יום שישי, 6 בינואר 2017

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 סימן ב' חלק ב'/ עו"ד נועם קוריס

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 סימן ב' חלק ב'/ עו"ד נועם קוריס


 סימן ב': הפעלת התאגיד סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה עסקאות חריגות 59 .הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה, שהיא עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות, אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות. הגבלות על נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות 60 .היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע, גיבוש שעבוד צף, מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור בעלות, המגבלות הקבועות בסעיפים 245 ,252 ו–253. נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות - שימוש, השכרה ומכירה במהלך עסקים רגיל 61( .א( הנאמן רשאי, במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה - )1 )לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, או להשכירו, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה: )א( השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד; )ב( לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; סימן ב': הפעלת התאגיד סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה 59 .הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה, שהיא עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות, אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות. עסקאות חריגות 60 .היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע, גיבוש שעבוד צף, מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור בעלות, המגבלות הקבועות בסעיפים 245 ,252 ו–253. הגבלות על נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות הכפוף לשיור 61( .א( הנאמן רשאי, במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה - נכס משועבד ונכס בעלות - שימוש, השכרה ומכירה במהלך עסקים רגיל )1 )לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, או להשכירו, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה: )א( השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד; )ב( לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; ייתכנו גם מקרים שבהם מתבקש שילוב בין שתי החלופות המתוארות, ואז יתבצע השיקום בדרך המשלבת בין שתי הדרכים. דוגמה לכך היא במקרה שבו מבקשים למכור את הפעילות העסקית של התאגיד אך לחלק את התמורה בדרך שונה מסדרי הפירעון לפי חלק ד' לחוק המוצע. במקרה זה יש צורך לאשר את החלוקה כתכנית לשיקום כלכלי. יצוין כי לא תמיד ניתן לדעת עם תחילת ההליכים מה היא דרך השיקום המתאימה. על כן מוצע שלא לקבוע את דרך השיקום יחד עם הצו לפתיחת הליכים ולהותיר לבית המשפט ולנאמן גמישות בעניין זה. סימן ב': הפעלת התאגיד כללי הפעלתו של תאגיד הנמצא תחת משטר של חדלות פירעון מחייבת הסדרים ייחודיים. זאת משום שההפעלה דורשת במקרים רבים שימוש בנכסים משועבדים, יצירת התקשרויות חוזיות חדשות והמשך קיומן של התקשרויות קודמות, מכירת מלאי ולעתים אף נטילת אשראי. לפעולות אלה עשויות להיות השלכות על נושי התאגיד ועל ההליכים בכללותם. על כן, יש צורך לקבוע הוראות שיסדירו את מכלול הנושאים הקשורים להפעלת התאגיד עד לגיבושה של התכנית לשיקום כלכלי ואישורה או עד לשיקומו הכלכלי של התאגיד בדרך של מכירת פעילותו. סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה סעיף 59 הפעלת התאגיד לפי פרק זה היא זמנית במהותה ונועדה למנוע הידרדרות במצבו הכלכלי של התאגיד עד להשלמת גיבוש תכנית לשיקום כלכלי ואישורה או עד השלמת שיקומו הכלכלי של התאגיד בדרך של מכירת פעילותו. לכן, ככלל, הפעלת התאגיד בשלב זה צריכה להתמקד בפעילותו השוטפת של התאגיד ולא בביצוע שינויים מהותיים בפעילות התאגיד או במכירת חלקים מפעילותו, פעולות שייתכן שיוחלט לבצען במסגרת תכנית שיקום סדורה. לכן מוצע לקבוע כי כל עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה שהיא בגדר עסקה חריגה, תיעשה רק באישור בית המשפט ולאחר שבית המשפט נוכח כי העסקה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד. מקרה נוסף שבו ייתכן אישור בית המשפט לעסקה חריגה הוא כאשר מדובר במכירת פעילותו העסקית של התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי. במקרה זה, המכירה היא היא שיקומו של התאגיד. כדי שהדרישה לאישור זה לא תפגע ביעילות ההליכים, מוצע להסמיך את בית המשפט לתת מראש אישור לסוג מסוים של עסקאות. סעיפים הפעלת התאגיד כיחידה כלכלית אחת מחייבת 60 עד 65 בדרך כלל להותיר את כל נכסי התאגיד בידי התאגיד. לשם כך יש צורך לקבוע מגבלות על היכולת של נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות לפעול באופן פרטני לגביית חובם, וכן לאפשר לנאמן לעשות שימוש באותם נכסים. נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות הם נושים מובטחים בשעבוד קבוע או צף, נושים בעלי נכס הכפוף לשיור בעלות ונושים בעלי זכות עיכבון. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 640 )2 )למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה )1()א( או )ב(; )3 )למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה: )א( הנושה המובטח הסכים לכך; )ב( בית המשפט אישר את המכירה לאחר ששוכנע כי מתקיימים שניים אלה: )1 )המכירה נדרשת לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד; )2 )יש בתמורה שתתקבל בעד הנכס או בכל נכס שיירכש בתמורה כאמור )בסימן משנה זה - נכס חלופי(, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור. )ב( אישור בית המשפט לפי סעיף קטן )א()3()ב( יכול שיינתן מראש, דרך כלל או לגבי סוגים של נכסים משועבדים. מגבלות אלה מעכבות את הנושים בעלי זכויות הפירעון המיוחדות מלפעול באופן מיידי לגביית חובם באמצעות הנכס שיש להם זכות פירעון מיוחדת לגביו. עיכוב זה עלול לפגוע בזכויותיו של הנושה בעל זכות הפירעון המיוחדת. כמו כן, השימוש בנכס בידי הנאמן עלול לפגוע בזכויותיו של בעל זכות הפירעון המיוחדת. לכן, יש לקבוע הוראות שיאזנו בין אינטרס שיקום התאגיד לבין זכויותיו של הנושה בעל זכות הפירעון המיוחדת. נקודת המוצא של ההסדר המוצע היא שניתן לעכב נושה בעל זכות פירעון מיוחדת מלפעול לגביית חובו, ואף לעכב את אותו הנושה מלעשות שימוש בנכס אשר לגביו יש לו זכות פירעון ייחודית, וזאת אם מתקיימים שני תנאים מצטברים: א. ניתנת לנושה הגנה מפני פגיעה בערך הנכס שעלולה להיגרם כתוצאה מעיכוב הגבייה או מהשימוש בנכס. הגנה זו היא ההגנה ההולמת המוגדרת בסעיף 4 להצעת החוק; ב.הנכס או השימוש בו נדרשים לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד. מבנה זה, של מתן אפשרות לעכב את המימוש ולעשות שימוש בנכסים הכפופים לנושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות בכפוף לשני תנאים אלה, שזור לאורך כל הוראות החוק המוצע העוסקות בנושים בעלי זכויות הפירעון המיוחדות. ההבדל באופן השימוש בתנאים אלה בהקשרים השונים בחוק המוצע נוגע בעיקר לקביעתה של ברירת מחדל בדבר התקיימותם של התנאים, כלומר, האם הנאמן יכול להשתמש בנכס עד שהנושה בעל זכות הפירעון המיוחדת דורש להפסיק את השימוש, או שעל הנאמן לקבל אישור מראש לפני השימוש. ההוראות הקבועות בסעיפים אלה מבוססות על תיקון מס' 19 לחוק החברות. לכן נעמוד כעת בקצרה בלבד על הוראות החוק המוצעות. מגבלה על מימוש נכסים וקבלת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות עם מתן הצו לפתיחת הליכים והוראת בית המשפט על הפעלת התאגיד, מוגבלת זכות הפירעון של הנושים המובטחים, הנושים בעלי נכס הכפוף לשיור בעלות והנושים בעלי זכות עיכבון. עיקרה של מגבלה זו לגבי נושה בעל שעבוד או נושה שהוא בעליו של נכס הכפוף לשיור בעלות, מתבטאת בדרישה לקבלת אישור בית המשפט כדי לפעול למימוש הנכס המשועבד, או לפעול לקבלת החזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות. בית המשפט ייתן אישור כאמור רק אם נוכח כי אין לנושה הגנה הולמת, או כי מימוש הנכס או קבלת החזקה בו לא יפגעו באפשרות לשיקומו הכלכלי של התאגיד )ראו: סעיפים 245 ו–252 להצעת החוק(. הוראה דומה מוצע לקבוע גם לגבי זכות העיכבון, בסעיף 254 להצעת החוק. ואולם ביחס לנושה בעל זכות עיכבון מוצע לקבוע כי נדרשת הוראה פוזיטיבית של בית המשפט לבעל זכות העיכבון להעביר את הנכס לידי הנאמן בהתקיים התנאים האמורים. זאת בניגוד לנושה בעל שעבוד או בעל נכס הכפוף לשיור בעלות, שלגביהם ברירת המחדל היא הותרת הנכס בידי הנאמן. ההבדל נובע מכך שבמקרה של נושה מובטח ונושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות, הנכס נמצא בידי הנאמן. לעומת זאת, במקרה של נושה בעל זכות עיכבון, הנכס מעוכב בידי הנושה ויש צורך בהוראה פוזיטיבית שתחייב אותו להעביר את הנכס לידי הנאמן. הוראות אלה קבועות בפרק ו' לחלק ד' להצעת החוק ויוסברו בהרחבה בדברי ההסבר לאותו פרק. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 641 נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות - שימוש, השכרה ומכירה שלא במהלך עסקים רגיל 62( .א( הנאמן רשאי, שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה, לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה: )1 )הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות הסכים לכך; )2 )בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור בפסקאות )1 ) ו–)2 )של סעיף 61(א()3()ב(. )ב( אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה לפי סעיף 59. נכס משועבד שהוא מזומנים, פיקדונות או ניירות ערך סחירים 63 .תשלום באמצעות נכס המשועבד בשעבוד קבוע או שחל עליו שעבוד צף, שהוא מזומנים, פיקדונות כספיים, ניירות ערך סחירים או נכס דומה, יראו אותו לעניין סעיפים 61 ו–62 כמכירה. 62( .א( הנאמן רשאי, שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה, לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה: נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות - שימוש, השכרה ומכירה שלא במהלך עסקים רגיל )1 )הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות הסכים לכך; )2 )בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור בפסקאות )1 ) ו–)2 )של סעיף 61(א()3()ב(. )ב( אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה לפי סעיף 59. 63 .תשלום באמצעות נכס המשועבד בשעבוד קבוע או שחל עליו שעבוד צף, שהוא מזומנים, פיקדונות כספיים, ניירות ערך סחירים או נכס דומה, יראו אותו לעניין סעיפים 61 ו–62 כמכירה. נכס משועבד שהוא מזומנים, פיקדונות או ניירות ערך סחירים שימוש ומכירת נכסים משועבדים ונכסים הכפופים לשיור בעלות לעניין שימוש בנכסים משועבדים או נכסים הכפופים לשיור בעלות או השכרתם )להלן - שימוש(, מוצע לקבוע בסעיף 61(א()1 )להצעת החוק כי יהיה ניתן לעשות בהם שימוש במהלך העסקים הרגיל של התאגיד. זאת אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי השימוש לא נדרש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד, או כי השימוש יפגע בהגנה ההולמת הניתנת לנושה. הוראה דומה מוצע לקבוע בסעיף 61(א()2 )להצעת החוק גם לגבי מכירתו של נכס שחל עליו שעבוד צף, ולגבי מכירתו של נכס הכפוף לשיור בעלות. זאת מכיוון שפעולות אלה הן חלק ממהלך העסקים הרגיל של התאגיד. לכן, ההנחה היא כי בהוראת בית המשפט על הפעלת התאגיד טמון ממילא גם מתן אפשרות ביצוען של פעולות אלה. לעניין מכירתו של נכס שהוא נכס המשועבד בשיעבוד קבוע, מוצע )בסעיף 61(א(3 )להצעת החוק( להפוך את ברירת המחדל ולקבוע כי מכירה של נכס כאמור תיעשה רק לאחר אישור בית המשפט. בית המשפט ייתן את אישורו אם הנושה המובטח הסכים לכך, או אם בית המשפט נוכח כי המכירה נדרשת לשיקומו הכלכלי של התאגיד וכי אין בה כדי לפגוע בהגנה ההולמת הניתנת לבעל השעבוד. הוראה דומה הדורשת אישור מוקדם של בית המשפט נקבעה גם ביחס למכירתו של נכס שחל עליו שעבוד צף, וביחס לנכס הכפוף לשיור בעלות, כאשר מדובר בשימוש או במכירה שלא במהלך העסקים הרגיל )ראו סעיף 62 להצעת החוק(. פעולות אלה חורגות מהפעלתו השוטפת של התאגיד ועל כן יש לקבל את אישור בית המשפט לכך שהן עומדות בתנאים המצדיקים את הפגיעה בנושה בעל זכות הפירעון המיוחדת. מוצע להבהיר, בסעיף 63 להצעת החוק, כי כאשר הנאמן משתמש במזומנים, פקדונות כספיים, ניירות ערך סחירים או נכס דומה שהם נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע או שחל עליהם שעבוד צף לשם תשלום, ייחשב התשלום כמכירה לעניין סעיפים 61 ו–62 לחוק המוצע. עוד מוצע לקבוע, בסעיף 64 להצעת החוק, כי בכל מקרה שבו נמכר נכס משועבד במסגרת הפעלת התאגיד כשהוא נקי משעבוד, תעקוב זכותו של הנושה לתמורה שתתקבל בעד הנכס אם זו ניתנת לזיהוי או לעקיבה. זכות העקיבה מונעת את הפגיעה בזכויותיו של הנושה בעל זכות הפירעון המיוחדת כתוצאה ממכירת הנכס שממנו הוא זכאי להיפרע באופן ייחודי. זכות זו מהווה למעשה חלק מההגנה ההולמת הניתנת לנושה, ומאפשרת לו לקבל את ההגנה ההולמת כנגד מלוא התמורה שמתקבלת בעבור הנכס שנמכר. אשראי חדש כדי להפעיל את התאגיד, יש צורך במקרים רבים, במימון נוסף. מוצע, בסעיף 65 להצעת החוק, לקבוע הוראות הנוגעות לקבלת אשראי חדש ולשימוש בנכסי התאגיד לצורך קבלת האשראי. אשראי חדש מגדיל את היקף חובותיו של התאגיד ועל כן מוצע לקבוע כי נטילת אשראי חדש תותנה בקבלת אישור מבית המשפט. עוד מוצע לקבוע כי ככלל יהיה מעמדו של האשראי החדש כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. כלומר, תוקנה לו עדיפות על שאר נושי התאגיד. מעמד זה נועד להקל על קבלת האשראי והוא מוצדק מכיוון שתכלית קבלת האשראי היא לאפשר את הליך שיקומו של התאגיד לטובת כל הנושים. במקרים שבהם הענקת מעמד של הוצאות הליכי חדלות פירעון ועדיפות על שאר נושי התאגיד אינה מספיקה לתאגיד כדי לקבל אשראי חדש, הנאמן יהיה רשאי, באישור בית המשפט, ליטול אשראי חדש שיובטח בשעבוד על נכס מנכסי התאגיד. במטרה לצמצם את הפגיעה בנושים המובטחים, מוצע לקבוע כי על הנאמן לנסות ולקבל אשראי כנגד שעבוד על נכס שאינו משועבד ואינו כפוף לשיור בעלות. אם לא ניתן לקבל אשראי כנגד שעבודם של נכסים אלה, ואם בית המשפט שוכנע כי האשראי חיוני לשיקום דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 642 עקיבת זכויות 64 .נמכר נכס לפי סעיפים 61 או 62( בסעיף זה - הנכס המקורי(, כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי, הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים הכפופים לשיור בעלות, לפי העניין, ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת תשלום התמורה בעד הנכס הכפוף לשיור בעלות, ואולם הנושה או הבעלים של הנכס לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שוויו של הנכס המקורי. אשראי חדש 65( .א( בית המשפט רשאי להתיר לנאמן להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בהפעלה, או לקבוע מסגרת אשראי שהנאמן יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים שיקבע בית המשפט )בסעיף זה - אשראי חדש(. )ב( דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש שניתן באישור בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן )א(, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. )ג( שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן )ב(, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס הכפוף לשיור בעלות, ובלבד שזכות הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות להיפרע מהתאגיד בשל אי–תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש. )ד( שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן )ג(, וכי קבלת האשראי חיונית לשיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה, שהוא נכס משועבד או נכס הכפוף לשיור בעלות, באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של הנכס, לפי העניין. )ה( בית המשפט לא יתיר לנאמן ליטול אשראי חדש כאמור בסעיף קטן )ד(, אלא אם כן, לאחר שעבוד הנכס לפי אותו סעיף קטן, יהיה בנכס המשועבד או בנכס הכפוף לשיור בעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור. )ו( הודעה על בקשת הנאמן לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד, כולם או חלקם, כפי שיורה בית המשפט. הכלכלי, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי כנגד שעבוד נכס שכבר משועבד לנושה קיים. שעבוד הנכס יקנה לספק האשראי החדש את אותה דרגת עדיפות שמוקנית לנושה הקיים. בכל מקרה, שעבודו של נכס משועבד או של נכס שכפוף לתניית שימור בעלות, כפוף למתן הגנה הולמת לנושה, ולא תותר פגיעה בנושה המובטח בלא מתן הגנה הולמת. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 643 סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה הגדרת חוזה קיים 66 .בסימן משנה זה, "חוזה קיים" - חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו, שמועד כריתתו קדם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ושביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו עד אותו מועד. זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו הוראות סימן משנה זה.67 .הנאמן רשאי, באישור בית המשפט, לבטל חוזה קיים, גם אם אין לו עילה לביטולו, לפי הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים הוראות סימן משנה זה.68( .א( חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד, אלא לפי )ב( פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון לא יביאו להתבטלות של חוזה קיים ולא יקנו לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה, או שנקבעה בו הוראה המקנה זכות ביטול. ביטול חוזה קיים בהסכמה על ביטולו של חוזה קיים.69 .הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן כך לצד השני לחוזה.70( .א( ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו, כאמור בסעיף 67 ,יודיע על )ב( לא הסכים הצד השני לביטולו של החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור בסעיף קטן )א(, רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול )בסעיף זה - בקשה לאישור ביטול(, ובלבד שהבקשה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה אם מצא כי הדבר מוצדק לאור מורכבות הליכי חדלות הפירעון. סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה 66 .בסימן משנה זה, "חוזה קיים" - חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו, שמועד כריתתו קדם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ושביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו עד אותו מועד. הגדרת חוזה קיים הוראות סימן משנה זה.67 .הנאמן רשאי, באישור בית המשפט, לבטל חוזה קיים, גם אם אין לו עילה לביטולו, לפי זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו הוראות סימן משנה זה.68( .א( חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד, אלא לפי הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים )ב( פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון לא יביאו להתבטלות של חוזה קיים ולא יקנו לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה, או שנקבעה בו הוראה המקנה זכות ביטול. על ביטולו של חוזה קיים.69 .הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון ביטול חוזה קיים בהסכמה כך לצד השני לחוזה.70( .א( ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו, כאמור בסעיף 67 ,יודיע על הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו )ב( לא הסכים הצד השני לביטולו של החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור בידי הנאמן בסעיף קטן )א(, רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול )בסעיף זה - בקשה לאישור ביטול(, ובלבד שהבקשה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה אם מצא כי הדבר מוצדק לאור מורכבות הליכי חדלות הפירעון. סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה כללי סימן משנה זה עוסק בסמכותו של הנאמן להמשיך בהתקשרות בחוזים קיימים במהלך תקופת הפעלת התאגיד גם כאשר יש לצד השני לחוזה זכות חוזית להפסיק את ההתקשרות. גם סימן משנה זה מבוסס בעיקרו על תיקון מס' 19 לחוק החברות אך נעשו בו שינויי נוסח רבים ואף כמה שינויים בהסדרים עצמם. זאת כדי להפוך את ההסדרים לפשוטים וודאיים יותר. סעיפים סימן משנה ב' עוסק בחוזים קיימים. חוזים 66 ו–76 קיימים הם חוזים שהתאגיד בהפעלה הוא צד להם, שנכרתו טרם מתן הצו לפתיחת הליכים ושביצועם טרם הושלם עד מועד מתן הצו. את סעיף 66 להצעת החוק יש לקרוא יחד עם סעיף 76 להצעה, הקובע כי הוראות סימן ב' לעניין חוזה קיים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חוזה שבוטל כדין בסמוך לפני מועד תחילת הליכי חדלות הפירעון אם ביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו באותו מועד. סעיף זה נועד למנוע את האפשרות לעקוף את הוראות סעיף 66 להצעת החוק באמצעות ביטולו של החוזה בסמוך לפתיחת ההליכים. מסיבה זו מוצע שלא לקבוע תקופה מדויקת שבמהלכה יתייחסו לחוזה כאל "חוזה קיים" אלא להותיר זאת לשיקול דעתו של בית המשפט בהתחשב בנסיבות. סעיפים ביטול חוזה קיים 67 ו–70 סעיפים אלה קובעים את סמכותו של הנאמן, באישור בית המשפט, לבטל חוזה קיים גם אם אין עילה לביטולו. תכליתה של סמכות הביטול היא לאפשר לנאמן להפסיק התקשרויות לא יעילות ולהשיא ערך לטובת קופת הנשייה כולה. ביטולם של חוזים בידי הנאמן סוטה מעקרונות דיני החוזים הכלליים שאינם מכירים בהפרה יעילה כעילה מוצדקת לביטול חוזה, ואולם בנושא זה קובעים דיני חדלות הפירעון הוראות ייחודיות אשר סוטות מהוראות הדין הכלליות. הטעם לכך הוא הרצון למנוע את הגדלת חובותיו של התאגיד והעמקת הפגיעה בנושים. זאת במיוחד משום שמעמדם של החובות שיצטברו ואשר נובעים מהמשך ההתקשרות החוזית הוא מעמד עדיף של הוצאות הליכי חדלות פירעון. במקרה שמדובר בחוזה שאינו מקדם את הליכי חדלות הפירעון ואת שיקומו הכלכלי של התאגיד, לטובת כלל הנושים, אין הצדקה להקניית מעמד עדיף לחובות הנובעים מהחוזה, ועל הנאמן להפסיק את ההתקשרות. זכות הביטול של חוזה בידי הנאמן אין משמעה כי הצד השני לחוזה לא יהיה זכאי לפיצוי בשל ביטול החוזה. ואולם מעמדו של פיצוי זה הוא כשל חוב עבר ועל כן הצד דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 644 )ג( לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן )ב(, רשאי הוא להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. )ד( בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות להשמיע את עמדתו, אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים. )ה( משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה, יחדלו ממועד זה כל הזכויות והחיובים של התאגיד לפי החוזה, ואולם לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו. הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה יודיע על כך לנאמן.71( .א( היתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, וביקש לבטלו, )ב( מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן )א(, וסבר הנאמן כי המשך קיומו של החוזה דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הנאמן לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, כי יורה על המשך קיום החוזה לפי סעיף 72( בסעיף זה - בקשה להמשך קיום החוזה(; בית המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. )ג( לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן )ב(, יבוטל החוזה בתום אותה תקופה. החלטת בית המשפט להמשך קיום החוזה בבקשת הנאמן ותוצאותיה 72( .א( הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה, לפי סעיף 71(ב(, רשאי בית המשפט להורות על המשך קיומו של החוזה הקיים בידי הצדדים לו אם שוכנע כי המשך קיומו של החוזה דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי התאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה ממועד החלטת בית המשפט על המשך קיומו ואילך; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה קיים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה. השני לחוזה יוכל להיפרע רק מנכסי קופת הנשייה יחד עם שאר נושי התאגיד. על פי המוצע בסעיף 70 ,על נאמן המבקש לבטל חוזה קיים להודיע על כוונתו זו לצד השני לחוזה. אם לא הסכים הצד השני לביטול רשאי הנאמן להגיש בקשה לבית המשפט לאישור הביטול. המועד להגשת הבקשה מוגבל ל–90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים. זאת כדי לאפשר לנאמן די זמן לבחון את מכלול החוזים של התאגיד ולהחליט לגבי כל חוזה אם יש להמשיכו או לפעול לביטולו, ועם זאת לא לפגוע יתר על המידה ביכולת של הצד השני לחוזה לכלכל את מעשיו ולנהל את סיכוניו. עם זאת, במקרים שבהם מדובר בהליכים מורכבים רשאי בית המשפט להאריך את התקופה כדי לאפשר לנאמן לקבל החלטה מושכלת גם במקרה של תאגיד שהוא צד לחוזים רבים. כמו כן, במקרה שבו השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות לנאמן קודם לכן, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל חוזה קיים גם לאחר תום תקופת 90 הימים. בטרם קבלת ההחלטה על ביטול החוזה על בית המשפט לאפשר לצד השני לחוזה להשמיע את עמדתו. מוצע לקבוע כי בית המשפט יאשר את ביטול ההתקשרות רק אם מצא כי הביטול יביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים כולם, או אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד. עוד מוצע לקבוע כי לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו וחבויותיו של אדם אחר, אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ונכסיו. הוראה זו נועדה להפוך את הפגיעה הנגרמת מביטול החוזה למידתית בכך שהיא מאפשרת לשמר חלק מזכויות וחבויות הצד השני לחוזה, או גורמים נוספים, על אף ביטולו. סעיף 69 סעיף זה תכליתו להבהיר כי המגבלות הקבועות בסימן משנה זה אינן פוגעות ביכולתם של הנאמן ושל הצד השני לחוזה, להסכים ביניהם על ביטולו של חוזה קיים. מדובר בהוראה מבהירה בלבד. סעיפים כפיית המשך קיומו של חוזה קיים על הצד 68 ,71 ו–72 השני לחוזה סעיפים אלה עוסקים באפשרות לכפות על הצד השני לחוזה להמשיך בהתקשרות, אף שעומדת לו עילה לביטולו של החוזה. תכליתו של ההסדר המוצע היא לאפשר לתאגיד להמשיך את ההתקשרויות החוזיות דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 645 )ב( בית המשפט לא יורה על המשך קיומו של חוזה קיים שהוא חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי. )ג( הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים, לא יבוטל החוזה בידי הצד השני לו בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן; דחה בית המשפט את בקשת הנאמן להמשך קיום החוזה - יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט. דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים 73( .א( לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, לרבות אם הורה בית המשפט על המשך קיומו לפי סעיף 72 ,יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. )ב( בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו, כדין חוב עבר, ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין - כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. )ג( על אף הוראות סעיף קטן )ב(, פנה הצד השני לחוזה קיים, לנאמן, בבקשה שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה, או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן כי הוא מבקש לבטלו כאמור בסעיף 71(א(, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או המשך קיומו, לפי העניין, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. )ב( בית המשפט לא יורה על המשך קיומו של חוזה קיים שהוא חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי. )ג( הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים, לא יבוטל החוזה בידי הצד השני לו בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן; דחה בית המשפט את בקשת הנאמן להמשך קיום החוזה - יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט. 73( .א( לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, לרבות אם הורה בית המשפט על המשך קיומו לפי סעיף 72 ,יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים )ב( בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו, כדין חוב עבר, ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין - כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. )ג( על אף הוראות סעיף קטן )ב(, פנה הצד השני לחוזה קיים, לנאמן, בבקשה שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה, או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן כי הוא מבקש לבטלו כאמור בסעיף 71(א(, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או המשך קיומו, לפי העניין, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. שקשר לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, כדי לאפשר לו להמשיך את פעילותו העסקית השוטפת ולמנוע את קריסתו. הוראות אלה, בדומה להוראה המאפשרת לנאמן לבטל חוזים קיימים, קובעות הסדר ייחודי להליכי חדלות פירעון שאינו עולה בקנה אחד עם הדין הכללי. הצעת החוק מעדיפה בהקשר זה את אינטרס השיקום על פני הוראות הדין הכלליות המאפשרות לצד השני לבטל את החוזה. עם זאת, נקבעו בה הוראות שונות המבטיחות כי אין בכפייתו של המשך ההתקשרות כדי לפגוע בצד השני לחוזה פגיעה שאינה מידתית. משום כך הסעיפים המוצעים אינם חלים על חוזה למתן שירות אישי. זאת משום שכאשר מדובר בחוזה למתן שירות אישי, הרי שלא ניתן לכפות על הצד השני לחוזה את המשך ההתקשרות בניגוד לרצונו. סעיפים אלה אינם חלים על גם על חוזה עבודה או חוזה למתן אשראי. הכלל שמוצע לקבוע בסעיף 68 הוא כי הזכות לביטול חוזה בהתאם לדין הכללי, לא עומדת לצד לחוזה עם תאגיד חדל פירעון שבית המשפט הורה על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי. ביטול החוזה מוסדר במסגרת דיני חדלות הפירעון בהתאם לאיזונים הקבועים בסימן משנה זה. עוד קובע אותו סעיף, כי חדלות פירעון או פתיחה בהליכי חדלות פירעון אינן עילה לביטול חוזה, וזאת אף אם נקבע אחרת בחוזה שבין הצדדים. הוראה זו נועדה למנוע את התמוטטות התאגיד מיד עם כניסתו להליכי חדלות פירעון עקב ביטולן האוטומטי של התקשרויותיו החוזיות. ההליך לביטול חוזה על ידי צד שני לחוזה קיים, קבוע בסעיפים 70 ו–71 להצעת החוק ומונה כמה שלבים: א. על הצד השני המבקש לבטל את החוזה להודיע לנאמן על כוונתו זו; ב. לנאמן עומדת האפשרות להסכים לביטול החוזה, או לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה על המשך קיום החוזה וימנע מהצד השני לבטלו; ג. אם הנאמן מבקש להמשיך את קיום החוזה עליו להודיע על כך לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה בידי הצד השני. קציבת תקופה זו נובעת מהרצון לאזן בין הצורך במתן תקופת זמן מספקת לנאמן לבחון את הבקשה, לבין הצורך של הצד השני לחוזה בוודאות שתאפשר לו לכלכל את צעדיו. בית המשפט רשאי לקצוב תקופה אחרת, קצרה או ארוכה יותר, בהתאם לנסיבות העניין; ד. אם הגיש הנאמן בקשה להמשך קיום החוזה, רשאי בית המשפט להורות על המשך קיום החוזה. זאת אם שוכנע כי המשך קיומו דרוש לשיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים, וכי התאגיד יקיים את חיוביו ממועד ההחלטה ואילך. שילובם של שני תנאים אלה יוצר את האיזון הראוי בין הצורך בשיקומו של התאגיד לבין החובה שלא לפגוע, בשם השיקום, בצד השני לחוזה. סעיף 73 סעיף זה עוסק במעמדן של ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. העיקרון המנחה בבסיס ההסדר המוצע הוא שבמקרה שבו הצד השני לחוזה ממשיך בקיום החוזה בהתאם להוראות בית המשפט או הנאמן, יש להתייחס לחוזה ככזה הנדרש להמשך הפעלת התאגיד ועל כן דינן של הוצאות קיום חיובי החוזה יהיה כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 646 פגיעה בשל הפרת חוזה קיים שקדמה להחלטה על ביטול או המשך קיום 74( .א( בוטל חוזה קיים ונפגע אדם בשל הפרת החוזה בידי התאגיד שנעשתה לפני ביטולו או מחמת הביטול יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר. )ב( הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים לפי סעיף 72 ונפגע הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר, ואולם רשאי בית המשפט להורות כי דין סכום הפגיעה כאמור כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון אם שוכנע כי הפרדת החיוב שהופר לפני החלטת בית המשפט מהחיוב שקוים לאחריה, אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, וכי הצד השני לחוזה מקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. המחאת זכויות וחבויות לפי חוזה קיים )א( על אף הוראות חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-161969 75 , .רשאי בית המשפט לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות - גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שההמחאה דרושה לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה. )ב( בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה. תחולה על חוזה שבוטל בסמוך לפני מתן הצו לפתיחת הליכים 76 .ההוראות החלות לפי סימן משנה זה על חוזה קיים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חוזה שהתאגיד בהפעלה היה צד לו, שבוטל כדין בסמוך לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים ושביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו במועד ביטולו. בהתאם לעיקרון זה, מוצע לקבוע כי אם לא בוטל חוזה קיים במהלך הליכי חדלות הפירעון, בין משום שהנאמן לא ביקש לבטלו ובין משום שבית המשפט כפה על הצד השני לחוזה להמשיך בהתקשרות, דינן של ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי אותו חוזה כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. לעומת זאת, אם בוטל החוזה לבסוף, הרי שביטולו מוכיח כי החוזה לא היה נחוץ להמשך הפעלת התאגיד ועל כן דינן של הוצאות קיום החוזה יהיה כדין חובות עבר. זאת אלא אם כן קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין מוצדק להעניק להוצאות אלה מעמד של הוצאות הליכי חדלות פירעון. ההסדר המתואר לעיל היה עלול להותיר את הצד השני לחוזה בלא ודאות לגבי סיכוייו להיפרע את החוב שנוצר מהמשך קיום החוזה עד להחלטה בעניינו. כך, מצד אחד הוא חייב להמשיך לקיים את החוזה, ומצד שני אם בסופו של יום יחליט בית המשפט שלא להמשיך בהתקשרות, יהיה דינן של ההוצאות שהוציא כדין חוב עבר. תוצאה זו אינה ראויה, שכן היא פוגעת בצד השני לחוזה באמצעות כפייתו להמשך קיום החוזה תוך הגדלת חובות התאגיד כלפיו. כדי למנוע זאת, מוצע לקבוע כי הצד השני לחוזה רשאי לפנות לנאמן כדי שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה. במקרה כזה, יהיה דינן של כל ההוצאות ממועד הפנייה ועד למועד ההחלטה של הנאמן אם להמשיך בהתקשרות או לבטל את החוזה, כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון. כך ייעשה גם במקרה שבו מודיע הצד השני לחוזה כי הוא מבקש לבטל את החוזה, וכי הוא ממשיך בו רק בגלל החובה לקבל אישור לביטולו. סעיף 74 ביטולו של חוזה קיים אינו פוגע בזכותו של הצד השני לחוזה לפיצוי בגין ביטול החוזה. מעמדו של חוב זה הוא כחוב עבר, מכיוון שהוא נובע מחדלות הפירעון של התאגיד ואינו חלק מהוצאות השיקום. במקרה שבו הורה בית המשפט על המשך קיום החוזה, הרי שדינם של חובות העבר של התאגיד לצד השני לחוזה, יהיה כדין חוב עבר. זאת, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי הפרדת החיובים אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין. הוראה זו שאובה מהוראת סעיף 350יא)ב( לחוק החברות. סעיף 75 מוצע לאפשר לנאמן להמחות את זכויותיו וחבויותיו של התאגיד לנמחה, וזאת גם אם הוראות החוזה או הוראות הדין הכללי מונעות המחאה זו. הוראה זו מבוססת על הוראת סעיף 350ט)א( לחוק החברות. 16 ס"ח התשכ"ט, עמ' 250. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 647 סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה הספקת שירותי תשתית 77( .א( בסעיף זה - "ספק תשתיות" - מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית; "שירותי תשתית" - שירותי חשמל, שירותי מים או שירותי תשתית אחרים שקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום התשתית. )ב( סיפק ספק תשתיות, שירותי תשתית, לתאגיד, לרבות מכוח חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 66 ,ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקם, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, ימשיך ספק התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד. )ג( הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן )ב( תהיה בתמורה, בתנאי התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט, ובלבד שהתמורה כאמור לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. )ד( על אף הוראות סעיף קטן )ב(, רשאי בית המשפט להתיר לספק תשתיות שלא לספק לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד. )ה( לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן )ג( בעד שירותי תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה, ובאין דרכים כאמור - להתיר לספק התשתיות שלא לספק את שירותי התשתית. סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה 77( .א( בסעיף זה - הספקת שירותי תשתית "ספק תשתיות" - מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית; "שירותי תשתית" - שירותי חשמל, שירותי מים או שירותי תשתית אחרים שקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום התשתית. )ב( סיפק ספק תשתיות, שירותי תשתית, לתאגיד, לרבות מכוח חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 66 ,ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקם, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, ימשיך ספק התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד. )ג( הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן )ב( תהיה בתמורה, בתנאי התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט, ובלבד שהתמורה כאמור לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. )ד( על אף הוראות סעיף קטן )ב(, רשאי בית המשפט להתיר לספק תשתיות שלא לספק לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד. )ה( לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן )ג( בעד שירותי תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה, ובאין דרכים כאמור - להתיר לספק התשתיות שלא לספק את שירותי התשתית. סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה כללי הוראות סימן משנה זה שאובות מהוראות מתיקון מס' 19 לחוק החברות, בשינויי נוסח קלים בלבד. תכליתם של סעיפים אלה היא לאפשר לתאגיד להמשיך בהתקשרויות לקבלת שירותי תשתית ומצרכים חיוניים הנדרשים לצורך המשך הפעלת התאגיד, וזאת אף אם אין לתאגיד חוזים נמשכים עם אותם ספקים. להמשך ההתקשרות עם ספקי שירותים ומצרכים חיוניים יכולה להיות השפעה קריטית על המשך פעילותו של התאגיד כעסק פעיל, ועל כן יש חשיבות רבה בקביעת הוראות שיאפשרו את המשך ההפעלה. הוראות אלה נדרשות גם כדי למנוע מאותם הספקים את האפשרות לנצל את מעמדם ולהתנות את המשך אספקת המוצרים בתנאים שונים, אשר יקשו על המשך הפעלת התאגיד או יחייבו את התאגיד לשלם את חובות העבר שלו, בניגוד לסדר הפירעון. סעיף 77 עיקרו של סעיף זה בקביעה כי על ספק שירותי תשתית )להלן - ספק תשתיות( להמשיך ולספק את אותם שירותים לתאגיד, גם לאחר שניתן לגביו הצו לפתיחת הליכים. תכליתו היא למנוע את קריסתו של התאגיד כתוצאה מסירובם של ספקי תשתיות להמשיך ולספק לתאגיד את שירותי התשתית. לכן, שירותי התשתית שבהם עוסק הסעיף הם תשתיות מים וחשמל, שהן תשתיות בסיסיות לפעילות עסקית, וכן שירותים אחרים שקבע השר בהתייעצות עם הממונה על אסדרת אותה פעילות. הסעיף קובע כי על ספק התשתיות להמשיך ולספק לתאגיד את שירותי התשתית באותם התנאים שהיו נהוגים ביניהם ערב מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד או כפי שיורה בית המשפט. זאת כדי למנוע מהספק לשנות את התנאים לרעת התאגיד רק כתוצאה מכך שהוא נמצא בהליכי חדלות פירעון. ככלל, לא אמור להיות חשש מכך שהתאגיד לא יוכל לשלם בעבור שירותים אלה. זאת משום שעם מתן הצו לפתיחת הליכים נמצא התאגיד בפיקוחו של בית המשפט. בית המשפט מוסמך להורות על המשך הפעלת התאגיד, אך הוראה זו מותנית בכך שיש אמצעים למימון הוצאות ההפעלה. לכן, כרוכה בהוראת בית המשפט על הפעלת התאגיד גם ההכרעה על כך שהתאגיד יוכל לשלם את הוצאות ההפעלה, ובכלל זה את הוצאות שירותי התשתית. עם זאת, במקרה שבו מתברר כי יש חשש סביר שהתאגיד לא יוכל לשלם בעבור שירותי התשתית רשאי דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 648 הספקת שירות או מצרך חיוני של תאגיד בהפעלה, למעט שירותי תשתית כהגדרתם בסעיף 77.78( .א( בסעיף זה, "שירות או מצרך חיוני" - שירות או מצרך הדרושים להמשך פעילותו )ב( סיפק אדם לתאגיד, שירות או מצרך חיוני, שלא מכוח חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 66 ,ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, רשאי בית המשפט להורות לאותו אדם )בסעיף זה - ספק חיוני( להמשיך ולספק לתאגיד בהפעלה את השירות או המצרך החיוני אם מתקיימים כל אלה: )1 )המשך הספקת השירות או המצרך החיוני דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד; )2 )בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק החיוני בספק אחר באופן מיידי או שיש קושי מיוחד לעשות כן; )3 )הספק החיוני מסרב להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך החיוני מטעמים בלתי מוצדקים או מתנה את המשך ההספקה בתנאים בלתי סבירים לעומת התנאים המקובלים בשוק; לעניין זה יראו בין השאר טעמים אלה כטעמים בלתי מוצדקים: )א( היותו של התאגיד בקשיים כלכליים; )ב( קיומם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד; )ג( אי–תשלום חוב עבר בידי התאגיד; )4 )בית המשפט שוכנע כי התמורה בשל הספקת השירות או המצרך החיוני תשולם בהתאם להוראות סעיף קטן )ג(, ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור ובכלל זה מתן ערובה. בית המשפט לקבוע הוראות שיבטיחו זאת ואף להורות על הפסקת השירותים, אם לא מצא דרך שתבטיח את התשלום. מקרה נוסף שבו רשאי בית המשפט להתיר לספק התשתיות שלא לספק לתאגיד את שירותי התשתית הוא אם נמצא כי המשך אספקת השירותים אינו נדרש לשיקומו של התאגיד. במקרה זה לא קיים עוד טעם בכפיית ספק התשתיות להמשיך ולספק את השירות. סעיף 78 סעיף זה עוסק בספקי שירותים או מצרכים חיוניים. לספקים אלה עשויים להיות חוזים קיימים עם התאגיד. במקרה זה יחולו על ההתקשרות הוראות סימן משנה ב' לפרק זה שעניינו חוזים קיימים. סעיף זה נועד להתמודד עם מקרים שבהם אין לתאגיד חוזה קיים עם ספק השירותים או המצרכים החיוניים. עיקרו של הסעיף בקביעת תנאים מסוימים שבהתקיימם חייב הספק להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך החיוני. תכליתה של חובה זו דומה לחובה שמוצע לקבוע ביחס לספקי תשתיות וכמוה נועדה לסייע לתאגיד להשתקם. ואולם בשונה מההסדר המוצע לגבי ספקי תשתיות, במקרה זה נדרשת הוראה פוזיטיבית של בית המשפט המחייבת את הספק להמשיך ולספק את השירותים או המצרכים החיוניים. זאת משום שנדרשת הכרעה שיפוטית לגבי התקיימותם של תנאים מסוימים, כמפורט להלן, לגבי אותו ספק. התנאים הנדרשים על פי המוצע כדי לחייב את הספק להמשיך ולספק את השירותים או המצרכים הם אלה: א. השירות או המצרך דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד - תנאי זה הוא התנאי המהותי שקושר בין אותו שירות או מצרך לשיקום הכלכלי של התאגיד; ב. בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק או שיש קושי מיוחד לעשות כן - תכליתו של תנאי זה להבטיח כי יש צורך בהמשך ההתקשרות עם אותו הספק עצמו והתאגיד לא יכול להחליף את אותו הספק; ג. סירובו של הספק להמשיך ולספק את השירותים או המצרכים אינו מוצדק. לעניין זה קובע הסעיף כי אם רצונו של הספק להפסיק את ההתקשרות נובע רק ממצבו הכלכלי של התאגיד או מאי–תשלום חוב עבר, יראו את הסירוב כסירוב מטעם בלתי מוצדק. כפיית הספקת השירותים מוגבלת לתקופה של שישים ימים. זאת כדי לאזן בין אינטרס התאגיד להשתקם לבין חופש החוזים של הספק וזכותו להחליט עם מי להתקשר. עם זאת, בית המשפט רשאי על פי המוצע להאריך תקופה זו לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימים כל אחת, אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 649 )ג( הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן )ב( תהיה לתקופה שיורה בית המשפט ושלא תעלה על 60 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים, בתמורה, בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט. )ד( בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן )ג(, לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם, אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד וכי ממשיכים להתקיים התנאים שבסעיף קטן )ב(. דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון.79 .דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי סעיפים 77 ו–78 סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן 80 .בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן, במקביל להפעלת התאגיד, להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים, בידי חברי התאגיד ככל שאישורם נדרש, ובידי בית המשפט, הכול בהתאם להוראות סימן זה. גיבוש הצעות 81( .א( לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן, בין השאר, לנהל משא לתכנית ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון, וכן לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור. )ב( בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון, בין השאר, את התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. )ג( הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן )ב( תהיה לתקופה שיורה בית המשפט ושלא תעלה על 60 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים, בתמורה, בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט. )ד( בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן )ג(, לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם, אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד וכי ממשיכים להתקיים התנאים שבסעיף קטן )ב(. כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון.79 .דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי סעיפים 77 ו–78 דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי 80 .בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן, במקביל להפעלת התאגיד, להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים, בידי חברי התאגיד ככל שאישורם נדרש, ובידי בית המשפט, הכול בהתאם להוראות סימן זה. הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן 81( .א( לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן, בין השאר, לנהל משא ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון, וכן לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור. גיבוש הצעות לתכנית )ב( בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון, בין השאר, את התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. סעיף 79 מוצע לקבוע כי התמורה בעד הספקת שירותי תשתית ושירותים או מצרכים חיוניים דינה כדין הוצאות הליכים. מדובר בסעיף מבהיר בלבד משום שהוצאות אלה נכללות ממילא בגדר הוצאות ההליכים. סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי כללי תכנית לשיקום כלכלי היא אחת מדרכי השיקום האפשריות לפי חוק זה. הוראות סימן זה מסדירות את כלל ההיבטים הנוגעים לתכנית לשיקום הכלכלי. זאת החל בגיבוש ההצעות והבאתן לאישור, המשך בהסדרת אישור התכנית לשיקום כלכלי וכלה בקביעת כוחה של תכנית שאושרה והדרכים ליישומה. הסעיפים המוצעים בסימן זה מבוססים על הוראות סעיפים 350 ו–350יג לחוק החברות כנוסחו היום. הבדל צורני שיש לעמוד עליו בהקשר זה הוא שבהצעת החוק מוסדרים ההליכים לאישור תכנית לשיקום כלכלי בנפרד מהליכים לאישור הסדר חוב שנעשה מחוץ לבית המשפט. ההסדר החל על אישור תכנית לשיקום כלכלי קבוע בסימן זה ואילו ההסדר המוצע לגבי הסדר חוב שנעשה מחוץ לבית המשפט קבוע בחלק י' להצעת החוק. זאת בניגוד לדין הקיים שבו מוסדרים שני ההליכים באותם סעיפים בחוק החברות. זהו הבדל צורני בלבד ותכליתו לפשט את מבנה החוק. סעיפים הפעלת התאגיד אינה מטרה בפני עצמה, אלא 80 ו–81 אמצעי שנועד לאפשר לנאמן "אורך נשימה" לשם גיבוש התכנית לשיקום כלכלי של התאגיד. לכן מוצע כי לאחר שבית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על שיקום התאגיד בדרך של תכנית לשיקום כלכלי, על הנאמן לפעול במקביל להפעלת התאגיד לגיבוש תכנית לשיקום כלכלי ולהבאתה לאישור בהתאם להוראות סימן זה בהקדם האפשרי. הנאמן הוא הגורם האמון לפי החוק המוצע על גיבוש התכנית לשיקום כלכלי ועל כן החובה לפעול לגיבושה ולאישורה של התכנית מוטלת עליו. הדרכים לגיבוש התכנית לשיקום כלכלי מגוונות ועל הנאמן לפעול בדרך הנראית לו נכונה ביותר. כדי להבהיר זאת, מוצע לקבוע כי הנאמן יהיה רשאי, בין השאר, לנהל משא ומתן עם גורמים חיצוניים, לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה ולפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות לשם גיבוש התכנית. מוצע להבהיר כי בעת גיבוש ההצעות לתכנית לשיקום כלכלי, על הנאמן להביא בחשבון, בין השאר, את תביעות החוב שעתיד להגיש המוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. חובתו של הנאמן בעת גיבוש ההצעות כוללת כמובן התייחסות לתביעות חוב עתידיות. עם זאת, מוצע לציין במפורש את תביעות החוב של המוסד לביטוח לאומי שכן הן מוגשות בדרך כלל בשלב מתקדם יותר של ההליכים, לאחר תשלום הגמלה לעובדים. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 650 הגשת הצעות לבית המשפט לפי סעיף 81 ,וישלח העתק ממנה לממונה.82( .א( הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי, שגיבש )ב( הצעת תכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינה, ותתייחס בין השאר לאלה: )1 )הדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו; )2 )התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד; התמורה המוצעת יכול שתכלול ריבית פיגורים. )ג( השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעת תכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה. הבאת הצעה לתכנית לאישור הנושים וחברי התאגיד הנושים.83( .א( הוגשה לבית המשפט הצעת תכנית לשיקום כלכלי, יורה על הבאתה לאישור )ב( עלה סך נכסיו של התאגיד על סך חובותיו והתמורה המוצעת לכל נושה לפי הצעת התכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה - יורה בית המשפט על הבאתה גם לאישור חברי התאגיד. )ג( על אף הוראות סעיפים קטנים )א( ו–)ב(, מצא בית המשפט כי יש בהצעה משום ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון, לא יורה על הבאתה לאישור הנושים וחברי התאגיד. סעיף 82 מוצע כי עם גיבוש ההצעה, על הנאמן להגיש אותה לבית המשפט כדי שבית המשפט יחליט אם להביאה לאישור הנושים. הסמכות להגיש הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לבית המשפט נתונה באופן בלעדי לנאמן. זאת בניגוד להסדר החל לגבי הסדרי חוב לפי חלק י' להצעת החוק, שבמסגרתו יכולים גם החייב וגם הנושים להגיש הצעות בתנאים מסוימים. הטעם לכך, הוא שגיבוש התכנית לשיקום כלכלי נעשה תחת פיקוחו של בית המשפט ובאמצעות הנאמן, ועל כן הפקדת הסמכות הבלעדית להגיש את הצעות השיקום בידיו היא הכרחית. לעומת זאת, הסדר החוב לפי חלק י' להצעת החוק נעשה מחוץ לכותלי בית המשפט ואינו מצוי תחת פיקוחו, ועל כן, אין מקום להגבלה כזו. מתן הסמכות לנאמן להחליט אם להעלות הצעה פלונית לפני בית המשפט אם לאו, אין משמעותה כי על הנאמן להחליף את שיקול דעת הנושים בשיקול דעתו, ולמנוע מהם להשתתף בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להצעות שנמצאות על הפרק. לכן, במצב שבו עומדות על הפרק כמה הצעות רלוונטיות, על הנאמן להביא את כולן לפני בית המשפט והנושים. המילים "הצעה, אחת או יותר" שבסעיף קטן )א( נועדו להבהיר נקודה זו. על הנאמן לשלוח עותק מההצעה שהוגשה, לממונה. על הצעת תכנית לשיקום כלכלי לכלול את כל הפרטים הדרושים לבית המשפט ולנושים כדי לקבל החלטה מושכלת לגביה. עליה לכלול, בין השאר, התייחסות לנושאים אלה: א. הדרך המוצעת להמשך פעילותו של התאגיד - התייחסות לנושא זה חשובה כדי להבין אם הצעת התכנית אכן משאירה את התאגיד כעסק פעיל ובאיזו מידה; ב. התמורה המוצעת לכל אחד מהנושים ולחברי התאגיד בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים אילו פורק התאגיד - ההשוואה לתמורה שהיתה מתקבלת בפירוק נועדה להבהיר מהו הערך המוסף שנוצר לנושים כתוצאה מהבחירה בהליך השיקום, ביחס לתוצאה שהיתה מתקבלת לו נבחר הליך הפירוק, וכיצד ערך מוסף זה מתחלק בין הנושים; לעניין זה מוצע להבהיר כי התמורה המוצעת תוכל לכלול ריבית פיגורים. זאת בהתאם להגדרה "חוב עבר" שבסעיף 4 להצעת החוק הקובעת כי ריבית חוב העבר, לרבות ריבית הפיגורים נחשבת לחלק מחוב העבר. אין מדובר בכלל הפרטים הנדרשים לשם קבלת ההחלטה. לכן, מוצע להעניק לשר סמכות לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעת תכנית לשיקום כלכלי. יצוין כי פרטים כאלה קבועים כיום בתקנות 7 ו–38 לתקנות החברות )בקשה לפשרה או הסדר(. סעיף 83 להליך אישור תכנית לשיקום כלכלי שלושה שלבים: א. אישור בית המשפט להעלאת הצעת תכנית השיקום לאסיפות בעלי העניין. ב. הבאת ההצעה לאישור בעלי העניין באסיפות השונות. ג. אישור בית המשפט לתכנית שאושרה בידי אסיפות בעלי העניין השונות. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 651 אסיפות סוג 84( .א( אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד )בסימן זה - אסיפות סוג(, שיכנס הנאמן לפי הוראת בית המשפט; לעניין זה, "סוג" - קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע לתכנית לשיקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד. )ב( לצורך כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שבו הוא נושה, או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין. )ג( הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך ההכרעה ביניהן, באסיפות. )ד( נושה או חבר תאגיד יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו. )ה( השר יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן )ב( ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג. אישור תכנית בידי הנושים או חברי התאגיד 85( .א( הצעת תכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן: 84( .א( אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד )בסימן זה - אסיפות סוג(, שיכנס הנאמן לפי הוראת בית המשפט; לעניין זה, "סוג" - קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע לתכנית לשיקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד. אסיפות סוג )ב( לצורך כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שבו הוא נושה, או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין. )ג( הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך ההכרעה ביניהן, באסיפות. )ד( נושה או חבר תאגיד יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו. )ה( השר יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן )ב( ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג. 85( .א( הצעת תכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן: אישור תכנית בידי הנושים או חברי התאגיד רק לאחר השלמת שלושת השלבים האלה, נחשבת התכנית לתכנית מאושרת, המחייבת את כל בעלי העניין המעורבים בה. הסעיפים הבאים עוסקים בשלבי האישור הללו. סעיף 83 להצעת החוק קובע הוראות לעניין הבאת התכנית לאישור הנושים וחברי התאגיד ולעניין בעלי העניין הזכאים להשתתף באסיפות. לעניין הבאת התכנית לאישור האסיפות, הכלל הוא כי על בית המשפט להביא את ההצעה לאישור בעלי העניין בהסדר. רק במקרה שבו יסבור בית המשפט כי יש בהצעה משום ניצול לרעה של ההליכים, ימנע את הבאת ההצעה לאישור בעלי העניין. סעיף זה מעגן את הפסיקה לגבי סעיף 350(א( לחוק החברות, אשר קבעה כי תפקידו של בית המשפט בהעלאת ההסדר לאישור האסיפות לא נועד להחליף את שיקול הדעת של בעלי העניין בהסדר. משום כך בית המשפט יימנע מהבאת הצעת הסדר רק במקרים שבהם ימצא כי יש בה משום ניצול לרעה של הליכי אישור הפשרה או ההסדר )ראו לדוגמה: בש"א )ת"א( 01/25413 מזרחי נ' דן, אגודה, תק-מח 2002(2 )908.) בנוגע לבעלי העניין הזכאים להשתתף באסיפות מוצע לקבוע כי, ככלל, תובא ההצעה לאישור הנושים. הטעם לכך הוא שבעלי העניין העיקריים בתכנית הם הנושים שהתכנית אמורה לקבוע את התמורה שיקבלו. לעומת זאת, חברי התאגיד חדל הפירעון בדרך כלל אינם בעלי עניין בתכנית. זאת משום שכאשר התאגיד חדל פירעון, בדרך כלל ערכו השיורי הוא שלילי, ועל כן אין לבעלי המניות זכות להצביע ולהשפיע על תכנית השיקום. עם זאת ייתכנו מקרים, גם אם נדירים יחסית, שבהם ינוהלו הליכי חדלות הפירעון כאשר ערכו השיורי של התאגיד הוא חיובי, ומכאן שגם ערך זכויותיהם של חברי התאגיד הוא חיובי. במצב מסוג זה, גם חברי התאגיד ייחשבו לבעלי עניין בתכנית, ועל כן יידרש אישורם לקבלת ההסדר. כדי להכריע בשאלה זו, מוצע לקבוע, בסעיף 83(ב( להצעת החוק, שני מבחנים מצטברים: א. האם סך נכסיו של התאגיד עולה על סך חובותיו. זהו מבחן חדלות הפירעון המאזני. מאחר שזכותם של חברי התאגיד להשתתף באסיפות ולהשפיע על שיקומו של התאגיד נגזרת מהשאלה אם לתאגיד ערך שיורי חיובי, המבחן הרלוונטי לשאלה זו הוא המבחן המאזני הבוחן את שווי הערך השיורי של התאגיד. זאת, בניגוד לבחינת חדלות הפירעון לצורך הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בידי נושה, הנבחנת בהתאם למבחן התזרימי מטעמי יעילות וודאות כפי שפורט בדברי ההסבר לסעיף 2; ב. התמורה המוצעת לכל נושה לפי הצעת התכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה. מבחן זה קובע כי כדי שחברי התאגיד יהיו בעלי זכות הצבעה על שיקומו של התאגיד, נדרש כי לא תהיה כל פגיעה בנושים ואלה יקבלו את מלוא חוב העבר שבו הם נושים. השימוש במילה "מלוא" נועד להדגיש כי תנאי להצבעת בעלי המניות הוא תשלום מלא חובות העבר לנושים, לרבות הריבית וריבית הפיגורים. סעיפים אישור תכנית לשיקום כלכלי נעשה על פי 84 ו–85 המוצע בסימן זה בדרך של כינוס אסיפות נושים )ראו סעיף 84 להצעת החוק(. החלוקה לאסיפות סוג נועדה לאפשר לכל קבוצת בעלי עניין להביע את דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 652 )1 )בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה; )2 )המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה. )ב( בסעיף זה, "מצביעים" - למעט מי שנמנעו בהצבעה. אישור תכנית בידי בית משפט בסעיף 85 ,יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.86( .א( אושרה הצעת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור )ב( בבואו לאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך ורשאי הוא נוסף על כך לשקול שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור. אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג 87 .על אף הוראות סעיפים 85 ו–86 ,רשאי בית המשפט לאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה באסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85 ,אם מתקיימים כל אלה: )1 )בהצעה תמכו, בכל אסיפות הסוג יחד, מצביעים המחזיקים במצטבר ביותר ממחצית כוח ההצבעה של כלל המצביעים בכל האסיפות; לעניין זה, "מצביעים" - למעט מי שנמנעו בהצבעה; )2 )בית המשפט שוכנע כי הצעת התכנית לשיקום כלכלי הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר תאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה )בפסקה זו - אסיפה מתנגדת(, ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: )א( אם לא תאושר ההצעה לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד; )ב( ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה; עמדתה ביחס להסדר ולשמור על האינטרסים הייחודיים שלה. לכן, מוצע לקבוע כי חלוקת אסיפות הסוג תיעשה בהתאם ל"מבחן האינטרסים". כלומר, החלוקה של הנושים לסוגים תיעשה לכל סוג של בעלי עניין משותף ומובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים. כוחו של נושה באסיפת הסוג נקבע בין השאר לפי שיעור החוב שבו הוא נושה. במקרים רבים, בעת הבאת הצעת התכנית לשיקום הכלכלי לאישור הנושים וחברי התאגיד, תביעות החוב של הנושים השונים לא נבדקו באופן מעמיק ולא הוכרעו, ושיעור החוב לנושה אינו ידוע בוודאות. מוצע להסמיך את הנאמן להכריע כבר בשלב זה בזכותו של נושה או חבר התאגיד להצביע באסיפת הסוג, ולקבוע את כוח הצבעתו לפי שיעור החוב שבו הוא נושה. במקרה הצורך, תיערך בחינה דומה לגבי זכויות חברי התאגיד. כדי שיהיה ניתן לראות בהצעת תכנית לשיקום כלכלי הצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, נדרש, לפי סעיף 85 להצעת החוק, אישור כלל האסיפות לתכנית המוצעת. אישור תכנית בידי אסיפה תלוי על פי המוצע בכך שהתכנית תאושר בידי רוב המצביעים באסיפה המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה. הדרישה לרוב מקרב המצביעים נועדה למנוע מנושה או מכמה נושים בעלי היקף נשייה משמעותי להחליט באופן בלעדי על תוצאות האסיפה. החובה לאישור התכנית בידי כל האסיפות מקנה כוח רב לכל קבוצת נושים ומאפשר לה להשתמש בזכות הווטו שלה כדי לשפר את מצבה לעומת שאר האסיפות, כתנאי לקבלת אישורה לתכנית השיקום הכלכלי. כדי למנוע זאת, מוצע לאפשר לבית המשפט לאשר את התכנית גם אם זו לא אושרה בידי כל האסיפות, כפי שיוסבר להלן בדברי ההסבר לסעיפים 86 עד 88. סעיפים לאחר אישור התכנית בידי הנושים וחברי 86 עד 88 התאגיד, עליה לבא לאישורו של בית המשפט. אישורה של התכנית בידי כלל האסיפות אינו תנאי מספיק. לבית המשפט מוקנית הסמכות לאשר את התכנית או שלא לאשרה. בין מכלול השיקולים שישקול דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 653 )ג( לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, "שווי הנכס המשועבד" - שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שתאושר ההצעה בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם חל על הנכס שעבוד צף - בניכוי נוסף של %25 משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244. )ג( לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, "שווי הנכס המשועבד" - שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שתאושר ההצעה בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם חל על הנכס שעבוד צף - בניכוי נוסף של %25 משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244. בית המשפט על פי המוצע, ניתן למנות את הוגנות ההליך, וכן את השלכות התכנית המוצעת על עובדי התאגיד ועל טובת הציבור. במסגרת תכנית לשיקום כלכלי ניתן על פי המוצע לאשר תכנית החורגת מסדרי הנשייה הקבועים בחוק. זאת מאחר שמדובר בהסדר שעליו הסכימו בעלי העניין באסיפות. עם זאת, על פי המוצע בסעיף 88 להצעת החוק, בית המשפט לא יאשר תכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי ההצעה שהוצעה לנושה שלא תמך באותה הצעה, היתה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל אותו נושה בפירוק התאגיד. הטעם לכך, הוא שבמקרה מסוג זה ברור שהתכנית המוצעת איננה הוגנת ביחס לאותו נושה. כאמור לעיל, אישורה של התכנית בידי הנושים וחברי התאגיד דורש את אישור כלל האסיפות. דרישה זו עלולה להביא לניצול לרעה של ההליכים ולניסיונות ניצול של האסיפות השונות. כדי למנוע זאת, מוצע לקבוע, בסעיף 87 להצעת החוק, כי בית המשפט רשאי לאשר תכנית גם אם לא אושרה כנדרש בידי כל אסיפות הסוג, ולהקנות לבית המשפט את הסמכות לכפות את התכנית גם על אסיפת נושים שהתנגדה לה. מנגנון זה יסייע גם ליצירתו של משא ומתן ענייני ויפחית את התמריץ של אסיפות הנושים וחברי התאגיד לנצל לרעה את העובדה שנדרשת הסכמתם לתכנית. לשם הפעלת סמכות בית המשפט לכפות תכנית לשיקום כלכלי צריכים להתקיים על פי המוצע שני תנאים מצטברים: הראשון - בהצעה תמכו בכל אסיפות הסוג יחד, מצביעים המחזיקים במצטבר ביותר ממחצית כוח ההצבעה של כלל המצביעים. תנאי זה נועד לוודא שמדובר בתכנית הוגנת וצודקת שמרבית בעלי העניין תומכים בה )פסקה )1.)) השני - בית המשפט שוכנע כי התכנית המוצעת היא תכנית הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר בתאגיד באסיפת סוג שהתנגדה להסדר )פסקה )2 .))תנאי זה נועד לוודא, בין השאר, כי אישור התכנית בידי הרוב אינו תוצאה של מתן תמורה עודפת לחלק מאסיפות הנושים על חשבון אסיפות אחרות. במסגרת הבחינה האם התכנית הוגנת וצודקת גם לגבי נושה או חבר תאגיד באסיפה שהתנגדה להסדר, על בית המשפט להשתכנע, בין השאר, כי מתקיימים שלושת התנאים שלהלן. תנאים אלה, הקבועים בפסקה )1()א( עד )ג( של סעיף 87 להצעת החוק, מהווים מבחן לכך שמדובר בתכנית המחלקת את קופת הנשייה באופן הוגן: א. בלא אישור ההצעה, לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד, והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד. אם כתוצאה מאישורה של תכנית לשיקום כלכלי, אחד הנושים שהתנגד לתכנית יקבל תמורה פחותה מזו שהיה מקבל בפירוק, הרי שהתכנית אינה הוגנת כלפיו. זאת, משום שהתכנית מציעה לנושה אחר, שנמצא בסדר הפירעון בעדיפות נמוכה יותר מהנושה המתנגד, תמורה גבוהה יותר. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר שהשיקום לפי התכנית מיטיב עם נושה זה, אלא שהוא נאלץ לממן את השיקום, בעל כורחו; ב. ההצעה אינה מבטיחה לחברי התאגיד תמורה כלשהי, ואינה מותירה בידיהם נכס שהיה שייך להם מכוח חברותם בתאגיד, אלא אם כן כל נושה באסיפה מתנגדת ייפרע את מלוא חובו. פסקת משנה זו היא למעשה מקרה פרטי של פסקת משנה )א( שכן בהתאם לסדר הפירעון חברי התאגיד זכאים לקבל לידיהם את יתרת נכסי קופת הנשייה רק לאחר פירעון החובות לכלל הנושים. מודגש כי "תמורה" כוללת גם הותרת נכס בידי חבר התאגיד. גם בסעיף זה נועד השימוש במונח "מלוא סכום חוב העבר" להדגיש כי נדרש שכל הנושים יקבלו את מלוא חובם, לרבות הריבית וריבית הפיגורים, לפני בעלי המניות; ג. ההצעה מבטיחה לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה המתנגדת תמורה שערכה גבוה משווי הנכס המשועבד או מהחוב שבשלו ניתן השעבוד, לפי הנמוך מבין השניים. תנאי זה מבהיר כי נושה המובטח ביתר זכאי להגנה מפני כפיית תכנית לשיקום כלכלי רק עד גובה החוב, ואילו נושה המובטח בחסר זכאי להגנה זו רק עד שווי הבטוחה. שוויו של הנכס המשועבד תלוי גם במועד ובאופן מימושו. לעניין זה מוצע לקבוע כי שווי הנכס ייקבע בהתאם לשוויו כחלק מפעילותו של התאגיד כעסק חי לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי. זאת משום שאנו נמצאים במסגרת של תכנית לשיקום כלכלי, שמטרתה להמשיך לקיים את התאגיד כעסק פעיל וראוי שגם הנושה המובטח ייהנה מפירות השיקום, אם יש כאלה. מאחר שנושה המובטח בשעבוד צף היה רשאי להיפרע, במקרה דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 654 סייג לאישור תכנית בידי בית המשפט 88 .בית המשפט לא יאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית. כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה התאגיד ואת הנושים.89( .א( תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד, את חברי )ב( תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה אין בה כדי לפטור את התאגיד מתשלום עונשי. יישום תכנית לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים, בהתאם להוראות התכנית.90( .א( הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה, ובכלל זה לשיקום כלכלי )ב( בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה. החזרת סמכויות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד 91 .אושרה תכנית לשיקום כלכלי לפי סימן זה, יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי סעיף 43 ,לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, בהתאם להוראות התכנית ובמועד הקבוע בה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. הודעה לרשם 92 .מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם.




עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

אין תגובות:

פרסום תגובה