבית המשפט אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. )ג( הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה - )1 )יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי פרק זה; )2 )הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות. 208 .התקיים אחד מאלה, יורה רשם ההוצאה לפועל על העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, לממונה: העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל )1 )רשם ההוצאה לפועל מצא, במהלך הליכי חדלות הפירעון, כי סך חובותיו של לממונה היחיד עולה באופן משמעותי על 000,150 שקלים חדשים; )2 )הוגשה לבית משפט בקשה לפי סעיף 133 ,לבירור מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו; רשאים לפנות לרשם ההוצאה לפועל בעניין זה, אך לרשם נתון שיקול הדעת אם להפנות את בקשתם לבית המשפט. מוצע לקבוע, כי משהוחלט על העברת הליך חדלות פירעון לבית המשפט לפי סעיף זה, יתנהל ההליך בבית המשפט, ולבית המשפט יהיו נתונות כלל סמכויות ניהול ההליך. סעיף 208 לחוק המוצע קובע רשימה סגורה של מקרים שבהם מוטלת חובה על רשם ההוצאה לפועל להורות על העברת הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט. מקרים אלה הם: א. מצבים שבהם התברר כי היחיד לא עומד בתנאים להגשת בקשה לניהול הליכי חדלות הפירעון בהוצאה לפועל, שכן סך חובותיו עולה באופן משמעותי על 000,150 שקלים חדשים. ב. אם הוגשה בקשה לבית המשפט לבירור מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או להברחת נכסים. בקשות אלה מהוות אינדיקציה לכך שמדובר בתיק מורכב ועל כן מתאים להתברר לפני בית המשפט והממונה ולא במערכת ההוצאה לפועל. במקרים המנויים בסעיף 208 עוברת סמכות ניהול ההליך לממונה ולא לבית המשפט. זאת משום שמקרים אלה אינם אינדיקציה לכך שמדובר בהליך מורכב במיוחד שיש לנהלו בבית משפט אלא לכך שהוא אינו מתאים לניהול לפני רשם ההוצאה לפועל. חלק ד': הנשייה כללי חלק זה מסדיר את פירעון חובותיו של החייב, בין שהוא תאגיד ובין שהוא יחיד. לחלק זה שישה פרקים. הפרק הראשון עוסק בתביעות החוב. הוא קובע את ההליכים להגשת תביעות חוב ולהכרה בהן. הפרק השני עוסק בקופת הנשייה. הוא קובע מהם הנכסים שייכללו בקופת הנשייה וכן הוראות לעניין ביטול עסקאות שנעשו לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. הפרקים השלישי והרביעי עוסקים בכינוס נכסי קופת הנשייה ומימושם. הפרק החמישי עוסק בחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים ובסדר הפירעון. הפרק השישי והאחרון עוסק בנושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות. פרק א': תביעות חוב כללי עם מתן הצו לפתיחת הליכים יש לקבוע מהם כלל חובותיו של החייב כדי שיהיה אפשר לפרוע אותם מנכסי קופת הנשייה בדרך שוויונית, בהתאם לסדר הפירעון. לשם כך נדרש מנגנון יעיל שיאפשר הכרעה בכל תביעות החוב של הנושים בצורה מרוכזת. לפי הדין הקיים )ראו סעיף 267 לפקודת החברות ותקנה 93 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985( להלן - תקנות פשיטת הרגל((, הנאמן הוא הגורם המוסמך להכריע בתביעות החוב. מנגנון הכרעה זה שבו מפעיל הנאמן סמכות מעין שיפוטית הוא אחד מהמאפיינים הייחודיים של הליכי חדלות פירעון. תכליתו לייעל את ההליכים ולשמור על עקרון השוויון בין הנושים. החוק המוצע מאמץ מנגנון זה וקובע כי הנאמן יהיה בעל הסמכות להכריע בתביעות החוב. ההסדר המוצע בפרק זה כולל שני חידושים עיקריים לעומת הדין הקיים. החידוש הראשון הוא שגם נושה מובטח נדרש להגיש תביעת חוב. תכליתה של הוראה זו להבטיח כי תביעת החוב של הנושה המובטח תיבחן בידי הנאמן כדי לבדוק אם היא מבוססת. לעניין זה אין כל טעם לאבחן בין נושה מובטח לנושה שאינו מובטח. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 708 )3 )הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה, פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, לפי סימן ב' לפרק ב' בחלק ד'. חלק ד': הנשייה פרק א': תביעות חוב זכות הנושה לפי תביעת חוב שאושרה בחוב העבר זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה.209 .תביעת חוב בשל חוב עבר, שאושרה בידי הנאמן לפי הוראות פרק זה מקנה לנושה הגשת תביעות חוב 210( .א( נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך ששה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיפים 26(א(, 106 או 117. )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, נוצר חוב עבר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, תוגש תביעת החוב בתוך 45 ימים מיום היווצרות החוב או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן )א(, לפי המאוחר. )ג( הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את התביעה במועד. )ד( השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב, הפרטים שייכללו בה, ובכלל זה פרטים לעניין רכיבי ריבית והפרשי הצמדה, והמסמכים שיש לצרף אליה. )ה( תביעת חוב של נושה מובטח תכלול גם פירוט של הנכס המשועבד לטובתו ואומדן שוויו ככל האפשר; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אומדן שוויו של הנכס המשועבד ובכלל זה האופן שבו ייערך והנסיבות שבהן יהיה ניתן לשנותו. החידוש השני נוגע להכללתם של חובות נזיקיים בתביעות החוב. לפי סעיף 72(1 )לפקודת פשיטת הרגל, חובות נזיקיים שאינם קצובים אינם חובות ברי תביעה בפשיטת רגל, ועל כן אינם נכללים בתביעות החוב. מוצע לשנות עיקרון זה ולכלול גם חובות נזיקיים שאינם קצובים בחובות העבר הנפרעים במסגרת הליכי חדלות הפירעון. עניין זה מעוגן בהגדרה "חוב" הכוללת גם חובות שאינם קצובים והוסבר בדברי ההסבר להגדרה זו )ראו דברי ההסבר לסעיף 4 להצעת החוק(. מוצע לקבוע כי ההכרעה בתביעות אלה תהיה בידי הנאמן, בדומה לכלל תביעות החוב. זאת למרות שלעתים הכרעה בחובות אלה עלולה להיות מורכבת. במקרים סבוכים רשאי בית המשפט להשתמש בסמכותו מכוח סעיף 29(5( )החלה לפי סעיף 121(3 )להצעת החוק גם לעניין יחיד( ולהורות על ניהול ההליך בנפרד מהליכי חדלות הפירעון. סעיף 209 מוצע לקבוע את העיקרון הכללי שלפיו זכותו של נושה לקבל חלק מנכסי קופת הנשייה מותנית בהגשת תביעת חוב בשל חוב עבר ובאישורה בידי הנאמן. הוראה זו חלה הן על הנושים הכלליים של החייב והן על נושיו המובטחים. סעיף 210 סעיף זה קובע את הדרך והמועד להגשת תביעת חוב. את תביעת החוב יש להגיש על פי המוצע בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של מתן הצו לפתיחת הליכים. קציבתה של תקופה זו נועדה להביא לקיצורם וייעולם של ההליכים מתוך שמירה על זכותם של הנושים למצות את זכויותיהם ולהגיש את תביעות החוב בצורה מלאה. אם הנושה אינו מגיש את תביעת החוב במועד, הוא מאבד את זכותו לתבוע את פירעון חובו. זאת אף אם החוב אינו שנוי במחלוקת. כדי שמגבלה זו לא תפגע בנושה שנמנע ממנו להגיש את תביעת החוב, מוצע לקבוע כי הנאמן יהיה רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם התקיימו נסיבות מיוחדות שבגללן נמנע מנושה להגיש את תביעת החוב במועד. עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת החוב והפרטים שיש לכלול בה. יצוין כי הוראות בנושא זה קבועות היום בסימן א' לפרק ד' לתקנות פשיטת הרגל. מוצע לקבוע כי על תביעת חוב של נושה מובטח לכלול גם פירוט של הנכס המשועבד ואומדן שוויו של הנכס המשועבד, ככל האפשר. אומדן שוויו של הנכס המשועבד נדרש כדי להבין אם ערך הבטוחה של הנושה המובטח עולה על ערך החוב או נמוך ממנו. זאת כדי להכריע בשאלה מי יממש את הנכס המובטח - הנאמן או הנושה המובטח )לעניין זה ראו להלן דברי ההסבר לסעיף 248 להצעת החוק(. השימוש במונח "אומדן" נועד להבהיר כי אין הכוונה להערכת שווי מדויקת אלא להערכה המבוססת על המידע שבידי הנושה המובטח. הבהרה זו חשובה שכן ייתכן שיש נכסים שקיים קושי להעריכם בצורה מדויקת. מטעם זה דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 709 הכרעה בתביעות 211( .א( הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחותה.החוב )ב( הנאמן רשאי לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, אם מצא כי פסק הדין ניתן על בסיס התנהלות של הצדדים שיש בה משום תרמית או קנוניה או בנסיבות אחרות שבשלהן פסק הדין אינו משקף נכונה את חובו של היחיד, ובלבד שדחיית תביעת החוב תיעשה באישור בית המשפט. )ג( הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על הכרעתו בתביעת החוב; היה החייב יחיד - יודיע הנאמן על הכרעתו גם ליחיד. )ד( תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל במסגרת הליך מינהלי או הליך פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד או שלא כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי סעיף 210(ד(. חוב עבר שמועד פירעונו לאחר מתן הצו 212 .חוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, רשאי הנושה לתבעו כאילו הוא עומד לפירעון מיידי במועד מתן הצו; לעניין סדר הפירעון יראו את הריבית שנצברה או היתה אמורה להיצבר ממועד מתן הצו ואילך כריבית שנצברה בהליכי חדלות פירעון. 211( .א( הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחותה.הכרעה בתביעות החוב )ב( הנאמן רשאי לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, אם מצא כי פסק הדין ניתן על בסיס התנהלות של הצדדים שיש בה משום תרמית או קנוניה או בנסיבות אחרות שבשלהן פסק הדין אינו משקף נכונה את חובו של היחיד, ובלבד שדחיית תביעת החוב תיעשה באישור בית המשפט. )ג( הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על הכרעתו בתביעת החוב; היה החייב יחיד - יודיע הנאמן על הכרעתו גם ליחיד. )ד( תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל במסגרת הליך מינהלי או הליך פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד או שלא כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי סעיף 210(ד(. 212 .חוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, רשאי הנושה לתבעו כאילו הוא עומד לפירעון מיידי במועד מתן הצו; לעניין סדר הפירעון יראו את הריבית שנצברה או היתה אמורה להיצבר ממועד מתן הצו ואילך כריבית שנצברה בהליכי חדלות פירעון. חוב עבר שמועד פירעונו לאחר מתן הצו אף מוצע להשתמש במילים "ככל האפשר" לצד הדרישה לערוך אומדן. כמו כן מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין אומדן הנכס המשועבד. עוד מוצע לקבוע, כי יהיה ניתן להגיש תביעת חוב לגבי חוב עבר שנוצר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, בתוך 45 ימים מיום היווצרות החוב, או עד תום שישה חודשים מיום פרסום הצו לפתיחת הליכים, לפי המאוחר. זאת כדי לתת שהות מספקת לנושה בחוב עבר שנוצר רק לאחר מתן הצו לפתיחה בהליכים להגיש תביעת חוב. כך לדוגמה, החוב למוסד לביטוח לאומי נוצר לאחר שזה שילם את גמלת העובדים לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. אם הגמלה שולמה לאחר חלוף התקופה להגשת תביעות החוב, הרי שיש לאפשר לביטוח הלאומי להגיש לנאמן את תביעת החוב בשלה, במועד מאוחר יותר. זאת, בלי שיידרש לפנות בבקשה מיוחדת לנאמן. סעיף 211 סעיף זה קובע את סמכותו של הנאמן לברר את תביעות החוב ולהכריע בהן. הסמכות המוקנית בסעיף זה לנאמן היא סמכות מעין שיפוטית. סמכותו של הנאמן להכריע בתביעות חוב כוללת גם את הסמכות לדחות תביעת חוב המבוססת על פסק דין שניתן על בסיס קנוניה או תרמית, או בנסיבות אחרות שבהן החוב הפסוק אינו משקף את חובו של החייב. ואולם דחייה של תביעת חוב מטעמים אלה תיעשה באישור בית המשפט. סמכות רחבה זו נועדה לאפשר לנאמן להתמודד עם פסקי דין שאינם משקפים נכונה את חובותיו של החייב. בעניין זה מעגן החוק המוצע את ההלכה הפסוקה )ראו: ע"א 91/1057 גבריאל נ' מכטינגר, פ"ד מו)4( )1992 ,)) אך בשונה מהדין הקיים, דורש את אישור בית המשפט לדחייה. עוד מוצע לחייב את הנאמן להודיע לנושה על ההכרעה בתביעת החוב. אם היה החייב יחיד, יודיע הנאמן על ההכרעה גם ליחיד. בכל הנוגע לתשלומים שהוטלו במסגרת הליך מינהלי או פלילי, מוצע לקבוע כי על הנאמן לקבל את תביעת החוב אלא אם כן נפלו בהגשתה פגמים פרוצדורליים המצדיקים את דחייתה. זאת כחלק מהתפיסה הרחבה של החוק המוצע ולפיה אין מקום לשינוי בדין המינהלי החל על מי שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון. הוראה זו חלה גם על תביעת חוב שמגיש המוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי שכן גם תשלומים אלה נעשים בידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת תפקידו כרשות מינהלית. גם הוראה זו מעגנת את ההלכה הפסוקה בעניין )ראו: ע"א 76/262 בן–יעקב נ' פקיד השומה לגביה מיוחדת, פ"ד לא)1 )475( 1976.)) סעיף 212 מוצע לקבוע כי נושה בחוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים יוכל לתבוע את החוב כאילו הוא עומד לפירעון מיידי במועד מתן הצו. זאת כדי לאפשר לנושה זה להגיש תביעת חוב מיד עם מתן הצו לפתיחת ההליכים. בהתאם לסעיפים 231 ,235 ו–236 להצעת החוק מעמדה של ריבית שנצברה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים הוא כדין חובות כלליים. זאת לעומת הריבית שנצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים שתשלומה נדחה עד לאחר תשלום כל החובות הכלליים. מכיוון שחובות שטרם הגיע מועד פירעונם עומדים לפירעון מיידי יש צורך להבהיר את מעמדה של הריבית שנצברה או היתה אמורה להיצבר על החוב העתידי מיום מתן הצו. מוצע לקבוע כי יראו ריבית זו כריבית שנצברה בהליכי חדלות הפירעון, כלומר שתשלומה יידחה עד לאחר תשלום כל החובות הכלליים. כך יושווה מצבו של הנושה העתידי למצבם דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 710 שומת חוב עבר 213 .היה חוב עבר חוב שאינו קצוב, ישום אותו הנאמן.שאינו קצוב 214 .הנושה, החייב, ולעניין חייב שהוא תאגיד - גם חבר התאגיד, רשאים לעיין בתביעות זכות עיון החוב שהגישו נושים ובהכרעות הנאמן לגביהן; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה. ערעור על החלטה בתביעת חוב ההחלטה לבית המשפט.215 .מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת החוב, רשאי להגיש ערעור על פרק ב': קופת הנשייה סימן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה 216 .נכסי קופת הנשייה יכללו - נכסי קופת הנשייה )1 )לגבי חייב שהוא תאגיד - כל נכס של התאגיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים וכל נכס שיוקנה לתאגיד עד למועד חיסולו, ואם אושרה לגביו תכנית לשיקום כלכלי - כל נכס של התאגיד בהתאם להוראות התכנית; )2 )לגבי חייב שהוא יחיד - כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, כל נכס שיוקנה לו עד למתן צו לשיקום כלכלי, וכל נכס הנכלל בנכסי קופת הנשייה בהתאם לצו לשיקום כלכלי. נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה 217 .היה החייב יחיד, לא ייכללו בנכסי קופת הנשייה - )1 )נכסים המנויים בתוספת השנייה; )2 )זכויות לגמלה שחלים עליהן סעיפים 303 או 311 לחוק הביטוח הלאומי. של נושים שבמועד מתן הצו לפתיחת הליכים הגיע מועד הפירעון של חובם. סעיף 213 חובות שאינם קצובים נכללים, על פי המוצע, בהגדרת חוב עבר. מכיוון שחובות אלה אינם קצובים מוצע לקבוע כי הנאמן ישום חובות אלה. כאמור בדברי ההסבר הכלליים לחלק זה, במקרים סבוכים רשאי בית המשפט להורות על ניהול ההליך בנפרד מהליכי חדלות הפירעון. זאת בהתאם לסמכותו מכוח סעיף 29(5 ) )החלה לפי סעיף 121(3 )להצעת החוק גם לעניין יחיד(. סעיפים ההכרעה בתביעת החוב מקטינה או מגדילה 214 ו–215 את סך חובותיו של החייב ועל כן משליכה על כל בעלי העניין בהליכים - הנושים, החייב ובמקרה של תאגיד גם חברי התאגיד. לכן מוצע לקבוע בסעיף 214 להצעת החוק כי אלה יהיו רשאים לעיין בתביעות החוב שהוגשו ובהכרעת הנאמן לגביהן. עוד מוצע לקבוע, בסעיף 215 להצעת החוק, כי כל מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת החוב יהיה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט. את זכות הערעור על הכרעת הנאמן ניתן ללמוד גם מסעיף 54 להצעת החוק המקנה לכל מי שנפגע או עלול להיפגע מפעולת הנאמן את הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה לבטלה או לשנותה. לאור חשיבותה של ההכרעה בתביעת החוב לזכויותיהם המהותיות של בעלי העניין בהליכים מוצע לייחד הוראה לגבי זכות הערעור על הכרעת הנאמן בתביעות החוב. פרק ב': קופת הנשייה סימן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה סעיף 216 נכסי קופת הנשייה הם נכסי החייב שישמשו לפירעון חובות העבר שלו בהליכי חדלות הפירעון. קופת הנשייה איננה אישיות משפטית נפרדת אלא רק כינוי לנכסים אלה. בהליכי חדלות פירעון של תאגיד שמסתיימים בחיסולו של התאגיד, כוללים נכסי קופת הנשייה את כל נכסי התאגיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואת הנכסים שיוקנו לו עד לחיסולו. לעומת זאת, בהליכי חדלות פירעון של תאגיד שהסתיימו בתכנית לשיקום כלכלי ההצעה אינה קובעת הוראה מפורשת לגבי נכסי קופת הנשייה. אלה יוגדרו בהתאם להוראות התכנית לשיקום כלכלי שעליה הסכימו הצדדים לתכנית. בהליכי חדלות פירעון של יחיד כוללים נכסי קופת הנשייה כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, כל נכס שיוקנה ליחיד עד למתן הצו לשיקום כלכלי, וכל נכס אחר הנכלל בנכסי קופת הנשייה לפי הוראות אותו צו. סעיף 217 והתוספת השנייה מוצע להחריג מנכסי קופת הנשייה נכסים המנויים בתוספת השנייה כנוסחה המוצע )להלן - דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 711 נכס שנתפס בהליך 218 .נתפס נכס במסגרת הליך גבייה ובמועד מתן הצו לפתיחת הליכים טרם הושלם ההליך גביה שטרם הושלם כאמור בסעיף 29(1 ,)יחולו הוראות אלה: )1 )אם הנכס טרם נמכר - ייכלל הנכס בנכסי קופת הנשייה וההוצאות שהוצאו לתפיסתו יהיו שעבוד ראשון על הנכס; )2 )אם הנכס נמכר - תיכלל התמורה שהתקבלה ממכירתו, לאחר ניכוי ההוצאות שהוצאו לתפיסתו ולמכירתו, בנכסי קופת הנשייה. סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה ביטול פעולה 219( .א( )1 )בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה להעדפת נושים או לקידומו בסדר הפירעון, ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת נכס או שעבוד נכס, בהתקיים כל אלה )בסימן זה - פעולה להעדפת נושה(: 218 .נתפס נכס במסגרת הליך גבייה ובמועד מתן הצו לפתיחת הליכים טרם הושלם ההליך כאמור בסעיף 29(1 ,)יחולו הוראות אלה: נכס שנתפס בהליך גביה שטרם הושלם )1 )אם הנכס טרם נמכר - ייכלל הנכס בנכסי קופת הנשייה וההוצאות שהוצאו לתפיסתו יהיו שעבוד ראשון על הנכס; )2 )אם הנכס נמכר - תיכלל התמורה שהתקבלה ממכירתו, לאחר ניכוי ההוצאות שהוצאו לתפיסתו ולמכירתו, בנכסי קופת הנשייה. סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה 219( .א( )1 )בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה או לקידומו בסדר הפירעון, ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת נכס או שעבוד נכס, בהתקיים כל אלה )בסימן זה - פעולה להעדפת נושה(: ביטול פעולה להעדפת נושים התוספת השנייה(. נכסים אלה הם הנכסים הנדרשים לחייב שהוא יחיד לצורכי מחייתו הבסיסיים או כאלה שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם בשלה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו. עוד מוצע להחריג מנכסי קופת הנשייה זכות לגמלה שהיחיד זכאי לה, שחלות עליה הוראות סעיפים 303 ו–311 לחוק הביטוח הלאומי. זכות לגמלה שחלים עליה סעיפים אלה אינה ניתנת להעברה או להקניה, בשל התכליות החברתיות שבבסיסה. תכליתו של סעיף זה לשמור על כבודו של החייב ולהשאיר בידיו את הנדרש לו לצורכי מחייתו בהווה ובעתיד. סעיף זה והתוספת השנייה מבוססים על סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל. סעיף 218 סעיף 29(1 )לחוק המוצע קובע כי הקפאת ההליכים חלה, בין השאר, על הליכי גבייה שטרם הושלמו. ההגדרה המוצעת באותו סעיף להליכי גבייה שטרם הושלמו רחבה וכוללת את כל שרשרת הגבייה עד להשלמת הליכי הגבייה, דהיינו המועד שבו מקבל הנושה את כספו. בהתאם, נכסים של החייב שטרם הושלמו הליכי גבייה לגביהם הם חלק מנכסי קופת הנשייה. סעיף זה קובע הוראות משלימות לעניין זה ומסדיר את מעמדן של הוצאות הגבייה בהליכי חדלות הפירעון במקרה שבו נכס נתפס אך הליך הגבייה טרם הושלם. מוצע לקבוע כי אם הנכס כבר נמכר בהליכי הגבייה, תועבר התמורה שהתקבלה ממכירתו לקופת הנשייה בניכוי הוצאות הגבייה. אם הנכס טרם נמכר לא ניתן לנכות את הוצאות הגבייה ולכן מוצע לקבוע כי במקרה זה יהיו הוצאות הגבייה שעבוד ראשון על הנכס. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיפים 92 ו–93 לפקודת פשיטת הרגל. סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה כללי סימן זה עוסק בביטול עסקאות או פעולות שביצע החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים לגביו. הוראות סימן זה נועדו להביא להגדלת השוויון בחלוקת נכסי החייב בין הנושים. עיקר ההוראות המעגנות את עקרון השוויון בין הנושים נמצא בסדר חלוקת נכסי החייב בין הנושים בסימן ב' לפרק ה' בחלק זה, שעניינו סדר הפירעון. אך בכך אין די כדי להגשים את עקרון השוויון בין הנושים. בדרך כלל, קודמת חדלות הפירעון הכלכלית של החייב למועד הצו לפתיחת הליכים כנגדו. פער זמנים זה מאפשר לחייב להעביר נכסים כאשר הוא כבר בחדלות פירעון, לנושים מסוימים או לאנשים אחרים. כך יכול החייב להעדיף נושים מסוימים על פני אחרים או להבריח את נכסיו מפני הנושים. כדי למנוע זאת, יש צורך בהוראות שיאפשרו לבטל עסקאות שנעשו קודם לפתיחת הליכי חדלות הפירעון הפורמליים. הוראות אלה "מושכות לאחור" את פתיחת הליכי חדלות הפירעון אל נקודת הזמן שבה החל החייב להיות חדל פירעון מבחינה כלכלית. מקובל לחלק את העסקאות שניתן לבטל במסגרת הליכי חדלות פירעון לשתי קטגוריות עיקריות. בקטגוריה הראשונה נכללות פעולות להעדפת אחד הנושים. באמצעותן פורע החייב חוב לאחד מנושיו באופן שמביא להגדלת שיעור החוב שייפרע לאותו נושה לעומת החוב שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון )להלן - פעולה להעדפת נושים(. פעולה זו מקטינה את היקף נכסיו של החייב אך במקביל מקטינה גם את היקף חובותיו. לכן, פעולה להעדפת נושים אינה מעמיקה את חדלות הפירעון של החייב, אלא פוגעת בחלוקה השוויונית של נכסי החייב בין הנושים. הקטגוריה השנייה כוללת פעולות שבהן מוענק נכס בידי החייב לאחר, בלא תמורה או בתמורה לא סבירה אשר גורעת את הנכס המועבר מקופת הנשייה. תוצאתה של פעולה זו, בשונה מפעולה להעדפת נושים, היא העמקת חדלות פירעונו של החייב. זאת מאחר שהפעולה מקטינה את מסת הנכסים העומדת לפירעון חובותיו של החייב, אך לא מקטינה במקביל את היקף חובותיו. סעיף 219 סעיף זה עוסק בביטול פעולות להעדפת נושים. החידוש העיקרי בסעיף זה לעומת הדין הקיים הוא ביטול הדרישה לכוונה להעדפה. לפי סעיף 98 לפקודת דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 712 )א( מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב - שנה לפני המועד האמור, ושסיומה במועד מתן הצו; )ב( במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון; )ג( בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת החלק שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפירעון. )2 )לעניין סעיף זה, חזקה על החייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בפסקה )1()א(, אלא אם כן הוכח אחרת. )ב( בית המשפט לא יבטל פעולה לפי סעיף קטן )א( בהתקיים אחד מאלה: )1 )החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה הולמת בנסיבות העניין לפעולה שביצע, שהיא מעבר לפירעון החוב; )2 )ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב; )3 )לגבי חייב שהוא יחיד - החוב הנפרע הוא חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין או חוב לאדם שאינו קרובו של החייב, וגובה החוב אינו עולה על 000,5 שקלים חדשים. )ג( הומחה חוב מנושה לאדם אחר לפני מתן צו לפתיחת הליכים, ובשל ההמחאה היה הנמחה, לעניין אותו חוב, לנושה בעל זכויות פירעון מיוחדות שחלות עליו הוראות פרק ו', רשאי בית המשפט להורות כי לא יוקנו לנמחה, לגבי אותו חוב, זכויות הפירעון המיוחדות לפי אותו פרק, ובלבד שהתקיימו לגבי ההמחאה התנאים שבסעיף קטן )א(. פשיטת הרגל, ניתן לבטל פעולה להעדפת נושה רק אם הפעולה נעשית במטרה לתת עדיפות לאותו נושה או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מטעמו של הנושה. כלומר, על פי הדין הקיים אין די בהוכחת היסודות האובייקטיביים של העסקה, אלא נדרש גם קיומו של תנאי סובייקטיבי של כוונה להעדיף את הנושה. הדרישה להוכחת יסוד סובייקטיבי מקשה על השימוש בהליך זה שכן קיים קושי להוכיח את כוונותיו הסובייקטיביות של החייב בעת ביצוע הפעולה. גם במישור העיוני נראה שאין הצדקה לכך. ביטולן של עסקאות להעדפת נושים נועד לקדם את החלוקה השוויונית בין הנושים ולא לשם מניעת פעולות לא הוגנות של החייב. לכן, המבחן הראוי לעניין זה הוא מבחן התוצאה - האם הפעולה הביאה לפגיעה בעקרון השוויון ולהעדפת נושים, ולא מבחן הכוונה. מטעמים אלה מוצע לבטל את הדרישה ליסוד סובייקטיבי של כוונה להעדיף נושה. אלה התנאים המוצעים לביטול פעולה להעדפת נושה, והנימוקים לקביעתם: א. סוג הפעולה - הפעולה מעדיפה נושה, כלומר מדובר בפעולה שכתוצאה ממנה זוכה נושה לעדיפות על פני נושים אחרים. הגדרת פעולה לעניין זה רחבה וכוללת כמובן תשלום חוב אך גם כל פעולה אחרת המביאה לאותה התוצאה, דוגמת שעבוד נכס. מאחר שעל פי המוצע אין דרישה לקיומה של כוונה להעדפת נושה הרי שיכולות להיכלל בהגדרה זו גם פעולות שנכפו על החייב דוגמת פעולות גבייה במסגרת הליכי הוצאה לפועל או הליכי גבייה אחרים. פעולה נוספת הניתנת לביטול היא המחאת חוב מנושה לאדם אחר, במקרה שהמחאת החוב מאפשרת לנמחה לשפר את מעמדו בסדר הנשייה )ראו סעיף קטן )ג( המוצע(. דוגמה לכך היא במקרה שבו ההמחאה מאפשרת לנמחה לקזז את החוב כנגד חוב אחר שהוא חב לחייב. גם פעולה זו פוגעת בעיקרון השוויון בין הנושים ועל כן מוצע לאפשר לבית המשפט לבטלה. ב. מועד ביצוע הפעולה - הפעולה בוצעה בתקופה המתחילה שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב - שנה לפני מועד זה - ומסתיימת במועד מתן הצו. תחימת הזמן שבו נעשו העסקאות שניתן לבטל נועדה לאזן בין ההגנה על עקרון השוויון לבין האינטרס הלגיטימי של הנושה לסופיות ולוודאות. ביחס לעסקאות עם קרוב מוצע לקבוע תקופה ארוכה יותר. זאת משום שלאור יחסי הקרבה בין הצדדים לעסקה, עסקאות אלה חשודות יותר ככאלו שנועדו להעניק לקרוב יתרון לא ראוי על פני שאר הנושים. בנוסף, סביר להניח שקרוב של החייב העושה עמו עסקאות מודע לקשיים דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 713 ביטול פעולה לגריעת נכסים מקופת הנשייה 220( .א( בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים כל אלה )בסימן זה - פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה(: )1 )הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין; )2 )מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי פעולה לטובת קרוב - ארבע שנים לפני המועד האמור, ושסיומה - במועד מתן הצו; )3 )במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון. )ב( לעניין סעיף זה, חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בסעיף קטן )א()2 ,)אלא אם כן הוכח אחרת. 220( .א( בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים כל אלה )בסימן זה - פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה(: ביטול פעולה לגריעת נכסים מקופת הנשייה )1 )הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין; )2 )מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי פעולה לטובת קרוב - ארבע שנים לפני המועד האמור, ושסיומה - במועד מתן הצו; )3 )במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון. )ב( לעניין סעיף זה, חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בסעיף קטן )א()2 ,)אלא אם כן הוכח אחרת. הכלכליים שבהם נמצא החייב ועל כן אינטרס ההסתמכות שלו חלש יותר. ג. מצבו הכלכלי של החייב במועד ביצוע הפעולה - במועד ביצוע הפעולה החייב היה בחדלות פירעון. זאת משום שההצדקה לביטול הפעולה נובעת מכך שהעברת הנכס לנושה היתה על חשבון כלל הנושים ופגעה בעיקרון השוויון. עובדה זו נכונה רק כאשר החייב היה חדל פירעון מבחינה כלכלית במועד ביצוע הפעולה. תנאי זה יכול היה להקשות על הנאמן בבואו לפעול לביטול עסקאות. זאת מאחר שבמקרים רבים קשה להוכיח את המועד המדויק שבו היה החייב בחדלות פירעון מבחינה כלכלית. כדי להקל על הנאמן, מוצע לקבוע חזקה שלפיה בתקופה שחלה בסמוך למתן הצו לפתיחת הליכים - דהיינו שלושת החודשים שלפני מועד מתן הצו, ולעניין קרוב - שנה לפני המועד האמור, היה החייב בחדלות פירעון. חזקה זו ניתנת לסתירה. ביטול הדרישה לכוונה להעדפה והמעבר לקריטריונים אובייקטיביים עלולים לפגוע באינטרס ההסתמכות של הנושים שהיו צד לעסקה. לפגיעה באינטרס ההסתמכות השלכות שליליות לא רק על הנושים שמעוניינים בסופיות בגביית חובם אלא גם על החייב עצמו. הסיכון לביטול עסקאות של החייב עלול לגרום לצדדים שלישיים שלא לנהל עסקים עם החייב ולפגוע ביכולתו להמשיך בפעילות גם במצב של קשיים כלכליים. כדי למנוע זאת מוצע לקבוע, בסעיף קטן )ב(, כי לא יהיה ניתן לבטל פעולה אם מתקיים בה אחד מאלה: א. החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה הולמת לפעולה שביצע - כלל זה מכונה "כלל הערך החדש". הוא נועד לחול במקרה שבו מבחינה כלכלית לא נכון להסתכל על הפעולה כהעדפת חוב עבר של הנושה אלא כעסקה חדשה שתמורתה מקבל החייב ערך חדש. כדי להיכלל בגדר חריג זה יש להראות כי התשלום וקבלת הערך החדש התרחשו במקביל. השימוש בביטוי "במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו" נועד להבהיר זאת. ב. ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים של החייב. החרגת פעולה זו נועדה לאפשר לחייב להמשיך בפעילות הכלכלית השוטפת לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. חריג זה מבטיח לספקים, לנותני אשראי ולגורמים נוספים הפועלים מול החייב במהלך העסקים הרגיל, כי התשלומים שמועברים להם הם ודאיים וסופיים. ג. לגבי חייב שהוא יחיד - לא יהיה ניתן לבטל פירעון חוב אם החוב שנפרע הוא חוב מזונות או חוב שאינו עולה על 000,5 שקלים חדשים לאדם שאינו קרובו של החייב. חריג זה נועד גם הוא לאפשר לחייב שהוא יחיד להמשיך להתנהל בתקופה שלפני מתן הצו לפתיחת הליכים. סעיף 220 סעיף זה עוסק בביטול פעולות לגריעת נכסים מנכסי קופת הנשייה. ההצדקה לביטול הענקות בתקופה שקדמה להליכי חדלות הפירעון נעוצה בצורך לשמור על הנכסים העומדים לחלוקה לנושים. מעת שנכסי החייב אינם מספיקים לכיסוי חובותיו, החייב מאבד את זכותו לעשות בנכסיו כרצונו ולהעבירם למי שירצה בלא קבלת תמורה ראויה בעבורם. התנאים המוצעים לעניין ביטול פעולה לגריעת נכסים מנכסי קופת הנשייה דומים לתנאים המוצעים לעיל לעניין ביטול פעולה להעדפת נושים, וכמוהם, מדובר בתנאים מצטברים. להלן התנאים המוצעים והטעמים להם: א. העברת הנכס נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין. מוצע כי במקרה שבו העברת הנכס נעשתה תוך קבלת תמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין, יהיה ניתן לבטל את ההעברה. ההתייחסות לתמורה ההולמת בנסיבות העניין נועדה להחריג מקרים שבהם ביצע החייב עסקה בתום לב, שבמסגרתה התמורה שניתנה בעד העברת הנכס היתה פחותה משווי השוק, ואולם בנסיבות העניין לא היה ניתן להשיג בעד הנכס תמורה גבוהה יותר. תופעה זו שכיחה במיוחד בתקופה שבה נמצא החייב בקשיים כלכליים ומוכר נכסים תחת לחץ ובמחירים נמוכים. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 714 ביטול פעולה 221 .בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה להברחת נכסים במטרה להבריח את הנכס מנושים, גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון, ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצו )בסימן זה - פעולה להברחת נכס(. שמירת זכויותיו של 222 .ביטול פעולה להעדפת נושה, פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת אדם שלישי נכס, לפי סימן זה, אין בו כדי לגרוע מזכויותיו של אדם שלישי שרכש, לאחר ביצוע הפעולה, זכות בנכס שלגביו בוצעה, בתום לב ובתמורה. תוצאות ביטול הנשייה או פעולה להברחת נכס, ייכללו הנכסים שהושבו בשל הביטול בקופת הנשייה.223( .א( ביטל בית המשפט לפי סימן זה פעולה להעדפת נושה, פעולה לגריעת נכס מקופת פעולה )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א( הייתה השבת הנכס לקופת הנשייה בלתי אפשרית או בלתי צודקת בנסיבות העניין, או נרכש הנכס בידי אדם שלישי כאמור בסעיף 222 - ישלם מי שלטובתו בוצעה הפעולה את שוויו של הנכס כפי שיורה בית המשפט. פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם כינוס נכסי קופת הנשייה 224( .א( ניתן צו לפתיחת הליכים, יפעל הנאמן בהתאם לסמכויותיו לפי פרק ו' לחלק ב' ופרק ו' לחלק ג' כדי לקבל לידו או לפיקוחו את כל הנכסים והמסמכים שלחייב זכות בהם. ב. הפעולה בוצעה בתקופה המתחילה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ומסתיימת במועד מתן הצו, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב - בתקופה המתחילה ארבע השנים לפני מועד הגשת הבקשה. תנאי זה שונה מהתנאי המקביל בעניין העדפת נושים והוא חמור יותר. הטעם לכך הוא שהענקות הן בדרך כלל עסקאות "חשודות" יותר, מאחר שהן מעבירות נכסים מהחייב לגורם אחר בלא תמורה )או בתמורה לא הולמת( בזמן שהחייב נמצא בחדלות פירעון. יצוין כי על פי הדין הקיים ניתן לבטל הענקות שנעשו עד עשר שנים לפני פתיחת ההליכים )ראו סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל(. הצעת החוק מצמצמת תקופה זו לטובת הסדר מאוזן יותר בין אינטרס הנושים להגדיל את קופת הנשייה לבין אינטרס ההסתמכות והסופיות של הנעבר. ג. במועד ביצוע הפעולה החייב היה בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון. הסיבה להוספת החלופה של "ביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון" נועדה לכלול גם מקרים שבהם החייב לא היה בחדלות פירעון אך העברת הנכסים היא שהפכה אותו לכזה. תנאי זה אינו רלוונטי לפעולות להעדפת נושים שכן פעולות אלה לא משנות את היחס בין חובותיו לנכסיו של החייב. גם לגבי תנאי זה מוצע לקבוע חזקה, הניתנת לסתירה, שלפיה בתקופה שבמהלכה הפעולות ניתנות לביטול, החייב היה חדל פירעון. סעיף 221 סעיף זה נועד לאפשר לבית המשפט לבטל פעולות להברחת נכסים גם אם אינן עומדות בתנאים לביטול פעולות לגריעת נכסים מקופת הנשייה לפי סעיף 220 .הפעלתה של סמכות זו מותנית בכך שהפעולה בוצעה במטרה להבריח את הנכס. תנאי זה הוא תנאי מספיק לביטול ההעברה אף אם החייב לא היה חדל פירעון במועד ההעברה. ביטול פעולות לפי סעיף זה מוגבל לפעולות שבוצעו בתקופה המתחילה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ומסתיימת במועד מתן הצו. סעיף 222 מוצע לקבוע כי ביטול הפעולה לא יגרע מזכותו של צד שלישי שרכש זכות בנכס מהנעבר, בתום לב ובתמורה. כך, גם אם יבטל בית המשפט את הפעולה, לא ייפגע הצד השלישי שרכש זכות בנכס בתום לב ובתמורה. סעיף 223 מוצע לקבוע כי אם ביטל בית המשפט פעולה לפי סימן זה, ייכללו הנכסים שהושבו בשל הביטול, בקופת הנשייה. במקרה שבו לא ניתן להשיב את הנכס בעין לקופת הנשייה, מוצע שמי שלטובתו בוצעה הפעולה ישלם לקופת הנשייה את שוויו של הנכס, כפי שיקבע בית המשפט. פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם סעיף 224 סעיף זה קובע כי אחד מתפקידיו העיקריים הנאמן הוא כינוס נכסי קופת הנשייה לרשותו. עוד מוצע לקבוע כי במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה על הנאמן לבחון בין השאר את תקפם של שעבודים המוטלים על נכסי קופת הנשייה וכן לבדוק אם מתקיימות עילות תביעה שיכולות להוסיף נכסים לקופת הנשייה. פעולות אלה נועדו להגדיל את נכסי קופת הנשייה שיעמדו לפירעון חובותיו של החייב. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 715 )ב( במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה יבחן הנאמן בין השאר את תקפם של שעבודים המוטלים על נכסים כאמור ואת קיומן של עילות תביעה העומדות לחייב שיש בהן כדי להוסיף נכסים לקופת הנשייה. הודעה על נכסים 225 .נושה שבידו נכס או מסמך שלחייב זכות בו ונודע לו על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי ומסמכים של החייב החייב, יודיע לנאמן על קיומו של הנכס או המסמך כאמור, ויפעל בהתאם להוראות הנאמן; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הודעה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין מועד מסירת ההודעה ואופן מסירתה. ניהול נכסי קופת הנשייה בהתאם לכללים שיקבע הממונה.226( .א( הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם, )ב( היה החייב יחיד, רשאי הנאמן, באישור הממונה, להסתייע ביחיד לצורך ניהול נכסי קופת הנשייה. )ג( הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך הליכי חדלות הפירעון והמיועדים לחלוקה לנושים, במקום, בדרך ובמועדים שיורה הממונה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השקעת הכספים האמורים. )ד( עיכב הנאמן כספים תחת ידו בניגוד להוראות סעיף קטן )ג(, ישלם הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה על הכספים שעיכב. )ה( הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי בבנק כל סכום שקיבל כנאמן במסגרת הליכי חדלות הפירעון. פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה מימוש נכסי קופת הנשייה 227 .ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב שהוא תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו, יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת הנשייה באופן שישיא את ערכם; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למימוש נכסי קופת הנשייה. )ב( במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה יבחן הנאמן בין השאר את תקפם של שעבודים המוטלים על נכסים כאמור ואת קיומן של עילות תביעה העומדות לחייב שיש בהן כדי להוסיף נכסים לקופת הנשייה. 225 .נושה שבידו נכס או מסמך שלחייב זכות בו ונודע לו על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי החייב, יודיע לנאמן על קיומו של הנכס או המסמך כאמור, ויפעל בהתאם להוראות הנאמן; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הודעה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין מועד מסירת ההודעה ואופן מסירתה. הודעה על נכסים ומסמכים של החייב בהתאם לכללים שיקבע הממונה.226( .א( הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם, ניהול נכסי קופת הנשייה )ב( היה החייב יחיד, רשאי הנאמן, באישור הממונה, להסתייע ביחיד לצורך ניהול נכסי קופת הנשייה. )ג( הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך הליכי חדלות הפירעון והמיועדים לחלוקה לנושים, במקום, בדרך ובמועדים שיורה הממונה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השקעת הכספים האמורים. )ד( עיכב הנאמן כספים תחת ידו בניגוד להוראות סעיף קטן )ג(, ישלם הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה על הכספים שעיכב. )ה( הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי בבנק כל סכום שקיבל כנאמן במסגרת הליכי חדלות הפירעון. פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה 227 .ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב שהוא תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו, יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת הנשייה באופן שישיא את ערכם; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למימוש נכסי קופת הנשייה. מימוש נכסי קופת הנשייה סעיף 225 במקרים רבים אין בידי הנאמן מידע מלא על אודות נכסי החייב. כדי לסייע לנאמן לכנס את נכסי קופת הנשייה, מוצע לקבוע כי נושה שבידו נכס או מסמך שלחייב זכות בו חייב להודיע על כך לנאמן אם נודע לו על מתן הצו לפתיחת הליכים. אין הכוונה לידיעה הקונסטרוקטיבית הנובעת מפרסום הצו לפתיחת הליכים, אלא לידיעה בפועל של הנושה. כמו כן מוצע לקבוע כי לאחר מתן ההודעה, על אותו נושה המחזיק בנכס או במסמך לפעול בהתאם להוראותיו של הנאמן. מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה. סעיף 226 מוצע לקבוע כי הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי, לשם שמירת ערכם ולהשבחתם. זאת, בהתאם לכללים שיקבע הממונה. לגבי חייב שהוא יחיד, רשאי הנאמן להסתייע ביחיד לצורך ניהול נכסי קופת הנשייה. הוראה זו היא חריג לכלל הקבוע בסעיף 132(א()2 )לחוק המוצע שלפיו נדרש אישור בית המשפט אם הנאמן מבקש להסתייע באחר בביצוע תפקידו, שכן ההסתייעות במקרה זה אינה בבעל תפקיד אחר אלא בחייב עצמו. עם זאת, מוצע כי יידרש אישור הממונה להסתייעות ביחיד וזאת כדי להבטיח כי אין בהסתייעות זו כדי לפגוע בעניינם של הנושים או בעניינו של היחיד. בסעיף קטן )ג( מוצע לקבוע כי הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך ההליכים לפי הוראות הממונה. המקום, הדרך והמועדים להפקדה ייקבעו על פי המוצע בידי הממונה. הוראה זו מצטרפת להוראת סעיף קטן )ה( המוצע שלפיו הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי כל סכום שקיבל לידיו כנאמן בהליכי חדלות הפירעון. סעיף קטן )ד( קובע כי אם עיכב הנאמן כספים תחת ידו בניגוד להוראות האמורות, עליו לשלם הפרשי הצמדה וריבית על הכספים שעיכב. הוראות אלה נועדו להגביר את הפיקוח על פעולות הנאמן. כמו כן מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין אופן השקעת הכספים שהפקיד הנאמן בהתאם להוראות הממונה. פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה סעיף 227 מוצע לקבוע כי כאשר הנאמן פועל למימוש נכסי קופת הנשייה, עליו לפעול בדרך שתשיא את ערכם. עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 716 משיכת כספים 228 .משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על מקופת גמל שירותים פיננסיים )קופות גמל(, התשס"ה-242005 ,טעון אישור בית המשפט; בית המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים, כולם או חלקם, למעט כספים המיועדים למטרת קצבה ושטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה. הגנת בית מגורים 229( .א( העברת זכות במקרקעין או לגבי מקרקעין המשמשים, כולם או חלקם, למגורי חייב שהוא יחיד, טעונה אישור של בית המשפט. )ב( בית המשפט יאשר העברת זכות כאמור בסעיף קטן )א(, אם שוכנע כי יהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלופי; בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלופי יהיה בהמצאת דירת מגורים אחרת, בתשלום פיצויים או בדרך אחרת. )ג( על אף הוראות סעיף קטן )ב(, לעניין מימוש של משכנתה או משכון של מקרקעין המשמשים, כולם או חלקם, למגורי החייב, יחולו הוראות סעיף 38(ג( לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים. )ד( הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהן כדי לפגוע בדינים אלה. לעניין הדרכים למימוש נכסי קופת הנשייה. במקרה שאושרה לגבי תאגיד תכנית לשיקום כלכלי, ויש צורך במימוש חלק מנכסיו, יתבצע המימוש בהתאם להוראות התכנית. סעיף 228 קופת גמל מהווה חיסכון ארוך טווח. היא נועדה להבטיח את ביטחונו הכלכלי של החוסך בתקופות קשות או לאחר פרישתו משוק העבודה. לכן, יש צורך לקבוע הסדרים ייחודיים לשימוש בנכסים אלה לשם פירעון חובות העבר של היחיד. זאת כדי להבטיח הסדר שמאזן בין אינטרס הנושים לבין הפגיעה שעלולה להיגרם ליחיד כתוצאה מכך. מוצע לקבוע כי לא יהיה ניתן למשוך כספים המגיעים לחייב מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל(, התשס"ה-2005( להלן - קופת גמל( המיועדת למטרת קצבה ושטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה. זאת כדי שלא לפגוע בחייב יתר על המידה. עוד מוצע לקבוע כי למשיכת כספים מקופות גמל אחרות נדרש אישור בית המשפט. זאת משום שהמשיכה עלולה להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בערכו. סעיף זה מבוסס על הוראות סעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל. נציין כי בימים אלה נערכת במשרד האוצר עבודת מטה מקיפה בנושא ההגנות לחסכונות ארוכי הטווח. לכשתושלם העבודה, ייבחנו ההשלכות של מסקנותיה גם לגבי הליכי חדלות פירעון. סעיף 229 מוצע לקבוע כי מימוש דירת מגוריו של החייב דורש את אישור בית המשפט. בית המשפט יאשר את מימוש דירת המגורים רק לאחר ששוכנע כי לחייב ולבני משפחתו יוצע מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם דיור חלופי. תכליתה של הוראה זו להבטיח שהחייב ובני ביתו לא ייוותרו בלא קורת גג. הוראות אלה לא חלות על מקרקעין שחלים עליהם דיני הגנת הדייר. דיירים אלה זכאים להגנה רחבה יותר המקנה להם, במקרה של העברת בעלות בנכס, את הזכות להיות דיירים של הבעלים החדשים בנכס )ראו סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ]נוסח משולב[, התשל"ב-1972.) עוד מוצע להבהיר כי הוראות סעיף 38(ג( לחוק ההוצאה לפועל העוסק בזכות לדיור חלופי בעת מימוש דירת מגורים שהיא משכנתה או משכון, יחולו גם בהליכי חדלות פירעון. הצורך בהבהרה זו נובע מכך שהחוק המוצע קובע כי הליכי מימוש נכס משועבד יהיו בהתאם להוראות הצעת החוק. זאת בניגוד לדין הקיים ולפיו, למעט במקרה של הפעלת תאגיד לצורך שיקום, יכול היה נושה מובטח להמשיך בהליכי מימוש הבטוחה בהוצאה לפועל בהתאם לחוק ההוצאה לפועל. משום כך מוצע לקבוע במפורש שהוראות סעיף 38(ג( לחוק ההוצאה לפועל לעניין הדיור החלופי שלו זכאי הדייר יחולו גם בהליכי מימוש של משכנתה או משכון במסגרת הליכי חדלות פירעון. יובהר כי החלת הוראות סעיף 38(ג( לחוק ההוצאה לפועל עניינה רק בהגדרת הדיור החלופי שלו זכאי החייב בעת מימוש דירת המגורים, ולא בדרך או בהליכי המימוש. אלה ייעשו בהתאם להוראות החוק המוצע, ובכלל זה הוראת סעיף 248 לחוק הקובעת באילו מקרים יהיה מימוש הנכס באמצעות הנאמן. עוד יובהר כי החלת הוראות סעיף 38(ג( לחוק ההוצאה לפועל כוללת בתוכה גם את סעיף 56(ד( לתיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל אשר קובע הוראת מעבר לגבי תחולתו של סעיף 38(ג(. הוראות הסעיף המוצע מבוססות על הוראות סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל. 24 ס"ח התשס"ה, עמ' 889.

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·          


עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד 
נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד 
נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד יפית לוי
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי
מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק
מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי
מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב

אין תגובות:

פרסום תגובה