יום שישי, 6 בינואר 2017

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק ב' / עו"ד נועם קוריס

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק ב' / עו"ד נועם קוריס

חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד פרק א': תחולה תחולה 5( .א( הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד )בחלק זה - התאגיד(. )ב( לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי תאגיד, אלא אם כן מתקיים לגביו, ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, אחד מאלה: )1 )הוא רשום בישראל כתאגיד; )2 )הוא מנהל עסקים בישראל; )3 )יש לו נכסים בישראל. חלק ב': צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד ותוצאותיו כללי חלק זה עוסק בהליכי חדלות פירעון של תאגידים. החלק מסדיר את ההליכים החל מהגשת הבקשה לפתוח בהליכים ועד לסיום ההליכים, בשיקום התאגיד או בפירוקו וחיסולו. בדין הקיים הליכי פירוק והליכי הבראה נפתחים בשני מסלולים נפרדים אשר מוסדרים בחקיקה נפרדת: הליכי שיקום כלכלי מוסדרים בחוק החברות ואילו הליכי פירוק מוסדרים בפקודת החברות. לבחירה בפתיחה בהליך הבראה או בהליך פירוק יכולה להיות השפעה רבה על אופן הטיפול בחדלות הפירעון של התאגיד. כך, הפותח בהליך מכתיב במידה רבה את דרך הטיפול המשפטית בתאגיד בלא בדיקה פרטנית לגבי דרך הטיפול המתאימה. תוצאה זו אינה רצויה, שכן על דיני חדלות הפירעון לנתב את התאגיד להליכים המתאימים ביותר בעבורו. על ניתוב זה להיגזר ממצבו הכלכלי של התאגיד ולא מההליך שבו בחר מגיש הבקשה. החוק המוצע משנה מצב זה. על פי המוצע, יחלו הליכי חדלות הפירעון בהליך מאוחד שבו ייקבע אם התאגיד חדל פירעון. רק לאחר הכרעה זו יחליט בית המשפט על הדרך שבה נכון לטפל בחדלות הפירעון של התאגיד - הליכי שיקום או הליכי פירוק. במקרה שבו קיים חוסר בהירות בשלב הראשון לגבי ההליך המתאים, יוכל בית המשפט להמשיך בהפעלה קצרה של התאגיד ולבקש מהנאמן להגיש לו דוח ראשוני לגבי מצבו הכלכלי של התאגיד. בהתאם לממצאי הדוח יקבע בית המשפט אם להורות לנאמן לפעול לשיקום התאגיד או לפירוקו. החוק המוצע מסדיר את הליכי חדלות הפירעון של שותפויות במסגרת ההסדר החל על תאגידים. זאת בשונה מהדין הקיים שבו מוסדרים הליכי חדלות הפירעון של שותפויות בפרק ז' לפקודת פשיטת הרגל, בהתאם לדין החל על יחידים. הטעם לכך הוא ששותפות היא תאגיד ועל כן תכליות דיני חדלות הפירעון המתאימות לה הן תכליות של דיני חדלות הפירעון של תאגידים ולא של יחידים. לחלק ב' שמונה פרקים. הפרק הראשון מגדיר את תחולת החוק; הפרק השני עוסק בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים ובדיון בבקשה; הפרק השלישי עוסק בהגבלות ובסעדים הזמניים שבית המשפט רשאי להעניק עד להחלטה בבקשה למתן הצו לפתיחת הליכים; הפרק הרביעי קובע את תוכנו של הצו לפתיחת הליכים ואת תוצאותיו; מכאן ואילך עוסקים הפרקים בתוצאות השונות של הצו לפתיחת הליכים. הפרק החמישי עוסק באחת התוצאות העיקריות של הצו לפתיחת הליכים - הקפאת ההליכים; הפרק השישי עוסק במינוי הנאמן הממונה עם מתן הצו לפתיחת הליכים, תפקידיו וסמכויותיו; הפרק השביעי עוסק בשיקום התאגיד וכולל הוראות לגבי הפעלת התאגיד עד להכנת התכנית לשיקום הכלכלי ובדרך לגיבוש ואישור התכנית וכן הוראות לגבי שיקום התאגיד שלא בדרך של תכנית; הפרק השמיני עוסק בפירוק התאגיד. פרק א': תחולה סעיף 5 בסעיף קטן )א( מוצע לקבוע כי חלק זה חל על תאגידים בלבד ולא על יחידים. סעיף קטן )ב()1 )עד )3 )קובע את הזיקות המקומיות הנדרשות כדי לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד. תכליתן של הזיקות המוצעות היא לבחון אם מדינת ישראל היא המקום המתאים לניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי התאגיד. לכן קיומן של הזיקות ייבחן במועד הגשת הבקשה. מוצע לקבוע שלוש זיקות חלופיות - החלופה הראשונה מתקיימת אם התאגיד רשום בישראל. זיקה זו היא המקבילה התאגידית לזיקת התושבות. טעם נוסף לקביעת זיקה זו הוא מכיוון שהליכי חדלות פירעון של תאגיד עשויים להסתיים בפירוקו וחיסולו של התאגיד, סמכות הנתונה למדינה שבה התאגד התאגיד. חלופות נוספות המקימות גם הן זיקה מספיקה לישראל לצורך ניהול הליכי חדלות פירעון, הן כאשר התאגיד מנהל עסקים בישראל או כאשר התאגיד מחזיק נכסים בישראל. הרחבת ההגדרה גם לתאגיד המנהל עסקים בישראל נועדה להרחיב את סמכותו של בית המשפט לנהל הליכי חדלות פירעון גם לגבי חברות שאין להן נכסים בישראל. הרחבה זו עולה בקנה אחד עם המגמה העדכנית בפסיקה )ראו: ע"א 11/2706 PUBLIC GERMANY SYBIL דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 615 פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה הרשאים להגיש בקשה 6 .אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד: )1 )התאגיד; )2 )נושה; )3 )היועץ המשפטי לממשלה. 7( .א( התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים שניים אלה: בקשת התאגיד )1 )הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש כדי למנוע את חדלות פירעונו; )2 )סך חובותיו עולה על 000,25 שקלים חדשים. )ב( בקשת התאגיד יכול שתוגש גם בידי חבר התאגיד אם חבר התאגיד חב בחובות התאגיד מכוח חברותו בו. פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה 6 .אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד: הרשאים להגיש בקשה )1 )התאגיד; )2 )נושה; )3 )היועץ המשפטי לממשלה. 7( .א( התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים שניים אלה: בקשת התאגיד )1 )הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש כדי למנוע את חדלות פירעונו; )2 )סך חובותיו עולה על 000,25 שקלים חדשים. )ב( בקשת התאגיד יכול שתוגש גם בידי חבר התאגיד אם חבר התאגיד חב בחובות התאגיד מכוח חברותו בו. LIMITED. CO נ' הרמטיק נאמנות )1975 )בע"מ )פורסם באר"ש, 15.9.4 .)כמובן, שמתן הסמכות לבית המשפט לנהל הליכי חדלות פירעון לגבי תאגידים אלה אינו מונע מבית המשפט לבחון אם בנסיבות המקרה הספציפי ישראל היא הפורום הנאות לניהול ההליכים. כהשלמה להסדר המוצע בסעיף זה, מוצע לקבוע, בחלק ט' להצעת החוק, הוראות לעניין הליכי חדלות פירעון בין לאומיים - שיספקו תשתית משפטית לניהולם היעיל של הליכים אלה. פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה סעיף 6 סעיף 6 המוצע קובע כי הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד הם התאגיד, נושיו או היועץ המשפטי לממשלה. התאגיד והנושים הם בעלי העניין הישירים בהליכי חדלות פירעון ומכאן זכותם להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים. הקניית האפשרות להגשת בקשה לפתיחת הליכים ליועץ המשפטי לממשלה מבוססת על אחריותו לשמירת האינטרס הציבורי. משום כך, מוצע להגביל את האפשרות להגשת בקשה בידי היועץ המשפטי לממשלה, בסעיף 11 להצעת החוק, למקרים שבהם קיים אינטרס ציבורי בכך. סעיף 7 סעיף קטן )א( קובע שני תנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים על ידי התאגיד. התנאי הראשון הוא שהתאגיד נמצא במצב כלכלי של חדלות פירעון, או שהצו נדרש כדי למנוע כניסה למצב של חדלות הפירעון. התנאי השני נועד להבהיר כי תאגיד רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם לפני שהוא חדל פירעון, אך רק אם ההליכים נדרשים כדי למנוע את חדלות הפירעון. נציין כי סעיף 350ב)ב()1 )לחוק החברות קובע כי בית המשפט רשאי להורות על הקפאת הליכים ולפתוח בהליכי הבראה אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה. ההגדרה בחוק החדש מבוססת על הגדרה זו אך מנוסחת באופן מצמצם יותר, כך שאין די בכך שיש בהליכים כדי לסייע לשיקומו של התאגיד אלא יש צורך להראות כי ההליכים נדרשים למניעת חדלות הפירעון של התאגיד. ההוראה המוצעת יוצרת איזון ראוי יותר בין החשיבות שבמתן אפשרות לשימוש בכלים הייחודיים שמעניקים הליכי חדלות הפירעון ובכללם הקפאת ההליכים לשם שיקום התאגיד, לבין הפגיעה בנושים שהליכים אלה יוצרים. תנאי נוסף לפתיחת הליכים בידי התאגיד הוא שסך חובותיו של התאגיד עולה על 000,25 שקלים חדשים. תנאי זה נועד למנוע ניהול הליכים לצורך טיפול בחובות נמוכים שאינם מצדיקים את העלויות הכרוכות בכך. סעיף קטן )ב( עוסק בזהות הגורם בתאגיד, הרשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון בשם התאגיד. סעיף 259 לפקודת החברות קובע היום כי כל משתתף רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכי חדלות פירעון. הצעת החוק מבקשת לשנות הוראה זו ולקבוע כי רק התאגיד יוכל להגיש את הבקשה. לפתיחה בהליכי חדלות הפירעון השלכה מרחיקת לכת על התאגיד ועל כלל החברים בו וכן על נושיו, ולכן יש צורך בקבלת החלטה קולקטיבית של החברים בתאגיד על פתיחתו של ההליך. הדרך שבה תתקבל ההחלטה תיקבע בדין הייעודי המסדיר את פעילות התאגיד. מחלוקת בין חברי התאגיד על עצם הגשת הבקשה לפתוח בהליכים תיפתר אף היא לפי הדין הכללי החל על התאגיד. לעיקרון זה נקבע חריג, הנוגע למצב שבו חבר התאגיד חב בחובות התאגיד מכוח חברותו בו, דוגמת שותפות. במקרה זה לחדלות הפירעון של התאגיד השלכה ישירה על חבר התאגיד שהוא שותף כללי ועל נכסיו הפרטיים. על כן ראוי לאפשר לו ליזום פתיחה בהליכי חדלות פירעון. לכן, ביחס לחברים מסוג זה מוצע כי גם הם יהיו רשאים להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון בשם התאגיד. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 616 בקשה להפעלת התאגיד במסגרת צו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי.8( .א( תאגיד רשאי, במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים, לבקש מבית המשפט להורות )ב( בבקשה כאמור בסעיף קטן )א( יכלול התאגיד מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי ויפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד. )ג( השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה. 9( .א( נושה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות בקשת נושה פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות החזקה שבסעיף 10. )ב( נושה רשאי לציין במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים, את העדפתו לעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי ולצרף את הצעתו לעניין זה. )ג( נושה בחוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אלא אם כן קיים חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו. סעיפים הצעת החוק מבקשת ליצור מסלול מאוחד 8 ו–17 לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. זאת כדי לאפשר לבית המשפט לקבוע את מסלול הטיפול הנכון בתאגיד - פירוק או שיקום, בלא קשר לדרך שבה נפתחו ההליכים. ואולם להעדר השליטה על תוצאות ההליך עלול להיות אפקט מצנן על המוטיבציה של התאגיד לפתוח בהליכי שיקום, גם כאשר התאגיד סבור כי שיקומו אפשרי. זאת מהחשש שבית המשפט לא יקבל את עמדת התאגיד ויורה על פירוקו. כדי לצמצם אפקט מצנן זה, מוצע לקבוע, בסעיף 8 המוצע, כי התאגיד יוכל לבקש מבית המשפט, במסגרת הבקשה לצו לפתיחה בהליכים, להורות על הפעלתו לצורך שיקומו הכלכלי. אם בית המשפט יסבור כי אין די במתווה הראשוני שהגיש התאגיד במסגרת הבקשה )ראו הסבר להלן( כדי להוות בסיס כלכלי מספק להורות על הפעלתו, ייתן בית המשפט לתאגיד הזדמנות לחזור בו מבקשתו או לתקנה. מתן האפשרות לתאגיד לחזור בו מבקשתו מצמצם את חוסר הוודאות לגבי התוצאות האפשריות של בקשתו לפתוח בהליכים. להצעת התאגיד להפעלתו במסגרת הליכי חדלות הפירעון יש לצרף מתווה ראשוני לשיקום הכלכלי, וכן את מקורות המימון להפעלתו בתקופת ההפעלה. הנוסח המוצע מדגיש כי די במתווה שיקום ראשוני וכללי בלבד. זאת מכיוון שמדובר בשלב התחלתי של ההליכים, שבו נבחנת האפשרות להורות על הכנת מתווה לשיקום בלבד ולא נבחנת תכנית השיקום עצמה. יצוין כי בהתאם לדין הקיים )ראו: תקנות 7 ו–38 לתקנות החברות )בקשה לפשרה או הסדר(, התשס"ב-2002( להלן - תקנות החברות )בקשה לפשרה או הסדר(( מוטלת חובה לערוך פירוט מלא ורחב של תכנית ההבראה בבקשה לצו הקפאת הליכים. ואולם כאמור, פירוט כזה אינו אפשרי בשלב זה של ההליכים. עם זאת, על האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד להיות ברורים ומפורטים, זאת כדי להבטיח כי הפעלת התאגיד לא תחמיר את הפגיעה בנושים. סעיף 9 סעיף זה מונה את התנאים להגשת בקשה בידי נושה. על פי המוצע, נושה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים רק כאשר התאגיד נמצא בחדלות פירעון. זאת בניגוד לבקשה המוגשת בידי התאגיד עצמו, אשר יכולה להיות מוגשת גם כאשר ההליכים נדרשים כדי למנוע את חדלות הפירעון. הטעם לכך הוא שבקשה למתן צו לפתיחת הליכים בידי נושה משמעותה בקשה לכפות על האורגנים של התאגיד להתפרק מסמכויותיהם ולהעביר את התאגיד לניהולו של נאמן. ההצדקה לבקשה זו נובעת מכך שהתאגיד אינו יכול לפרוע את חובותיו לנושיו. לכן רק כאשר התאגיד כבר נמצא בחדלות פירעון ואינו יכול לפרוע את חובותיו לנושיו מתגבשת זכותם של הנושים לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים. מוצע להבהיר בסעיף קטן )ב( כי נושה רשאי, במסגרת בקשתו לצו לפתיחת הליכים, לציין האם הוא מעדיף שהתאגיד יופנה למסלול של פירוק או של שיקום כלכלי, ולצרף את הצעתו לעניין זה. להצעה זו אין נפקות בדין. תכליתה להבהיר כי אין לפרש את זכותו של התאגיד לבקש את הפעלת התאגיד לפי סעיף 8 כהסדר שלילי המונע מנושה לצרף הצעה לבקשתו לצו לפתיחת הליכים. עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן )ג( כי נושה עתידי לא יהיה רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכים אלא בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו. הטעם לכך הוא הרצון לקבוע נקודת זמן ברורה וודאית לזכאות הנושה לפתוח בהליכים, כפי שהוסבר כבר בדברי ההסבר לסעיף 2 להצעת החוק. כמו כן, החרגת מקרים אלה מהכלל דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 617 חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה 10( .א( בבקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה: )1 )הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 000,25 שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: )א( אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי–תשלום החוב; )ב( הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום; )2 )מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; )3 )הומצאה לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים )גבייה( לתשלום חוב שסכומו עולה על 000,25 שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; )4 )בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה סכום העולה על 000,25 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 000,25 שקלים חדשים. )ב( בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון, יפרט הנושה מדוע אין די בהליכי גבייה אחרים לפי דין כדי להביא לגביית החוב. )ג( חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי–תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעון של התאגיד. 10( .א( בבקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה: חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה )1 )הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 000,25 שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: )א( אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי–תשלום החוב; )ב( הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום; )2 )מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; )3 )הומצאה לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים )גבייה( לתשלום חוב שסכומו עולה על 000,25 שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; )4 )בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה סכום העולה על 000,25 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 000,25 שקלים חדשים. )ב( בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון, יפרט הנושה מדוע אין די בהליכי גבייה אחרים לפי דין כדי להביא לגביית החוב. )ג( חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי–תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעון של התאגיד. שלפיו נושה עתידי אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, נועדה למנוע מהחייב לנצל לרעה את חסימת דרכם של הנושים לבית המשפט. בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים אינה מותנית בקיומו של סך מזערי של חובות. זאת בניגוד לבקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכים שבו קיים תנאי סף זה. לאבחנה זו שני טעמים עיקריים. הראשון הוא הקושי של הנושים לאמוד את כלל חובותיו של התאגיד באופן מדויק. הטעם השני הוא הרצון לאפשר לנושים שהם עובדי התאגיד לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם כאשר מדובר בתאגידים בעלי חובות נמוכים. זאת בעיקר כדי שהעובדים יוכלו לממש את זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי המעניק גמלה בהליכי חדלות פירעון לחובות בגין שכר עבודה שלא שולם לפי סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי. סעיף 10 הסעיף קובע חזקות שבהן יכול הנושה להשתמש כדי להוכיח שהתאגיד נמצא בחדלות פירעון. חזקות אלה נדרשות מכיוון שבמקרים רבים אין בידי הנושה מידע מספק כדי להוכיח את חדלות פירעונו של התאגיד. מוצע לקבוע בסעיף קטן )א( ארבע חזקות חלופיות להוכחת חדלות הפירעון של התאגיד. חזקות אלה מבוססות על החזקות הקבועות היום בסעיף 258 לפקודת החברות, אך נעשו בהן כמה שינויים. החזקה הראשונה, הקבועה בסעיף קטן )א()1 ,) מתקיימת כאשר הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 000,25 שקלים חדשים והתאגיד לא שילם את אותו החוב בתוך שלושים ימים. זאת אף שמדובר בחוב שאינו שנוי במחלוקת בתום לב, ושאין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת המצדיקה את אי–התשלום. תנאי נוסף הוא שהבקשה למתן צו לפתיחת הליכים תוגש בתוך שלושה חדשים ממועד מסירת דרישת התשלום לתאגיד. הצירוף "אין מחלוקת בתום לב על החוב" שבסעיף קטן )א()1()א( נועד להבהיר כי החזקה מתקיימת רק כאשר קיומו של החוב והחובה לשלמו ברורים לשני הצדדים. גם התנאי ולפיו אין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי–תשלום החוב, שבאותו סעיף קטן, נועד לאותה המטרה. לפי הדין הקיים ניתן לראות חברה כחדלת פירעון אם לא שילמה סכום של 5 שקלים )ראו סעיף 258(1 ) לפקודת החברות(. מדובר בסכום נמוך מאוד שלא ראוי לבסס עליו חזקת חדלות פירעון. על כן מוצע לשנות סכום זה ל–000,25 שקלים חדשים שהוא סכום משמעותי שיש בו כדי להעיד על כך שהתאגיד חדל פירעון לכאורה. בהקשר זה יובהר כי סכום מינימום זה אינו מונע מנושים בעלי חובות נמוכים יותר להגיש בקשת חדלות פירעון שאינה מתבססת על חזקת חדלות הפירעון. אפשרות נוספת העומדת לרשות נושים אלה, היא לשלוח יחד דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 618 בקשת היועץ 11 .היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי קיים המשפטי לממשלה אינטרס ציבורי לכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה. צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים 12 .המבקש צו לפתיחת הליכים יצרף לבקשתו תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש צו לפתיחת הליכים לצרף לבקשתו לצורך הוכחת התנאים להגשתה. פרסום הודעה על הגשת בקשה ומשלוח העתק ממנה שיקבע השר.13( .א( הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תפורסם לציבור בדרך ובמועד דרישות תשלום שסכומן הכולל עולה על 000,25 שקלים חדשים. החזקה השנייה, הקבועה בסעיף קטן )א()2 ,)קמה כאשר מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם. מצב זה מהווה חזקה לכאורה לכך שהתאגיד נכשל ביכולתו לפרוע את חובותיו. החזקה השלישית, הקבועה בסעיף קטן )א()3 ,)קמה כאשר נפתחו הליכי גבייה כנגד התאגיד. הרציונל שבבסיס חזקה זו דומה במהותו לרציונל שבבסיס החזקה הראשונה. זאת משום שנקיטת הליכי גבייה כנגד התאגיד מלמדת על כך שלכאורה התאגיד אינו יכול לשלם את חובותיו. לכן גם ביחס לחזקה זו, מוצע כי היא מתקיימת רק אם מדובר בחובות העולים על 000,25 שקלים חדשים. החזקה הרביעית, הקבועה בסעיף קטן )א()4 ,)קמה כאשר בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה סכום העולה על 000,25 שקלים חדשים, ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, ובלבד שאם פסק הדין לא קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 000,25 שקלים חדשים. במקרה שבו ניתן פסק דין של בית משפט, ברור לכאורה שהחוב אינו שנוי במחלוקת והתאגיד מודע לחוב, לכן אין צורך בשליחת דרישת תשלום מאת הנושה ומדובר בחזקה נפרדת. תכליתן של חזקות חדלות הפירעון היא לסייע לנושה להוכיח כי התאגיד חדל פירעון, ואולם נושים עלולים לנסות ולעשות בהן שימוש לרעה כאמצעי לחץ לגבייה. במטרה לצמצם אפשרות זו, מוצע לקבוע כי בבקשה לצו לפתיחת הליכים המבוססת על אחת מהחזקות הקבועות בסעיף יפרט הנושה מדוע הוא מבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון, ומדוע אין די בהליכי גבייה אחרים כדי להביא לגביית חובו. השימוש במילה "יפרט" מבהיר כי אין הכוונה לכך שעל הנושה להוכיח כי הליכי גבייה אחרים אינם אפקטיביים בנסיבות הבקשה, אלא להסביר מדוע יש הצדקה לפתוח בהליך חדלות פירעון ולא בהליך גבייה. החזקות שמוצע לקבוע בסעיף זה אינן חזקות חלוטות להיותו של התאגיד בחדלות פירעון. יכולות להיות סיבות אחרות לאי–תשלום החוב בידי התאגיד. קביעתן של חזקות אלה נועדה לאפשר לנושי התאגיד לבסס את עילת חדלות הפירעון של התאגיד בדרך פשוטה ויעילה. זאת משום שבמקרים רבים קיימים פערי מידע בין התאגיד לבין נושיו, שאינם מאפשרים לנושים לדעת לאשורו את מצבו הכלכלי המלא של התאגיד. חזקות אלה מעבירות למעשה את נטל הראיה לתאגיד שנדרש להוכיח כי אי–תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעון. סעיף קטן )ג( המוצע מבהיר עניין זה וקובע כי החזקה שעליה מבוססת בקשת הנושה ניתנת לסתירה על ידי התאגיד, אם התאגיד מסוגל להוכיח כי אי–תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעון. סעיף 11 מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי גם הוא להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים כאשר קיים אינטרס ציבורי בפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד. סמכות דומה נתונה ליועץ המשפטי לממשלה לפי הדין הקיים, בסעיף 261 לפקודת החברות. אותו סעיף אינו מציין עילת חדלות פירעון כאחת העילות שלגביהן מוסמך היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשת פירוק, ואולם בית המשפט פירש את הסמכות ככוללת גם מקרים של חדלות פירעון )ראו למשל: ע"א 74/577 בנק ארץ ישראל בריטניה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כט )2 )6 .)כעת, מוצע לקבוע זאת במפורש. עוד מוצע כי יחולו על בקשה זו ההוראות החלות על בקשת נושה. זאת מכיוון שבדומה לנושה, גם היועץ המשפטי לממשלה הוא גורם חיצוני לתאגיד. יובהר כי החלת ההוראות מתייחסת לכלל ההוראות החלות על בקשת נושה, לרבות לעניין סעדים זמניים. כהשלמה לסעיף זה, מוצע, בסעיף 360(9 )להצעת החוק, במסגרת התיקון לחוק החברות העוסק בפירוק חברה שלא במסגרת הליכי חדלות פירעון, להקנות ליועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לפירוק חברה מטעמי צדק ויושר )ראו: סעיף 342ז)ב( לחוק החברות כנוסחו המוצע בסעיף 360(9 )האמור(. סעיף 12 מוצע לקבוע כי בקשה לצו לפתיחת הליכים תאומת בתצהיר. עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע אילו מסמכים נוספים יידרש מגיש הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים לצרף לבקשתו לצורך הוכחת תנאי הסף להגשת הבקשה. סעיף 13 הליכי חדלות פירעון הם הליכים קולקטיביים המשפיעים על כל בעלי העניין בתאגיד. גם למי שאינו בעל עניין בתאגיד יכול להיות עניין בידיעה על דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 619 )ב( מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה, ואם המגיש הוא הנושה - גם לתאגיד. )ג( כל אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי לעיין בבקשה ולהעתיקה; השר יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. הגשת התנגדות התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים.14( .א( אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט לבקשה )ב( השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה. חיוב בשל הגשת בקשה בחוסר תום לב לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות המשפט, במסגרת פסיקת ההוצאות.15 .שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא דיון בבקשה לצו ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קיום הדיון.16 .דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי, לפתיחת הליכים תיקון בקשת התאגיד וחזרה ממנה 17 .ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלת התאגיד, כאמור בסעיף 8 ,וסבר בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד, שהוגש, כדי להוות בסיס כלכלי מספק למתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד, יאפשר לתאגיד לתקן את המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו, בתוך התקופה שיורה. החלטה בבקשה לצו ייתן צו לפתיחת הליכים.18( .א( מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים, לפתיחת הליכים )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, מצא בית המשפט כי מתקיימים שניים אלה רשאי הוא לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים: )ב( מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה, ואם המגיש הוא הנושה - גם לתאגיד. )ג( כל אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי לעיין בבקשה ולהעתיקה; השר יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים.14( .א( אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט הגשת התנגדות לבקשה )ב( השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה. לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות המשפט, במסגרת פסיקת ההוצאות.15 .שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא חיוב בשל הגשת בקשה בחוסר תום לב ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קיום הדיון.16 .דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי, דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים 17 .ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלת התאגיד, כאמור בסעיף 8 ,וסבר בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד, שהוגש, כדי להוות בסיס כלכלי מספק למתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד, יאפשר לתאגיד לתקן את המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו, בתוך התקופה שיורה. תיקון בקשת התאגיד וחזרה ממנה ייתן צו לפתיחת הליכים.18( .א( מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים, החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, מצא בית המשפט כי מתקיימים שניים אלה רשאי הוא לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים: הפתיחה בהליכים כדי שיוכל להחליט האם וכיצד לנהל עסקים מול התאגיד שעלול להימצא בחדלות פירעון. כדי להביא לידיעת הציבור כי הוגשה בקשה לפתיחה בהליכים מוצע לקבוע חובת פרסום הודעה על הגשת הבקשה בדרך ובמועד שיקבע השר בתקנות. לעניין הבקשה עצמה מוצע לקבוע כי על מגיש הבקשה להעבירה באופן מיידי לממונה, בהיותו הגורם הממשלתי האמון על שמירת האינטרס הציבורי בהליכי חדלות פירעון, וכן לתאגיד, אם מגיש הבקשה הוא נושה. עוד מוצע להעניק לכל בעל עניין העלול להיפגע ממתן הצו זכות עיון בבקשה וכן זכות להעתיקה. הוראות לעניין זה ייקבעו בידי השר בתקנות. סעיף 14 מוצע לקבוע, כי כל מי שעלול להיפגע ממתן הצו יהיה רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה. ההוראות לעניין סדרי הגשת ההתנגדות ואופן הגשתה יוסדרו בתקנות שיקבע השר. סעיף 15 להגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים עלולה להיות השלכה קשה על בעלי העניין בתאגיד, במיוחד כאשר מוגשת בקשת סרק בידי נושה. כדי לצמצם שימוש לרעה בבקשות למתן צו לפתיחת הליכים מוצע להעניק לבית המשפט את הסמכות לחייב את מי שהגיש בקשה בחוסר תום לב, בכפל הוצאות משפט, במסגרת פסיקת ההוצאות. מובן כי סעיף זה אינו גורע מהזכות להגיש תביעה בשל עוולה נזיקית שנגרמה בשל הגשת בקשת סרק, ככל שהתקיימו יסודות העוולה. סעיף 16 להכרעה מהירה בבקשה לצו לפתיחת הליכים חשיבות רבה. עד להכרעה נתונים עסקי התאגיד בחוסר ודאות אשר עלול להכביד מאוד על יכולתו להמשיך ולפעול באופן תקין. גם נושי התאגיד עלולים להיות בתקופה זו בחוסר ודאות שיקשה על התנהלותם. לכן מוצע לקבוע כי הדיון בצו לפתיחת ההליכים יתקיים בהקדם האפשרי ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון. סעיף 18 לפי הדין הקיים יש לבית המשפט שיקול דעת רחב בהחלטה אם לתת צו פירוק לגבי חברה )ראו סעיף 263 לפקודת החברות(. גם לעניין צו הקפאת הליכים, הדין הקיים )ראו סעיף 350ב לחוק החברות( אינו מגביל את שיקול הדעת של בית המשפט במתן הצו. למתן שיקול דעת רחב לבית המשפט במתן הצו חשיבות רבה. הוא מאפשר לבית המשפט לתת מענה ייחודי למקרים מורכבים שבהם מתן הצו אינו פתרון מיטבי ולהתאים את ההליך לנסיבות המקרה. ואולם לשיקול דעת רחב זה גם חיסרון משמעותי והוא הפגיעה בוודאות. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 620 )1 )מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד; לעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד; )2 )אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים. פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים ביצוע עסקאות חריגות ממועד להכרעה בה הגשת הבקשה עד בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.19 .תאגיד שהוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה 20( .א( הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט, לבקשת סעד זמני התאגיד או נושה, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה )בפרק זה - סעד זמני(, אם שוכנע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 18 : לוודאות ולקביעתם של כללי משחק ברורים ויציבים ערך רב לפיתוחו של שוק אשראי משוכלל. ודאות משפטית תאפשר לתאגיד ולנותני האשראי שלו לכלכל את צעדיהם בעת מתן האשראי ולתמחרו כראוי. על הדין לאזן בין שני אינטרסים נוגדים אלה. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי הכלל יהיה שאם הוכח לפני בית המשפט שמתקיימים התנאים להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, יהיה עליו לתת את הצו. בכך מקדמת ההצעה את עקרון הוודאות. ואולם לכלל זה מוצע גם לקבוע חריג. חריג זה מתקיים אם בית המשפט משתכנע שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן עצם מתן הצו יפגע בשיקום התאגיד ושאין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים. במקרה כזה יש הצדקה לדחות את הבקשה למתן הצו, על אף התקיימות התנאים להגשת הבקשה וזאת כדי לאפשר את שיקומו היעיל של התאגיד. דוגמה אפשרית לחריג זה היא כאשר אי–יכולתו של התאגיד לשלם את חובותיו משקפת קושי תזרימי זמני וקצר ולא חדלות פירעון מהותית. פתיחת הליכי חדלות פירעון במקרה זה עלולה דווקא לפגוע באפשרות לשיקומו של התאגיד. הנוסח המוצע מתייחס לאפשרות זו וקובע )בסעיף קטן )ב()1 ))כי במסגרת בחינת התקיימותו של החריג רשאי בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד. זאת כדי להבהיר כי בית המשפט רשאי, במסגרת בחינת התקיימותן של נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו יפגע בשיקומו הכלכלי של התאגיד, לבחון את מצבו הפיננסי של התאגיד באופן רחב, לרבות מצבו המאזני. פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים כללי התקופה שממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ועד להכרעה בה )להלן - תקופת הביניים( יוצרת סיכונים וקשיים בכל הנוגע להתנהלות התאגיד ונושיו. בתקופת הביניים עלול התאגיד להיתקל בקשיים מול ספקים ונותני אשראי. בנוסף, הוא עלול להיות חשוף לפעולות גבייה של נושים שונים שינסו לשפר את מצבם לפני מתן הצו. מבחינת הנושים, הרי שבתקופה זו הם עלולים להיות חשופים לפעולות שיבצעו התאגיד או נושים אחרים שלו, אשר יביאו לפגיעה במצבם ולהקטנת מסת הנכסים של התאגיד. כדי להתמודד עם קשיים אלה יש צורך לאפשר לבית המשפט לתת סעדים זמניים למשך תקופת הביניים. סעדים אלה דומים במידה רבה לסעדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984( להלן - תקנות סדר הדין האזרחי(. ואולם בשל המאפיינים הייחודיים של ההליכים מוצע לקבוע הוראות ספציפיות לעניין הסעדים הזמניים לפי חוק זה. יובהר כי אין בכך כדי למנוע מבית המשפט לתת סעדים זמניים בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי. סעיף 19 מוצע כי תאגיד שהוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת הליכים, לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט. ההצעה נועדה לאזן בין החשיבות של המשך פעילותו העסקית הסדירה של התאגיד בתקופה שלאחר הגשת הבקשה, לבין ההבנה שמדובר בתקופה מסוכנת ורגישה בעבור הנושים. לכן, מוצע לקבוע כי במהלך תקופה זו ישמור התאגיד על "סטטוס קוו" וימשיך לנהל את עסקיו הרגילים אך לא יבצע עסקאות חריגות אלא באישור בית המשפט. מגבלה זו שונה משאר הסעדים הזמניים שניתן לקבל לפי פרק זה בכך שהיא חלה על כל תאגיד שהוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת הליכים, ואין צורך להגיש בקשה נפרדת כדי להחילה. סעיף 20 לסעיף קטן )א( סעיף קטן זה קובע את הסעדים הזמניים שבית המשפט רשאי להעניק בתקופת הביניים. הסעדים הקבועים בפסקאות )1 )עד )3 )של סעיף קטן )א( מובאים במדרג עולה בהתאם למידת ההתערבות בעצמאות התאגיד. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 621 )1 )איסור לבצע עסקאות מסוימות או התניית ביצוען באישור מאת בית המשפט; )2 )מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סעיף 33 ;בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני; )3 )איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד; ניתן סעד זמני כאמור - )א( ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה )2;) )ב( רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב' לפרק ז', כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד; )ג( יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד. )ב( בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר: )1 )את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן; )2 )אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. )1 )איסור לבצע עסקאות מסוימות או התניית ביצוען באישור מאת בית המשפט; )2 )מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סעיף 33 ;בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני; )3 )איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד; ניתן סעד זמני כאמור - )א( ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה )2;) )ב( רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב' לפרק ז', כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד; )ג( יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד. )ב( בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר: )1 )את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן; )2 )אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. הסעד המתון ביותר הוא מניעת עסקאות מסוימות או התניית ביצוען באישור בית המשפט )פסקה )1 .))סעד זה עשוי להינתן כאשר עולה חשש שהתאגיד עלול לבצע עסקאות להברחת נכסים והעדפת נושים, או עלול לבצע פעולות אחרות שעלולות לפגוע בנושים. סעד זה יכול לחול על עסקאות שההגבלה שבסעיף 19 להצעת החוק, המחייבת אישור מראש של בית המשפט לעסקאות חריגות, אינה חלה עליהן. סעד נוסף ומשמעותי יותר הוא מינויו של נאמן זמני )פסקה )2 .))על פי המוצע ייקבע היקף תפקידיו וסמכויותיו של הנאמן הזמני בידי בית המשפט בהתאם לנסיבות העניין. הדבר יאפשר לבית המשפט להתאים את הסעד הזמני לנסיבות וכן למתן את הפגיעה בתאגיד הכרוכה במינוי נאמן זמני. היקף סמכויותיו של הנאמן הזמני יכול לנוע בין מינויו כמשקיף או כמפקח על פעילות התאגיד ועד לניהולו של התאגיד בדומה לנאמן קבוע. אף שמדובר בסעד זמני בלבד, ייעשה מינוי הנאמן הזמני לפי ההוראות הקבועות בסעיף 33 להצעת החוק. זאת, כיוון שהוראות ניגוד העניינים והכשירות רלוונטיות גם כאשר מדובר בנאמן זמני וכיוון שלעתים קרובות הנאמן שמונה במסגרת הסעד הזמני ממשיך בכהונתו גם לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. סעד אפשרי נוסף הוא הטלת איסור על פירעון חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגדו )פסקה )3 .))סעד זמני זה מחיל למעשה משטר קולקטיבי על ניהול חובות התאגיד, ומקדים את המשטר המשפטי שיחול על התאגיד אם יינתן צו לפתיחת הליכים. בגלל הפגיעה בנושים הכרוכה במתן סעד זה, מוצע לקבוע כי יחד עם מתן הסעד ימנה בית המשפט נאמן זמני לתאגיד. מכיוון שסעד זה דומה במידה רבה לתוצאה הנובעת מפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומכיוון שיחד עם מתן הסעד ממונה נאמן זמני לתאגיד, מוצע לקבוע כי במקרה זה יראו את מועד מתן הסעד הזמני כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים. עוד מוצע לקבוע לעניין זה כי בית המשפט רשאי להחיל את הוראות סימן ב' לפרק ז' לעניין הפעלת התאגיד. זאת כדי לאפשר לתאגיד להמשיך בפעילותו עד להכרעה בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים. לסעיף קטן )ב( מוצע לפרט את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהחלטתו אם לתת סעד ומה יהיה סוג הסעד שיינתן והיקפו. הרשימה המפורטת בסעיף קטן זה אינה רשימה סגורה ובית המשפט רשאי לשקול שיקולים נוספים. שיקולים אלה מבוססים על תקנות סדר הדין האזרחי )ראו תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי(. נציין כי בימים אלה נערך תיקון נרחב בתקנות סדר הדין האזרחי. לכשיותקנו התקנות החדשות תיבחן התאמת המבחנים למתן סעד זמני לפי חוק זה למבחנים שייקבעו לכך בתקנות סדר הדין האזרחי. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 622 )ג( סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים. )ד( אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי . תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-131984 סעד זמני במעמד צד אחד 21( .א( בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור, לתת במעמד צד אחד - )1 )לבקשת התאגיד - סעד זמני כאמור בסעיף 20(א()1 )עד )3;) )2 )לבקשת נושה - סעד זמני שעניינו איסור על ביצוע עסקה מסוימת או התניית ביצועה באישור מאת בית המשפט, כאמור בסעיף 20(א()1.) )ב( הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם העלול להיפגע מכך, באופן ובמועד שיקבע השר. )ג( ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ–14 ימים מיום נתינתו. לסעיף קטן )ג( תפקידו של הסעד הזמני לשמש סעד זמני בלבד. במטרה לצמצם את משך תקופת הביניים שבמהלכה יחול הסעד הזמני, מוצע לקבוע כי אורכה של תקופה זו לא יעלה על 30 ימים. לתקופה זו תתאפשר הארכה אחת בלבד, לתקופה שגם היא לא תעלה על 30 ימים. כך שתקופת הביניים תוגבל לשישים ימים לכל היותר. התקופה הקצרה מתיישבת עם אימוץ המבחן התזרימי, הפשוט יותר ליישום. לסעיף קטן )ד( מוצע להבהיר ולקבוע כי, כאמור, אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להעניק סעדים זמניים אחרים לפי תקנות סדר הדין האזרחי. סעיף 21 הסעיף מקנה לבית המשפט סמכות לתת סעד זמני במעמד צד אחד. סעד זה נדרש כשיש דחיפות מיוחדת למתן הסעד הזמני, וכאשר השהייתו של מתן הסעד עד לדיון במעמד הצדדים עלולה לסכל את מתן הסעד או לגרום למבקש הסעד נזק חמור. ההליכים שמוצע לקבוע בסעיף זה מבוססים על סעיף 350ב)ד( לחוק החברות, והמבחנים שמוצע לקבוע בו זהים למבחנים למתן סעד במעמד צד אחד לפי תקנות סדר הדין האזרחי )ראו תקנה 366 לתקנות סדר הדין האזרחי(. במתן סעד במעמד צד אחד, לא ניתנת למשיב ההזדמנות להשיב לבקשה, ולכן נדרשת זהירות במתן הסעד. משום כך מוצע להבחין בין הסעדים במעמד צד אחד שניתן לתת לבקשת התאגיד לבין הסעדים במעמד צד אחד שניתן לתת לבקשת נושה. כך, לעניין בקשת סעד זמני במעמד צד אחד בידי נושה מוצע לקבוע, בסעיף קטן )א()2 ,)כי יהיה ניתן להעניק רק סעד זמני שעניינו איסור על ביצוע עסקה מסוימת, או התניית ביצועה באישור בית המשפט. סעד זה נותן לנושה מענה מיידי לעצירת עסקאות בעייתיות שהתאגיד עלול לבצע עד לדיון במעמד הצדדים. זאת תוך פגיעה מצומצמת יחסית בתאגיד ובחבריו. מנגד, בבקשת תאגיד מוצע לקבוע, בסעיף קטן )א()1 ,)כי ניתן לתת כל סעד זמני, לרבות מינוי נאמן והקפאת הליכים. סעדים אלה יכולים להיות נחוצים לתאגיד שדרושה לו הקפאת הליכים מיידית כדי למנוע את התמוטטותו. הנפגעים העיקריים מסעד של מינוי נאמן הם התאגיד וחבריו אשר השליטה בתאגיד ניטלת מהם עם מינויו. לכן החשש לניצול לרעה של סעד כזה בידי התאגיד עצמו הוא נמוך. עוד מוצע לקבוע חובת פרסום הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד וכן חובת מסירת הודעה על מתן סעד כאמור לכל אדם העלול להיפגע מכך. זאת משום שתוצאותיו של הסעד הזמני דומות לתוצאות הצו לפתיחת הליכים ומתן הסעד הזמני מלמד שקיימות ראיות לכאורה להתקיימות התנאים למתן צו לפתיחת הליכים בעניין התאגיד. לאחר מתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ–14 ימים מיום נתינתו, זאת כדי לאפשר לבעלי העניין להשמיע את עמדתם. 13 ק"ת התשמ"ד, עמ' 2220. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 623 עיכוב זמני של הליך 22( .א( הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה השעה שיפוטי תלוי עומד הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה, רשאים התאגיד או נושה לבקש את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה )בסעיף זה - בקשה לעיכוב(. )ב( היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי או בבית המשפט העליון, תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהל אותו הליך; היה ההליך תלוי ועומד בבית משפט השלום או בבית הדין לעבודה - תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון. )ג( בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 20(ב(. )ד( הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים. פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי 23( .א( בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה: )1 )הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי - אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה: )א( יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד; )ב( קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד; 22( .א( הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה, רשאים התאגיד או נושה לבקש את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה )בסעיף זה - בקשה לעיכוב(. עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי עומד )ב( היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי או בבית המשפט העליון, תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהל אותו הליך; היה ההליך תלוי ועומד בבית משפט השלום או בבית הדין לעבודה - תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון. )ג( בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 20(ב(. )ד( הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים. פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו התאגיד או על 23( .א( בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה: החלטה על פירוק הפעלתו לשם )1 )הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי - אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה: שיקומו הכלכלי )א( יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד; )ב( קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד; סעיף 22 ההוראה המוצעת בסעיף זה משלימה את הוראות הסעיפים העוסקים בסעדים זמניים. סעיף זה מאפשר עיכוב זמני של הליכים שיפוטיים פרטניים התלויים ועומדים בעניינו של התאגיד, אם הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים וטרם הוכרע בה. עם מתן הצו לפתיחת הליכים חלה הקפאת הליכים המונעת ניהול הליכים משפטיים מחוץ להליכי חדלות הפירעון שלא באישור בית המשפט. לעומת זאת, לפני מתן הצו אין הצדקה לעכב את ההליכים באופן אוטומטי, שכן כלל לא ברור שיינתן צו לפתיחת הליכים. ההחלטה על עיכוב ההליכים לפי הוראות הסעיף המוצע נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט שבו מתנהל ההליך שמבקשים לעכב, אלא אם כן מדובר בהליך המתנהל בבית משפט השלום או בבית הדין לעבודה. ההחלטה לגבי הליך זה תתקבל בידי בית המשפט המחוזי שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון. השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לעכב הליכים לפי סעיף זה, דומים במהותם לשיקולים במתן סעד זמני, ועל כן מוצע לקבוע כי בית המשפט ישקול, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 20(ב( להצעת החוק לעניין מתן סעד זמני. עיכוב ההליכים לפי סעיף זה לא חל על הליכים פליליים או מנהליים. זאת משום שגם מתן צו לפתיחת הליכים אינו יכול לעכבם. נוסחו המוצע של הסעיף מבוסס על סעיף 264 לפקודת החברות. פרק ד': תכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו סעיף 23 חידוש מבני מרכזי בחוק המוצע הוא קביעתה של נקודת כניסה אחת להליכי חדלות פירעון. בנקודה זו מתקבלת ההכרעה על חדלות הפירעון של התאגיד וממנה מנותב התאגיד להפעלה לשם שיקומו הכלכלי, או לפירוקו. עניין זה הוסבר בהרחבה בחלק הכללי של דברי ההסבר לחלק זה. החלטת בית המשפט אם להפעיל את התאגיד לשם שיקומו הכלכלי או להורות על פירוקו המיידי, היא אחת ההחלטות המהותיות ביותר בהליך חדלות הפירעון וממנה נגזר אופיו של ההליך כולו. לכך יש להוסיף גם כי במקרים רבים מדובר בהחלטה בלתי הפיכה, בעיקר כאשר ההחלטה היא להורות על פירוק התאגיד. לכן, מוצע לקבוע כי בית המשפט יקבל את ההחלטה מיד עם מתן הצו לפתיחת הליכים ובמסגרתו. הסעיף קובע את התנאים להחלטת בית המשפט על הפעלת התאגיד או פירוקו. התנאים המוצעים נועדו לאזן בין הרצון לשקם את התאגיד לבין הצורך להגן על נושיו ולמנוע פגיעה נוספת בהם או בבעלי עניין אחרים בתאגיד. בסעיף קטן )א()1 )מוצע לקבוע כי כדי שבית המשפט יורה, בצו לפתיחת הליכים, על הפעלת התאגיד, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים: א. יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד. הפעלתו של התאגיד כרוכה, כמעט מיניה וביה, בסיכונים ועל כן תנאי לאישור ההפעלה הוא כי לשיקומו של התאגיד סיכוי סביר. ב. יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד. הפעלת התאגיד לאחר מתן הצו נעשית בפיקוחו דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 624 )ג( אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים; )2 )פירוק התאגיד - אם מצא כי לא מתקיים אחד התנאים האמורים בפסקה )1.) )ב( הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, כפי שיורה בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חדשים כל אחת, אם מצא כי ההארכה נדרשת לשם הכנת התכנית לשיקום כלכלי או מכירת פעילותו העסקית של התאגיד. החלטה על הפעלה 24( .א( סבר בית המשפט כי קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת זמנית של התאגיד התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, אך אין בפניו את מלוא המידע הדרוש כדי להחליט האם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, יורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלתו הזמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד. )ב( חוות דעתו הראשונית של הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים; השר רשאי לקבוע את הפרטים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו. )ג( בית המשפט יחליט על הפעלת התאגיד או פירוקו בהקדם האפשרי לאחר קבלת חוות דעתו הראשונית של הנאמן. של בית המשפט ובאישורו ובמסגרתה יכול התאגיד להמשיך בפעילותו העסקית ואף ליצור התחייבויות חדשות, בין השאר, לספקים ועובדים. יש חשיבות רבה לכך שיהיה מקור לקיום התחייבויות אלה. משום כך מוצע לקבוע כי תנאי לכך שבית משפט יורה על הפעלת התאגיד הוא קיומם של אמצעים למימון הפעלת התאגיד. יובהר כי אין הכרח בהזרמת מימון חיצוני כתנאי להפעלת התאגיד וניתן, במקרים המתאימים, להסתמך על מקורותיו הפנימיים של התאגיד כדי לממן את הוצאות ההפעלה. ג. אין חשש סביר כי הפעלת התאגיד תפגע בנושים. תנאי זה נועד ליצירת איזון ראוי בין הרצון לשקם את התאגיד לבין הצורך למנוע את הגדלת הפגיעה בנושים. בסעיף קטן )ב( מוצע לקבוע כי אם בית המשפט מורה על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, תקופת ההפעלה לא תעלה על תשעה חודשים. כמו כן, לבית המשפט תהיה סמכות להאריך את התקופה בשלושה חודשים נוספים בכל פעם. תכליתה של הוראה זו היא להגביל את הזמן שבמהלכו ניתן להפעיל את התאגיד במסגרת הליכי חדלות הפירעון ולהבהיר כי מדובר במצב זמני. הוראה זו מבוססת על סעיף 350ב)ב( לחוק החברות. סעיף 24 ההחלטה אם לנתב את התאגיד לפירוק או לשיקום היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בהליכי חדלות פירעון. ואולם לעתים קבלת ההחלטה צריכה להסתמך על מידע שלא נמצא לפני בית המשפט במועד מתן הצו. במצב כזה, על בית המשפט ללמוד ולנתח את מצבו הכלכלי הכולל של התאגיד כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי ההליך המתאים לו ולכך נדרש זמן נוסף. סעיף זה עוסק בסיטואציה זו. הרציונל שבבסיס הוראת הסעיף המוצע הוא העדפה של הפעלת התאגיד על פני פירוקו כל זמן שלא ברור אם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד. זאת כמובן בכפוף להבטחת עניינם של הנושים ושאר בעלי העניין בהליכים. הטעם לכך הוא כפול. ראשית כחלק מהתפיסה הרחבה שאותה מבקש החוק המוצע לקדם, של העדפת השיקום על פני הפירוק. טעם נוסף הוא החשש מכך שהפסקת פעילותו של התאגיד תגרום לנזק בלתי הפיך שלא יאפשר את שיקומו של התאגיד. לכן מוצע לקבוע כי אם סבר בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 23(א()2 )ו–)3 )להצעת החוק, אך אין לא נמצא לפניו מלוא המידע הדרוש כדי להחליט אם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, הוא יהיה רשאי להורות על הפעלה זמנית של התאגיד על ידי הנאמן. הנאמן יבחן את מצבו הכלכלי של התאגיד, ויגיש לבית המשפט חוות דעת ראשונית לגבי סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד שתאפשר לבית המשפט לקבל את ההחלטה בדבר הפעלת התאגיד או פירוקו. חוות הדעת של הנאמן בשלב זה היא ראשונית בלבד. מאחר שמדובר בתקופת ביניים, מוצע להגביל אותה בזמן ולקבוע כי חוות דעת הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים. כמו כן מוצע להסמיך את השר לקבוע את הפרטים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו. החלטת בית המשפט תתקבל בהקדם האפשרי לאחר קבלת חוות הדעת הראשונית של הנאמן. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 625 תוצאות צו לפתיחת 25( .א( עם מתן צו לפתיחת הליכים - הליכים )1 )נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד; )2 )לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם להוראות חוק זה; )3 )יוקפאו ההליכים נגד התאגיד בהתאם להוראות פרק ה'; )4 )בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד בהתאם להוראות פרק ו'. )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר. פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק שיקבע השר.26( .א( הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד )ב( מבקש הצו ימציא העתק מהצו לממונה, וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט, בדרך ובמועד שיורה. לפתיחת הליכים 25( .א( עם מתן צו לפתיחת הליכים - תוצאות צו )1 )נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד; )2 )לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם להוראות חוק זה; )3 )יוקפאו ההליכים נגד התאגיד בהתאם להוראות פרק ה'; )4 )בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד בהתאם להוראות פרק ו'. )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר. שיקבע השר.26( .א( הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק )ב( מבקש הצו ימציא העתק מהצו לממונה, וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט, בדרך ובמועד שיורה. סעיף 25 לסעיף קטן )א( סעיף קטן זה קובע את תוצאות הצו לפתיחת הליכים. תוצאות אלה הן אבני היסוד של המשטר המשפטי הייחודי החל על התאגיד עם מתן הצו לפתיחת הליכים בכל הנוגע ליחסיו עם הנושים. עקרון יסוד במשטר חדלות הפירעון הוא המעבר מהליכים יחידניים להליכים קולקטיביים. החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים מוסדרים יחסיו של התאגיד עם נושיו תחת מסגרת כוללת וקולקטיבית הקובעת את סדר פירעון החובות ואת ההליכים שניתן לנקוט לשם פירעונם. עקרון יסוד זה בא לידי ביטוי בשלוש התוצאות הראשונות של הצו לפתיחת הליכים שמוצע לקבוע בסעיף קטן זה. התוצאה הראשונה היא שממועד מתן הצו יעמדו נכסי קופת הנשייה לפירעון חובות העבר והוצאות הליכי חדלות הפירעון בלבד. התוצאה השנייה היא כי חל איסור על פירעון חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה, שלא בהתאם להוראות החוק המוצע. איסור זה חל הן על פירעון חובות באמצעות פעולות גבייה של הנושים והן באמצעות פעולות שמבצע התאגיד עצמו. מכאן ואילך, פירעון חובות העבר של התאגיד תהיה אך ורק בהתאם להוראות החוק המוצע. ברור כי איסור זה עוסק במערכת היחסים שבין החייב עצמו לבין נושיו בלבד ואין בו כדי למנוע מגורם שלישי לפרוע את חובות התאגיד. התוצאה השלישית, המשלימה את האיסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד שלא בהתאם להוראות החוק המוצע, היא הקפאת ההליכים נגד התאגיד. משמעותה של הקפאת ההליכים היא שלא ניתן לפתוח או להמשיך בהליכים כנגד התאגיד. היקפה של הקפאת ההליכים יידון באופן מפורט בדברי ההסבר לפרק ה' לחלק ב'. התוצאה הרביעית של הצו לפתיחת הליכים היא מינויו של נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון. החל ממתן הצו לפתיחת הליכים ניטלת השליטה בתאגיד מהאורגנים שלו ועוברת לנאמן הנכנס בנעלי האורגנים של התאגיד. תפקידיו של הנאמן הם להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו או לפירוקו של התאגיד. תפקידיו וסמכויותיו של הנאמן יפורטו בדברי ההסבר לפרק ו' לחלק ב'. לסעיף קטן )ב( הליכי חדלות הפירעון אמנם קובעים משטר משפטי ייחודי החל על התאגיד, ואולם משטר זה תחום למערכת היחסים שבין החייב לבין נושיו בלבד. המשטר הרגולטורי שלו כפוף החייב מחוץ להליכי חדלות הפירעון אינו משתנה או נסוג כתוצאה מכך שנפתחו כנגד החייב הליכי חדלות פירעון. על החייב מוטלת החובה להתאים את עצמו לדרישות החוק. )לעניין זה ראו גם דברי ההסבר להגדרה "החלטה מינהלית" בסעיף 4 להצעת החוק(. עיקרון זה נקבע בסעיף קטן זה הקובע כי אין בצו לפתיחת ההליכים כדי לפטור את החייב מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין ובכלל זה החלטה מינהלית. חריג לכך מתקיים כאשר החובה שבדין החלה על התאגיד מחייבת אותו לשלם חוב עבר. כך לדוגמה, כאשר חלה על התאגיד חובת תשלום מס במועד שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. במקרה זה מוצע לקבוע כי חובת התשלום תוקפא וזאת כדי שלא תפגע בסדר הפירעון ובעקרון השוויון בין הנושים. סעיפים יש צורך להביא לידיעת הציבור כי ניתן לגבי 26 עד 28 התאגיד צו לפתיחת הליכים, וזאת משום שיש גורמים רבים המנהלים יחסים עסקיים דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 626 ציון ההליכים במסמכי התאגיד התאגיד הליכי חדלות פירעון.27 .ניתן צו לפתיחת הליכים יצוין הדבר בכל מסמך מטעם התאגיד, כל עוד מתקיימים לגבי הודעה לרשם 28 .מיד עם מתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום על כך הערה במרשם. פרק ה': הקפאת הליכים הקפאת הליכים נגד התאגיד 29 .הקפאת ההליכים נגד התאגיד עם מתן צו לפתיחת הליכים משמעה כי - )1 )לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים - בקבלת התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב - בתשלום החוב לנושה; )2 )מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו' לחלק ד', והכל גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; )3 )לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד, לפי דין, תוקף כלפי צדדים שלישיים; עם התאגיד ולמצבו הכלכלי יש חשיבות בעבורם. לשם כך מוצע לקבוע כמה הוראות כמפורט להלן. בסעיף 26(א( להצעת החוק מוצע לקבוע חובת פרסום הודעה על מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, בדרך שיקבע השר בתקנות. בסעיף 26(ב( להצעת החוק מוצע לקבוע כי עם מתן הצו לפתיחת הליכים ישלח מבקש הצו העתק ממנו לממונה ולכל אדם אחר שעליו יורה בית המשפט. בסעיף 27 להצעת החוק מוצע לחייב את התאגיד לציין את עובדת היותו של התאגיד בהליכי חדלות פירעון בכל מסמך מטעמו. בסעיף 28 להצעת החוק מוצע לקבוע כי הרשם הרלוונטי לתאגיד ירשום הערה במרשם בנוגע למתן הצו לפתיחת הליכים. פרק ה': הקפאת הליכים כללי להקפאת ההליכים תפקיד מרכזי בהליכי חדלות הפירעון. החל מהרגע שבו נודע לנושים על קשייו הכלכליים של התאגיד הם עשויים לנסות ולפעול במהירות כדי לגבות את חובם. מהלכים אלה עלולים ליצור "מרוץ נושים" ולפגוע בעקרון השוויון בין הנושים. מרוץ זה אף עלול לפגוע ביכולתו של התאגיד להשתקם. לכן, בהליכי חדלות הפירעון יש חשיבות רבה להקפאת ההליכים הפרטניים שמנהלים הנושים כנגד התאגיד, ולהחלת משטר משפטי קולקטיבי שבו מוסדרים יחסי הנושים עם החייב באופן כולל ומאוחד. להקפאת ההליכים חשיבות נוספת כאשר מדובר בתאגיד המבקש להשתקם. היא מעניקה לתאגיד "אורך נשימה" המאפשר לנאמן לנסות ולגבש הסדר עם הנושים השונים, ולהביא לשיקום התאגיד. סעיף 29 הקפאת ההליכים חלה על פי המוצע על סוגי הליכים שקיומם עלול לפגוע בעקרון השוויון בין הנושים, או לפגוע ביכולתו של התאגיד לשקם את עצמו. סוג ההליכים הראשון שאליו מתייחסת הקפאת ההליכים הוא הליכי גבייה )פסקה )1 .))הליכי גבייה הם הליכים שנושה זכאי להפעיל כנגד חייב בהתאם לדין )ראו גם דברי ההסבר להגדרה "הליכי גבייה" בסעיף 4 להצעת החוק(. הקפאת ההליכים כוללת את כל שרשרת הגבייה עד להשלמתם של הליכי הגבייה. מוצע להגדיר את השלמת ההליכים כמועד שבו מקבל הנושה את כספו, דהיינו המועד שבו אין צורך לנקוט עוד בכל פעולה לתשלום החוב. גם "הליך גבייה שהושלם" אינו חסין מפני האפשרות שבית המשפט יבטל את הליך הגבייה, בין השאר, אם יתברר כי ההליך הוא בגדר פעולה להעדפת נושים לפי סעיף 219 להצעת החוק. לעניין זה ראו הסבר מפורט בדברי ההסבר לסימן ב' לפרק ב' בחלק ד' להצעת החוק, העוסק בביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה. הליכים מסוג שני הכפופים להקפאת ההליכים הם הליכים למימוש נכסים מנכסי קופת הנשייה המשועבדים בשעבוד קבוע, הליכים לגיבוש שעבוד צף, העברת חזקה בנכס הכפוף לתניית שיור בעלות וכן החזקה בנכס שחלה דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 627 )4 )לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה, וכל עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים )גבייה( - בטל; )5 )לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון. הקפאת הליכים נגד 30 .הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות אדם שלישי חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה: )1 )בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לצורך השיקום; )4 )לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה, וכל עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים )גבייה( - בטל; )5 )לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון. 30 .הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה: הקפאת הליכים נגד אדם שלישי )1 )בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לצורך השיקום; לגביו זכות עיכבון )פסקה )2 .))בהקשר זה משמעות הקפאת ההליכים היא שהליכים אלה יהיו, מרגע מתן הצו לפתיחת הליכים, כפופים לתנאים ולמגבלות הקבועים בפרק ו' לחלק ד' להצעת החוק העוסק בנושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות. בדומה להקפאת הליכי הגבייה, מוצע לקבוע כי הקפאת ההליכים ביחס לנושים המובטחים תחול גם אם ההליכים המנויים בסעיף זה החלו לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. ההליך השלישי שחלה לגביו הקפאת הליכים על פי המוצע הוא האפשרות לשעבד נכס של התאגיד כדי להבטיח את פירעון חובות העבר שלו )פסקה )3 .))הקפאת ההליכים בעניין זה משמעה גם הקפאת האפשרות להשלים שכלול של שעבוד שטרם הושלם שכלולו לפי הוראות הדין החלות עליו. נקודת המבחן המוצעת לעניין זה היא אם הוקנה לשעבוד תוקף כלפי צד שלישי. כלומר, הקפאת ההליכים מונעת את ביצוע של כל פעולה שתקנה לשעבוד תוקף כלפי צדדים שלישיים. תוצאתה של הוראה זו היא כי שעבוד יקנה לבעל השעבוד עדיפות בהליכי חדלות הפירעון רק אם הושלם שכלולו לפי הוראות הדין החלות לעניין שכלולו, טרם מתן הצו לפתיחת ההליכים. ההליך הרביעי המוקפא עם מתן הצו לפתיחת הליכים הוא הליך להטלת עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה )פסקה )4 .))עיקול הוא סעד דיוני שנועד להבטיח כי בעל הנכס לא יבצע דיספוזיציות בנכס, אשר עלולות למנוע מהנושה להיפרע מהחייב. עם מתן הצו לפתיחת הליכים מכונסים כל נכסי החייב בידי הנאמן, תחת פיקוח בית המשפט, לשם פירעון חובות החייב. לכן החל משלב זה אין כל צורך בעיקולים. מאותו הטעם, מוצע לקבוע כי גם עיקולים שהוטלו על נכסי החייב עובר למתן הצו לפתיחת הליכים, יתבטלו עם מתן הצו. חריג לכלל זה הוא עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים )גבייה(, המוטל על נכס של החייב. לעיקול זה מעמד כשל משכון, והוא מקנה לנושה המחזיק בו עדיפות על פני נושים אחרים. ביטולו של עיקול זה יפגע במעמד העדיף שהוקנה כדין לנושה הזכאי לו. לכן, מוצע כי הכלל שלפיו עיקולים החלים על נכסי התאגיד בעת מתן הצו לפתיחת הליכים לגביו בטלים, לא יחול על עיקול מסוג זה. סוג ההליכים החמישי המוקפא הוא הליכים משפטיים המתנהלים נגד התאגיד )פסקה )5 .))הקפאת הליכים אלה נועדה לרכז את כל הדיונים המשפטיים הקשורים לתאגיד בבית משפט אחד כדי לנהלם ביעילות ובמהירות. זאת, כדי למנוע בזבוז של משאבי התאגיד ולאפשר הבנה מהירה ככל האפשר של תמונת המצב המלאה לגבי מצבת חובותיו של התאגיד, וכן כדי למנוע כפל הליכים. חריג לכלל זה יתקיים על פי המוצע אם מצא בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי מדובר בהליך משפטי שמחמת טבעו או מורכבותו, ראוי לנהלו בנפרד מהליכי חדלות הפירעון. סעיף 30 הליכים נגד צדדים שלישיים אינם חלק מההליך הקולקטיבי המתנהל בין התאגיד לנושיו במסגרת הליכי חדלות הפירעון. לכן, ככלל, אין הצדקה לעיכוב הליכים כאלה במסגרת הקפאת ההליכים. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם יש חשיבות לעיכוב ההליכים נגד צדדים שלישיים. זאת בעיקר כאשר מדובר בהליכים אשר שלובים במהותם בהליכי חדלות הפירעון של התאגיד, והקפאתם חיונית לצורך קידום שיקומו הכלכלי של התאגיד. לפיכך מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי לעכב גם הליכים נגד צד שלישי, או חלק מההליכים נגדו, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, ובלבד שיתקיימו שני התנאים האלה: א. בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לצורך השיקום. תנאי זה קובע את הקשר המהותי בין הקפאת ההליכים לגבי הצד השלישי לבין תכליתו של הליך חדלות הפירעון - שיקומו של התאגיד. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 628 )2 )ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד. סייג לתחולה על הליכים פליליים ומינהליים גבייה.31 .הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים למעט הליכי הקפאת תקופת ההתיישנות .32 .התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי פרק זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-141958 פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו סימן א': מינוי הנאמן מינוי נאמן 33( .א( בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים. ב. ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מחובות התאגיד. תנאי זה מגביל את הקפאת ההליך נגד הצד השלישי למקרים שבהם מדובר בהליכים שלובים במהותם בהליכי חדלות הפירעון של התאגיד. הוא נועד, בין השאר, למנוע ניסיונות לקשירה מלאכותית בין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד להליכים אחרים המתנהלים בעניינם של צדדים שלישיים. סעיף 31 מוצע לקבוע כי הקפאת ההליכים לא תחול על הליכים מינהליים או פליליים, למעט הליכי גבייה. הרציונל שבבסיס ההוראה המוצעת הוסבר בהרחבה בדברי ההסבר להגדרה "החלטה מינהלית" )ראו דברי ההסבר לסעיף 4 להצעת החוק(. ההוראה נועדה להבהיר כי תאגיד בהליכי חדלות פירעון כפוף לדין המינהלי והפלילי בדומה לכל תאגיד אחר. לעיקרון זה חשיבות מיוחדת ביחס להליכים פליליים. עקרון שלטון החוק ואכיפתו באורח שוויוני על כל אדם, חל גם ביחס לחייב שהוא חדל פירעון. הקפאתם של הליכים פליליים כאשר מתנהלים הליכי חדלות פירעון עלול להביא לכך שהליכים אלה ישמשו מקלט לעבריינים. לכן, אין מקום להקפיא או לעצור את הליכים פליליים המתנהלים לגבי תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים. הוראה זו מיישמת את שנקבע לעניין זה בפסיקה )ראו: רע"פ 01/9008 מדינת ישראל נ' א.מ. תורג'מן פ"ד נז)ז(, 799.) חריג לכלל זה הוא כאשר מדובר בהליכי גבייה. במקרה זה, המשכם של הליכי הגבייה יפגע בסדר הפירעון ובעקרון השוויון ביו הנושים, ועל כן מוצע לקבוע כי הליכים אלה יוקפאו. הסדר זה מקביל להסדר שמוצע לקבוע בסעיף 25 להצעת החוק ביחס לחובתו של התאגיד לקיים כל הוראה לפי דין מלבד חובה לשלם חוב עבר. סעיף 32 מוצע לקבוע כי תקופת הקפאת ההליכים לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 .כלומר, מרוץ ההתיישנות ייעצר באופן זמני עם פתיחת הקפאת ההליכים, ויימשך לאחר סיומם. ההוראה המוצעת מבוססת על הוראת סעיף 350ב)ה( לחוק החברות כנוסחו היום. פרק ו': הנאמן - מינויו תפקידו וסמכויותיו כללי עם מתן הצו לפתיחת הליכים ניטלת השליטה בתאגיד מידי האורגנים שלו ועוברת לנאמן. הנאמן ממונה בידי בית המשפט ומשמש זרועו הארוכה בניהול ההליכים. הוא זה שאחראי על יישום הליכי חדלות הפירעון בהתאם להוראותיו והנחיותיו של בית המשפט. פרק ו' עוסק בנאמן ומפרט את הליך מינויו, את תפקידיו ואת סמכויותיו. בדין המשווה קיימות שתי גישות לגבי נטילת השליטה בתאגיד מידי האורגנים שלו עם מתן הצו לפתיחת הליכים. גישה אחת גורסת כי נכון להותיר את השליטה בתאגיד בידי האורגנים שלו, בעיקר בהליכי שיקום, זאת משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שהנהלת התאגיד מכירה טוב יותר מכל גורם אחר את מבנה התאגיד ופעילותו, ועל כן סיכוייו של התאגיד להשתקם גדולים יותר כאשר הנהלתו נותרת על מקומה. הסיבה השנייה נוגעת למערך התמריצים של האורגנים של התאגיד. הטענה היא כי נטילת השליטה מידי האורגנים של התאגיד עם מתן הצו לפתיחת הליכים, מהווה תמריץ שלילי לפתוח בהליכים. זאת בשל החשש של האורגנים של התאגיד מאיבוד השליטה. תמריץ שלילי זה עלול להשהות את מועד כניסתו של התאגיד להליכים ובכך לפגוע בסיכוייו להשתקם. גישה אחרת גורסת כי הותרת סמכויות האורגנים של התאגיד בהליכי חדלות הפירעון בידי האורגנים עצמם אינה נכונה, וכי יש להפקיד את ניהול ההליכים בידי גורם אובייקטיבי. הטענה המרכזית של התומכים בגישה זו, היא שהחל ממועד מתן צו לפתיחת הליכים על התאגיד להתנהל בראש ובראשונה לטובת הנושים ולא לטובת בעלי המניות. בהתאם לגישה זו, האורגנים המקוריים של התאגיד אינם מסוגלים לנהל את התאגיד בדרך זו מכיוון שעד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים הם פעלו למען 14 ס"ח התשי"ח, עמ' 112. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 629 )ב( הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37( בסימן זה - רשימת הנאמנים(. )ג( הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים; הממונה יבחר את המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים. )ב( הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37( בסימן זה - רשימת הנאמנים(. )ג( הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים; הממונה יבחר את המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים. בעלי המניות. קושי זה מתעצם במצב שבו יש לתאגיד בעל שליטה דומיננטי שמינה את נושאי המשרה בו. קושי נוסף עולה, במצב שבו קיים חשש כי האורגנים של התאגיד נשאו באחריות לחדלות הפירעון של התאגיד. הפקדת ניהול ההליכים בידי הנהלת התאגיד שכיהנה ערב חדלות הפירעון עלולה לפגוע בתקינות ההליכים וביכולתו של בית המשפט לבחון את הסיבות לקריסתו של התאגיד. החוק המוצע מבקש לקבוע הסדר המאזן בין שתי גישות אלה. נקודת המוצא היא מינויו של נאמן חיצוני לניהול ההליכים. ואולם ניתן לחרוג מכלל זה ולמנות נושא משרה בתאגיד כנאמן, אם בית המשפט ישתכנע שיהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין במינוי כדי לפגוע בנושים )ראו לדוגמה לעניין זה: פרק )י-ם( 14-02-14554 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' Hadassah Inc America of Organization s’Women( 2014.02.11.)) במקרים אלה יש למנות נאמן נוסף ואובייקטיבי. על אף האפשרות למינוי נושא משרה בתאגיד לנאמן, החוק המוצע אינו מאפשר להותיר את התאגיד בלא מינוי נאמן כלל. זאת בשל החשיבות שבמינויו של בעל תפקיד שישמש זרועו הארוכה של בית המשפט, ויהיה אחראי על יישומם הראוי של ההליכים. בכך סוטה החוק המוצע במידה מסוימת מההסדר הקבוע היום בסעיף 350ד לחוק החברות, המאפשר, בתנאים מסוימים, להחיל הקפאת הליכים בלא מינוי בעל תפקיד. החוק המוצע אמנם מצמצם את האפשרות למינויו של נושא משרה לבעל תפקיד, אך מציע מסלול נוסף שיאפשר לנושאי המשרה לשמור על שליטתם בתאגיד. בפרק ד' לחלק י' לחוק המוצע מוצע להוסיף מסלול להסדר חוב לתאגיד המבקש לפתוח בהליכים להסדר חוב בשלב מוקדם של הקשיים הכלכליים, תוך הותרת השליטה בתאגיד בידי האורגנים שלו. במסגרת מסלול זה אכן לא ניתן לתאגיד סעד של הקפאת הליכים, אך מוענקות לו הגנות אחרות לצורך ניהול משא ומתן לקראת הסדר חוב. מסלול זה - של ניהול משא ומתן מוגן - נועד, בין השאר, לתמרץ את נושאי המשרה בתאגיד להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם בלי לחשוש מנטילת השליטה בתאגיד מידיהם. ההסבר והרקע לקביעתו של מסלול זה יובא בדברי ההסבר לפרק העוסק בו. סימן א': מינוי הנאמן סעיף 33 לזהותו של בעל התפקיד השלכה משמעותית על הליכי חדלות הפירעון, ולשחקנים השונים בהליכים אינטרסים מנוגדים בעניין. למרות זאת, מינוי בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון אינו מוסדר כיום בחקיקה. העדרה של ההסדרה החקיקתית, ריבוי האינטרסים בשאלת זהותו של בעל התפקיד והמשמעות הכלכלית שיכולה להיות למינוי נאמן כזה או אחר הביאה לעתים לתוצאות שאינן מיטביות. החוק המוצע מבקש לתקן מצב דברים זה. מינוי הנאמן לפי הדין הקיים מבוסס במקרים רבים על הצעות הצדדים להליך בלבד. פרקטיקה זו מעוררת קושי. ראשית, מכיוון שמדובר בשוק קטן, ומאחר שחלק לא מבוטל מהנושים הם שחקנים חוזרים, קיים חשש שיופעלו לחצים על הנאמן לפעול לטובת נושה כזה או אחר. בנוסף, מנגנון המבוסס על הצעות הנושים והתאגיד בלבד עלול לפגוע ביכולתם של נאמנים חדשים להיכנס לתחום, לפגוע בהתפתחותו של הענף וכן להקשות על בית המשפט למנות לתפקיד אדם שהוא מוצא מתאים. החוק המוצע מבקש לשנות זאת וליצור הסדרה שתבטיח הליכי מינוי אובייקטיבים, שוויוניים ושקופים. עיקרה של ההצעה הוא בקביעת רשימה סגורה של נאמנים, שממנה יהיה ניתן לבחור בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון. הרשימה תוכל לכלול גם סיווגים לסוגי תיקים שונים בהתאם לקריטריונים שיקבע השר. את רשימת הנאמנים תגבש ועדה מקצועית, בהתאם לקריטריונים אובייקטיביים. בניית הרשימה בידי ועדה אמורה למנוע את החשש מהפעלת לחצים על הנאמנים. להסבר מפורט על אודות הרכב הועדה ראו דברי ההסבר לסעיף 37 להצעת החוק. בחירת הנאמנים מתוך הרשימה, בכל בקשה לצו לפתיחת הליכים, תיעשה בהתאם להליך המתואר להלן. הליך הבחירה המוצע נועד לאזן בין הצורך במינוי בעל תפקיד אובייקטיבי שלא יהיה נתון ללחצים לבין רצונם הלגיטימי של בעלי העניין בהליך להציע מועמדים שזוכים לאמונם. להסכמת בעלי העניין בדבר זהותו של בעל התפקיד יכולה גם להיות השפעה חיובית וחשובה על שיתוף הפעולה שלהם בהליך ובקידומו. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 630 )ד( בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. )ה( בית המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך; מינה בית המשפט כמה נאמנים, יקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם. מתוך רשימת הנאמנים, שיכהן עד למינוי הנאמן.34 .לא ניתן למנות את הנאמן עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ימנה בית המשפט נאמן זמני, נאמן זמני מינוי הממונה לנאמן 35 .בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן אם מצא כי קיים אינטרס ציבורי לכך. מינוי התאגיד או 36( .א( בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן גם אם אינו כלול ברשימת נושא משרה לנאמן הנאמנים, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים; בית המשפט יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו של נאמן כאמור בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד. מעבר לזאת יש לזכור גם כי הנאמן משמש כידו הארוכה של בית המשפט. על כן מן הראוי שהסמכות הסופית למינויו תהיה בידי בית המשפט, אשר ימנה לתפקיד אדם שהוא מוצא מתאים. בהתאם לעקרונות אלה מוצע לקבוע בסעיף קטן )ג( כי הממונה יציע לבית המשפט כמה מועמדים מתוך הרשימה כך שלבית המשפט תתאפשר גמישות בקבלת ההחלטה על המינוי. יודגש כי הצעת הממונה היא בגדר המלצה בלבד ובית המשפט רשאי לקבלה או שלא לקבלה. עם זאת, סביר כי להמלצתו של הממונה יהיה משקל רב בעיני בית המשפט, שכן מדובר בגורם מינהלי ואובייקטיבי האמון על טובת הציבור בהליכי חדלות הפירעון. מסיבה זו, ומאחר שהממונה הוא חלק מרשות מינהלית ועליו לפעול בשוויוניות ובשקיפות, מוצע כי הממונה יקבע אמות מידה שוויוניות להמלצה על נאמנים ויפרסמן באתר האינטרנט שלו. מכיוון שמינוי נאמן המקובל על הצדדים להליך יכול לשפר את סיכויי ההצלחה של ההליך, מוצע שגם הנושים והתאגיד יוכלו להציע לבית המשפט מועמד מטעמם, כל עוד הוא נמנה על הרשימה. עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן )ד(, הוראות המגבילות את האפשרות למנות נאמן העלול להימצא בניגוד עניינים, ולהבהיר כי מדובר גם בניגוד עניינים שנובע מקשרים אישיים או כלכליים עם אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. לבסוף מוצע, בסעיף קטן )ה(, לאפשר לבית המשפט למנות כמה נאמנים, ולקבוע את חלוקת הסמכויות ביניהם. מינויים של כמה נאמנים יתאפשר רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך וכן כאשר התאגיד או נושא משרה בו מתמנה לנאמן. סעיף 34 לעתים לא ניתן למנות נאמן קבוע מיד עם מתן צו לפתיחת הליכים. מוצע כי בנסיבות כאלה, ימנה בית המשפט נאמן זמני מתוך רשימת הנאמנים. זאת מכיוון שלא ניתן להותיר תאגיד שניתן לו צו לפתיחת הליכים בלא נאמן, האמון על יישומם של הליכי חדלות הפירעון. סעיף 35 לפי סעיף 300(ד( לפקודת החברות, במקרה שבו בית המשפט נתן לחברה צו פירוק ולא מינה לה מפרק, הכונס הרשמי ישמש מפרק זמני עד שאדם אחר ימונה למפרק. כמו כן, לפי סעיף 304 לאותה פקודה, משפונתה משרתו של מפרק ועד מינוי מפרק אחר תחתיו בידי בית המשפט, ימלא את מקומו הכונס הרשמי. בעקבות השינוי בסמכויותיו ותפקידיו של הממונה לפי החוק המוצע, מוצע שלא לאפשר את מינויו של הממונה כ"ברירת מחדל". עם זאת כאשר מדובר בתאגיד שלהליכי חדלות פירעון לגביו יכולה להיות השלכה משמעותית על האינטרס הציבורי יש חשיבות לכך שהליכי חדלות הפירעון ינוהלו בידי רשות מינהלית האמונה על טובת הציבור. דוגמאות לכך הן כאשר מדובר בתאגיד העוסק במתן שירות חיוני, או בכזה שלקריסתו עלולות להיות השלכות חברתיות קשות. במקרים אלה מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן. סעיף 36 כפי שהוסבר בדברי ההסבר הכלליים לפרק זה, ההצעה נוקטת גישה ולפיה, ככלל, בהליכי חדלות פירעון יש למנות נאמן חיצוני ליישום הליכי חדלות הפירעון. עם זאת, במקרים מסוימים יכול להיות יתרון במינויו של נאמן המכיר את עסקי התאגיד, אשר יוכל לקדם את ההליכים ביעילות רבה יותר בהשוואה לנאמן חיצוני. לכן מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 631 )ב( מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים, ויקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם. 37( .א( רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה שימנה השר שחבריה הם: רשימת הנאמנים )1 )שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש; )2 )שני נציגים של הממונה; )3 )נציג לשכת עורכי הדין; )4 )נציג לשכת רואי החשבון. )ב( כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-151955 ,והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן. )ג( השר רשאי, בהמלצת הממונה, לקבוע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה ובכלל זה בעניינים אלה: )1 )תנאי כשירות נוספים הדרושים לצורך הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם; )2 )סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה לרבות גריעה ממנה. )ב( מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים, ויקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם. 37( .א( רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה שימנה השר שחבריה הם: רשימת הנאמנים )1 )שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש; )2 )שני נציגים של הממונה; )3 )נציג לשכת עורכי הדין; )4 )נציג לשכת רואי החשבון. )ב( כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-151955 ,והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן. )ג( השר רשאי, בהמלצת הממונה, לקבוע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה ובכלל זה בעניינים אלה: )1 )תנאי כשירות נוספים הדרושים לצורך הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם; )2 )סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה לרבות גריעה ממנה. למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים. כאשר בית המשפט ממנה נושא משרה כנאמן, עליו לקבוע את סמכויותיו ואת חובותיו באופן שמתחשב בניגוד העניינים האפשרי בין תפקידו כנאמן, לתפקידו הקודם כנושא משרה. מוצע להחריג מינוי זה מרשימת הנאמנים, שכן אין סיבה שאדם שעד כה כיהן כנושא משרה בחברה יימנה על רשימת הנאמנים. מינויו של נושא משרה לנאמן עלול להיתפס כבעייתי וכמוטה מבחינת הנושים. לכן מוצע לקבוע כי מינוי כזה ייעשה רק לאחר שניתנה לנושים ההזדמנות להביע את עמדתם. בנוסף, מוצע לקבוע כי אם מונה נושא משרה לנאמן, ימנה בית המשפט נאמן נוסף מרשימת הנאמנים ויקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם. זאת, משום שלעתים קרובות יש ניגוד עניינים מובנה בין תפקידו הקודם של נושא המשרה לבין תפקיד הנאמן. כך לדוגמה לעניין בדיקת התנהלותם של נושאי המשרה. הסדר זה מבוסס על ההסדר הקבוע כיום בסעיף 350ד לחוק החברות, אך סוטה ממנו בשני עניינים. ראשית בכך שההסדר המוצע אינו מאפשר את הותרת התאגיד בלא מינוי בעל תפקיד ושנית בכך שכאשר ממונה נושא משרה לבעל תפקיד בתאגיד יש צורך במינוי נאמן נוסף ואין די במפקח. סעיף 37 לנאמן תפקיד מרכזי בהליכי חדלות הפירעון. ליכולותיו המקצועיות ולכישוריו יכולה להיות השפעה מכרעת על הצלחת ההליך או כישלונו. לאור זאת, ולאור נימוקים נוספים אשר פורטו בחלק הכללי של דברי ההסבר לפרק זה, מוצע לגבש רשימת נאמנים שמתוכה ימונו הנאמנים. הרשימה מעגנת את מעמדו של הנאמן בהליכי חדלות הפירעון כבעל מומחיות בניהול הליכים מסוג זה. מוצע להסמיך את השר למנות ועדה לקביעת רשימת הנאמנים. זאת במטרה לגבש את הרשימה על בסיס אמות מידה מקצועיות ואובייקטיביות. חברי הוועדה יהיו שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, שיכהן כיושב ראש הוועדה, שני נציגים של הממונה, נציג לשכת עורכי הדין בישראל ונציג לשכת רואי החשבון. כל אלה, גורמים המכירים היטב את הליכי חדלות הפירעון וכן את הכישורים הנדרשים מבעל התפקיד בהם. מוצע לקבוע בחוק תנאי כשירות לנאמנים הנכללים ברשימה - ברשימת הנאמנים כשיר להיכלל מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או שיש בידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955 ,שהוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות. הטעם לתנאים אלה הוא האחריות הכבדה המוטלת על כתפי הנאמן. 15 ס"ח התשט"ו, עמ' 26. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 632 ערובה 38 .הנאמן יפקיד ערובה להבטחת אחריותו למילוי תפקידו, להנחת דעתו של בית המשפט. שכר הנאמן 39 .השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם. הודעה לרשם 40 .מיד עם מינויו ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם. סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו 41( .א( הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.כפיפות הנאמן )ב( הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה. תפקיד הנאמן 42( .א( תפקיד הנאמן לפעול לפירוק התאגיד או להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו הכלכלי, הכול בהתאם לצו לפתיחת הליכים. )ב( במסגרת תפקידו, הנאמן - )1 )יכריע בתביעות החוב לפי פרק א' לחלק ד'; )2 )יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג' לחלק ד'; )3 )אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי - יגבש את הדרך המיטבית לשיקומו, כאמור בסעיף 58 ,ויפעל ליישומה; )4 )אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד - יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד' לחלק ד', ולחלוקתם בין הנושים לפי פרק ה' לחלק ד'. עוד מוצע שלא ייכלל ברשימת הנאמנים אדם שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת הממונה לכהן כנאמן. תנאי זה נקבע בין השאר מאחר שבמסגרת תפקידו יש לנאמן גישה למידע רגיש ולכספם של אחרים. בנוסף, מוצע להסמיך את השר לקבוע, בהמלצת הממונה, הוראות לגיבוש רשימת הנאמנים, הכוללות בין השאר תנאי כשירות נוספים. מאחר שיש סוגים שונים של הליכי חדלות פירעון מוצע לאפשר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכים. כמו כן מוצע להסמיך את השר, בהמלצת הממונה, לקבוע כללים לסדרי עבודתה של הוועדה, בין השאר לגבי פרסום הרשימה ושינויה, ובכלל זה גריעה ממנה. יצוין כי חלק מההוראות המוצעות מעוגנות כיום בתקנות החברות )כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם(, התשמ"א-1981( להלן - תקנות החברות )כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם((. סעיף 38 הסעיף קובע כי על הנאמן להפקיד ערובה להבטחת אחריותו למילוי תפקידו, להנחת דעתו של בית המשפט. במסגרת זו יקבע בית המשפט את גובה הערובה, ואת הנסיבות שבהן ניתן לחלטה. הסעיף מבוסס על סעיף 46 לפקודת פשיטת הרגל. סעיף 39 מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין ההליך לקביעתם. יצוין כי כיום מוסדרים נושאים אלה בתקנות החברות )כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם(. סעיף 40 מוצע לקבוע כי עם מינוי הנאמן, על הנאמן לשלוח הודעה על דבר מינויו לרשם. הוראה זו נועדה לתת פומביות למינויו של הנאמן. סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו סעיף 41 הסעיף מגדיר את מעמדו של הנאמן בהליך. הנאמן אינו שלוחם של הנושים או של התאגיד, אלא זרועו הארוכה של בית המשפט והוא פועל מטעמו. בהתאם לכך, הוא כפוף להוראותיו ולהנחיותיו של בית המשפט. ברור כי כפיפות זו אינה עומדת בסתירה לחובות הגינות ותום לב, לצד חובות זהירות ומיומנות החלות על הנאמן. עוד מוצע לקבוע כי הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה. סעיף 42 תפקידו של הנאמן הוא ליישם את הליכי חדלות הפירעון. הוא אמון על פירוקו של התאגיד או על הפעלתו לטובת שיקומו הכלכלי. נוסף על הגדרת תפקיד כללית זו מונה הסעיף המוצע גם את הפעולות העיקריות שעל הנאמן לבצע במסגרת תפקידו: א. הכרעה בתביעות החוב לפי פרק א' לחלק ד' להצעת החוק. להכרעה בתביעות החוב מקום מרכזי בהליכי חדלות הפירעון שכן היא הקובעת את היקף זכותו של כל נושה. בתפקיד זה משמש הנאמן כגורם מעין שיפוטי; דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 633 הקניית סמכויות האורגנים ונושאי המשרה, לנאמן המשרה בו, והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לצורך ביצוע תפקידו.43 .עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי סמכויות שהפעלתן טעונה אישור בית משפט 44( .א( הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן באישור בית משפט בלבד: )1 )תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד; )2 )העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו; )3 )פירעון חוב לנושים מסוג מסוים; )4 )פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה; )5 )כל סמכות אחרת הטעונה אישור בית המשפט לפי חוק זה או לפי הנחיות בית המשפט. )ב( אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן )א( יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים. המשרה בו, והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לצורך ביצוע תפקידו.43 .עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי הקניית סמכויות האורגנים ונושאי המשרה, לנאמן שהפעלתן טעונה 44( .א( הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן באישור בית משפט בלבד: סמכויות )1 )תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד; אישור בית משפט )2 )העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו; )3 )פירעון חוב לנושים מסוג מסוים; )4 )פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה; )5 )כל סמכות אחרת הטעונה אישור בית המשפט לפי חוק זה או לפי הנחיות בית המשפט. )ב( אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן )א( יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים. ב. כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג' לחלק ד' להצעת החוק. תפקידו של הנאמן בהקשר זה הוא לאתר ולאסוף את כל נכסי התאגיד כדי שיעמדו לפירעון החובות, ולנהלם באופן שישיא את ערכם עד סיום ההליכים; ג. במקרה שבית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, הנאמן יבחן חלופות לשיקום התאגיד ויגבש את הדרך המיטבית לשם כך. זאת בהתאם להוראות סעיף 58 לחוק המוצע הקובע מהן דרכי השיקום הכלכלי. כמו כן, הנאמן יפעל ליישום הליכי השיקום של התאגיד; ד. מימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד' בחלק ד' להצעת החוק וחלוקתם בין הנושים לפי פרק ה' באותו חלק. פעולה זו נדרשת בהליכי חדלות פירעון שבמסגרתם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד. בהליכי פירוק, על הנאמן לממש את נכסי קופת הנשייה ולחלק את התמורה בין הנושים בהתאם לסדר הנשייה. סעיף 43 מוצע לקבוע כי עם מינוי הנאמן יעברו לידי הנאמן כלל הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד. תפקידו של הנאמן הוא לנהל את כלל ענייני התאגיד ועל כן עם כניסתו לתפקיד מופקעות סמכויותיהם של האורגנים המקוריים ועוברות לנאמן. הקניית הסמכויות לנאמן היא רחבה אך השימוש שרשאי הנאמן לעשות בסמכויות אלה מוגבל למידה הנדרשת לו לשם מילוי תפקידו. זאת משום שבניגוד למנהל של חברה סולבנטית אשר שיקול דעתו העסקי הוא רחב, נאמן בהליכי חדלות פירעון יונק את סמכויותיו מהצו לפתיחת הליכים ומהחלטת בית המשפט. פעולותיו של הנאמן מכוונות כולן להגשמת התכלית אשר לשמה מונה. לכן, אף אם להלכה סמכויות הניהול שמוקנות לנאמן הן רחבות, למעשה היקף שיקול דעתו לנהל את התאגיד מוגבל למידה הנדרשת לו למילוי תפקידו. סעיף 44 היקף סמכויותיו של הנאמן מאפשר לו לקבל כל החלטה בנוגע לתאגיד, ובכלל זה לקבל החלטות ולקחת סיכונים שעלולים לפגוע בנושים. עם זאת מוצע לחייב את הנאמן במקרים מסוימים, לקבל את אישור בית המשפט להפעלת סמכותו. מדובר בפעולות מהותיות שעשויות להיות להן השלכות ניכרות על עתיד התאגיד, על נושיו ועל הסיכוי שהליכי חדלות הפירעון יגשימו את מטרתם. קביעת סוגי הפעולות שדורשות אישור מראש לעומת אלה הנמצאות בגדרי שיקול דעתו של הנאמן מבוססת על העיקרון ולפיו הניהול השוטף של התאגיד יהיה בידי הנאמן. ואולם פעולות מהותיות או החלטות עקרוניות יתקבלו לאחר שנשמעו עמדות הממונה, הנושים הרלוונטיים ובעלי עניין נוספים. כדי שלא לסרבל את עבודתו של הנאמן יתר על המידה, מוצע לקבוע כי אישורו של בית המשפט יכול להינתן גם לסוג של פעולות ולא לכל פעולה ספציפית. זאת, כדי לאפשר לנאמן את חופש הפעולה והגמישות הנחוצה לו לשם ביצוע תפקידו. להלן רשימת הסמכויות שמוצע לקבוע כי על הנאמן לקבל את אישור בית המשפט בטרם הפעלתן, והנימוקים לקביעתן: א. תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד. הליכים אלה עלולים להיות מורכבים, ממושכים ויקרים ולא רצוי שהנאמן יקבל החלטה לגביהם בלא אישורו של בית המשפט; ב. העסקת אדם מטעם הנאמן. הנאמן הוא מינוי של בית המשפט, שנעשה בהתבסס על סגולותיו האישיות. על כן, ככלל, עליו לבצע את תפקידו בעצמו. אם הנאמן מבקש להסתייע באחר לצורך מילוי תפקידו, עליו לקבל את אישור בית המשפט לכך; ג. פירעון חוב לנושים מסוג מסוים. פירעון חוב לנושים מסוג מסוים בלבד עלול לרוקן את קופת הנשייה ואף להוות העדפת נושים. לכן יש צורך באישורו של בית המשפט לפעולה רגישה זו; דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 634 דוח על מצב עסקי התאגיד 45 .הנאמן רשאי לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד, להגיש לו, בתוך תקופה שיורה, דוח על מצב עסקי התאגיד; בדוח יפורטו נכסי התאגיד, חובותיו והתחייבויותיו, פרטי זהותם של הנושים וכל מידע אחר שיורה הנאמן, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; דין ההוצאות הכרוכות בעריכת הדוח, כפי שיורה הנאמן, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. דרישת נכסים ומסמכים של התאגיד הנאמן יש לתאגיד זכות בו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.46( .א( הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת )ב( היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן )א(, יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף 254. )ג( מחלוקת לעניין זכות התאגיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון. בדיקת נכסי התאגיד המוחזקים בידי אחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.47 .היה נכס של התאגיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר ד. פשרה מהותית עם נושה או חייב של התאגיד לגבי גובה החוב ואופן תשלומו. לפשרה עלולות להיות השלכות משמעותיות על ההליך ועל קופת הנשייה. נוסף על כך, פשרה עם נושה של התאגיד יכולה להוות העדפת נושים ואילו פשרה עם חייב של התאגיד מהווה פגיעה בנושים אחרים. גם פשרה שאינה נוגעת לגובה החוב אלא דוחה את מועד הפירעון או קובעת צורת תשלום שונה, עלולה להשפיע על היקף נכסי קופת הנשייה ובכך גם על מצבם של שאר הנושים. לכן מוצע כי טרם ביצוע פשרה שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה, יקבל הנאמן את אישור בית המשפט לכך יצוין כי ניסוח הסעיף "רך" יותר מנוסחו הקיים של סעיף 307 לפקודת החברות הדורש את אישור בית המשפט בכל פשרה ולא רק בפשרה שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה. זאת, כדי לא לפגוע במרחב הפעולה של הנאמן יתר על המידה; ה. בנוסף, בית המשפט רשאי לקבוע כי על הנאמן לקבל את אישורו גם לפעולות נוספות שהוא מבקש לבצע. חלופה זו נועדה להקנות לבית המשפט את האפשרות לעצב את הפעולות שידרשו את אישורו בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של התיק. היא אינה מיועדת לפעולות שגרתיות. זאת, כדי להימנע מהכבדת יתר על בעל התפקיד, במיוחד כאשר עליו לבצע פעולות במהירות יחסית ובמהלך העסקים הרגיל. סעיף 45 בידי נושאי המשרה שכיהנו בתאגיד קיים מידע רב על אודות עסקי התאגיד, ולעתים הם היחידים שמחזיקים במידע זה. למידע מפורט בדבר עסקי התאגיד חשיבות רבה להליכי חדלות הפירעון. לכן, מוצע להקנות לנאמן סמכות לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד, דוח על מצב עסקי התאגיד. על הדוח לכלול את כל המידע הרלוונטי לצורך הליכי חדלות הפירעון ועבודת הנאמן, כאמור בסעיף. זאת, כדי לאפשר לנאמן ולבית המשפט לקדם את ההליכים על סמך מידע עדכני ומהימן. יובהר כי הנאמן רשאי לדרוש מידע זה גם מנושאי משרה שעדיין מועסקים בתאגיד, אם יש כאלה, ואולם במקרים כאלה הנאמן יוכל לדרוש את המידע מתוקף תפקידו כמחזיק סמכויות האורגנים בתאגיד, ואין צורך בהוראת חוק מפורשת לשם כך. לעריכתו של דוח כזה יכולות להיות עלויות משמעותיות. מכיוון שתכליתו של הדוח היא לקדם את הליכי חדלות הפירעון, מוצע להבהיר כי הוצאות אלה ישולמו מנכסי קופת הנשייה ודינן כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. מדובר בהבהרה בלבד, שכן ניתן לסווג הוצאות אלה כהוצאות הליכי חדלות הפירעון גם לפי הוראות סעיף 233 לחוק המוצע, המגדיר מהן הוצאות הליכי חדלות הפירעון. סעיף זה מבוסס על סעיף 292 לפקודת החברות. סעיף 46 אחד מתפקידיו של הנאמן הוא לכנס את נכסי קופת הנשייה. כדי שהנאמן יוכל למלא תפקיד זה מוצע לקבוע כי הוא רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שלדעת הנאמן יש לתאגיד זכות בו. על מחזיק הנכס או המסמך להעביר אותו במועד שיציין הנאמן. סמכות זו נדרשת לנאמן כחלק מתפקידו לכנס את נכסי התאגיד. אם נתגלעה מחלוקת בין מחזיק המסמך לנאמן בדבר זכות התאגיד בנכס, תתברר מחלוקת זו לפני בית המשפט במסגרת הליכי חדלות הפירעון. דרישת העברת נכס או מסמך עלולה לעמוד בסתירה לזכותו של המחזיק בנכס או במסמך, להחזיק בו כעיכבון עד שישולם חובו. עניין זה מוסדר בסעיף 254 לחוק המוצע. הסעיף מבוסס על תקנה 36 לתקנות החברות )פירוק(, התשמ"ז-1987( להלן - תקנות החברות )פירוק((. סעיף 47 סעיף 46 לחוק המוצע מקנה לנאמן את הזכות לדרוש לקבל לידיו את נכסי התאגיד. ואולם לעתים זכות זו מוגבלת בשל זכותו של המחזיק להחזיק דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 635 שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו.48 .לצורך ביצוע תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד, דרישת מידע מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים 49( .א( על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור לנאמן מידע כמפורט להלן, גם אם לא מתקיים האמור בסעיף 48 ,אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לו לברר את מצבו הכלכלי של התאגיד: )1 )לעניין תאגיד בנקאי - מידע הנוגע לנכסיו, חובותיו ועסקיו של התאגיד, כפי שיורה בית המשפט; )2 )לעניין רשות המסים - מידע בדבר נכסיו של התאגיד. )ב( בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים. )ג( בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים - אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו. )ד( מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים. )ה( השר ושר האוצר רשאים לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; לא נקבעו תקנות - יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע. שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו.48 .לצורך ביצוע תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד, דרישת מידע 49( .א( על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור לנאמן מידע כמפורט להלן, גם אם לא מתקיים האמור בסעיף 48 ,אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לו לברר את מצבו הכלכלי של התאגיד: מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים )1 )לעניין תאגיד בנקאי - מידע הנוגע לנכסיו, חובותיו ועסקיו של התאגיד, כפי שיורה בית המשפט; )2 )לעניין רשות המסים - מידע בדבר נכסיו של התאגיד. )ב( בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים. )ג( בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים - אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו. )ד( מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים. )ה( השר ושר האוצר רשאים לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; לא נקבעו תקנות - יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע. בנכס, לדוגמה כעיכבון )שדינו כדין שעבוד(. במקרים אלה זכותו של הנאמן לקבל את הנכס לידיו תוגבל. מוצע לקבוע כי בכל מקרה תהיה לנאמן הזכות לבדוק את הנכס. זאת כדי שלכל הפחות יהיה בידי הנאמן מלוא המידע לגבי הנכס. הסעיף המוצע מבוסס על סעיף 129 לפקודת פשיטת הרגל בנוסחו היום. סעיף 48 כדי שהנאמן יוכל לבצע את תפקידיו כהלכה הוא נדרש לאסוף את מלוא המידע הרלוונטי על התאגיד ועל פעולתו. לשם כך מוצע לקבוע כי הנאמן רשאי לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד, שהתאגיד או נושאי משרה בו היו רשאים לקבלו. מדובר בסעיף מבהיר בלבד, מכיוון שלנאמן מוקנות כל סמכויות האורגנים של התאגיד בהתאם להוראות סעיף 43 .למרות זאת מוצע לקבוע באופן מפורש סעיף שיסמיך את הנאמן לדרוש מידע כאמור בשל מרכזיותו וחשיבותו של איסוף המידע בידי הנאמן בהליכי חדלות הפירעון. סעיף 49 סעיף 48 לחוק המוצע מעניק לנאמן את הסמכות לדרוש כל מידע שהתאגיד היה רשאי לדרוש. לעתים מידע זה אינו מספיק כדי לברר באופן מלא את מצבו הכלכלי של התאגיד. כך לדוגמה, ייתכן כי מידע על אודות צד שלישי הנמצא בקשרי מסחר עם התאגיד, יהיה בעל חשיבות רבה להליכי חדלות הפירעון, ולמרות זאת, זהו מידע שהתאגיד לא יכול תמיד לקבלו. הגופים העיקריים שלהם מידע כאמור הם התאגידים הבנקאיים ורשות המסים. ואולם הן על התאגידים הבנקאיים והן על רשות המסים מוטלת חובת סודיות. חובת הסודיות של התאגידים הבנקאיים ורשות המסים משרתת תכליות חשובות, ולכן הפגיעה בה צריכה להיעשות באופן מאוזן. הסעיף המוצע מבקש לקבוע מנגנון כזה. מוצע לקבוע כי מסירת מידע מרשות המסים או מתאגיד בנקאי תיעשה לפי הוראת בית המשפט בלבד. בית המשפט בבואו להורות על מסירת המידע יערוך את האיזון הנדרש בין חשיבותו של המידע להליכי חדלות הפירעון לבין החשיבות שבשמירת חובת הסודיות של התאגיד הבנקאי ושל רשות המסים. עוד מוצע לקבוע כי המידע שיימסר מהתאגיד הבנקאי יהיה מידע הנוגע לנכסיו, חובותיו ועסקיו של התאגיד, זאת כדי להבהיר שאין הכוונה למסירת תוצרי עבודה פנימיים של התאגיד הבנקאי. לעניין מסירת המידע מרשות המסים מוצע לקבוע כי מידע שיימסר מרשות המסים יהיה מידע הנוגע לנכסי התאגיד. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 636 )ו( בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו. 50 .הורה בית המשפט לפי סעיף 281(ד( כי חקירה כאמור באותו סעיף תתבצע באמצעות סמכות חקירה הנאמן, תהיה נתונה לנאמן סמכות החקירה כאמור, הכול בכפוף להוראות אותו סעיף ולאופן ולתנאים שהורה בית המשפט. שמירה על סודיות 51 .הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו או על פי צו של בית משפט. 52( .א( הנאמן יגיש לבית המשפט ולממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, דוחות הנאמן תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, והפעולות שביצע במסגרת תפקידו. )ב( הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך בית המשפט או הממונה. )ג( בית המשפט או הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון. )ד( הממונה רשאי לקבוע כללים לעניין דוחות הנאמן ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם. )ה( כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. כמו כן מוצע לקבוע לגבי מסירת מידע מרשות המסים הוראות נוספות שתכליתן להבטיח כי לא יהיה במסירת המידע כדי לפגוע בפעילות האכיפה של רשות המסים, וכי על הנאמן לעשות מאמץ סביר להשיג את המידע בדרך אחרת, טרם פנייתו לדרך זו. כמו כן מוצע לקבוע כי מידע שנמסר לפי סעיף זה יימסר לידי הנאמן בלבד, ורק במקרה שהתאגיד הבנקאי או רשות המסים הסכימו לכך, המידע יועבר גם לנושים. הגבלה זו נועדה להבטיח כי הפגיעה בסודיות תהיה מידתית. עוד מוצע להסמיך את השר ושר האוצר לקבוע תקנות לעניין דרכי מסירת המידע לפי סעיף זה. אם לא יותקנו תקנות, יקבע בית המשפט את דרכי מסירת המידע. לבסוף, מוצע לקבוע כי בית המשפט ייתן את החלטתו לגבי מסירת המידע לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים להביע את עמדתם בעניין. הסעיף מבוסס על סעיף 60א לפקודת פשיטת הרגל. סעיף 50 סעיף 281(ד( לחוק המוצע מאפשר לבית המשפט לבצע חקירה של אדם באמצעות הנאמן. לשם השלמות, מוצע לקבוע סמכות זו גם בסימן ב' המפרט את תפקידי הנאמן וסמכויותיו. זאת מכיוון שמדובר בתפקיד מרכזי של הנאמן, המופקד בידיו על ידי בית המשפט. סעיף 51 במסגרת מילוי תפקידו הנאמן נחשף למידע רב. מידע זה יכול להיות מידע מסחרי רגיש, או מידע הנוגע לבעלי עניין בתאגיד או לנושאי משרה בו. מוצע לקבוע כי על הנאמן ועל כל אדם הפועל מטעמו תחול חובת סודיות לגבי המידע שיגיע אליו במסגרת מילוי תפקידו, והוא יגלה אותו לאחר רק במידה הדרושה לביצוע תפקידו, או על פי צו של בית משפט. הוראה משלימה לעניין זה נמצאת בסעיף 258 להצעת החוק, המסדיר את זכויות הנושים לעיין במסמכי התאגיד ובמסמכים הנמצאים בידי הנאמן. סעיף 52 מוצע לחייב נאמן להגיש דוחות תקופתיים לבית המשפט ולממונה על אודות פעילותו. הדוחות התקופתיים יוגשו מדי שנה אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה על הגשת דוחות בתדירות גבוהה יותר. בנוסף, על פי המוצע רשאים בית המשפט או הממונה להורות לנאמן להגיש דוח מיוחד על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון. מוצע להסמיך את הממונה לקבוע כללים לעניין דוחות הנאמן כדי לשמור על סטנדרט דיווח אחיד וראוי. ההצעה לקבוע עניין זה בכללי הממונה ולא בתקנות של השר נובעת מהמומחיות הנדרשת לקביעת כללים אלה, ומתפקידו של הממונה כאחראי על התנהלות הנאמנים. על הדוחות לשקף לכל בעלי העניין בהליכים את עבודת הנאמן והתקדמותו. לכן מוצע לקבוע כי כל בעל עניין בהליכים רשאי לעיין בדוחות הנאמן. כמו כן מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות הוראות לעניין זכות העיון. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 637 שיתוף פעולה עם הנאמן מילוי תפקידו.53 .מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לצורך פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן 54 .מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון. התפטרות הנאמן או העברתו מכהונתו 55( .א( בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, לבקשת הנאמן או אם מצא, כי מתקיים אחד מאלה: )1 )הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי; )2 )נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע; )3 )חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו. )ב( החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו. )ג( התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה בית המשפט אחר במקומו. סיום כהונתו פעילותו.56( .א( סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט ולממונה דוח מסכם של של נאמן )ב( נוכח בית המשפט, לאחר קבלת עמדת הממונה, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד כאמור בסעיף 99 - כי החיסול נרשם במרשם, יורה על סיום כהונתו של הנאמן. )ג( הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו. מילוי תפקידו.53 .מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לצורך שיתוף פעולה עם הנאמן 54 .מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון. פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן 55( .א( בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, לבקשת הנאמן או אם מצא, כי מתקיים אחד מאלה: התפטרות הנאמן או העברתו מכהונתו )1 )הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי; )2 )נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע; )3 )חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו. )ב( החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו. )ג( התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה בית המשפט אחר במקומו. פעילותו.56( .א( סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט ולממונה דוח מסכם של סיום כהונתו של נאמן )ב( נוכח בית המשפט, לאחר קבלת עמדת הממונה, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד כאמור בסעיף 99 - כי החיסול נרשם במרשם, יורה על סיום כהונתו של הנאמן. )ג( הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו. סעיף 53 כדי שהנאמן יוכל לבצע את עבודתו נאמנה הוא נדרש לשיתוף פעולה ממי שהובילו את פעילות התאגיד עובר להליכי חדלות הפירעון. לשם כך מוצע להטיל על מי שהיה נושא משרה בתאגיד חובה לסייע לנאמן ולשתף פעולה עמו, בכל הדרוש לו לשם מילוי תפקידו. סעיף 54 הנאמן פועל תחת פיקוחו של בית המשפט וכפוף להוראותיו ולהנחיותיו. למרות זאת, הנאמן הוא האמון על הניהול היומיומי של הליכי חדלות הפירעון, ובתפקידו זה עליו לקבל החלטות רבות בהתאם לשיקול דעתו. החלטות אלה עלולות לפגוע בנושים, בחייב או בצדדים אחרים. מוצע לאפשר למי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטותיו או מפעולותיו של הנאמן, או מפעולה שבכוונתו לעשות, לפנות לבית המשפט בבקשה שיבטל את ההחלטה, ישנה אותה, או ייתן כל הוראה אחרת. סעיף 55 מוצע להקנות לבית המשפט את הסמכות להפסיק את כהונתו של הנאמן. בקשה כזו יכולה לבוא מצדו של הנאמן המבקש להתפטר מתפקידו, או מצדו של כל בעל עניין אחר המבקש להפסיק את כהונתו של הנאמן. הקניית הסמכות להפסיק את כהונתו של הנאמן לבית המשפט בלבד נועדה לחזק את עצמאותו של הנאמן ולמנוע אפשרות להפעלת לחצים עליו. העילות להפסקת כהונה של נאמן בידי בית המשפט הן, על פי המוצע, אם הנאמן אינו ממלא את תפקידו באופן ראוי, אם נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע או אם חדל להתקיים בנאמן אחד מתנאי הסף למינויו. עוד מוצע לקבוע כי על בית המשפט לתת לנאמן הזדמנות להשמיע את עמדתו טרם הפסקת כהונתו, וכן לקבל את עמדת הממונה בעניין טרם קבלת ההחלטה. אם מתפנית משרתו של הנאמן, על בית המשפט למנות נאמן אחר תחתיו, בהתאם לעיקרון הכללי שלפיו אין להותיר תאגיד בהליכי חדלות פירעון בלא נאמן כלל. סעיף 56 מוצע לקבוע כי עם סיום כהונת הנאמן, יגיש הנאמן דוח מסכם על עבודתו. הדוח יוגש לבית המשפט ולממונה. עוד מוצע כי אם מצא בית המשפט, לאחר שקיבל את עמדת הממונה בדבר, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד - גם כי החיסול נרשם כדין, הוא יורה על סיום כהונת הנאמן וממועד זה תסתיים כהונתו. התניית סיום התפקיד ברישום חיסול התאגיד נועדה להבטיח כי הנאמן יסיים את כל תפקידיו בהתאם לדין. עוד מוצע לקבוע כי הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו. זאת כדי להבטיח כי המידע המופיע במרשם יהיה מעודכן ומדויק. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 638 פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי סימן א': כללי הפעלת התאגיד בידי הנאמן 57( .א( ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והורה בית המשפט על הפעלתו )בפרק זה - תאגיד בהפעלה(, יפעיל הנאמן את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי, ויחולו לעניין ההפעלה הוראות סימן ב'. )ב( הורה בית המשפט על הפעלה זמנית של התאגיד לפי סעיף 24 ,יורה בית המשפט על ההוראות לפי סימן ב' שיחולו לעניין ההפעלה, בהתחשב במידת נחיצותן להפעלה הזמנית. דרכי השיקום התאגיד.58( .א( במקביל להפעלת התאגיד יפעל הנאמן לגיבוש דרכי השיקום הכלכלי של הכלכלי )ב( שיקום כלכלי של תאגיד יכול שיהיה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי, בדרך של מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכנית כאמור, או שילוב ביניהן. פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי כללי פרק זה עוסק בכל הנושאים הנוגעים לשיקומו הכלכלי של התאגיד, החל מהפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי ועד להליכי אישור התכנית לשיקום כלכלי, אם הורה בית המשפט לשקם את התאגיד באופן זה. הפרק מחולק לחמישה סימנים. הסימן הראשון עוסק בדרכי השיקום הכלכלי. הסימן השני עוסק בהפעלת התאגיד. סימן זה כולל הוראות הנוגעות להפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי. הוא מבוסס בעיקרו על תיקון מס' 19 לחוק החברות בשינויי נוסח, וכן בכמה שינויים מהותיים כפי שיפורט להלן. הסימן השלישי עוסק בתכנית לשיקום כלכלי. סימן זה כולל הוראות לעניין גיבוש ההצעות לתכנית לשיקום כלכלי, הגשתן לבית המשפט וההליך הדרוש לאישורן. סימן זה מבוסס בעיקרו על הוראות פרק ג' לחלק התשיעי לחוק החברות כנוסחו היום, אך גם בו נערכו שינויי נוסח וכן כמה שינויים מהותיים. הסימן הרביעי קובע הוראות לעניין מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי והוראות לעניין חלוקת תמורת המכירה בין הנושים. הסימן החמישי עוסק במעבר להליכי פירוק אם נכשל הליך השיקום. סימן א': כללי סעיף 57 סעיף 23 לחוק המוצע קובע כי אם בית המשפט שוכנע כי יש סיכוי סביר לשיקומו של התאגיד וכי הפעלתו לא תפגע בנושים, עליו להורות על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי. סעיף 57 המוצע משלים את הוראות סעיף 23 וקובע את תכלית הפעלתו של התאגיד והיקפה. כך, בהתאם לסעיף קטן )א( המוצע, על ההפעלה להיעשות בדרך שתאפשר את קיומו של התאגיד כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי. החשיבות שבהמשך קיומו של התאגיד כעסק פעיל נובעת מכך שגיבושו של מתווה לשיקומו הכלכלי של תאגיד והוצאתו לפועל יכולים להימשך זמן רב. הפסקת פעילותו של התאגיד עד למועד זה עלולה להביא לקריסתו הסופית ולסתום את הגולל על האפשרות לשיקומו. על כן יש חשיבות רבה להימשך הפעלתו של התאגיד עד להשלמת שיקומו. סעיף 24 לחוק המוצע קובע כי אם לבית המשפט אין די מידע כדי לקבל החלטה על הפעלת התאגיד או פירוקו, הוא רשאי להורות על הפעלה זמנית שלו עד לאיסוף המידע הנדרש. מוצע, בסעיף קטן )ב( כנוסחו המוצע, לקבוע כי מסגרת ההפעלה במקרה של הפעלה זמנית זו, תהיה מצומצמת יותר. סמכויות ההפעלה של התאגיד המוקנות לנאמן ולבית המשפט בפרק זה, יופעלו רק ככל שהן דרושות להפעלה הזמנית ורק במידה הנדרשת לשם כך. זאת בהתחשב בכך שטרם הוחלט אם ניתן לשקם את התאגיד ומאחר שהסמכויות הללו רחבות והפעלתן עלולה לפגוע בנושים או בצדדים שלישיים. סעיף 58 מוצע לקבוע כי במקביל להפעלת התאגיד, הנאמן יפעל לגיבוש של דרכי השיקום הכלכלי של התאגיד וכן להבהיר מהן הדרכים לשיקומו הכלכלי של התאגיד. מוצע לקבוע כי שיקום כלכלי של תאגיד יכול להתבצע בשתי דרכים. דרך אחת היא באמצעות תכנית לשיקום כלכלי. הדרך השנייה היא באמצעות מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכנית כאמור. בנוסף, תיתכן גם דרך המשלבת בין שתי דרכים אלה. ההבדל העיקרי בין חלופת התכנית לחלופת המכירה נוגע לאופן החלוקה. במקרה של תכנית לשיקום כלכלי, מאחר שהתכנית מאושרת בידי הנושים ובידי בית המשפט, אין הכרח לעמוד בסדרי הנשייה, ואלה נקבעים בהתאם להוראות התכנית. לעומת זאת כאשר השיקום מתבצע באמצעות מכירת פעילותו העסקית של התאגיד ובלא תכנית לשיקום כלכלי, יש לחלק את התמורה המתקבלת בהתאם לסדרי הפירעון הקבועים בחלק ד' לחוק המוצע.

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·          



עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד 
נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד 
נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד יפית לוי
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי
מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק
מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי
מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב


אין תגובות:

פרסום תגובה