יום שישי, 6 בינואר 2017

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק ה'/ עו"ד נועם קוריס

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק ה'/ עו"ד נועם קוריס



חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם מעמד הנושים 257( .א( בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם לפי חוק זה יתחשבו בית המשפט, הממונה והנאמן, ככל האפשר, בעמדת הנושים המובטחים ושאינם מובטחים. )ב( עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים תיקבע באסיפת נושים או בוועדת הנושים; היתה סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים, תכריע עמדת האסיפה. )ג( בית המשפט רשאי להחליט על סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם החלטה אלא לאחר שנתן הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביהם. א. החובות של החייב והנושה כרוכים זה בזה - במקרה זה ברור שהצדדים הסתמכו על זכות הקיזוז וראו את מערכת היחסים הכלכלית ביניהם כמערכת שלובה של חובות וזכויות. פגיעה בזכות הקיזוז בנסיבות אלה עלולה לפגוע ביכולתו של החייב להיכנס למערכת מסוג זה. ב. נטילת החובות ההדדיים וההסתמכות על זכות הקיזוז היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החייב או הנושה - במקרה זה ברור כי לפחות אחד מהצדדים הסתמך על זכות הקיזוז כחלק ממהלך עסקיו הרגיל. פגיעה בזכות הקיזוז בקשר לעסקאות מסוג זה עלולה לפגוע ביכולתו של החייב להתקשר בעסקאות כאלה שכן הצד השני לעסקה לא יוכל להשתמש בזכות הקיזוז שעליה הוא מבסס את עסקיו. ג. החובות ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980 ,או לפי סעיפים 312 או 315 לחוק הביטוח הלאומי - במקרה זה ההסתמכות מבוססת על הוראת חוק ספציפית הקובעת כי רשויות המס והביטוח הלאומי זכאיות לקזז חובות כנגד זכויות. את זכות הקיזוז ניתן להפעיל רק לגבי חובות עבר, כלומר, ניתן לקזז חוב עבר שהחייב חב לנושה מחוב עבר שהנושה חב לחייב. הוראה זו דומה להוראה הקיימת היום בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל. עם זאת, החוק המוצע אינו מבחין בין חובות מותנים לחובות שאינם מותנים וקובע כי כל חוב עבר ניתן לקיזוז. הטעם לכך הוא שלעניין זכות הקיזוז והתכליות שבבסיסה, אין הבחנה עניינית בין חובות קיימים או מותנים. בנוסף, החרגתם של חובות מותנים מזכות הקיזוז מייצרת תמריץ לנושים בעלי זכות קיזוז לנסות ולהקדים את מועד קיום התנאי כדי שחובם יהפוך ודאי. תמריץ זה עלול לפגוע בהתנהלותו של החייב קודם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים, וכך לפגוע בסיכוייו להשתקם. ההסדר המוצע בעניין זה מבקש לשנות את הדין הקיים בהתאם לפסיקה )ראו: ע"א 90/4316 הספקה חברה מרכזית לחקלאים נ' אגרא אבן יהודה אגודה חקלאית שיתופית פ"ד מט)2 )133( 1995.)) סעיף 256 כדי שהנאמן יוכל לדעת באופן מלא מהו מצבו הכלכלי של החייב, מוצע לחייב נושה שיש לו זכות קיזוז להודיע על כך לנאמן בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על מתן הצו לפתיחת הליכים. חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם כללי חלק זה קובע הוראות בעניין מעמדם של הנושים בהליכי חדלות הפירעון. הליכי חדלות פירעון מתנהלים במידה רבה בעבור הנושים ועל כן יש טעם להקנות להם את הכוח לנהל את ההליכים. אלא שניהול הליכי חדלות פירעון בידי הנושים מעלה כמה קשיים, בעיקר יישומיים, כפי שיפורט להלן. ראשית, הנושים אדישים בדרך כלל להליכים. זאת בעיקר במקרים שבהם התועלת שצפויה לצמוח להם מפיקוח על ההליכים נמוכה מהעלויות הכרוכות בפיקוח. שנית, האינטרסים של הנושים אינם זהים. לכן ניהול ההליכים בידי הנושים עלול להקשות על יכולתם לקבל החלטות. שלישית, הליך כינוס הנושים באסיפות נושים לצורך קבלת החלטות הוא הליך יקר ומסורבל. המעמד המוקנה בהצעת החוק לנושים בהליכי חדלות הפירעון נגזר מהאיזון בין המאפיינים הנזכרים לעיל. ההסדר המוצע נועד לאפשר לנושים לפקח על הליכי חדלות הפירעון בלי לפגוע יתר על המידה בתקינותם ויעילותם של ההליכים. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי הליכי חדלות פירעון לא ינוהלו בידי הנושים אלא בידי הנאמן תחת פיקוחו של בית המשפט או הממונה. על בית המשפט, הממונה והנאמן להתחשב בעמדתם של הנושים אך ההחלטה הסופית תתקבל על פי המוצע בידי בית המשפט, הממונה או הנאמן - כל אחד בהתאם לסמכותו לפי החוק. מעמדם של הנושים יהיה על פי המוצע מעמד מייעץ בלבד. עם זאת, מוצע להקנות לנושים סמכויות פיקוח מסוימות על ניהול ההליכים בידי הנאמן וכן את ההזדמנות להישמע לפני קבלת החלטות משמעותיות, הכול כמפורט להלן. סעיף 257 מוצע לקבוע כי בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם על פי החוק המוצע, על בית המשפט, הממונה והנאמן להתחשב ככל האפשר בעמדת הנושים המובטחים והנושים שאינם מובטחים. הוראה זו קובעת את העיקרון שבבסיס חלק זה ולפיו מעמד הנושים הוא מעמד מייעץ בלבד. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 731 258( .א( היה החייב תאגיד, רשאי בית המשפט לאפשר לנושה לעיין במסמכי התאגיד או זכות עיון במסמכים במסמך אחר המצוי בידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ורשאי בית המשפט לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. )ב( היה החייב יחיד, רשאי הממונה לאפשר לנושה לעיין במסמך המצוי בידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הממונה לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. )ג( הוראות סעיף זה לא יחולו על פרוטוקולים של חקירה או בירור שניהל הנאמן לפי סעיפים 50 ,152 ,281 או 291 ועל מידע שנמסר לנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיפים 49 ו–149. זכותו של נושה חדלות הפירעון.259 .נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי לפנות לבית המשפט 260( .א( הנאמן רשאי לכנס אסיפת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדת הנושים.כינוס אסיפת נושים )ב( הנאמן יכנס אסיפת נושים, לפי הוראת בית משפט או הממונה או לבקשת ועדת הנושים או לבקשת נושים המחזיקים יחד ב–%25 לפחות מערך תביעות החוב, כדי לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים. 258( .א( היה החייב תאגיד, רשאי בית המשפט לאפשר לנושה לעיין במסמכי התאגיד או במסמך אחר המצוי בידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ורשאי בית המשפט לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. זכות עיון במסמכים )ב( היה החייב יחיד, רשאי הממונה לאפשר לנושה לעיין במסמך המצוי בידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הממונה לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. )ג( הוראות סעיף זה לא יחולו על פרוטוקולים של חקירה או בירור שניהל הנאמן לפי סעיפים 50 ,152 ,281 או 291 ועל מידע שנמסר לנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיפים 49 ו–149. חדלות הפירעון.259 .נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי זכותו של נושה לפנות לבית המשפט 260( .א( הנאמן רשאי לכנס אסיפת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדת הנושים.כינוס אסיפת נושים )ב( הנאמן יכנס אסיפת נושים, לפי הוראת בית משפט או הממונה או לבקשת ועדת הנושים או לבקשת נושים המחזיקים יחד ב–%25 לפחות מערך תביעות החוב, כדי לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים. הנושים המובטחים יכולים בדרך כלל לייצג את עניינם הפרטי. לעומת זאת ביחס לנושים הלא מובטחים קיימת במקרים רבים בעיית נציג, הנובעת מפיזורם של נושים אלה והאינטרס הכלכלי הקטן שיש להם להשתתף בהליכים. כדי לתת מענה לבעיה זו, מוצע לקבוע כי עמדת הנושים תיקבע באמצעות אסיפת הנושים וועדת הנושים. אלה הם למעשה האורגנים של הנושים שאינם נושים מובטחים. במקרה של סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים, מוצע שעמדת אסיפת הנושים היא שתכריע. כמו כן מוצע להסמיך את בית המשפט להחליט על סוגי עניינים שבהם הנאמן לא יקבל החלטה לפני שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להביע את עמדתה. מנגנון זה נועד, מצד אחד, לאפשר לוועדה להביע את עמדתה בנקודות מפתח בהליך חדלות הפירעון, ומצד שני, לוודא כי פיקוחם של הנושים לא ישתק את פעולת הנאמן ויפגע בניהול התקין של ההליכים. סעיף 258 סעיף זה קובע הוראות לעניין זכות העיון של הנושים במסמכים הנוגעים לחייב. לעניין תאגיד, מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי לאפשר לנושה לעיין במסמכים אלה אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הצורך בביקורת שיפוטית על זכות העיון נועד למנוע פגיעה בסודות מסחריים של התאגיד או עשיית שימוש לרעה מסוג אחר בזכות זו בידי הנושים. מטעם זה מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי לקבוע תנאים ומגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. לעניין יחיד מוצע לקבוע כי זכות העיון תיקבע בידי הממונה, האחראי על ניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים. במסגרת הפעלת סמכותו זו, על הממונה לבחון גם את הפגיעה בפרטיות הכרוכה במתן זכות העיון במידע. מוצע להבהיר שהוראות סעיף זה לא יחולו על פרוטוקולים של חקירה או בירור או על מידע שנמסר מרשות המסים או מתאגיד בנקאי, כמפורט בסעיף. בנושאים אלה נקבעו בחוק המוצע הגבלות ואיזונים ספציפיים המתאימים לסוגי מידע אלה ולנסיבות העניין. סעיף 259 מוצע לקבוע כי כל נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכריע בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון. הבקשות יוגשו לבית המשפט הן בהליך חדלות פירעון לגבי תאגיד, המתנהל ממילא לפני בית המשפט, והן בהליך כאמור בעניינו של יחיד, שעל ניהולו מופקד הממונה. ההצדקה לפנייה לבית המשפט בשני המקרים טמונה באופי ההכרעה הנדרשת במקרה זה שהיא באופייה הכרעה בסכסוך. להשלמת התמונה יוזכר כי בסעיף 206 לחוק מוצע לקבוע כי בהליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל, רשאי הנושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל בעניינים שבסמכותו של הרשם. סעיף 260 מוצע להסמיך את הנאמן לכנס, בכל עת, אסיפת נושים כדי לשמוע את עמדתם. בנוסף, רשאים על פי המוצע בית המשפט והממונה להורות לנאמן לכנס אסיפת נושים, וכן רשאים ועדת הנושים או נושים המחזיקים ב–%25 מערך תביעות החוב לבקש מהנאמן לכנסה. כינוס האסיפה באופן זה יכול שיהיה לצורך קבלת דיווח מהנאמן על פעולותיו או כדי שהנאמן ישמע את עמדת הנושים. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 732 אסיפת נושים ראשונה 261( .א( בהליכי חדלות פירעון של תאגיד יכנס הנאמן אסיפה ראשונה של הנושים בתוך 90 ימים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים או במועד אחר שיורה בית המשפט, אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה, כי בנסיבות העניין אין בכינוס אסיפה כאמור תועלת לניהול ההליכים. )ב( בהליכי חדלות פירעון של יחיד רשאי הנאמן לכנס אסיפה ראשונה של הנושים אם סבר כי יש בכך תועלת לניהול ההליכים. )ג( הנאמן יכין, עד שבעה ימים לפני מועד כינוס האסיפה הראשונה, דוח ראשוני לעניין מצבו הכלכלי של החייב ולעניין הפעולות שנקט הנאמן עד למועד כינוס האסיפה; הדוח יועמד לעיון הנושים בדרך שיקבע השר. )ד( באסיפה הראשונה יחליטו הנושים על היקף מעורבותם בהליכי חדלות הפירעון, ובכלל זה יחליטו בעניינים אלה: )1 )האם למנות ועדת נושים; )2 )לגבי חייב שהוא תאגיד - האם לבקש מבית המשפט להורות על החלפת הנאמן שמינה. סדרי פעולה של אסיפת הנושים חוב לפי הוראות חוק זה, לפי ערך תביעת החוב שהגיש.262( .א( זכות ההצבעה באסיפת הנושים תהיה לנושה שאינו נושה מובטח, שהגיש תביעת )ב( היה חשש כי תביעת חוב שהגיש נושה אינה תואמת את סכום החוב שבו הוא נושה בפועל וכי התביעה הוגשה מתוך כוונה להשפיע על זכות ההצבעה שלו, רשאי הנאמן לבחון את התביעה לצורך קביעת זכות ההצבעה של הנושה. סעיף 261 אסיפת הנושים הראשונה חשובה לשם הנעת הנושים להשתתף בהליכי חדלות הפירעון. מנגד, כינוסה של אסיפת נושים כרוך בעלויות לא מבוטלות ולכן לעתים הנזק שבכינוסה עולה על התועלת שבכך. לפי הדין הקיים, על הנאמן לכנס אסיפת נושים ראשונה עם מתן צו הכינוס או צו הפירוק, זאת לפי סעיף 26(א( לפקודת פשיטת הרגל או סעיף 308 לפקודת החברות. ואולם הניסיון מראה כי ברובם המכריע של הליכי חדלות פירעון של יחידים הנושים אינם מתייצבים לאסיפה ואין כל תועלת בקיומה. לאור זאת, הנחה הכונס הרשמי )הממונה - בחוק המוצע( עוד בשנת 2009 שלא לקיים אסיפת נושים ראשונה בהליכי חדלות פירעון של יחידים אלא במקרים יוצאי דופן. כמו כן, לעתים גם בהליכי חדלות פירעון של תאגידים אין צורך בכינוסה של אסיפה זו. מוצע לעגן את ההנחיה הנזכרת בחוק המוצע ולקבוע כי בהליכי חדלות פירעון של תאגיד על הנאמן לכנס אסיפת נושים ראשונה בתוך 90 ימים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים. זאת אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה כי בנסיבות העניין אין בכך צורך )סעיף קטן )א( המוצע(. לעומת זאת, בהליכי חדלות פירעון של יחידים מוצע להפוך את ברירת המחדל ולקבוע כי כינוס אסיפת הנושים הראשונה אינו בגדר חובה. הנאמן יכנסה רק אם סבר כי יש בכך תועלת להליכי חדלות הפירעון )סעיף קטן )ב( המוצע(. לקראת אסיפת הנושים הראשונה, מוצע שהנאמן יכין דוח בדבר מצבו הכלכלי של החייב והפעולות שנקט הנאמן ממינויו ועד מועד הכנת הדוח. זאת כדי שיהיה לפני הנושים מידע מעודכן על אודות הליכי חדלות הפירעון. הדוח יועמד לעיון הנושים שבעה ימים לפחות לפני מועד כינוס האסיפה הראשונה, בדרך שיקבע השר בתקנות. השהות של 90 ימים הניתנת לנאמן עד לכינוס אסיפת הנושים הראשונה נחוצה כדי לאפשר לו להתמקד, עם כניסתו לתפקיד, בפעולות הדחופות הדרושות לקידום הליכי חדלות הפירעון. באסיפה הראשונה נדרשים הנושים להחליט על היקף המעורבות שלהם בהליכי חדלות הפירעון. בכלל זה עליהם להחליט אם למנות ועדת נושים. יצוין כי החלטה זו דורשת, לפי סעיף 263(א( המוצע, את אישור בית המשפט או הממונה. בנוסף, בהליכי חדלות פירעון של תאגיד על הנושים להחליט באסיפה הראשונה אם לבקש מבית המשפט להחליף את הנאמן. זאת משום שלעתים במועד מינוי הנאמן אין לנושים אפשרות מעשית לבחון ולהמליץ לבית המשפט על זהותו של הנאמן. סעיף 262 סעיף זה קובע את סדרי הפעולה של אסיפת הנושים. מוצע לקבוע כי לשם קבלת זכות ההצבעה באסיפת הנושים די בהגשת תביעת חוב ואין צורך בהכרעה בה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 733 )ג( החלטה באסיפת הנושים תתקבל בידי המצביעים באסיפה המחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב; לעניין זה, "מצביעים" - למעט מי שנמנעו בהצבעה. )ד( נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת נושים בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו. )ה( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של אסיפת הנושים ובכלל זה הוראות לעניין זכות ההצבעה באסיפת הנושים, ולעניין הצבעה באמצעות שלוח. מינוי ועדת נושים 263( .א( אסיפת הנושים רשאית למנות, באישור בית המשפט או הממונה, ועדת נושים שתייצג את עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון. )ב( החברים בוועדת הנושים יהיו נושים או מי מטעמם ומספרם לא יעלה על חמישה, אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה אחרת. )ג( בוועדה יינתן ייצוג הולם לסוגי הנושים; בית המשפט רשאי לשנות את הרכב ועדת הנושים שעליו החליטה אסיפת הנושים אם מצא כי אין בו ייצוג הולם לסוגי הנושים. )ד( ישיבה ראשונה של ועדת הנושים תתקיים בתוך 30 ימים מיום שמונתה או במועד אחר שעליו תחליט אסיפת הנושים. )ה( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של ועדת הנושים; ועדת הנושים תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בידי השר. )ג( החלטה באסיפת הנושים תתקבל בידי המצביעים באסיפה המחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב; לעניין זה, "מצביעים" - למעט מי שנמנעו בהצבעה. )ד( נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת נושים בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו. )ה( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של אסיפת הנושים ובכלל זה הוראות לעניין זכות ההצבעה באסיפת הנושים, ולעניין הצבעה באמצעות שלוח. 263( .א( אסיפת הנושים רשאית למנות, באישור בית המשפט או הממונה, ועדת נושים שתייצג את עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון. מינוי ועדת נושים )ב( החברים בוועדת הנושים יהיו נושים או מי מטעמם ומספרם לא יעלה על חמישה, אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה אחרת. )ג( בוועדה יינתן ייצוג הולם לסוגי הנושים; בית המשפט רשאי לשנות את הרכב ועדת הנושים שעליו החליטה אסיפת הנושים אם מצא כי אין בו ייצוג הולם לסוגי הנושים. )ד( ישיבה ראשונה של ועדת הנושים תתקיים בתוך 30 ימים מיום שמונתה או במועד אחר שעליו תחליט אסיפת הנושים. )ה( השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של ועדת הנושים; ועדת הנושים תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בידי השר. זאת משום שאסיפות הנושים מתכנסות במקרים רבים בשלבי הפתיחה של ההליכים כאשר תביעות החוב טרם הוכרעו )סעיף קטן )א((. כדי למנוע אפשרות לנצל לרעה כלל זה באמצעות הגשת תביעות חוב "מנופחות", מוצע לקבוע במקרה שבו מתעורר חשש כזה, יהיה הנאמן רשאי לבחון את התביעה לגופה לצורך קביעת זכות ההצבעה של הנושה )סעיף קטן )ב((. עוד מוצע לקבוע כי החלטות אסיפת הנושים יתקבלו ברוב רגיל של המשתתפים בהצעה, לפי ערך החוב )סעיף קטן )ג((. על הנושה להשתמש בזכות ההצבעה שלו באסיפת הנושים בתום לב, ולהימנע מניצול לרעה של כוחו )סעיף קטן )ד((. עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין סדרי הפעולה של אסיפת הנושים, ובכלל זה לעניין זכות ההצבעה בה וכן לעניין הצבעה באמצעות שלוח. סעיף זה מבוסס על פרק ג' לתקנות פשיטת הרגל, העוסק באסיפת הנושים. סעיף 263 אסיפת הנושים היא בדרך כלל גוף מרובה משתתפים. גוף כזה אינו מתאים לדיונים מורכבים ולפיקוח הדוק על הליכי חדלות הפירעון. כמו כן, כינוסו של גוף כזה עלול להיות כרוך בעלויות גבוהות. מינוי ועדת נושים יכול להוות פתרון הולם לקשיים אלה. ועדת נושים היא גוף קטן ולכן ביכולתה לפקח בדרך יעילה וזולה על ההליכים. יתרון נוסף של ועדת הנושים הוא שניתן למסור לה מידע רגיש על אודות החייב בלי שמידע זה יהפוך להיות פומבי ויפגע בחייב. על כן מוצע לקבוע כי אסיפת הנושים תהיה רשאית למנות ועדת נושים מטעמה שתייצג את עמדת הנושים שאינם מובטחים ותפעל לקידום עניינם. עם זאת מוצע לקבוע כי מינויה של ועדת נושים מותנה באישור בית המשפט או הממונה. הטעם לכך הוא שלמינויה של ועדת נושים גם חסרונות. היא עלולה לפגוע ביעילות ההליכים. בנוסף, הוצאות כינוס ועדת הנושים נופלות על קופת הנשייה משום שמעמדן של הוצאות אלה הוא כמעמד הוצאות הליכי חדלות פירעון. אישורו של בית המשפט או הממונה למינויה של ועדת הנושים יבטיח כי זו תמונה רק במקרים המתאימים. בנוסף, כדי שוועדת הנושים תוכל לפעול בדרך יעילה וחסכונית מוצע לקבוע כי מספר החברים בוועדה יהיה חמישה לכל היותר, אלא אם כן קבע בית המשפט או הממונה אחרת. הוועדה משמשת זרוע ביצוע של אסיפת הנושים, ולכן מוצע כי בהרכב הוועדה יינתן ייצוג הולם לסוגים השונים של הנושים. אם מצא בית המשפט שהרכב הוועדה אינו מייצג באופן הולם את סוגי הנושים, הוא יהיה רשאי לשנות את הרכבה. מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של הוועדה, וככל שלא קבע - הם יוכלו להיקבע בידי הוועדה עצמה. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 734 שמיעת עמדת ועדת הנושים הממונה בכל עניין במסגרת הליכי חדלות הפירעון.264( .א( ועדת הנושים רשאית להציג את עמדתה לפני הנאמן, לפני בית המשפט או לפני )ב( מונתה ועדת נושים, יקבל הנאמן החלטה בעניינים המנויים להלן רק לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה בתוך פרק הזמן שיורה בהתאם לנסיבות העניין ולצורכי הניהול התקין והיעיל של ההליכים: )1 )תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם החייב; )2 )העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו; )3 )שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה; )4 )נטילת אשראי חדש; )5 )פשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה; )6 )כל עניין שעליו החליט בית המשפט לפי סעיף 257(ג( כי על הנאמן לשמוע את עמדת ועדת הנושים לגביו; )7 )כל עניין נוסף שקבע השר. )ג( מונתה ועדת נושים, יקבל בית המשפט החלטה לעניין שכרו של הנאמן רק לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה. )ד( בכל עניין שבו יש לתת הזדמנות לוועדת הנושים להשמיע את עמדתה לפי סעיפים קטנים )ב( ו–)ג(, תינתן הזדמנות גם לנושים המובטחים להשמיע את עמדתם. סמכות ועדת הנושים לדרוש מידע 265( .א( בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד רשאית ועדת הנושים לדרוש מהנאמן כל מידע המצוי בידיו והדרוש לה לשם מילוי תפקידה; סבר הנאמן כי מידע שדרשה ממנו ועדת הנושים אינו נחוץ לה לשם מילוי תפקידה, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע; בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע, ובכלל זה לאסור את מסירתו. מועד ישיבתה הראשונה של הוועדה יהיה במועד שעליו תחליט אסיפת הנושים הממנה את הוועדה, ואם לא נקבע מועד - בתוך 30 ימים מיום שמונתה. סעיף 264 תפקידה של ועדת הנושים הוא לפעול לקידום עניינם של הנושים שאינם מובטחים. היא רשאית להציג את עמדת הנושים לפני הנאמן, בית המשפט או הממונה. בנושאים מהותיים שיימנו להלן על הנאמן לתת לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה בטרם שיקבל לגביהם החלטה. זאת משום שמדובר בנושאים שיש להם השפעה ניכרת על נכסי קופת הנשייה והליכי חדלות הפירעון. מוצע לקבוע כי ההזדמנות להישמע בנושאים כאלה תינתן בהתאם לנסיבות. זאת, מאחר שפרק הזמן שהנאמן יכול להמתין לעמדת ועדת הנושים בטרם קבלת ההחלטה משתנה בהתאם לסוג ההחלטה ודחיפותה. נושאים אלה כוללים תביעה או התגוננות בהליכים משפטיים בשם החייב; העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו; שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה; נטילת אשראי חדש ופשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לחוב, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה. כמו כן יידרש הנאמן לתת לוועדת הנושים אפשרות להשמיע את עמדתה לגבי החלטות מסוגים שקבע בית המשפט או בעניינים נוספים שקבע השר, לפני שיחליט בהן. לבסוף, מוצע לקבוע כי אם מונתה ועדת נושים, ישמע בית המשפט את עמדתה טרם קבלת החלטה לגבי שכרו של הנאמן. ועדת הנושים מייצגת את עניינם של הנושים הלא מובטחים. כדי שתהיה לפני הנאמן תמונה מלאה ומאוזנת מוצע לקבוע כי בכל עניין שבו יש לתת לוועדת הנושים הזדמנות להביע את עמדתה, תינתן הזדמנות גם לנושים המובטחים להביע את עמדתם. סעיף 265 מוצע כי בהליכי חדלות פירעון של תאגיד, תהיה ועדת הנושים רשאית לדרוש מהנאמן כל מידע הדרוש לה לשם מילוי תפקידה. בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן, למנוע את מסירת המידע או לקבוע תנאים והגבלות על מסירתו במקרים שבהם עלולה מסירתו לפגוע דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 735 )ב( בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד, רשאי הממונה להורות לנאמן למסור מידע לוועדת הנושים, לפי בקשתה, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. חלק ו': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מינוי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי 266( .א( השר ימנה את הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. )ב( הודעה על מינויו של הממונה תפורסם ברשומות. הממונה - עובד 267 .הממונה יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה.המדינה תפקידי הממונה 268 .תפקידו של הממונה לפעול לשמירת התקינות, היעילות וההגינות של הליכי חדלות הפירעון ולשמירת האינטרס הציבורי בהליכים אלה ובכלל זה: )ב( בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד, רשאי הממונה להורות לנאמן למסור מידע לוועדת הנושים, לפי בקשתה, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. 

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·          



עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד 
נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד 
נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד יפית לוי
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי
מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק
מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי
מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב

אין תגובות:

פרסום תגובה