יום שישי, 6 בינואר 2017

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק י'/ עו"ד נועם קוריס

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק י'/ עו"ד נועם קוריס


חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים פרק א': הגדרות ותחולה הגדרות 318 .בחלק זה - "הסדר חוב" - הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב; שאותו נושה יקבל תשלום בשל אותה תביעת חוב, בכמה הליכים המתנהלים לגבי החייב במדינות שונות. לשם כך, מוצע לקבוע כי נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר, יהיה זכאי לחלוקה בהליך המתנהל בישראל לגבי אותו חייב, רק לאחר שהנושים האחרים יקבלו שיעור שווה מחובם לזה שקיבל אותו נושה בהליך הזר. כך לדוגמה, אם נושה מסוים קיבל 5 אחוזים מתביעת החוב שלו בהליך חדלות פירעון במדינה זרה, ולאחר מכן הגיש תביעת חוב גם בהליך חדלות פירעון בישראל. אם בהליך בישראל, מקבלים הנושים 15 אחוזים מתביעות החוב, הרי שכדי להשוות בין מצבו של נושה זה לבין מצבם של שאר הנושים בהליך חדלות הפירעון, יקבל הנושה המדובר, בהליך חדלות הפירעון בישראל, תקבולים בשיעור של 10 אחוזים בלבד מתביעת החוב שלו בהליך. יודגש כי הסעיף לא משפיע על דרגתו של הנושה בסדר הפירעון לפי החוק המוצע ואינו פוגע בזכויותיו של נושה מובטח או נושה בעל זכות קניינית. מטרתו היחידה היא להביא למתן יחס שווה לנושים באותה דרגה בסדר הפירעון. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף 32 לחוק המודל. פרק ו': שונות סעיף 316 מוצע להקנות לרשות המוסמכת בישראל שיקול דעת וחופש פעולה בנוגע לאופן הפעלת סמכויותיה לפי חלק זה. זאת במקרים שבהם היא סבורה כי יש בהפעלת הסמכות כדי לפגוע בתקנת הציבור או במקרים שבהם הוכח לה כי ההליך הזר התנהל במרמה או שהאפשרות שניתנה לחייב לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו בהליך הזר לא היתה סבירה. במקרים אלה, הרשות המוסמכת רשאית להימנע מהפעלת סמכויותיה לפי חלק זה, ותהיה רשאית, בין השאר, להימנע מלהכיר בהליך כהליך זר עיקרי לפי סעיף 302 המוצע. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף 6 לחוק המודל. סעיף 317 הוראות חלק זה נועדו לסייע ליצירת תשתית שתאפשר לרשות המוסמכת ולנאמן לסייע לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר במקרים שבהם הוראות הדין הכללי אינן מספקות. הן לא נועדו לגרוע מאפשרויות אחרות לקבלת סיוע. על כן, מוצע להבהיר כי אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מהאפשרות של הרשות המוסמכת לסייע לרשות מוסמכת זרה או לבעל תפקיד זר לפי כל דין. אם קיימות הוראות דין אחרות, כולל, בין השאר, חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 , וחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 ,שניתן להסתייע בהן, חלק זה אינו יוצר הסדר שלילי לגביהן. הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף 7 לחוק המודל. חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים כללי הצעת החוק עסקה עד כה בהליכים המתנהלים בבית משפט, לפני הממונה או לפני רשם ההוצאה לפועל. חלק זה עוסק בהסדרי חוב שלא במסגרת דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 755 "בעלי עניין", בהסדר חוב - הנושים, ולעניין חייב שהוא תאגיד - גם חברי התאגיד, או סוג שלהם. תחולה 319 .הוראות חלק זה יחולו - )1 )לעניין תאגיד - על הסדר חוב שנעשה באין צו לפתיחת הליכים; )2 )לעניין יחיד - על הסדר חוב, בין שנעשה לפני מתן צו לפתיחת הליכים ובין שנעשה לאחריו. "בעלי עניין", בהסדר חוב - הנושים, ולעניין חייב שהוא תאגיד - גם חברי התאגיד, או סוג שלהם. 319 .הוראות חלק זה יחולו - תחולה )1 )לעניין תאגיד - על הסדר חוב שנעשה באין צו לפתיחת הליכים; )2 )לעניין יחיד - על הסדר חוב, בין שנעשה לפני מתן צו לפתיחת הליכים ובין שנעשה לאחריו. צו לפתיחת הליכים. הסדרי חוב אלה מתנהלים ברובם מחוץ לכותלי בית המשפט. לניהולם של הסדרי חוב מחוץ לבית המשפט יתרונות בעבור החייב והנושים. מתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב עלול להכניסו לסחרור ולגרום להשמדת ערך רב. ניהולו של הסדר חוב מחוץ לכותלי בית המשפט, בלא צו לפתיחת הליכים, יכול לסייע למנוע או לצמצם זאת. גם עלויות ניהולם של הסדרי חוב מחוץ לבית המשפט נמוכות ברוב המקרים באופן משמעותי מהעלויות הכרוכות בהליכי חדלות פירעון בבית המשפט. לכן, יש חשיבות רבה ליצירתם של כלים שיאפשרו לנהל הסדרי חוב מחוץ לבית המשפט. ההוראות שמוצע לקבוע בחלק זה נועדו להסדיר את ההליכים לגיבוש הסדרי חוב מחוץ לכותלי בית המשפט ולאישורם. החלק מורכב מארבעה פרקים. הפרק הראשון מגדיר את תחולתו. הפרק השני עוסק בהליכים לאישור הסדרי חוב. הפרק השלישי עוסק במינוי מומחה במסגרת הסדרי חוב בחברות איגרות חוב. פרק זה מבוסס על סימן ג' לפרק ג' לחלק התשיעי לחוק החברות. הפרק הרביעי עוסק בניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד. פרק א': הגדרות ותחולה כללי חלק זה עוסק בהליכי אישורו של הסדר חוב. הוראות החלק יחד עם התיקון העקיף לחוק החברות שבסעיף 360 להצעת החוק מפצלות את הוראות סעיף 350 לחוק החברות כנוסחו היום. על פי סעיף זה כנוסחו היום כל פשרה או הסדר ייעשו בהתאם להוראות סעיף 350 ,וזאת בין שמדובר בהסדר חוב ובין שמדובר בפשרה או הסדר אחרים. הצעת החוק מבקשת לפצל בין פשרה או הסדר שעניינה הסדר חוב - אשר תיעשה בהתאם להוראות חלק זה, לבין פשרה או הסדר אחרים - שייעשו בהתאם להוראות סעיף 350 לחוק החברות. שינוי מבני זה נועד לאחד את כל דיני חדלות הפירעון והסדרי החוב תחת חוק אחד. סעיף 318 מוצע להגדיר הסדר חוב כהסדר בין חייב לבין בעלי עניין בהסדר שעניינו שינוי בתנאי פירעון של חוב. אישורם של הסדרי חוב כאלה ייעשה בהתאם להוראות חלק זה. לעומת זאת, פשרה או הסדר שאינה הסדר חוב כהגדרתו המוצעת ייעשו בהתאם להוראות סעיף 350 לחוק החברות. עוד מוצע לקבוע כי בעלי העניין בהסדר חוב הם הנושים - לגבי הסדר חוב של חייב שהוא יחיד, והנושים וחברי התאגיד - לגבי הסדר חוב של חייב שהוא תאגיד. הגדרתם של חברי התאגיד כבעלי עניין בהסדר אין משמעה בהכרח כי חברי התאגיד יהיו זכאים להצביע על ההסדר. זכאותם של חברי התאגיד להצביע מוסדרת בסעיף 322 להצעת החוק, בתנאים הקבועים בו. סעיף 319 מוצע לקבוע כי הוראות חלק זה יחולו על הסדר חוב של תאגיד שנעשה בלא צו לפתיחת הליכים. לגבי יחיד מוצע לקבוע כי הוראות החלק יחולו על כל הסדר חוב, בין אם ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, בין אם לאו. ההבדל המוצע בין יחיד לתאגיד לעניין זה נובע מכך שלגבי יחיד הסדר החוב אינו חלק מהליכי חדלות הפירעון. זאת לעומת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד, שהסדר החוב מהווה חלק מהם. הטעם לכך הוא שאחת הדרכים לשיקומו של תאגיד במסגרת הליכי חדלות פירעון היא באמצעות תכנית לשיקום כלכלי. תכנית זו היא למעשה הסדר חוב הנעשה במסגרת הליכי חדלות הפירעון. לעומת זאת, שיקומו הכלכלי של יחיד בהליכי חדלות פירעון נעשה בדרך של צו שיקום כלכלי ולא בדרך של הסדר רצוני בין הנושים לחייב. במטרה שלא ליצור בלבול לגבי הדין החל על הסדרי חוב הנעשים במסגרת הליכי חדלות פירעון של תאגיד, מוצע להבהיר כי חלק זה לא יחול על הסדר חוב של תאגיד הנעשה במסגרת הליכי חדלות הפירעון. לגבי הסדר כאמור יחולו הוראות סימן ג' לפרק ז' לחלק ב' לחוק המוצע שעניינו תכנית לשיקום כלכלי. לעומת זאת, לגבי יחיד, הסדר החוב אינו מהווה חלק מהליכי חדלות הפירעון ועל כן יחולו הוראות חלק זה על כל הסדר חוב שעושה היחיד, בין אם ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים ובין אם לאו. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 756 פרק ב': אישור הסדר חוב כוחו של הסדר חוב שאושר 320 .הסדר חוב יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו, גם אם לא הסכימו להסדר כל בעלי העניין, אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש וכן בידי בית המשפט, בהתאם להוראות פרק זה. בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין 321( .א( המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו: )1 )היה החייב יחיד - החייב; )2 )היה החייב תאגיד - התאגיד או חבר התאגיד, וכן נושה - אם מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9. )ב( מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לצורך קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע. )ג( מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה. הבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין הנושים.322( .א( הוגשה לבית המשפט בקשה לפי סעיף 321 ,יורה על הבאת הסדר החוב לאישור )ב( עלה סך נכסיו של חייב שהוא תאגיד על סך חובותיו והסדר החוב מציע לכל נושה תמורה השווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה - תובא ההצעה גם לאישור חברי התאגיד. פרק ב': אישור הסדר חוב כללי פרק זה קובע את ההליכים לאישור הסדרי חוב. חידוש מרכזי בפרק זה הוא הסדרת האפשרות של יחיד לבצע הסדר חוב. הדין הקיים קובע הוראות מיוחדות לעניין הסדרי חוב של יחיד, ובכללן דרישה לתשלום של %30 לפחות מהחוב כתנאי לאישור ההסדר )ראו סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל(. הבחנה זו יוצרת פער לא מוצדק בין יחידים לתאגידים. מוצע לבטלה ולהחיל על יחידים את אותם הליכים החלים על תאגיד לעניין אישור הסדר חוב. ההליך המוצע לאישורו של הסדר חוב קובע פרוצדורה הדומה בעיקרה להליך אישורה של תכנית לשיקום כלכלי של התאגיד, הקבוע בסימן ב' לפרק ז' לחלק ב' להצעת החוק. סעיף 320 הסעיף קובע כי הסדר חוב שאושר מחייב את כל הצדדים לו. סעיף זה מתווה את המסגרת הכללית של הסדרי החוב, ויש לקוראו יחד עם סעיף 325 הקובע את תוצאותיו של אישור הסדר חוב. הסעיף מקביל לסעיף 89 העוסק בכוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה על ידי בית המשפט. סעיף 321 סעיף זה קובע מי רשאי להציע הסדר חוב. החידוש העיקרי בסעיף זה הוא ההצעה לקבוע כי נושה רשאי להציע הסדר חוב גם בלא הסכמת התאגיד במקרים שבהם ניתן לראות את התאגיד כחדל פירעון. הטעם לכך הוא שכל זמן שהתאגיד אינו חדל פירעון, הרי שחברי התאגיד הם בעלי הערך השיורי בו ולכן אין מקום לאפשר לנושה לכפות עליהם הסדר שעלול לפגוע בזכויותיהם. לעומת זאת, עם הגעת התאגיד לחדלות פירעון, הופכים נושי התאגיד לבעלי האינטרס השיורי בו. לכן, החל משלב זה נכון לאפשר להם לכפות על התאגיד הסדר חוב. טעם נוסף הוא שהחל מהרגע שהתאגיד נמצא בחדלות פירעון, עומדת לנושים הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגביו ולכפות עליו, במסגרת הליכים אלה, תכנית לשיקום כלכלי. אין כל טעם ענייני למנוע מהנושים להגיע לאותה תוצאה - כפיית הסדר חוב על התאגיד - בלא צו לפתיחת הליכים. הוראה זו מעגנת בחוק המוצע את עמדת הפסיקה הקיימת בעניין )ראו למשל: פר"ק )ת"א( 13-06-11478 אי די בי חברה לאחזקות בע"מ נ' הכנ"ר )13.12.17.)) בעניינו של חייב שהוא יחיד, מוצע לקבוע שרק החייב עצמו רשאי להציע הצעה להסדר חוב. זאת כדי למנוע את האפשרות לכפות על יחיד הסדר חוב שהוא אינו מעוניין בו, בלא צו שיפוטי. אם היחיד אינו מסכים להצעת ההסדר עומדת לפני הנושה האפשרות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי היחיד, שבמסגרתם תיקבע לו תכנית לשיקום כלכלי. סעיפים סעיפים אלה עוסקים בהליך לאישורו של 322 עד 325 הסדר חוב. ההוראות המוצעות בעניין זה זהות להוראות המוצעות לעניין הליך אישורה של דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 757 )ג( על אף הוראות סעיפים קטנים )א( ו–)ב(, מצא בית המשפט כי יש בהסדר החוב שלגביו מתבקש האישור משום ניצול לרעה של ההליך, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין. אסיפות סוג 323( .א( אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד )בפרק זה - אסיפות סוג(, בדרך שיורה בית המשפט; לעניין זה, "סוג" - כהגדרתו בסעיף 84(א(. )ב( כוח ההצבעה של כל נושה או חבר תאגיד באסיפות לפי סעיף זה יהיה לפי שיעור החוב שבו הוא נושה או שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; בית המשפט רשאי להורות כי ההליך להכרעה בדבר כוח ההצבעה יתקיים לפני מנהל ההסדר שימנה לפי סעיף 326. )ג( הוראות סעיף 84(ג( עד )ה( יחולו על אסיפות סוג שכונסו לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים. אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובית המשפט 85 עד 88 ,בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף קטן )ב(.324( .א( על אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט יחולו הוראות סעיפים )ב( היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד - )1 )תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב, לעניין סעיפים 87(2()א( ו–88 לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי; )2 )רשאי בית המשפט להתנות את אישור הסדר החוב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי ההכשרה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי. כוחו של הסדר 325( .א( הסדר חוב שאושר לפי סימן זה מחייב את החייב ואת בעלי העניין.חוב שאושר )ב( אין בהסדר חוב שאושר בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט כדי לפטור את החייב מהחובות המנויים בסעיפים 89(ב( ו–175. מינוי מנהל הסדר 326( .א( בית המשפט רשאי למנות מנהל הסדר לביצוע הפעולות כמפורט להלן, כולן או חלקן: )1 )הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באסיפות הסוג; )ג( על אף הוראות סעיפים קטנים )א( ו–)ב(, מצא בית המשפט כי יש בהסדר החוב שלגביו מתבקש האישור משום ניצול לרעה של ההליך, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין. 323( .א( אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד )בפרק זה - אסיפות סוג(, בדרך שיורה בית המשפט; לעניין זה, "סוג" - כהגדרתו בסעיף 84(א(. אסיפות סוג )ב( כוח ההצבעה של כל נושה או חבר תאגיד באסיפות לפי סעיף זה יהיה לפי שיעור החוב שבו הוא נושה או שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; בית המשפט רשאי להורות כי ההליך להכרעה בדבר כוח ההצבעה יתקיים לפני מנהל ההסדר שימנה לפי סעיף 326. )ג( הוראות סעיף 84(ג( עד )ה( יחולו על אסיפות סוג שכונסו לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים. 85 עד 88 ,בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף קטן )ב(.324( .א( על אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט יחולו הוראות סעיפים אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובית המשפט )ב( היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד - )1 )תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב, לעניין סעיפים 87(2()א( ו–88 לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי; )2 )רשאי בית המשפט להתנות את אישור הסדר החוב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי ההכשרה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי. 325( .א( הסדר חוב שאושר לפי סימן זה מחייב את החייב ואת בעלי העניין.כוחו של הסדר חוב שאושר )ב( אין בהסדר חוב שאושר בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט כדי לפטור את החייב מהחובות המנויים בסעיפים 89(ב( ו–175. 326( .א( בית המשפט רשאי למנות מנהל הסדר לביצוע הפעולות כמפורט להלן, כולן או חלקן: מינוי מנהל הסדר )1 )הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באסיפות הסוג; תכנית שיקום כלכלי לתאגיד, בסעיפים 84 עד 88 להצעת החוק. בנוסף, בסעיף 325(ב( מוצע להבהיר כי אין באישור הסדר חוב כדי לפטור את החייב מחובות שאינם בני הפטר לפי סעיפים 89(ב( ו–175 לחוק האמור. סעיף 326 מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי למנות מנהל הסדר שתפקידו יהיה להכריע בזכויות ההצבעה של בעלי העניין בהסדר ולפעול ליישומו של ההסדר. ההוראות המוצעות דומות לאלה הקבועות בסעיפים 84 ו–90 להצעת החוק, לגבי הליך אישור תכנית לשיקום כלכלי ויישומה של התכנית לאחר אישורה. ההבדל היחיד הוא שלפי אותן הוראות הנאמן הוא האחראי על פעולות אלה. ואולם מאחר שהסדר חוב מתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט ולא ממונה במסגרתו נאמן, יש צורך לאפשר מינוי בעל תפקיד ייעודי לנושאים אלה. בעל תפקיד זה מכונה בהצעת החוק מנהל הסדר. מוצע לקבוע כי מנהל ההסדר ימונה לפי הוראות סעיפים 33( שעניינו מינוי נאמן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד( או 125( שעניינו מינוי נאמן בהליכי חדלות פירעון של יחיד( לחוק המוצע, בשינויים המחויבים. שינויים אלה הם, בין השאר, שלעניין יחיד ימונה מנהל ההסדר בידי בית המשפט ולא בידי הממונה, שכן ההליך כולו מתנהל לפני בית המשפט. עוד מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין מנהל ההסדר, ובכלל זה לעניין שכרו. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 758 )2 )הכרעה לעניין היקף הזכויות של בעלי העניין בהסדר החוב שאושר, לצורך חלוקת התמורה לפי הוראות ההסדר; )3 )פעולות נוספות הדרושות ליישום הסדר החוב שאושר, כפי שיורה בית המשפט. )ב( על מינוי מנהל הסדר יחולו הוראות סעיפים 33 או 125 ,בשינויים המחויבים. )ג( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מנהל ההסדר ובכלל זה לעניין שכרו וסמכויותיו ולעניין ניהול ההליכים המתקיימים לפניו לרבות דרך הגשת הבקשות למנהל ההסדר, הפרטים שייכללו בהן ואופן ההכרעה בהן. סמכות בית המשפט ההסדר או בנוגע ליישומו.327 .בית המשפט שאישר הסדר חוב מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות לדון במחלוקות פרק ג': אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב הגדרות 328 .בפרק זה - "הסדר חוב מהותי" - הסדר חוב בחברת איגרות חוב, שעניינו שינוי מהותי בתנאי הפירעון של סדרת איגרות חוב הכולל הפחתת חוב או דחיית מועד הפירעון, לרבות הסדר שלפיו ייפרעו איגרות החוב, כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב; "נאמן איגרות חוב" - נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק ניירות ערך; "חברת איגרות חוב", "סדרת איגרות חוב" - כהגדרתן בחוק החברות. מינוי מומחה 329( .א( מתקיים משא ומתן בין חברת איגרות חוב ובין בעלי איגרות חוב מסדרה מסוימת לבחינת הסדר חוב לצורך גיבוש הסדר חוב מהותי, יפנה נאמן איגרות החוב של אותם בעלי איגרות חוב, ואם לא מונה נאמן איגרות חוב כאמור - תפנה החברה, לבית המשפט, בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר החוב )בפרק זה - המומחה(. )ב( נאמן איגרות החוב שהגיש את הבקשה למינוי המומחה וכן נאמני איגרות חוב של בעלי איגרות חוב מסדרות אחרות רשאים להציע מועמדים לתפקיד המומחה. )ג( הוגשה בקשה למינוי מומחה, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, אלא אם כן סבר כי בנסיבות העניין מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של בעלי איגרות החוב. )ד( המומחה שימונה לפי סעיף זה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף 240(א1 )לחוק החברות או בעל כשירות מקצועית אחרת הנדרשת לצורך מילוי תפקידיו לפי פרק זה, וכן בעל ניסיון מתאים, הכול כפי שיקבע השר. )ה( בית המשפט לא ימנה למומחה מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים. סעיף 327 מוצע להסמיך את בית המשפט שאישר הסדר חוב לפי הוראות חלק זה, לדון במחלוקות ביחס לפרשנות ההסדר או יישומו. הוראה זו מקבילה להוראה שמוצע לקבוע בסעיף 90(ב( להצעת החוק לעניין תכנית לשיקום כלכלי של תאגיד שאושרה. פרק ג': אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב סעיפים פרק זה עוסק באישור הסדר חוב מהותי בחברת 328 עד 336 איגרות חוב כהגדרתה בחוק החברות )להלן חברת איגרות חוב(. בחברות איגרות חוב קיימות בעיות נציג ייחודיות, הנובעות מהפיזור הרב של בעלי איגרות החוב ומכך שחלק ניכר מאיגרות החוב דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 759 )ו( ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חברת איגרות החוב, יחדל המומחה מכהונתו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות לנאמן את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, או למנות את המומחה לנאמן. תפקידי המומחה 330 .תפקידי המומחה הם: )1 )להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב, ובכלל זה לתת ייעוץ מקצועי, בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו, לבעלי איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם, ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם ניהול המשא ומתן; )2 )להכין, בהתאם להוראות בית המשפט, חוות דעת לעניין כדאיות הסדר החוב לבעלי איגרות החוב )בפרק זה - חוות דעת המומחה(; חוות דעת המומחה תומצא לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב, זמן סביר לפני כינוס האסיפות לפי סעיף 323 ,במועד שיורה בית המשפט; )3 )לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית המשפט ושקדמה למינוי המומחה, היא חלוקה אסורה כהגדרתה בסעיף 303 לחוק החברות )בסימן זה - בחינת חלוקות העבר(; ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד המצאת חוות דעת המומחה. חוות דעת המומחה 331( .א( חוות דעת המומחה תתייחס, בין השאר, לחלופות להסדר החוב המוצע ולתמורה שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות, ובכלל זה יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה או מכירת נכסיה לצד שלישי. )ב( ייוותרו, בהתאם להסדר החוב המוצע, מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של החברה ערב ההסדר, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה: )1 )ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט המניות שייוותרו בידי בעל השליטה בחברה, והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן; )2 )האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של הקצאת המניות שייוותרו כאמור לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים. )ג( כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בחברה, בעל עניין בה כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר )בסעיף קטן זה - פטור מאחריות(, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה: )ו( ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חברת איגרות החוב, יחדל המומחה מכהונתו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות לנאמן את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, או למנות את המומחה לנאמן. 330 .תפקידי המומחה הם: תפקידי המומחה )1 )להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב, ובכלל זה לתת ייעוץ מקצועי, בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו, לבעלי איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם, ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם ניהול המשא ומתן; )2 )להכין, בהתאם להוראות בית המשפט, חוות דעת לעניין כדאיות הסדר החוב לבעלי איגרות החוב )בפרק זה - חוות דעת המומחה(; חוות דעת המומחה תומצא לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב, זמן סביר לפני כינוס האסיפות לפי סעיף 323 ,במועד שיורה בית המשפט; )3 )לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית המשפט ושקדמה למינוי המומחה, היא חלוקה אסורה כהגדרתה בסעיף 303 לחוק החברות )בסימן זה - בחינת חלוקות העבר(; ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד המצאת חוות דעת המומחה. 331( .א( חוות דעת המומחה תתייחס, בין השאר, לחלופות להסדר החוב המוצע ולתמורה שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות, ובכלל זה יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה או מכירת נכסיה לצד שלישי. חוות דעת המומחה )ב( ייוותרו, בהתאם להסדר החוב המוצע, מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של החברה ערב ההסדר, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה: )1 )ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט המניות שייוותרו בידי בעל השליטה בחברה, והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן; )2 )האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של הקצאת המניות שייוותרו כאמור לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים. )ג( כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בחברה, בעל עניין בה כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר )בסעיף קטן זה - פטור מאחריות(, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה: מוחזק בידי גופים מוסדיים. בשל מאפייניהם של הגופים המוסדיים, ובמיוחד מאחר שהם מנהלים את כספם של אחרים, לעתים אין להם מערך תמריצים מתאים להשקעת משאבים בבחינת מצבה של החברה או בניהול משא ומתן מולה. לכך יש להוסיף את פערי המידע בין החברה לבעלי איגרות החוב. בעיות אלה יוצרות קושי, בין השאר, בגיבושם של הסדרי חוב יעילים בין החברה לבין בעלי איגרות החוב. הקשיים המתוארים לעיל יוצרים פוטנציאל לגיבושם של הסדרי חוב שאינם ההסדרים המיטביים שאליהם יכלו להגיע בעלי איגרות החוב בתנאים שווים. פוטנציאל זה מצריך יצירת כלים להגנה על בעלי איגרות החוב בהסדרי חוב. לצד הצורך בהגנה על זכויות בעלי איגרות החוב ככאלה, קיים גם אינטרס ציבורי מובהק בהגנה על בעלי איגרות החוב. זאת משום שחלק לא מבוטל מהחיסכון הפנסיוני של הציבור מושקע באיגרות חוב אלה. ההסדר המוצע בפרק זה נועד לטפל בקשיים המיוחדים שעמם מתמודדים בעלי איגרות חוב במצבים שבהם החברה מבקשת לערוך שינוי מהותי לרעה בתנאי הפירעון של איגרות החוב. תכליתו של ההסדר המוצע לסייע לצדדים במשא ומתן להסדר חוב, לאפשר לבעלי איגרות החוב לקבל החלטה מושכלת בנוגע לאישור הסדר החוב ולהקנות לבית המשפט כלים להפעלת ביקורת אפקטיבית על התהליך. בסעיף 329 להצעת החוק, מוצע לקבוע כי גיבוש הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב ילווה בידי מומחה מטעם בית המשפט. המומחה יוכל לסייע לצדדים לאורך המשא ומתן, ובסופו יכין חוות דעת לעניין כדאיותו של הסדר החוב המוצע, לבעלי איגרות החוב. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 760 )1 )בחינה אם פעולות או עסקאות שביצע האדם שלגביו מוצע הפטור מאחריות, בתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר החוב, מקימות לבעלי איגרות החוב או לחברה עילות תביעה נגדו, לרבות עילת תביעה לפי סעיף 106(ג( לחוק החברות; )2 )הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות בהתחשב בממצאי הבחינה לפי פסקה )1 ,)והשיקולים למתן הפטור כאמור. )ד( כלל הסדר החוב המוצע תמורה שונה לבעלי איגרות חוב מסדרות שונות, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר המוצע לכל אחת מהסדרות ולהוגנות חלוקת התמורה בין בעלי איגרות החוב. )ה( היה הסדר החוב המוצע חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר לאותם נושים. )ו( השר רשאי לקבוע עניינים נוספים שייכללו בחוות דעת המומחה וכן לקבוע הוראות לעניין מתכונתה ולעניין דרכי המצאתה והמצאת ממצאי בחינת חלוקות העבר. 332 .בית המשפט לא יורה על כינוס אסיפות סוג של בעלי העניין בהסדר חוב מהותי לפי כינוס אסיפות סוג סעיף 322 בטרם קיבל את חוות דעת המומחה ואת ממצאי בחינת חלוקות העבר; מועד כינוס האסיפות שיקבע בית המשפט יהיה זמן סביר לאחר המצאת חוות הדעת וממצאי הבחינה לחברה, לנאמן איגרות החוב, לבעלי איגרות החוב ולבית המשפט. סמכות המומחה מילוי תפקידו.333( .א( החברה ונאמן איגרות החוב ימסרו למומחה כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם לדרוש מידע )ב( סברו החברה או נאמן איגרות החוב כי מידע שדרש מהם המומחה אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאים הם לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותם ממסירת המידע. )ג( בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע לפי סעיף זה, ובכלל זה לאסור את מסירת המידע לבעלי איגרות החוב. שכר והוצאות 334( .א( בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, ורשאי הוא לאשר למומחה לקבל שירותים מבעלי מומחיות אחרים לצורך ביצוע תפקידיו, בעלות שיקבע. )ב( שכר המומחה והעלויות כאמור בסעיף קטן )א( ישולמו בידי החברה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; ואולם היה הסדר החוב חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, יקבע בית המשפט מי יישא בשכר ובעלויות. מינוי המומחה וקבלת חוות הדעת מטעמו יהיו על פי המוצע תנאי לאישור הסדר החוב, אלא אם כן קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין מינויו של מומחה אינו נדרש לשם הגנה על בעלי איגרות החוב )ראו סעיף 329(ג( להצעת החוק(. הוראות פרק זה מבוססות על הוראות סימן ג' לפרק ג' לחלק התשיעי לחוק החברות, שנוספו לחוק האמור במסגרת תיקון מס' 18 לחוק החברות. עם זאת הצעת החוק מבקשת להציע שני שינויים מהדין הקיים בעניין זה שתכליתם לאפשר יותר גמישות בצורך במינוי מומחה ובמועד מינויו. שינויים אלה מוצעים לאור הניסיון שהצטבר מאז כניסתו לתוקף של תיקון מס' 18 ולאור השתכללותו של שוק איגרות החוב מאז. השינוי הראשון המוצע נוגע לביטול החובה למנות את המומחה באופן מיידי עם תחילתו של המשא ומתן לגיבוש הסדר חוב מהותי. שינוי זה בא לידי ביטוי בנוסחו המוצע של סעיף 329 לחוק. סעיף זה שונה מסעיף 350יח לחוק החברות )בנוסחו הקיים( שעליו הוא מבוסס בשני עניינים: ראשית, מוצע להחליף את הדרישה ש"החל משא ומתן" בדרישה ש"התקיים משא ומתן". שנית, מוצע להשמיט את החובה למנות את המומחה "מיד עם תחילת המשא ומתן". שינויים אלה נועדו לאפשר גמישות במינוי המומחה ובעיתוי מינויו, בהתאם לנסיבות העניין. שינוי נוסף שמוצע נוגע להרחבת מתחם שיקול הדעת של בית המשפט לגבי הנסיבות שבהן ניתן שלא למנות מומחה. סעיף 350יח)ג( לחוק החברות )בנוסחו הקיים( קובע דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 761 שמירת הסמכויות של נאמן איגרות החוב 335 .אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של נאמן איגרות החוב לפי כל דין. הליך אישור בלעדי 336 .להסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב יהיה תוקף מחייב כאמור בסעיף 325 רק אם אושר לפי הוראות חלק זה. פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד הגדרות 337 .בפרק זה - "דירקטוריון" - כמשמעותו בחוק החברות, וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות; "משא ומתן מוגן" - משא ומתן לגיבוש הסדר חוב שבמהלכו חלות ההגנות לפי פרק זה. החלטה על פתיחה במשא ומתן מוגן 338( .א( חייב שהוא תאגיד רשאי לפתוח במשא ומתן מוגן, אם הגורם המוסמך אישר כי מתקיימים שניים אלה: של נאמן איגרות 335 .אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של נאמן איגרות החוב לפי כל דין.שמירת הסמכויות החוב אושר לפי הוראות חלק זה.336 .להסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב יהיה תוקף מחייב כאמור בסעיף 325 רק אם הליך אישור בלעדי פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד 337 .בפרק זה - הגדרות "דירקטוריון" - כמשמעותו בחוק החברות, וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות; "משא ומתן מוגן" - משא ומתן לגיבוש הסדר חוב שבמהלכו חלות ההגנות לפי פרק זה. 338( .א( חייב שהוא תאגיד רשאי לפתוח במשא ומתן מוגן, אם הגורם המוסמך אישר כי מתקיימים שניים אלה: החלטה על פתיחה במשא ומתן מוגן כי בית המשפט רשאי שלא למנות מומחה רק בהתקיים נסיבות מיוחדות שיירשמו שבשלהן מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של הנושים. מוצע להגמיש דרישה זו ולקבוע בסעיף 329(ג( המוצע כי בית המשפט רשאי שלא למנות מומחה אם בנסיבות העניין מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של הנושים. מעבר לשינויים אלה מעגן החוק המוצע, בפרק זה, את אותם הסדרים שנקבעו במסגרת תיקון מס' 18 לחוק החברות. פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד כללי פרק זה מציע לקבוע הוראות שיאפשרו לתאגיד לזכות בהגנות בעת ניהול משא ומתן להסדר חוב. תכליתו של פרק זה לבסס מנגנון שיקדם הגעה להסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים. הרצון לייצר תמריץ להסדר חוב מוקדם מבוסס על ההנחה שעריכת הסדר חוב בשלב מוקדם של הקשיים הכלכליים של התאגיד, יעניק לו סיכוי טוב יותר להשתקם. ההגנות שמוצע להעניק לתאגיד הן בלעדיות בהצעת ההסדר ומניעת האפשרות להעמיד את החוב לפירעון מיידי. הגנות אלה יינתנו לתאגיד רק אם הוא מסוגל לשרת את חובותיו בשנה הקרובה לפחות ורק אם עמד בתשלום כל חובותיו )ראו סעיף 338(א( להצעת החוק(. ההגנות המוצעות יאפשרו לתאגיד לנהל משא ומתן בלא חשש וכך יעודדו תאגידים לפתוח מוקדם ככל האפשר, וביוזמתם, בהליכים להסדר חוב. במקביל להגנות מוצע להעניק לנושים כלי פיקוח על הנעשה בתאגיד במהלך ניהול המשא ומתן. זאת כתחליף לאמצעים שניטלים מהם במסגרת ההגנות. הכלי המוצע לעניין זה הוא נציג נושים שתפקידו, בין השאר, לפקח על הנעשה בתאגיד בתקופת המשא ומתן )ראו סעיף 341 להצעת החוק(. המשא ומתן המוגן, על ההוראות החלות עליו לפי פרק זה, נעשה כולו מחוץ לכותלי בית המשפט ואינו דורש את התערבותו. זאת במטרה לייעל ולהוזיל את המנגנון המוצע ומתוך הבנה שלצורך להזדקק לבית משפט עלול להיות אפקט מצנן על תאגידים השוקלים להיכנס למשא ומתן מוגן. כדי לעודד את נושאי המשרה בתאגיד לפתוח במשא ומתן מוגן, מוצע לקבוע כי החלטה לפתוח במשא ומתן מוגן תהווה חזקה חלוטה לכך שדירקטוריון החברה פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון. כך שלא יהיה ניתן לתבוע אותו בשל הפרת חובה זו )ראו סעיף 288(ג( להצעת החוק(. כאמור במבוא לדברי ההסבר לחוק המוצע, מבוססות הוראות פרק זה על המלצות הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל שמינו שר האוצר ונגיד בנק ישראל )להלן - הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל( )לעיון בדוח הוועדה ראו: .gov.mof://http /DebtRegularizationCommittee/Committees/il .Report_Makanot_DebtRegularizationCommittee pdf )ועל טיוטת חוק הסדרי חובות )תיקוני חקיקה(, התשע"ה-2015 ,אשר אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה ביום כ"ה בתמוז התשע"ה )12 ביולי 2015 ,)ומיישמת את המלצות הוועדה. המלצות הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל התרכזו בעיקר בשוק איגרות החוב ובמגזר הפיננסי. החוק המוצע מרחיב את תחולתן של המלצות הוועדה וקובע הסדרים שיאפשרו לכל סוגי התאגידים להשתמש בכלי זה לשם ניהול משא ומתן להסדר חוב. להשלמת התמונה יצוין כי החוק המוצע כולל שני הסדרים נוספים המבוססים על המלצות הוועדה האמורה. האחד נכלל בתיקון עקיף לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 )להלן - חוק ניירות ערך(, בסעיף 364 להצעת החוק, והשני בתיקון עקיף לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013( להלן - חוק הריכוזיות(, בסעיף 370 להצעה. סעיף 338 מוצע לקבוע כי כדי שתאגיד יהיה רשאי לפתוח במשא ומתן מוגן, עליו לקבל אישור מהגורם המוסמך לכך שמתקיימים שני תנאים: הראשון, דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 762 )1 )אין לתאגיד חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע, למעט חוב השנוי במחלוקת בתום לב; )2 )התאגיד יוכל לפרוע את החובות שמועד פירעונם חל בשנה הקרובה, במועדם. )ב( התאגיד ימסור הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן וכן העתק מאישור הגורם המוסמך, לכל הנושים שהוא מעוניין בהגנה מפניהם ולממונה. )ג( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי ההודעה כאמור בסעיף קטן )ב( ואופן מסירתה. )ד( בסעיף זה, "הגורם המוסמך" - )1 )בחברה ציבורית או בחברת איגרות חוב כהגדרתן בחוק החברות ובשותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה בפקודת השותפויות - הדירקטוריון; )2 )בתאגיד אחר - רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של התאגיד. הגנות התאגיד במסגרת משא ומתן מוגן 339( .א( ההגנות שיעמדו לתאגיד כלפי כל נושה שנמסרה לו הודעה לפי סעיף 338(ב( הן אלה: )1 )הנושה לא יהיה רשאי להגיש לבית משפט בקשה להביא הסדר חוב שהציע לאישור בעלי העניין, לפי סעיף 321; )2 )הנושה לא יוכל להעמיד את חובו לפירעון מיידי. )ב( התקופה שבמהלכה יחולו ההגנות לפי סעיף קטן )א( )בפרק זה - תקופת ההגנות( תהיה כמפורט בהודעת התאגיד לפי סעיף 338(ב( בכפוף להוראות אלה: כי חובות התאגיד עד מועד זה נפרעו, מלבד חוב השנוי במחלוקת בתום לב. השני, כי התאגיד יכול לפרוע את חובותיו במועדם בשנה הקרובה. הוראות אלה נועדו למקד את ההסדר המוצע רק לתאגידים שמבקשים להגיע להסדר חוב כאשר הם מצויים בקשיים כלכליים הניתנים לטיפול אפקטיבי יותר. פתיחת תקופת המשא והמתן המוגן תהיה עם מסירת הודעה לנושים שהתאגיד מבקש הגנה מפניהם, ועם מסירת ההודעה לממונה. מוצע כי לעניין חברה ציבורית, חברת איגרות חוב ושותפות מוגבלת ציבורית, הגורם המוסמך לאשר את התקיימותם של תנאי הסף לפתיחה במשא ומתן מוגן יהיה הדירקטוריון. בתאגיד אחר, הגורם המוסמך יהיה רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של התאגיד. ההבדל נובע מכך שעל דירקטוריון בתאגידים הנזכרים בפסקה )1 ) להגדרה "הגורם המוסמך" חלים תנאי כשירות ומומחיות שאינם חלים על דירקטוריונים של תאגידים אחרים. מאחר שכניסה למשא ומתן מוגן מטילה הגבלות על נושי התאגיד, יש צורך באישור של גורם מקצועי לכך שהתאגיד מסוגל לפרוע את חובותיו, ועומד בתשלומם. סעיף 339 מוצע לקבוע את ההגנות שיעמדו לתאגיד מפני הנושים שנמסרה להם הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן. ההגנה הראשונה המוצעת היא תקופת בלעדיות. משמעותה של הבלעדיות היא שרק התאגיד יהיה רשאי להציע )באותה תקופה( מתווה של הסדר חוב, כך שהנושים לא יוכלו לכפות על התאגיד הסדר חוב. ההגנה השנייה המוצעת היא כי נושי התאגיד לא יהיו רשאים להעמיד את החוב של התאגיד לפירעון מיידי. הגנה זו מונעת מהנושים, במרבית המקרים, את האפשרות לפתוח לגבי התאגיד בהליכי חדלות פירעון. זאת משום שעל פי החוק המוצע נושה בחוב עתידי אינו יכול להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד, למעט במקרים שבהם התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף את נושיו או להבריח נכסים )ראו סעיף 9(ג( להצעת החוק(. לתאגיד הנמצא במשא ומתן מוגן אין חובות שלא נפרעו, שכן זהו אחד מתנאי הסף לכניסה למשא ומתן מוגן. לכן, הדרך היחידה שבה היו הנושים יכולים לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד היתה באמצעות העמדת החוב לפירעון מיידי. ההגנה המוצעת אינה מאפשרת להעמיד חוב לפירעון מיידי ועל כן היא מונעת מהנושים את האפשרות לפתוח לגבי התאגיד הליכי חדלות פירעון, אלא במקרים שבהם התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף את נושיו או להבריח נכסים. האפשרות לקבל סעד של הקפאת הליכים אינה ניתנת כהגנה במסלול זה. המסלול מוצע רק לתאגיד שיכול לשלם דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 763 )1 )תקופת ההגנות תחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו; )2 )תקופת ההגנות לא תעלה על שישה חודשים ממועד אישור הגורם המוסמך לפי סעיף 338(א(; )3 )התקיימה עילה להעמדת חוב לפירעון מיידי - תסתיים תקופת ההגנות, לגבי כל הנושים, בתום 45 ימים מהיום שנמסרה לתאגיד הודעה על קיום העילה, אך לא יאוחר מתום התקופה שבפסקה )2;) )4 )לא שילם התאגיד חוב במועדו, תפקע תקופת ההגנות. סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה 340( .א( בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, להסיר את ההגנות הקבועות בסעיף 339(א( החלות כלפיו, כולן או חלקן, או להעניק לו סעד אחר כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא כי תחולת ההגנות עלולה לפגוע בנושה פגיעה מהותית; לעניין זה יראו את ההגנות כעלולות לפגוע פגיעה מהותית בנושה, בין השאר, אם קיים חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו, להבריח את נכסיו או לפגוע בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה. מינוי נציג הנושים 341( .א( הודיע תאגיד על פתיחה במשא ומתן מוגן, ימנו הנושים נציג מטעמם )בפרק זה - נציג הנושים( שינהל בשמם את המשא ומתן ויהיה משקיף מטעמם בישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו. )ב( לא מונה נציג הנושים בתוך 21 ימים ממועד אישור הגורם המוסמך כאמור בסעיף 338(א(, ימנה הממונה את נציג הנושים מתוך רשימה שגיבש לאחר התייעצות עם ראש רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים. )ג( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מינוי נציג הנושים, כשירותו, שכרו וגיבוש הרשימה בידי הממונה. )1 )תקופת ההגנות תחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו; )2 )תקופת ההגנות לא תעלה על שישה חודשים ממועד אישור הגורם המוסמך לפי סעיף 338(א(; )3 )התקיימה עילה להעמדת חוב לפירעון מיידי - תסתיים תקופת ההגנות, לגבי כל הנושים, בתום 45 ימים מהיום שנמסרה לתאגיד הודעה על קיום העילה, אך לא יאוחר מתום התקופה שבפסקה )2;) )4 )לא שילם התאגיד חוב במועדו, תפקע תקופת ההגנות. 340 .בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, להסיר את ההגנות הקבועות בסעיף 339(א( החלות כלפיו, כולן או חלקן, או להעניק לו סעד אחר כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא כי תחולת ההגנות עלולה לפגוע בנושה פגיעה מהותית; לעניין זה יראו את ההגנות כעלולות לפגוע פגיעה מהותית בנושה, בין השאר, אם קיים חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו, להבריח את נכסיו או לפגוע בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה. סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה 341( .א( הודיע תאגיד על פתיחה במשא ומתן מוגן, ימנו הנושים נציג מטעמם )בפרק זה - נציג הנושים( שינהל בשמם את המשא ומתן ויהיה משקיף מטעמם בישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו. מינוי נציג הנושים )ב( לא מונה נציג הנושים בתוך 21 ימים ממועד אישור הגורם המוסמך כאמור בסעיף 338(א(, ימנה הממונה את נציג הנושים מתוך רשימה שגיבש לאחר התייעצות עם ראש רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים. )ג( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מינוי נציג הנושים, כשירותו, שכרו וגיבוש הרשימה בידי הממונה. את חובותיו בתקופה הקרובה ולכן אינו נזקק להקפאת הליכים. תקופת המשא ומתן המוגן תיקצב בידי התאגיד בהודעה לנושה שכלפיו הוא מבקש הגנה, ותחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו. תקופה זו לא תעלה על שישה חודשים מהיום שבו ניתן אישור הגורם המוסמך. היא תסתיים בתום המועד שקצב התאגיד )לגבי נושה מסוים, בהודעה(, או בחלוף 45 ימים מיום שבו התקיימה עילה להעמדת חוב של התאגיד לפירעון מיידי. כמו כן, מוצע כי התקופה תסתיים אם התאגיד לא שילם חוב במועדו. סעיף 340 ההגנות הניתנות לתאגיד במסגרת המשא ומתן המוגן מונעות מהנושים להפעיל כלים חוזיים לשם הגנה על עניינם. הכלי העיקרי הנמנע מהנושים הוא האפשרות להעמיד את החוב לפירעון מיידי. מניעת האפשרות להעמדה לפירעון מיידי אינה מאפשרת לנושים, במרבית המקרים, לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד ועלולה גם למנוע מהם את האפשרות לממש שעבודים. הגנות אלה מופעלות בלא התערבות בית המשפט ועל כן אין גורם המפקח על כך שעניינם של הנושים נשמר. כדי לפתור קושי זה, מוצע לאפשר לנושה לפנות לבית המשפט בבקשה שיסיר אחת מההגנות אם מצא כי תחולת ההגנות עלולה לפגוע בנושה פגיעה מהותית. לצורך זה, מוצע למנות מקרים שבהם, בין השאר, יראו את ההגנות ככאלה שעלולות לפגוע בנושה פגיעה מהותית. מדובר במקרים שבהם קיים חשש ממשי שהתאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, פועל להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו, או פוגע בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה. יצוין כי האירועים המנויים בהצעת החוק כדוגמה למקרים שבהם יראו את ההגנות ככאלה שעלולות לפגוע פגיעה מהותית בנושה זהים לאירועים שבהם נושה בחוב שטרם הגיע מועד פירעונו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים )ראו סעיף 9(ג( להצעת החוק(. זאת משום שהרציונל בשני המקרים זהה ונועד להגן על הנושה מפני ניצול לרעה של ההליכים בידי החייב. סעיף 341 על פי המוצע, עם הודעת התאגיד על פתיחה במשא ומתן מוגן ימנו הנושים נציג מטעמם, שיכונה בפרק זה נציג הנושים. לנציג הנושים שני תפקידים: תפקידו הראשון הוא לנהל את המשא ומתן עם התאגיד בשם הנושים. כך, ירוכז ניהול המשא ומתן בידי גורם אחד ויהיה ניתן לייעל את הליכי המשא ומתן להסדר החוב. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 764 מעמדו של נציג הנושים בדירקטוריון כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל.342 .נציג הנושים רשאי להיות נוכח בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו ולקבל 343( .א( התאגיד ימסור לנציג הנושים, זמן סביר לפני קבלת החלטה בעניינים המפורטים זכות לקבל מידע להלן, את כל המידע הנוגע לאותו עניין: )1 )חלוקה לחברי התאגיד; )2 )עסקה חריגה; )3 )עסקה המנויה בסעיף 270 לחוק החברות. )ב( התאגיד ידווח מדי חודש לנציג הנושים על ההיקף הצפוי של הוצאות הנהלה וכלליות כמשמעותן בכללי החשבונאות המקובלים. )ג( התאגיד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע תנאים למסירת מידע לפי סעיף זה או בבקשה לפטור אותו ממסירת מידע לנציג הנושים או לנושים בשל סודיותו. )ד( בסעיף זה, "חלוקה" ו"עסקה חריגה" - כהגדרתן בחוק החברות. 344 .סבר נציג הנושים כי פעולה שבכוונת התאגיד לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה דיווח לנושים לפגוע בנושים, ידווח על כך לנושים בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם ודרכי הפעולה האפשריות של הנושים. חזקה לעניין חובת זהירות המשרה בתאגיד, כהחלטה שהיא לטובת התאגיד.345 .החלטת תאגיד לפתוח במשא ומתן מוגן יראו אותה, לעניין חובת הזהירות של נושאי תפקידו השני הוא לפקח על התנהלות התאגיד בשם הנושים בתקופת המשא ומתן המוגן. פיקוח זה נועד להוות משקל נגד להגנות שמקבל התאגיד בתקופה זו. הפיקוח חשוב במיוחד בתקופה זו שבמהלכה מתרחב ניגוד העניינים בין חברי התאגיד לנושיו. כדי לתת מענה למצב שבו הנושים לא יצליחו להגיע להסכמה על זהות הנציג, מוצע לקבוע כי אם לא מינו הנושים נציג בתוך 21 ימים מיום אישור הגורם המוסמך, ימנה הממונה את הנציג מתוך רשימה שיגבש. את הרשימה יגבש הממונה בהתייעצות עם ראש רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים. סעיפים סעיפים אלה עוסקים בסמכויות שיוקנו לנציג 342 עד 344 הנושים לצורך הפיקוח על התנהלות התאגיד. כדי שנציג הנושים יוכל לפקח על התנהלות התאגיד מוצע לקבוע, בסעיף 342 להצעת החוק, כי נציג הנושים רשאי להשתתף כמשקיף בכל ישיבות הדירקטוריון והוא זכאי לקבל כל מידע שדירקטור בתאגיד זכאי לקבל. עוד מוצע כי התאגיד ימסור לנציג הנושים מידע אודות החלטות מהותיות של התאגיד זמן סביר לפני קבלת ההחלטה. החלטות מהותיות הן החלטה על חלוקת דיבידנד, על עסקה חריגה או על עסקת בעלי עניין )ראו סעיף 343 להצעת החוק(. עוד מוצע כי התאגיד ידווח מידי חודש לנציג הנושים על היקף ההוצאות הצפוי בסעיפי "הנהלה וכלליות", כמשמען בכללי חשבונאות מקובלים. יובהר שמסירת מידע לנציג הנושים אינה פוטרת את התאגיד מכל חובת דיווח אחרת שהוא חייב בה. מוצע לאפשר לתאגיד לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת מידע לנציג הנושים או לנושים, בשל סודיות המידע. יובהר כי על פי המוצע אין לנציג הנושים סמכויות אופרטיביות. הוא לא יכול למנוע מהתאגיד לחלק דיבידנדים, לבצע עסקאות חריגות או עסקאות עם בעלי עניין או להגביל את היקף ההוצאות של התאגיד. במקרים שבהם נציג הנושים סבור שהפעולה עלולה לפגוע בנושים, סמכותו מתמצה בהעברת המידע הרלוונטי לנושים עצמם, בצירוף חוות דעתו )ראו סעיף 344 להצעת החוק(. סעיף 345 במטרה לתמרץ תאגידים להיכנס למסלול המשא ומתן המוגן ולפתוח בשלב מוקדם של קשייהם הכלכליים במשא ומתן להסדר חוב, מוצע לקבוע חזקה כי החלטת נושאי המשרה לפתוח במשא ומתן מוגן היא החלטה לטובת התאגיד.  






אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
    
עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד 
נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד 
נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד יפית לוי
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי
מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק
מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי
מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב

אין תגובות:

פרסום תגובה